"הוא משקר, האוזניים מאדימות לו": מה חושפים תמלילי החקירה של איתי שטרום, הנאשם במשפט דנקנר - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הוא משקר, האוזניים מאדימות לו": מה חושפים תמלילי החקירה של איתי שטרום, הנאשם במשפט דנקנר

"אתה אולי לא מבין את זה, אבל אתה הולך לקחת את התיק (של דנקנר) עליך"

38תגובות

השבוע האחרון היה אחד השבועות הדרמטיים בחייו העסקיים של נוחי דנקנר. דנקנר, שהיה האיש ששר האוצר עלה אליו לרגל ואת ראש הממשלה הוא היה פוגש בחשאי בביתו, נאלץ לעמוד במשך יומיים ארוכים על דוכן העדים ולענות על שאלות קשות בנוגע לעבירות הפליליות שבהן הוא נאשם. השבוע הבא יוקדש לעדותו של האיש שדנקנר מגדירו כחבר קרוב, שנאשם יחד אתו בהרצת המניות - איתי שטרום.

שטרום יישאל על מה שהתרחש בשלושת הימים הגורליים של פברואר 2012, שבהם דנקנר - עם הגב אל הקיר - ניסה להציל את החברה הגדולה במשק מליפול לזרועותיהם של הנושים. על פי האישום, דנקנר פנה אל שטרום כדי שיסייע בידו להרים את שווי המניות ולהגדיל את נפח המסחר, והכל כדי להנשים את ההנפקה הציבורית שהתנהלה במקביל. יחד, על פי התביעה, עשו השניים כמה עבירות פליליות חמורות שהעונש עליהן יחד יכול להגיע לשנים בכלא.

שטרום, לשעבר לוחם ביחידת עלית ונכה צה"ל, עבד בשב"כ כמאבטח בחו"ל ובמטוסי אל על. את המעסיק הראשון שלו בעולם העסקים הכיר באחת הטיסות שאיבטח. שבע שנים מאוחר יותר הוא הקים חברה עצמאית, ISP, שכיום היא חלק מאשכול של חמש חברות, שאחת מהן היא ISP טריידינג, שסחרה במניות 
אי.די.בי. עד המדינה במשפט, עדי שלג, היה שותף של שטרום ב–ISP טריידינג מאמצע 2008 עד תחילת 2012. בשלב זה נפרדו דרכיהם, אבל תשעה ימים לאחר שעזב את המשרד, קרא שטרום במפתיע לשלג לחזור, כדי לרכוש מניות אי.די.בי. התביעה טוענת כי שלג היה איש הביצוע של שטרום - שהיה מצדו איש הביצוע של דנקנר ברכישת מניות אי.די.בי במטרה להעלות את מחיר המניה לפני ההנפקה.

עופר וקנין

כמו אצל דנקנר, גם לביתו של שטרום בהרצליה פיתוח הגיעו חוקרי רשות ניירות ערך ב–6:30 בבוקר ב–26 בנובמבר 2012. שעות לאחר מכן הוא כבר ישב בחדר החקירות מול החוקר עידן גל. בחדרים הסמוכים נחקרו דנקנר ושלג, כשאף אחד מהם לא יודע מה השני אומר. כמו דנקנר, גם שטרום בילה יומיים אינטנסיביים וארוכים בחקירה, והוא חזר שוב ושוב על גרסתו - הפעילות שביצע בבורסה נבעה מתוך רצון להיכנס לפוזיציה שנועדה להרוויח כסף ממסחר יומי, ולא כדי להטות את המחיר לבקשתו של דנקנר.

במארס 2013, אחרי הפסקה של כמה חודשים, זומן שטרום שוב לחקירה, אך הפעם, לאחר שהתייעץ עם עורכי דינו, הוא סירב לשתף פעולה עם החוקר וביקש לשמור על זכות השתיקה. גם שלג, שנקרא לחקירה באותה תקופה, נקט את הטקטיקה הזאת, אבל בניגוד לשטרום, שלג בחר בסופו של דבר להודות במיוחס לו, לחתום על הסכם עד מדינה ולהפליל את שטרום ודנקנר.

שטרום שמר על זכות השתיקה גם כשזומן לחקירה נוספת ביוני 2013, לאחר שבידיהם של החוקרים היתה העדות המפלילה של שלג. החוקרים השמיעו לשטרום הקלטות של שלג, שבהן סיפר על ההנחיות שקיבל ממנו, על הצל הגדול של דנקנר שעמד מאחוריו ואפילו על הפגישה הראשונה ביניהם בבית קפה, שבה הוא ביקש ממנו לבצע את העבודה ולתמוך במניה. באותה הקלטה סיפר שלג היכן הם ישבו בדיוק, על מה דיברו, מי שתה קפה הפוך ומי הסתפק באספרסו. שטרום טוען שהפגישה כלל לא התקיימה.

ל–Markerweek הגיעו תמלילי חקירתו של שטרום ברשות נייירות ערך, המתפרסים על פני מאות רבות של עמודים. בחקירה הציבו החוקרים בפני שטרום את מסכת העובדות שהביאה אותם למסקנה כי הוא תיכנן וביצע עם דנקנר את הרצת המניות. הם הזכירו את האשראי בסך 15 מיליון שקל שדנקנר סייע לו לקבל מהבנק הבינלאומי לצורך רכישת המניות, את ההלוואה בסך 8 מיליון שקל שהעניק לו באופן אישי, וטענו שזהו בעצם התשלום עבור העבודה ושההלוואה הזאת לא תוחזר לעולם, את אנשי העסקים שדנקנר שלח אליו כדי שיחלצו אותו מהמניות שקנה בשוק, ואת מאות האינטראקציות - שיחות והודעת SMS - ביניהם בשלושת ימי ההנפקה. בעיקר עימתו החוקרים את שטרום עם אופי פעילותו - למכור בזול ולקנות ביוקר וחוזר חלילה - שאינו כלכלי, אלא מצביע על אינטרס אחר. שטרום לא נכנע, והמשיך לטעון שהוא עשה הכל כדי להרוויח כסף אך טעה. זה לא קל, כי החוקרים, ובעיקר העובדות, סגרו עליו. להלן קטעים מהחקירה.

