האנשים שלא הצליחו למנוע משרה ובנימין נתניהו להשתולל על חשבון הקופה הציבורית - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האנשים שלא הצליחו למנוע משרה ובנימין נתניהו להשתולל על חשבון הקופה הציבורית

עזרא סיידוף, סמנכ"ל נכסים ומבצעים במשרד רה"מ, היה מביא את החשבון ■ ומי התיישב להחליט אם לאשר את ההוצאות?

65תגובות

"לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי שומרי הסף וועדת השלושה יקיימו פיקוח מהותי, שבו יבדקו, נוסף על העמידה בהוראות המחייבות, גם את סבירותן ונחיצותן של ההוצאות". מאחורי המשפט היבש הזה, הכלול בדו"ח מבקר המדינה על הוצאות מעון ראש הממשלה בירושלים וביתו בקיסריה שפורסם בשבוע שעבר, מסתתרות דמויות בשר ודם - אלה שהיו אחראים, כל אחד בדרכו, לעצור את שערוריית ההוצאות המופרזות בבתיו של ראש הממשלה - מלבד בני הזוג נתניהו, כמובן.

ועדת השלושה הוקמה ב–2009, כפורום שבו יתבררו הוצאות ספציפיות שלא ברור אם הן צריכות להיות על חשבון המדינה או על חשבון בני הזוג נתניהו. החברים בוועדה הם היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע־פרגו, הממונה על הפרשנות המשפטית; חשב המשרד יוסי איצקוביץ'; וסמנכ"ל בכיר למינהל במשרד, רן ישי. יחד עם עזרא סיידוף, סמנכ"ל נכסים ומבצעים, כל אחד מהם מוזכר, בדרכו שלו, בדו"ח שעורר סערה.

Getty Images

את ראש הממשלה ורעייתו מקיפה כוורת רחבה של עורכי דין, יחצנים וחברים מתחלפים. כאלה הם עו"ד דוד שמרון, בן דודו של נתניהו המרבה להגן עליו בתקשורת; יועץ התקשורת ניר חפץ, שמנהל כיום את קמפיין הליכוד ומגדיר עצמו ידיד המשפחה; רופא המשפחה האישי ד"ר צביקה ברקוביץ', המלווה את המשפחה כבר שנים ארוכות; השחקן מוטי גלעדי; צמד מפיקי הסרטים משה וליאון אדרי - האחרון הוא שכן של בני הזוג בקיסריה, ובביתו קיים נתניהו פגישות בעבר; השגריר בוושינגטון רון דרמר; והמיליארדר שלדון אדלסון. דווקא הארבעה המוזכרים בדו"ח אינם חלק מהחבורה הקרובה, אלא עובדי מדינה שאמורים לבצע את תפקידם בשירות ראש הממשלה - אך מתוך דאגה ונאמנות לציבור.

בחבורה זו אפשר לעשות חלוקה די ברורה: איצקוביץ' וברנע־פרגו הם פקידי ציבור שלא מזוהים פוליטית או אישית לכאן או לכאן. גם ישי וסיידוף הם עובדי מדינה, אבל הם - ובמיוחד סיידוף - נחשבים נאמנים באופן אישי לבני הזוג נתניהו. הארבעה מעורבים בהוצאות הפרטיות של בני הזוג נתניהו בזכות החלטה שהתקבלה ב–1982, אז החליטה ועדת הכספים של הכנסת שהמדינה תשלם את ההוצאות הפרטיות במעון הרשמי של ראש הממשלה וגם בביתו הפרטי, החלטה שנקראת "החלטת שכר השרים". להחלטה כללית זו יש מספר קטן יחסית של תתי־סעיפים, הנוגעים להוצאות ספציפיות יותר (מעבר דירה, תשלום על ביגוד), שכל שינוי בהם דורש אישור של ועדת הכספים. באופן כללי, כמעט כל התשלומים המופרזים שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה מקורם באותה החלטה מ–1982.

הבעיה העיקרית בהחלטה זו היא שאין בה הגבלת סכום. כנראה שבתחילת שנות ה–80, בזמן שמנחם בגין התגורר ברחוב בלפור, איש לא חשב שההוצאות במעונו של ראש הממשלה יהיו כה גבוהות (להמחשה, ב–2013 הסתכמו ההוצאות במעונות ראש הממשלה בכ–2.4 מיליון שקל, מתוכם 866 אלף שקל בגין הוצאות ניקיון ותחזוקה). את מצב העניינים הזה אפשר לשנות על ידי החלטה חדשה של ועדת הכספים, אלא שבינתיים, כל עוד מצב עניינים זה נותר בעינו, כמה פקידים במשרד ראש הממשלה אחראים לכמה כסף יוציאו בני הזוג נתניהו מכיסם עבור הוצאות.

