זול ונחשל: המיתוסים השגויים על הפריפריה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זול ונחשל: המיתוסים השגויים על הפריפריה

הבחירות האחרונות נתנו שיעור חשוב למי שחושב שתל אביב היא מרכז קבלת ההחלטות בישראל ■ יוזמות עסקיות שכבר החלו לפרוח בפריפריה, צפויות למשוך אנשים מהמרכז וגם לעצור את התנועה אל ערי המרכז של הצעירים, שמחפשים גיוון תעסוקתי

22תגובות

הבחירות האחרונות נתנו שיעור חשוב למי שחושב שתל אביב היא מרכז קבלת ההחלטות בישראל: המרכז הכלכלי, עסקי והתרבותי החשוב של ישראל אמנם בחר הרצוג, אבל הפריפריה, שמתחילה בערי הלוויין של תל אביב ובאזורים היותר מרוחקים, בחרה והמליכה את בנימין נתניהו לראש הממשלה בפעם הרביעית ברציפות.

זו סטירה לפרצופן של האליטות. מצד אחד, מדובר באנשים הכי חזקים ומשפיעים בעסקים, בכלכלה, באקדמיה ובתקשורת בישראל, אך מצד שני, כשזה מגיע לזהות ראש הממשלה, הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית קובעת.

השאלה היותר מעניינת היא אם זה משתלם לה שהיא קובעת. האם הבחירה הזאת של הפריפריה מצליחה לקדם את האינטרסים של חלוקת משאבים, קבלת החלטות בסדרי עדיפויות וניהול ענייני המדינה?

מנופים בונים את עיר הבה"דים
אייל טואג

יש סברה הגורסת כי אם נדאג שיהיו כבישים מהירים ורכבות יעילות, נצליח לקצר את המרחק בין המרכז לפריפריה בישראל. זה נכון חלקית. כביש 6 קיצר מאוד את המרחק מדרום לצפון, אבל לא הפך את הפריפריה למרכז; כך גם הכבישים המהירים שנסללו בשנים האחרונות וקיצרו משמעותית את הדרך דרומה, צפונה ומזרחה. המחשבה שסלילת כביש יכולה לגשר על פערים תרבותיים, כלכליים או פוליטיים היא מחשבה נאיבית, וזהו רק אחד מכמה מיתוסים הקשורים ביחסי מרכז ופריפריה. שום כביש לא יכול להפוך את הפריפריה למרכז תרבותי, פוליטי וכלכלי שמתקרב לעוצמתו של מטרופולין תל אביב. אם מכירים בעובדה הפשוטה הזאת, אפשר לחשוב מה כן יכול לחזק את השפעת הפריפריה על קבלת ההחלטות בהפניית משאבים ובסדרי עדיפויות של המדינה והאזור. יש עוד כמה מיתוסים הקשורים ביחס לפריפריה.

לעתים קרובות מקשרים את הפריפריה עם נחשלות, חוסר יכולת להצליח, מחירים נמוכים, איכות חיים נמוכה ושבאופן כללי כולם רוצים לברוח משם. בפועל, כל אחד מאלה אינו ממש נכון ומושפע יותר מסטריאוטיפים. כמה ממפעלי הפאר של ישראל, כמו התעשיות הכימיות בנגב, ישקר בגליל, אינטל בקרית גת או הקריה למחקר גרעיני בדימונה, נמצאים הרחק מהמרכז והם מספקים תעסוקה איכותית ומתגמלת לעשרות אלפי עובדים ולמעגלים נוספים שנהנים מכוח הקנייה של אותם מפעלים ועובדיהם.

יש מקומות בפריפריה עם יתרון מבני יחסי שאי אפשר לקחת משם: אטרקציות התיירות של אילת והגליל, השמש של הערבה, אוצרות הטבע בנגב. העוגנים הלאה מאפשרים לשכבות רחבות של אוכלוסיה להצליח ולשגשג למרות הריחוק ממרכז התרבותי כלכלי של תל אביב או מהמרכז השלטוני־פוליטי של ירושלים.

זה מעלה את השאלה למה אנשים עוזבים או רוצים לעזוב. התשובה נמצאת במגוון או בהיעדר מגוון תעסוקתי. מי שגר בדרום ויש לו ידע וכישורים לעסוק בתחום הגרעין או הכימיה - מסודר. מי שרוצה תחום עיסוק שונה והזדמנויות אחרות בכלכלה - היי־טק, אקדמיה, רפואה או מדיה - יצטרך להצפין קצת או לחכות לשינוי שניצניו מתחילים להיראות.