נוחי דנקנר ואיתי שטרום בבית המשפט
עופר וקנין

"ההתרסקות שלך היא לא כלכלית, היא התרסקות ערכית"

חוקר: "בזמן אמת ההתנהלות שלך אל מול נוחי ושלו מולך היא של מישהו שפועל בשליחותו של נוחי, הן ברמת התקשורת והן ברמת האנשים שהוא מביא אליך, על מנת שייקחו ממך מניות שתוכל להמשיך לרכוש. אני אומר לך, יש לי את הראיות לכך, ההסתכלות שלך עלי היא הסתכלות על מישהו שאומר לך דברים בעל פה, אבל אני אומר לך בטון יצוק, אני אומר לך שאני יודע מה אתה עשית בכל שעה עד לקבלת הכסף. הסיפור שאתה מספר לי הוא לא אמת. הוא לא אמת, איתי, אתה לא קנית את המניה הזו מתוך אמונה בה. זה סיפור שהוא לא אמיתי, ואני יודע את זה. והוא אחרי זה גם בא ובועט בך בתחת שוב בנובמבר. אני יודע שההתרסקות שלך עם מניית 
אי.די.בי היא לא התרסקות כלכלית, היא התרסקות ערכית. התרסקות באדם שאתה. לא ככה אתה מתנהג, לא הגעת לאן שהגעת בזכות זה שאתה בן אדם שקרן".

שטרום: "אני לא... באופן חד־משמעי נוחי לא ביקש ממני לעצור את הסחף או לעצור את הזה... נוחי ידע שאני קונה. אם הוא אמר שהוא לא ידע שאני קונה, זה לא נכון. אני אמרתי לו שאני קונה, אני חשבתי שזו הזדמנות, זה בטוח גם היווה לו עזרה, ויכול להיות שבגלל זה בדיעבד הוא גם הסכים לעזור לי. לא היתה שום הנחיה ממנו, שום בקשה ממנו, לא לסכומים ולא להיקפים. בדיעבד באתי ופתחתי הכל והראיתי לו את ההיקפים ואת הסכומים וביקשתי עזרה".

חוקר: "אני אתן לך דוגמה לסבר את האוזן. ברגע שאומר לך שלג, 'אני שומר כוח לנעילה וטורפים אותנו השורטיסטים' ודיבור על מלחמה בשער המניה, שברור לי שאתה רוכש, האינטרס שלך הוא לרכוש בזול, ולמרות זאת אתם נלחצים מזה שהשער של המניה יורד, וישנה הסתכלות מאוד־מאוד־מאוד מוזרה, בלשון המעטה, של אדם שרוצה לקנות ולחוץ מזה ששער המניה יורד. אז אני אומר לך, איתי, אתה יכול לתת לי הסברים. ואני אמרתי לך, גם טעויות אני מקבל, אבל אתה מבלשט אותי בדברים שיש עליהם עובדות. אתה לא יכול להגיד לי, 'עידן, אני רציתי לקנות לעצמי כי האמנתי', ואתה עצוב מזה ששער המניה יורד. אני סומך על זה שיש לך את האינטואיציה המספיק נכונה להבין מתי אני מזיין לך את השכל, סליחה על הביטוי, ומתי אני מדבר אתך דברים בסלע. אני אראה לך איזה פעילות לא כלכלית אתה עושה, איזה דברים הזויים אתה עושה ברמת המסחר, שכל מטרתם היא להעלות שער".

שטרום: "אני אומר לך שוב, אני מבין בדיוק את מה שאתה אומר, אני פעלתי ללא תמורה, בלי בקשה... אמרתי לך שנוחי ידע שאני קונה, אמרתי לך שהייתי בקשר אתו. אני חוזר ואומר, אני לא הבן אדם היחידי שקנה בהנפקה הזאת, אני יודע שיש הרבה מאוד אנשים שקנו בהנפקה הזאת. אני האמנתי שאני יכול לעשות פה כסף, גם בתוך יומיות וגם בלונג טרמס. זאת אומרת, זה היה מתוך זה שאני עובד בשוק ההון הרבה שנים, אני מכיר אותו, אני חשבתי שמכיוון ש... גם היו דיבורים על זה שההנפקה הזו חמה ויהיו לה ביקושים. אני האמנתי שאני אוכל לעשות פעולות שהן יהיו גם תוך יומיות וגם ארוכות טווח".

חוקר: "אז למה אתם כמו עכברים מורעלים נאבקים בשער? למה אתם מנסים לשמר שער? למה כשבאים שורטיסטים, עדי שלג מתקשר אליך מבועת? למה אתה אומר לו לשמור כוח לשלבי המסחר האחרונים שהם יותר דרמטיים ויותר משמעותיים בקביעת השער?"

שטרום: "כי כל סוחר, כשהוא עושה מהלכים יומיים, המהלכים הכי חשובים זה בסגירה".

ההלוואה: "איך ביקשת 
8 מיליון שקל?"