התהליך היה פשוט ומוסדר: סיידוף היה מביא את דרישות בני הזוג נתניהו לוועדת השלושה, שהיתה דנה בנושאים שבמחלוקת. משמעות הדבר היא שהשלושה האחרים נדרשו לקבל החלטות רגישות בנוגע להוצאות של האיש שאליו הם כפופים - שהוא גם ראש הממשלה. גם מבקר המדינה התייחס לכך בדו"ח: "יש לציין שצוות הביקורת התרשם כי היועצת המשפטית וחשב המשרד פועלים כמיטב יכולתם כדי לשמור על הליכי מינהל תקין ועל סבירות ההוצאות של בית ראש הממשלה. ואולם אין להתעלם מהקושי המובנה בעבודתם בשל פעילותם כשומרי סף במשרד ראש הממשלה מחד גיסא וכפיפותם למנכ"ל המשרד ולראש הממשלה עצמו מאידך גיסא".

"כל הסיטואציה הזויה", אומר משפטן בכיר לשעבר במערכת הציבורית. "נותנים המון שיקול דעת לפקידים, בזמן שאין שום תקרות בדבר הזה. אם היו יודעים שיש מגבלה של 20 אלף שקל להוצאות ניקיון, לדוגמה, לא היה כאן בכלל סיפור".

עזרא סיידוף: דואג שהכל יתקתק

הדמות הבולטת ברביעייה היא סיידוף, סמנכ"ל נכסים ומבצעים. עד לפני שבוע היה סיידוף אלמוני יחסית. פרשת ההוצאות המופרזות במעונות ראש הממשלה, שנמצאת כיום בבדיקה של היועץ המשפטי לממשלה, מעמידה אותו תחת אור הזרקורים. "הוא מטפל בהכל - כוח אדם, עובדים, רכש, הוצאות. הוא האיש עם המפתחות, שום דבר לא יזוז בלעדיו. הוא מאוד קרוב לבני הזוג נתניהו ומלווה אותם גם מעבר לים. כשהם אוכלים ארוחות פרטיות במסעדות, בנסיעה לחו"ל, הוא זה שמחזיק את כרטיס האשראי ומשלם על הארוחה. אחרי זה דואגים להחזרים הכספיים, לפי הפרוצדורות", מתאר גורם המכיר היטב את עבודתו של סמנכ"ל נכסים ומבצעים במשרד ראש הממשלה. "סיידוף הוא האיש שדואג שהכל יתקתק. מדברים על חשמלאי ביום הכיפורים? את סיידוף היו מקפיצים בשנים האחרונות כמעט כל שבת למעון. חסר שולחן, כיסא, אוכל, יש נזילה, כל דבר - מתקשרים אליו. הוא גם היה נוסע המון לקיסריה, כדי לטפל שם בכל מיני בעיות. הוא המוציא והמביא, כל הלוגיסטיקה וההתנהלות שסביב ראש הממשלה ואשתו - עליו".

הוא בוודאי יודע הרבה על בני הזוג נתניהו.

"יש לו המון סודות על ביבי ושרה. במשך שנים הוא היה מקורב אליהם, במיוחד לשרה, ומי שמבין את זה טוב מכולם הם בני הזוג נתניהו. לכן לא בטוח שזה נכון להגיד שהם הולכים להפיל עליו את התיק של פרשת הוצאות המעון, שעלול להגיע לחקירה פלילית. לדוגמה, עו"ד יעקב וינרוט, פרקליטו של נתניהו, אמר בתקשורת שסיידוף היה אחראי על הזמנת החשמלאי לקיסריה, אבל לאחר מכן הליכוד הודיע שעזרא לא אחראי ולא אשם. בני הזוג נתניהו מבינים את המצב המורכב והעדין שנוצר ביחסים אתו".

סיידוף עובד במשרד ראש הממשלה מ–1983. הוא התחיל את דרכו שם בדרגים זוטרים יחסית. בשנות ה–90 מונה לראש אגף בינוי והכיר את בני הזוג נתניהו. אנשים שמכירים אותו מעידים על אדם מתוחכם, "ממזר", כפי שאומר יועץ לשעבר של אחד מראשי הממשלה. "הוא סוג של חתול רחוב, שיודע להסתדר בכל מצב. כלבויניק ברמ"ח אבריו, שמכיר את כל התעלות שצריך לזרום בהן - איך מסתדרים עם תקציב ואיך מוציאים דברים לפועל. יש לו יכולת ביצוע מדהימה, כל מה שראשי ממשלה ביקשו ממנו הוא יודע לעשות באופן מיידי. יש לו את כל מערכות הקשרים עם כל הספקים, בכל מקום. כשהייתי בא למשרד ראש הממשלה יכולתי לראות שהוא שולט בכל מה צריך, בטיפול השוטף - דברים כמו חנייה ונהגים, שמאוד חשובים לפמליות של שרים. כל ראשי הממשלה ידעו: פנית לסיידוף - תמיד קיבלת פתרון לכל דבר. הוא גם ידע לשדר את התחושה שכל דבר הוא עושה באופן אישי, למען מי שביקש זאת".