כך, למשל, משרד רואי החשבון דלויט טוש פתח משרד בבאר שבע, כדי להיערך לפיתוח העסקי הצפוי בעיר עם המעבר של בסיסי צה"ל דרומה והרעיון להפוך את העיר למוקד סייבר. משרד הפרסום מקאן־אריקסון פתח במצפה רמון משרד פרסום דיגיטלי בשם מקאן ואלי. זה מוגדר כיוזמה עסקית חברתית. באשדוד מוביל בהצלחה ראש העירייה, יחיאל לסרי, מאבק עיקש להקמת בית חולים, ובצפת נפתח לפני ארבע שנים בית ספר לרפואה.

יוזמות מסוג זה יכולות גם למשוך אנשים מהמרכז לפריפריה וגם לעצור את תנועת הצעירים, שלא מוצאים את מקומם בתעשיות המסורתיות שם ומחפשים גיוון תעסוקתי.

המגוון התעסוקתי של המרכז יוצר מגוון אנושי שונה מזה שקיים בפריפריה, ובמובנים רבים זהו מגוון שאף מטשטש את הזהות או מפחית מחשיבותה, לעומת הזהות המובחנת יותר בפריפריה. זה לא טוב ולא רע. זה עניין של העדפה אישית. תושבי יישובים כפריים קטנים וקיבוצים יכולים לראות במשך עשרות שנים את אותם 200–300 איש. תושבי ערים גדולות חיים בשלום עם כך שאין להם מושג מי הם האנשים שחולפים מולם ברחוב.

מיתוס נוסף נוגע לאיכות החיים: אין זה סוד שרמת השכר בפריפריה נמוכה מזו שבמרכז. גם הזמינות של שירותי ממשל, תרבות, רפואה ועסקים נמוכה שם מזו שבמרכז. מנגד, בפריפריה הצפיפות נמוכה יותר, המרחבים גדולים יותר, מחירי הדירות נמוכים יותר, זיהום האוויר על פי רוב נמוך יותר, פחות זמן נשרף בפקקי תנועה ויש גורם נוסף, קצת טריקי, שהופך שם את החיים לקצת יותר רגועים: רמת האי־שוויון בפריפריה נמוכה מזו שבערים הגדולות וביישובים המבוססים. מדוע טריקי? כי זה נובע מכך שאין מספיק אנשים מבוססים ועשירים בפריפריה, לכן רמת השוויון שם גבוהה יותר.

בגרף המצורף יש תיאור של רמת השוויון ביישובים שונים בישראל. רואים שם בבירור שביישובים העשירים רמת האי־שוויון גבוהה מאוד. גם ביישובים גדולים יותר, כמו הרצליה ורעננה, הפערים גדולים, מה שאומר שגם בערי המרכז עצמן יש מרכז ויש פריפריה חברתית.

ירון קמינסקי

מה זה עושה למי שגר שם? היכן עדיף לגור? בסביבה הומוגנית, ללא פערים גדולים, כשכולם ככה קצת עניים, או בסביבה הטרוגנית עם פערים קיצוניים בין מרכיבי האוכלוסיה? במונחי עושר, מוטב לגור בסביון, גם אם אתה מעניי היישוב. במונחי אושר, יש לא מעט מחקרים שמראים אנשים מאושרים יותר בסביבה שבה הפערים נמוכים.

באשר למחירים, גם כאן יש מיתוס. אמנם דירה בבאר שבע או בטבריה זולה משמעותית מדירה באזור המרכז, אבל גם שם יש זינוק חד במחירי הדירות והקרקעות בשנים האחרונות. בתחום המזון נמצא לא פעם ולא פעמיים שהמחירים ברשתות השיווק בפריפריה גבוהים אפילו מאלה שבאזור המרכז, וההסבר לכך הוא תחרות לא מספקת בפריפריה. בשאר התחומים - אופנה, הנעלה, בתי קפה, מזון מהיר, ספרים וכו' - המחירים זהים.

נ.ב

סלילת כבישים לא יכולה לשפר בתכלית את מצבה של הפריפריה. כדי לקרב באמת את הפריפריה, נדרשת חבילת צעדים הרבה יותר גדולה ובניית עוגנים איכותיים כמו בית חולים, אוניברסיטה, מפעלים משמעותיים, אטרקציות תיירותיות, פיתוח נכסים אזוריים, מערכות חינוך ובריאות טובות, אבל גם מגוון תעסוקתי.

גיוון תעסוקתי מביא אנשים מסוגים שונים, עם רעיונות וצרכים שונים, וזה מפתח ערים ויישובים, מנקה אותם מסטריאוטיפים ומונע הגירה שלילית. כאן יש תפקיד לא רק לממשלה, אלא גם למגזר העסקי. הקמת סניף, מוקד טלפוני, מעבדה, מכון מחקר, קבוצת תיאטרון או מפעל בנגב, בגליל או בבקעה - יתרמו לפריפריה הרבה יותר מתרומות אקראיות לסגמנט מוחלש כזה או אחר.

יש לכם רעיונות כיצד ניתן להזניק את הפריפריה? הגיבו ושתפו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#