עופר וקנין

בכתב האישום טוענת הפרקליטות שדנקנר סייע לשטרום לקבל מהבינלאומי אישור להלוואה של 15 מיליון שקל, סידר לו קונים שיחלצו אותו מחלק מהמניות שרכש ואף הלווה לו בעצמו 8 מיליון שקל, לאחר ששבר פיקדון דולרי שהיה לו בחשבון אישי. החוקר שאל את שטרום על ההלוואה הזאת. "גם לשרי אריסון אתה הולך ככה? או לעזריאלי? אם אתה רוצה לקנות מניות שלהם?" הטיח בו. שטרום השיב בשלילה, ואמר שאותם הוא לא מכיר. את דנקנר, לעומת זאת, סיפר שהוא מכיר, אבל "לא ברמה של חבר ילדות".

ההסבר של שטרום לא מספק את החוקר. "תראה, איתי, ההסבר שלך לגבי הפגישה עם נוחי דורש איזשהו חידוד לגבי הנסיבות שהביאו אותך לפנייה, לבקשה החריגה, וההיענות של נוחי. אז אני מבקש שתסביר לי איך אדם מגיע בבוקר לאדם שהוא ללא ספק מהאישים היותר בולטים בכלכלה הישראלית, ומבקש 8 מיליון שקל?"

שטרום: "המיוחד הוא בעצם שרשרת של טעויות עסקיות שהתבצעו, שגרמו להפסדים רבים. הייתי בטוח שאני מכפיל את ההימור, מה שנקרא שם פעמיים על אדום, ואחרי ההנפקה הזאת הנייר ירוץ".

חוקר: "ויצא פעמיים שחור?"

שטרום: "ויצא פעמיים שחור, ולא פעמיים אדום. היה לי חשוב מאוד שהחברה לא תפשוט רגל, אחרת הייתי מפסיד את רישיון המסחר בשווייץ".

חוקר: "נוחי לא ביקש ביטחונות?"

שטרום: "לא".

חוקר: "מה הוא אמר לך?"

שטרום: "שום דבר מעבר ל... מעריך את האמון, או משהו כזה".

חוקר: "דיברת אתו על סכומים?"

עופר וקנין

שטרום: "לא. לא היה מושג".

חוקר: "כמה זמן אחרי שרכשת בעצם באת לבקש הלוואה?"

שטרום: "צריך להסתכל על הגרף. בשנייה שראיתי את 'ההיט' והבנתי ש..".

חוקר: "אחרי ש-ISP רכשה אתה הלכת לנוחי ואמרת לו, 'אני מבקש כסף על מנת לגרור את המניות למעלה לפרטי שלי'".

שטרום: "נכון".

חוקר: "כשבאת לנוחי הוא הופתע?"

שטרום: "הוא... קודם כל הוא הופתע מזה שקניתי כל כך הרבה, כי הוא... אמרתי לו שאני מאמין, אמרתי לו שאני קונה, אבל... ושנית הוא לא היה מופתע ממחיר המניה, כי הוא ידע את מחיר המניה. הוא היה קצת מסויג, אבל אחרי עוד פגישה, היו איזה שתיים או שלוש פגישות בעניין, הוא החליט שהוא עוזר לי".

חוקר: "אתה תחליט מתי נגמור את הפארסה הזאת".

שטרום: "אוקיי. אני לא מבין מה אתה אומר".

חוקר: "אני אומר שנוחי אומר דברים אחרים ממך".

עופר וקנין

שטרום: "אוקיי".

חוקר: "אני אומר שנוחי לא ידע בכלל שאתה קונה באי.די.בי. אני אומר לך שהסיפור שלך הוא לא מתואם".

שטרום: "אוקיי. מתואם עם מי?"

חוקר: "עם נוחי".

שטרום: "אוקיי. אז תשאל את נוחי מה הוא אומר".

חוקר: "אני אומר לך".

שטרום: "בסדר. אני אומר לך מה היה, אני אומר לך שאני כצעד עסקי עשיתי טעות ב-ISP שאחרי שאכלתי צינור ברציו חשבתי שאני במהלך אחד אנקה את הצרה הזאת, ואני..."

חוקר: "נוחי אומר שהוא לא ידע שנגעת באי.די.בי. הוא ידע... הוא לא ידע שאתה קנית".

שטרום: "אוקיי, אז הוא לא יודע".

חוקר: "מה, הוא משקר?"

עדי שלג
מוטי מילרוד

שטרום: "אין לי מושג. אתה צריך לשאול אותו".

חוקר: "בן אדם לא נותן 8 מיליון שקל בלי לדעת למה הוא נתן".

שטרום: "אני אמרתי לו בדיוק למה אני מבקש את ההלוואה".

חוקר: "בסדר גמור".

שטרום: "אוקיי".

החילוץ: "ויליגר מה?"

על פי הפרקליטות, דנקנר שלח לשטרום את חבריו שירכשו ממנו מניות ויחלצו אותו.

חוקר: "נוחי הביא לך אנשים נוספים שירכשו ממך מניות במהלך התקופה הזאת, חיבר אותך עם אנשים עסקיים".

שטרום: "נוחי?"

חוקר: "נוחי חיבר אותך עם אנשים עסקיים שסחרו במניית אי.די.בי בתקופה שקדמה להלוואה. טרום ההנפקה, הנפקה".

עופר וקנין

שטרום: "אני דיברתי עם אנשים שחיפשו לקנות לפני ההנפקה".

חוקר: "את האנשים האלה, בחלקם, נוחי הביא לך. אני יודע את זה".

שטרום: "אוקיי, אם אתה אומר שאתה יודע את זה... אני לא זוכר אנשים שהוא הביא".

חוקר: "אתה לא זוכר את ויליגר?"