דבר אחד סיידוף לא הצליח לסדר: את רצונו של מני נפתלי, אב הבית לשעבר במשרד ראש הממשלה, לקבל קביעות. לטענת נפתלי, סיידוף הבטיח לו את התקן כאשר קיבל אותו לעבודה, ולכן עזב את משרת המאבטח במשרד ראש הממשלה, שהיתה מתגמלת יותר אך ללא קביעות. סיידוף, מנגד, טען בבית הדין לעבודה שנפתלי עבד כעובד זמני שהחוזה שלו חודש כל הזמן. "הסיפור הזה דווקא ממחיש שליכולות של סיידוף היו גבולות", אומר מקור המכיר את הנפשות הפועלות. "אני לא יודע בדיוק מה בדיוק היה ביניהם, ואת זה רק בית הדין לעבודה יכריע. ייתכן שנפתלי הבין שיש לו הבטחה מסיידוף, והרי סיידוף ידוע כמי שיכול לסדר דברים ולהזיז, אז זה נשמע הגיוני. אבל לקבל תקן זה כבר עניינים יותר פורמליים - זה נציבות שירות המדינה, מכרזים, דברים הרבה יותר רשמיים ומסודרים".

בשנים האחרונות אפשר היה לראות את סיידוף בכל מקום סביב נתניהו - במשרד ראש הממשלה, במעון, אפילו באקווריום המפורסם, הלשכה עם קירות הזכוכית בקומה השנייה, שבה נתניהו מבלה את רוב שעות יומו. "ראיתי אותו כל הזמן סביב נתניהו, גם באקווריום", אומר יועץ לשעבר של ראש הממשלה. "הבנתי מכך שהוא איש מרכזי, אבל לא הבנתי מה בדיוק הוא עושה שם". השבוע הצטייד סיידוף בעו"ד גדי טל, אותו עורך דין שחילץ אותו לפני קצת יותר מעשור מאישום בפרשת קבלן ההובלות אבנר עמדי והביא לזיכויו מחמת הספק.

חדשות 10

ברקע נמצאות גם הטענות של נפתלי, שהגיש השבוע תביעה דיבה נגד יועציו של נתניהו, באמצעות עורך דינו דן חי, לאחר שאלה תקפו אותו בתקשורת וטענו שהוא האחראי על הניפוח בהוצאות. נפתלי טוען בתביעה כי הגברת נתניהו הזמינה כמה פעמים ארוחות שהכין שף שלום קדוש ממלון לאונרדו בירושלים. הוא טוען כי נתניהו הורתה לסיידוף לדווח שבארוחה השתתפו מספר רב יותר של סועדים - במקום ארבעה סועדים, עשרה. כמו כן, נפתלי טוען כי נתניהו השתמשה בסיידוף כדי לעקוף את הוראת החשב הכללי באוצר, שקובעת כי אם ישלמו לספק מסוים 100 אלף שקל, יש לחכות שנה עד להעסקתו שוב, אלא אם כן מקבלים אישור מהחשב. לפי כתב התביעה, סיידוף מצא דרכים לעקוף את הוראת הצינון, ואישר תשלומים בדיעבד. לפי התביעה, משרד ראש הממשלה דיווח על מספר גדול יותר של משתתפים בחגיגות יום הולדת פרטיות של ראש הממשלה מאלה שנכחו בפועל, כדי לאשר תקציב גבוה יותר.

נפתלי קובל בתביעה על התנהלות בעייתית של סיידוף גם בנוגע לשימוש בקופה קטנה לצורך מטרות פרטיות. לפי הנטען, נתניהו אילצה את נפתלי לשלם על הוצאות פרטיות שלה מהקופה הקטנה של מעון ראש הממשלה, באישורו ובידיעתו של סיידוף. לפי הנטען, סיידוף קיבל הנחיה להביא חשבוניות המראות כאילו נרכשו מוצרים אחרים, שהיו במסגרת השימושים להם נועדה הקופה הקטנה. בעדותו במשטרה ביום חמישי שעבר טען נפתלי נגד סיידוף שהוא היה מעורב בדרכים שונות בגלגול הוצאות פרטיות של בני משפחת נתניהו אל הקופה הציבורית. שמו של סיידוף הוזכר גם בפרשת רהיטי הגן, שבה נרכשו לבית הפרטי בקיסריה רהיטי גן הזהים לאלה שבמעון הירושלמי. לפי פרסום בערוץ 10, סיידוף טען שהדבר מותר על פי חוק.