שטרום: "אני לא זוכר, אני לא זוכר".

חוקר: "לא זוכר?"

שטרום: "ויליגר מה?"

חוקר: "יוסי ויליגר. אתה לא זוכר 5 מיליון שקל שמכרת מחוץ לבורסה לויליגר?"

שטרום: "עד כמה שאני זוכר, מכרתי הכל על המסך. יכול להיות, יכול להיות שהשם הזה מוכר לי, פשוט לא זכרתי..."

חוקר: "בן דב אתה לא זוכר?"

שטרום: "בן דב?"

חוקר: "כן".

שטרום: "לא".

חוקר: "לא? אילן בן דב?"

שטרום: "אני לא דיברתי עם אילן בן דב".

חוקר: "עם פוליצר, האיש שלו..."

שטרום: "יכול להיות הסוחר שלי. יכול להיות שהסוחר שלי דיבר..."

התשובות של שטרום נשמעות תמוהות, בייחוד נוכח העדות של איש העסקים יוסי ויליגר, שזומן על ידי הפרקליטות להעיד במשפט. כשעמד בנובמבר על דוכן העדים הוא סיפר על פגישה משולשת שהתקיימה בביתו של דנקנר ובנוכחותו של שטרום לפני ההנפקה, שבה הוצע לוויליגר לרכשו מניות משטרום. "רציתי לקבל אינפורמציה, והחלטתי להיפגש עם נוחי, שגר קרוב אלי", אמר ויליגר בבית המשפט. במהלך העדות התעקש ויליגר כי מי שהציע לו לרכוש מניות מחוץ לבורסה הוא שטרום, ולא דנקנר. אגב, העדות הזאת סתרה את הדברים שאמר בחקירה ברשות ניירות ערך.

גם כשהחוקר ביקש משטרום לפרט את ההיכרות שלו עם וילי פוד השקעות, הוא המשיך לטעון כי אין לו היכרות כזאת, למעט ההיכרות שערך לו דנקנר.

חוקר: "נוחי הכיר עם? עם מי בווילי פוד השקעות? עם מי היתה ההיכרות?"

שטרום: "אני... אני לא בטוח מה שמו הפרטי, אני חושב שזה..."

חוקר: "לא קשה לזכור, וילי פוד..."

שטרום: "יוסי".

חוקר: "יוסי ויליגר".

שטרום: "כן".

חוקר: "יוסי ויליגר".

שטרום: "כן".

חוקר: "היה לך קשר עם יוסי ויליגר לפני פברואר 2012?"

שטרום: "לא. נוחי חיבר בינינו ואמר, וילי, הבחור מכר שלי, חבר שלי, אני לא זוכר את המלה".

חוקר: "אוקיי".

שטרום: "והוא... אמרתי לו שאתה פעיל בנייר, הוא מעוניין לקנות, וחיבר בינינו".

חוקר: "ולגבי השער?"

שטרום: "לא דובר במלה על השער".

חוקר: "אז למה... אני מקבל. למה גם מכרת לו את זה בזול יותר מאשר קנית?"

שטרום: "אני לא זוכר בדיוק למה..."

חוקר: "אוקיי".

שטרום: "יכול מאוד להיות שעשינו את הדבר הזה על מנת להמשיך ולהיות... הרי יש לנו קווים, הקווים הלכו וגדלו... ונסתמו. יכול מאוד להיות שעשינו את זה כדי להמשיך להיות פעילים תוך יומי".

חוקר: "כן, אבל תיכף נראה מה עשית עם הכסף הזה. זה נכון מה שאתה אומר, אבל כשאתה קונה ביוקר, מוכר בזול בשביל לקנות עוד הפעם ביוקר - עשיר גדול אתה לא תצא מזה. לא מזה אתה חי את חייך, זו לא הדרך לעשות כסף. את זה אתה לא צריך אותי בשביל שאני אסביר לך את זה. אתה כל פעם קונה ביוקר, מוכר בזול, קונה ביוקר, מוכר בזול. אתה מתפלא שאחרי זה אתה צריך לקבל הלוואה בסוף השבוע?"

שטרום: "אני... אתה מנסה להוכיח שטעיתי? אני יודע שטעיתי..."

חוקר: לא, אני לא מנסה להוכיח שטעית, אני מנסה להוכיח שפעלת בצורה לא כלכלית. לטעות כולם יכולים, אבל ליפול על הסכין - זאת אמנות. להיחתך כולם יכולים, אני לא יכול להבין איך אתה מוכר ביוקר, קונה בזול, מוכר ביוקר, קונה בזול, מוכר ביוקר, קונה בזול, ועוד אומר לי 'מה אתה רוצה, לא ידעתי שזה הוא'. בסדר, אז למישהו אקראי מכרת בזול וקנית ביוקר, לא מעניין אותי. דחילק, איתי, זה דורש הסבר כזה דבר.

שטרום: "אני שוב... א', לא כל פעולה על המסך אני הנחיתי. אני הנחיתי לקנות ולמכור כדי לנסות לעשות את ה…"

חוקר: "מה היתה המעורבות של דנקנר בעסקות האלה של וילי פוד בתוך הבורסה?"

שטרום: "האינטרודקשיין עם ויליגר ודנקנר היה פעם אחת".

חוקר: "בוא אני אציג לך. אתה שולח לדנקנר מסרון, הוא עונה לך במיידי, ואז מתקשרים מווילי פוד השקעות אליך. מיד לאחר מכן אתה שוב מתקשר לשלג, העסקה מתבצעת, ואז אתה מתקשר לדנקנר ומשוחח אתו. יש פה איזה רצף של דקות סמוכות של שידור חוזר של מה שקרה שעתיים קודם לכן, שהוא מאוד מוזר".

שיחת המקלחת: שטרום שומר 
על סודיות

בעדותו של דנקנר בשבוע שעבר הוא הזכיר שיחת טלפון בינו לבין שטרום, שהוקלטה על ידי החוקרים. את השיחה הזאת הוא כינה "שיחת המקלחת", שכן הוא מוקלט בה מספר שבדיוק יצא מהמקלחת. בשיחה זו שטרום התייעץ עם דנקנר לכאורה בנוגע ללקוח שלו, שמתלבט מה לעשות עם הנפקת זכויות שהיתה באי.די.בי באותו זמן. לטענת הפרקליטות, שטרום ודנקנר דיברו בקודים: כששטרום אומר שהוא שואל בעבור לקוח שלו, הוא בעצם מתכוון לעצמו, כלומר שואל את דנקנר מה לעשות במניות שהוא מחזיק עבורו. מבחינת החוקרים, זו הוכחה ששטרום רכש את המניות עבור דנקנר בכסף של דנקנר. תמיכה לטענה אפשר למצוא בהתנהלותו אחרי השיחה שקיבל (שגם את ההקלטה שלה השמיעו החוקרים לשטרום) מיועץ ההשקעות שלו בבנק הפועלים, ששואל אותו מה לעשות עם הנפקת הזכויות. מיד לאחר אותה שיחה עם הבנק שלח שטרום הודעת SMS, לדנקנר שבה כתב לו שהוא צריך לדבר אתו. החוקר משמיע לשטרום את שיחת המקלחת:

דנקנר: "מה קורה?"

שטרום: "איפה אני תופס אותך?"

דנקנר: "בבית, הגעתי הביתה. הגעתי הביתה ויצאתי מהמקלחת".

שטרום: "אחלה. יש לי איזה לקוח שהתקשר אלי להתייעץ עם הנפקת זכויות..."

דנקנר: "הממ, הממ".

שטרום: "מה לעשות שם, רציתי לשמוע מה דעתך. אתה מכיר אותו".

דנקנר: "מי?"

שטרום: "זה ש..."

דנקנר: "הבנתי אותך, הבנתי. הבנתי, הבחור?"

חוקר: "את שנינו לא עשו באצבע, בוא תסביר לי מה השיחה הזאת".

שטרום: "בשיחה הזאת אני מדבר על עצמי ואני לא רוצה להזדהות בשם".

חוקר: "למה?"

שטרום: "כי אני לא יודע מי מקליט. אני לא יודע מי על הקו, אני רוצה לשמוע מה הוא מתכוון לעשות בהנפקת הזכויות הזאת ולקבל החלטה מה אני עושה".

חוקר: "אז תסביר לי - מה ההיגיון בלקרוא לעצמך לקוח?"

שטרום: "במקרה הספציפי הזה?"

חוקר: "כן".

שטרום: "אני לא רציתי להזדהות בעצמי".

חוקר: "למה?"

שטרום: "כי..."

חוקר: "נוחי אבל הבין שאתה מדבר על עצמך".

שטרום: "נכון, בגלל זה הוא צחק".

חוקר: "נכון, אז למה אבל לא להגיד... למה לא להגיד אני?"

שטרום: "למה להגיד אני?"

חוקר: "כי הוא יודע שיש לך אחזקות באי.די.בי".

שטרום: "כי אני מדבר בטלפון, אני לא יודע מי בצד השני, אני לא יודע מי שומע אותי, ולראיה שמעו אותי".

חוקר: "אז אתה מדבר במוטיב עברייני? אני לא מבין את זה. אני לא מבין את זה באמת, אני לא מבין את זה".

שטרום: "איזה מוטיב עברייני יש לזה?"

חוקר: "להגיד... להסתיר את זה שאני מחזיק מניות? א', אני אומר לך שאי אפשר להבין שאתה מתכוון... הבחור בקטע הזה זה לא נוחי עצמו, זה לא שאתה מחזיק בשבילו את המניות, נתחיל מזה".

שטרום: "מה, מה, מה אי אפשר להבין?"

חוקר: "שאתה מחזיק בשביל נוחי את המניות, שהמניות בעצם נמצאות אצלך, אבל זו בעצם פעילות שמומנה על ידי נוחי לצורך שמירה על השער. עכשיו..."

שטרום: "עידן, אתה מכניס לי מלים לפה... לא היה ולא נברא".

חוקר: "אז אני אומר לך שככה זה נשמע".

שטרום: "זה בסדר, אבל זה לא האמת".

חוקר: "ומעבר לזה, מעבר לזה, אתה שומע שזה מלאכותי עד כמה נוחי..."

שטרום: "אתה שואל... אתה שואל..."

חוקר: "לא, אני אומר לך שאתה שומע כמה לנוחי זה מלאכותי השיח העברייני הזה, כשאתה זורק את זה כאילו אתה נמצא שם מקדמת דנא. אני לא מבין איך אתה מדבר על עצמך כלקוח".

שטרום: "מה... מה..."

חוקר: "אני לא מבין את זה".

שטרום: "תקשיב, אני הרבה פעמים מדבר בקודים כי אני לא יודע מי מאזין על הטלפונים".

חוקר: "תן לי דוגמה. מה זה קודים?"

שטרום: "אני לא אומר שמות של לקוחות. אני אומר לקוח, אני אומר זה, במקרה הזה לא רציתי להזכיר את שמי".

חוקר: "למה?"

שטרום: "למה להזכיר את שמי?"

חוקר: "אתה תצטרך לשכנע אותי בזה. אתה עדיין צריך לשכנע אותי בזה, לא בקטע... לא ב... שום דבר חוץ מהיגיון בריא למה".

שטרום: "אני דיברתי על עצמי בלשון לקוח, כי לא רציתי להזכיר את שמי בטלפון".

חוקר: "למה?"

שטרום: "כי אני לא יודע מי על הקו".

חוקר: "מי על הקו?

שטרום: "מי מאזין..."

חוקר: "מה רע בזה שאתה מחזיק מניות אי.די.בי".

שטרום: "לא, תקשיב, אני רציתי לדעת מנוחי מה דעתו על הנפקת הזכויות הזאת, מה הוא הולך לעשות..."

חוקר: "מה לא בסדר בזה שאתה מחזיק מניות 
אי.די.בי, איתי?"

שטרום: "תקשיב, אם הייתי רוצה להסתיר את השיחה הזאת, אם זה היה כל כך חשוב לי, לא הייתי עושה את זה בטלפון".

חוקר: "אלף שיחות אחרות כן הסתרת, אבל אני שואל אותך מה היה כל כך חשוב שאתה עשית את זה בצורה כזו? בדיבור כזה".

שטרום: "תקשיב, אני... היה לי חשוב לדעת מה הוא הולך לעשות, לא רציתי לשים את שמי על הקו, דיברתי עבור עצמי. דיברתי עבור עצמי..."

חוקר: "למה אתה מדבר על עצמך בגוף שלישי?"

שטרום: "כי חונכתי בכמה מוסדות שהסודיות בהן כל כך גדולה, כולל בעיסוק שלי, שאני... זה באוטומט בא לי, אני לא אומר שמות בטלפון, משתדל לא לומר שמות בטלפון, אני מדבר בקודים, אני לא נותן אינפורמציה מיותרת כשזה קשור בהשקעות, גם לא שלי".

בהמשך השמיע החוקר לשטרום את המשך השיחה והטיח בו: "אתה לא בסיטואציה שאתה מתייעץ עם דנקנר, אתה בסיטואציה שאתה מבקש ממנו הנחיה".

שטרום: תקשיב, עידן, מסתבר לי, אני לומד, הרי כשבאתם בבוקר לא ידעתי על מה מדובר. מסתבר לי שאתם ציירתם לעצמכם תמונה, ואתם משוכנעים בצדקתכם וכל דבר שנאמר במי מהשיחות שלי עם נוחי נשמע לכם כמו הנחיה על המניות שלו. כן, התייעצתי עם נוחי, רציתי לשמוע מה הוא עושה שם. לא השתמשתי בשמי כי זה טבעי, אני שומר על סודיות מאוד גבוהה גם כשזה קשור אלי. בגלל זה גם לא אמרתי לעדי שאני קונה את זה עבור עצמי. בגלל זה... הנקודה הספציפית הזאת היתה התייעצות, אני קניתי את זה מכספי, לא קיבלתי ממנו שום דבר. תקשיב, אני לא שומר על נוחי דנקנר, אני קודם כל שומר על עצמי".

חוקר: "זה לא נראה ככה, איתי".

שטרום: "נוחי ידע שאני פעיל בנייר, לכן התייעצתי אתו לפני הנפקת זכויות עכשיו, אמרתי לך את זה עוד לפני שהשמעת לי את השיחה הזאת, ואני אומר לך שיש דברים שאנשים אומרים שהם טועים. במה שאתה אומר לי ששלג אמר, במה שאתה אומר לי שנוחי אמר. אני אומר לך שאני פעלתי על מנת לנסות להציל את ISP. חשבתי שאני עושה טוב ל–ISP, הבנתי שמזה אני עושה גם טוב לנוחי. אני לא מחזיק את זה עבורו, אני לא פעלתי בשמו..."

חוקר: "חמש דקות אחרי השיחות האלה הוא שולח לך SMS: 'אתה משהו משהו'. הוא מבסוט מהמעשה שמשון ויובב שלכם, מהשיח המתחכם הזה, וזה קוסם לו, כי הוא לא מנוסה בזה, הוא... זה ג'יימס בונד בשבילו. אבל ניכר, ניכר מהסיטואציה שהיא סיטואציה שיש בה מלאכת הסתרה. ובקטע הזה אתה הפעיל, אתה הדינמי, הוא הרי בסופו של דבר... הוא משקר, האוזניים מאדימות לו".

שטרום: "תגיד, בסוף זה יוצא שאני... בוא תגיד אני הובלתי את ההנפקה של נוחי דנקנר".

חוקר: "איתי, בצורה שבה אתה הולך... אתה אולי לא מבין את זה, עכשיו מתחילות להיפקח לך העיניים, לשם אתה הולך, אתה הולך לקחת את התיק עליך. אתה נמצא בסיטואציה שעדי אומר, 'מי שניהל אותי זה איתי, כל מה שאני ידעתי הוא שזה עבור לקוחות ובטח שלא ידעתי שיש פה תרמית'. נוחי אומר, 'אני מבחינתי אמרתי לאיתי שזה עוזר לי, אבל לא ביקשתי ממנו', ואיתי עשה פעילות תרמיתית בנייר כטובה או כרצון להתחנף או מאלף מניעים אחרים לגביר, רצה לצאת גדול, יצא בסוף קטן, קיבל גם את הכסף אחרי זה שהציקו לו מהבנק וראה את הביטחונות, הלך עוד פעם לבקש עוד כסף במידה וקיבל או לא קיבל, זה היה כבר כסף קטן כי המניה התרסקה, ובנובמבר הגיע לסיטואציה שהוא צריך לנהל שיח עברייני. תראה לאיזה פתטיות אתה מגיע".

שטרום: "שיח עברייני? על מה..."

חוקר: "אני אומר לך שאין מישהו, אין איש חוק שישמע את שתי השיחות האלה ולא יגיד לך שזה שיח עברייני. תשכח מעצמך, מזה שזה נשמע חמוד. תשכח מזה שזה נשמע מצחיק, תשכח מזה שזה נשמע דיסקרטי".

שטרום: "אני מוכן להסביר למי שרוצה לשמוע".

חוקר: "אז בסדר, אז מי שרוצה לשמוע ישמע ואתה תקבל... ובסוף נראה אם הוא ישתכנע. אני אומר לך שאתה חי באיזה סרט שאתה תגיד את מה שתגיד ותחיה את מה שתחיה והגרסה שלך תהיה הגרסה שאתה רוצה, ואז זה לא ייפול עליך. כן, גם מהצד הזה וגם מהצד הזה זה כרגע מתנקז אליך. כי מאוד מאוד פשוט להבין את הסיפור על הגב של איתי שטרום. יותר קשה, יותר קשה להסתכל על הסיפור דרך הפריזמה של נוחי. בגלל זה נוחי הוא נוחי ואיתי הוא איתי. אני אומר לך שאני חושב שאני מבין את הסיפור דרך הפריזמה של נוחי, אתה בעיקשותך..."

שטרום: "מה הפריזמה של נוחי?"

חוקר: "נוחי היה במצוקה. נוחי ראה את עצמו כנמצא על פי תהום תזרימית, אמר לעצמו אני מאבד את האימפריה, אני חייב שיוזרם עוד, לשם כך אני צריך מכה מוצלחת ויהי מה. אני אקח מישהו שהוא בכסף לא כסף, ביחס לתמורה אני אצליח לנשום את הנשימה האחרונה לפני שיגיע החמצן, שזה בעצם ההנפקה הגדולה של המשקיעים המסווגים. ואתה היית הכלי שהוא הזיז מכאן לכאן. אני לא אומר לך שהוא עשה את זה מכוונה לדפוק אותך, ואני כן מאמין לך שחשבת שזה בצורה מסוימת יכול לשרת אותך, אבל אני אומר לך שכמו שאתה מתנהל - אתה נשאר לבד במערכה. חד וחלק, בלי גאלות, אני אומר לך את זה, זה נורא נורא ברור".

שטרום: "אני לא חייל שלו, לא עבדתי אצלו, לא קיבלתי ממנו משהו ששווה יותר מכוס קפה או כוס יין".

חוקר: "הוא רואה אותך כחייל שלו, אני אומר לך, המציאות שאתה יכול לצייר היא מציאות אחרת. הוא אומר, 'איתי הוא חייל שלי, אני אשלח את בן דב לשם, אני אשלח את וינטרוב לשם, אני אשלח את וילי פוד לשם, אני אשלח לשם את טיסונה, כל מי שצריך, אני מבחינתי הוא יעשה פעילות לא כלכלית, הוא יעשה פעילות הפסדית, הוא יעשה פעילות לא רציונלית, בסוף אם אני אתחשבן אתו או לא אתחשבן אתו, תיכף נדבר".

זו אינה שיחת הטלפון היחידה שבה דנקנר ושטרום דיברו בקודים. החוקר השמיע לשטרום שיחה נוספת:

שטרום: "ארץ הקודש?"

דנקנר: "איתיצ'וק, מה העניינים?"

שטרום: "הכל בסדר?"

דנקנר: "כן. מה נשמע?"

שטרום: "שכחתי לשאול אותך איך נגמר שם ההנפקת זכויות".

דנקנר: "לא, זה עוד לא נגמר".

שטרום: "מתי זה נגמר?"

דנקנר: "מחר יש מסחר בזכויות".

שטרום: "אוקיי, מה זה אומר?"

דנקנר: "והכסף זה ב..."

שטרום: "הא, אתה לא יודע כבר כמה... איזה..."

דנקנר: "לא, לא, לא, עוד אי אפשר לדעת".

שטרום: "טוב. הבחור שלי שם כל מה שהגיע לו".

דנקנר: "אוקיי".

החוקר עימת עם שטרום עם הדברים: "שמעת מה אמרת?"

שטרום: "כן".

חוקר: "מה אמרת?"

שטרום: "שאני שמתי את כל מה שהגיע..."

חוקר: "הבחור שלי".

שטרום: "הבחור שלי זה אני".

חוקר: "כן, שמתי את כל מה ש..."

שטרום: "כל מה שהגיע לי".

חוקר: "אוקיי, והניסוח הזה למה? מאותה סיבה של קודם?"

רגע השבירה: "אם עשיתי טעות, זה היה בתום לב"

היו רגעים בחקירה שבהם נראה שעוד רגע שטרום נשבר ומודה במיוחס לו.

שטרום: "אני... אני לא יודע מה לומר לך. אני... אני... אתה מדבר בהרבה ביטחון על מה היה ומה... עובדתית ושיחות טלפון וכאלה. א', אין לי ספק שאתה... אתם ידועים ככאלה שיכולים לקבל נתונים ולחקור; אני לא הייתי עושה את מה ש... אני לא הייתי עושה את מה שעשיתי אם היה בזה... אם הייתי חושב שיש בזה איזה משהו שהוא פסול. אתה דיברת על העולם הערכי שלי, אז העולם הערכי שלי מוכח בזכות עצמו, אתה יכול להסתכל על העבר..."

חוקר: "ואתה מחרבן אותו ברגעים אלה ממש".

שטרום: "אני לא".

חוקר: "איתי, אתה כן".

שטרום: "אני לא, אני אסביר לך למה, כי גם אם עשיתי משהו שהוא טעות, ויכול מאוד להיות, זה נעשה בתום לב".

חוקר: "מאה אחוז, אני מוכן לזרום אתך, אני מקבל. אבל זה שונה להגיד לי 'אני עשיתי טעות' לבין להגיד לי 'אני לא עשיתי', כי אני אומר לך שאתה עשית מכוח הנחייתו..."

שטרום: "תקשיב, תקשיב, א' לא אמרת לי מה עשיתי..."

חוקר: "אם לא הבנת אני אפרש לך, אני חשבתי שזה ברור לך..."

שטרום: "שנייה, שנייה. יכול מאוד להיות שעשיתי איזושהי טעות".

חוקר: "איזה טעות?"

שטרום: "אני לא יודע".

חוקר: "אתה לא יודע?"

שטרום: "לא".

חוקר: "אז אני אתחיל אותה ואתה תמשיך אותה".

שטרום: "אוקיי".

חוקר: "הטעות היא שאתה נענית לבקשתו של נוחי לעזור לו לשמר את השער של מניית אי.די.בי לפני ההנפקה על מנת להעלות את סיכויי הצלחת ההנפקה ואטרקטיביות ההנפקה. ואת הפעולות שאתה עשית באמצעות עדי שלג, הוראות המסחר, הן בסופו של דבר זכו למימון עקיף של נוחי על ידי ה–8 מיליון שקל שהוא העביר אליך לחשבון האישי".

שטרום: "זה... אני לא יודע לומר לך כמה ההגדרה של מה שהגדרת היא לא נכונה. נוחי לא ביקש ממני".

חוקר: "אוקיי".

שטרום: "הוא לא ביקש ממני לתחזק את מחיר המניה. הוא ידע שאני קונה, אמרתי לו שאני מאמין במניה, הוא לא ידע את ההיקפים. אני באתי אליו כשהייתי עם הגבות בחול, כי הפסדתי הרבה מאוד כסף בהנפקה הזאת מתוך רצון שלי לחלץ את החברה מהסיטואציה שהיא בה, ולקחתי את זה עלי באופן אישי. תשמע, בדיעבד, מעצם זה שאני יושב פה, כנראה הדבר הזה היה טעות, אבל... וכנראה הוא לא היה צריך לקרות".

הטלפון הסלולרי: דנקנר 
החליף עשרה

חוקרי רשות ניירות ערך ניסו להתחקות אחר השיחות והודעות ה-SMS שהחליפו דנקנר ושטרום. במהלך המשפט סיפר ראש מחלקת מודיעין ברשות, עתניאל אפק, על הפעולות שביצעו במכשירי הטלפון הסלולריים שלהם. "השאלה המרכזית שחיפשנו היתה המסרונים ממכשיר הטלפון של שטרום בתקופה המדוברת. הטלפון הודפס והועתק, וניסינו לשחזר את המסרונים והשיחות, אבל זיהינו שהטלפון התחיל לחיות למעשה רק ב–11 במארס 2012, מספר שבועות אחרי האירועים המדוברים", העיד אפק. במקרה של דנקנר התקשו החוקרים לאתר את השיחות וההודעות, מפני שהוא החליף יותר מעשרה טלפונים סלולריים בתקופה הרלוונטית.

באשר לשטרום, העיד אפק: "מצאנו 4,262 שיחות, וחלקן הגדול הופיע כמחוק. ברוב המקרים ראינו גם את ההודעות שנמחקו, וניסינו להבין למה לא ראינו את ההודעות בתקופה הקודמת לכך, כשאנחנו יודעים שאנחנו מחזיקים את המכשיר הנכון. אחת התשובות שהגענו אליה ונראית לנו הסבירה ביותר זה שבוצעה פעולת מחיקה. אפשר לבצע פעולה של איפוס הטלפון בלי יכולת שחזור, ולכאורה מי שיעשה פעולה כזאת התוצאה תהיה פעולה דומה".

בחקירה ברשות שאל החוקר את שטרום על מחיקת ההודעות מהמכשיר, אך גם בעניין זה לא קיבל תשובות מספקות.

חוקר: "בפלאפון הנוכחי שלך יש לך בתקופה הזאת של פברואר חור של מחיקת כל האסמסים שלך, כל ההתקשרויות שלך. יש לך הסבר לזה?"

שטרום: "אין לי מושג שיש את החור הזה".

חוקר: "חור מאוד מוזר. בתקופה הזו הרלוונטית, ממש בתקופה שאנחנו מדברים, יש מחיקה. לפני יש, אחרי יש".

שטרום: "אין לי מושג, אין לי מושג".

חוקר: "זה מוזר, זה סממן מחשיד, זה מוזר".

שטרום: "אני שוב אומר לך, אני לא יודע אם יש חור, ואם יש חור אין לי מושג..."

חוקר: "אז אני אומר לך שיש חור, ואתה יכול להתייחס לזה בספקנות כפי שאתה רוצה, אבל אני אומר לך שיש לך חור בטלפון. יש לך הסבר?"

שטרום: "לא, כי אני לא זוכר ש..."

חוקר: "יכול להיות שהשתמשת בתקופה מסוימת בטלפון אחר? חלופי?"

שטרום: "לא".

עורכות הדין איריס ניב סבאג ונוית נגב, המייצגות את שטרום, מסרו בתגובה: "אנחנו רואות בפרסום תמלילי החקירה ערב עדותו של שטרום פגיעה קשה בניהול המשפט, שעלולה אף לעלות כדי שיבוש הליכי משפט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#