למעשה, בכל אחת מהפרשיות שבהן מעורב הזוג נתניהו, מוזכר סיידוף כמי שמביא ומוציא. כך למשל השבוע פורסם ב"עובדה" שב–2009, כשסיידוף היה ראש אגף בינוי במשרד ראש הממשלה, הוא ביקש מקבלן שביצע עבודות בבית משפחת נתניהו בקיסריה (בסך 22 אלף שקל) להעביר את הצעת המחיר מבני הזוג למשרד ראש הממשלה.

בדו"ח המבקר מצוין שמו של סיידוף כמה פעמים, בהקשרים שונים, בין השאר בפרשת החשמלאי אבי פחימה. לפי הדו"ח, אגף נכסים ומבצעים, שבראשותו עמד סיידוף, הוא היה זה שאחראי על הזמנת פחימה לבית, בניגוד להוראות שקבעה ועדה מיוחדת בעניין. כמו כן, האגף לא קיים מעקב סביר אחר קצב מימוש סכום המסגרת שהוקצה לחשמלאי.

לפי הדו"ח, ב–2009–2012 היה סיידוף אחראי לתפעולו השוטף של המעון הרשמי של ראש הממשלה, אבל בשנים אלה לא התקיים תהליך סדור של בקרה בעת ביצוע הזמנות הרכש עבור המעון הרשמי, ולכן לא התאפשר פיקוח נאות על תהליך רכישת האוכל ומוצרי צריכה. סיידוף מוזכר בדו"ח גם בהקשר של עובדים במעון ראש הממשלה ששילמו הוצאות של קופה קטנה, אך לא קיבל החזר כספי.

טענות על הבעייתיות לכאורה בהתנהלותו של סיידוף עלו כבר לפני שנה, במסגרת התביעה שהגיש נפתלי נגד משרד ראש הממשלה, בנימין נתניהו עצמו וסיידוף. הטענות שזכו לפרסום הרב ביותר בתקשורת נגעו להתנהלותה של שרה נתניהו בשל הטענות שרדתה בעובדים ואמירות גזעניות מצדה כמו "אנחנו אירופאים עדינים, לא אוכלים כל כך הרבה כמוכם, המרוקאים" (בכתב ההגנה הוכחשה אמירה זו). גם סיידוף מוזכר לא מעט בתביעה. לטענת נפתלי, הוא נאלץ לעבוד שעות רבות ביום, לפעמים 17–18 שעות, בשל תחלופת העובדים הגבוהה שנבעה מהרודנות של נתניהו. הדבר לא הפריע לסיידוף: נפתלי טען שהוא, כאב הבית, נקרע בין חובת הנאמנות שלו לשמירת המסגרת התקציבית לבין הדרישות של שרה נתניהו להוצאות פרטיות מוגזמות. כדוגמה הוא מביא את דרישתה של נתניהו לקניית נרות נשמה באלפי שקלים בחודש, מתקציב משק הבית. לטענת נפתלי, הוא נזקק לעזרתו של סיידוף במקרה זה, אך זה דחה אותו ונתן לו הנחיות מעורפלות בלבד, ולכן הוא נאלץ להעלים עין מחריגות בתקציב. נפתלי טען בנוסף כלפי סיידוף שהוא הבטיח לו שיהיה לו תקן בשירות המדינה, אך "הוליך אותו בכחש", בכוונה, כדי להשאיר אותו במעמד מוחלש. רק בשלב מאוחר, לפי התביעה, ניאות סיידוף להגיש בקשה לתקן עבור נפתלי, אבל אז התברר שהוא לא יכול לגשת למכרז פנימי, ובשל כך התפטר. נתניהו וסיידוף הכחישו בכתב התביעה את טענותיו של נפתלי.

לטענת נתניהו, סיידוף ומשרד ראש הממשלה, נפתלי ידע היטב שמעון ראש הממשלה הוא מקום עם שעות עבודה ארוכות, כולל בשבתות ובימי מנוחה. בכל מקרה, טענו, נפתלי קיבל את השכר שמגיע לו. בכתב ההגנה גם הוכחשו הטענות לגבי התנכלויות שספג וסביבת עבודה לא נעימה, וכאמור גם את הטענה על כך שהובטח לו תקן.

אחד מתפקידיו הראשונים של סיידוף היה במשרד הדתות. השבוע פירסם "ידיעות אחרונות" שב–1980 הורשע סיידוף בקבלת שוחד מקבלן עבודות חשמל, וכעבור שלוש שנים עבר לעבוד כחשמלאי במשרד ראש הממשלה, ונציבות שירות המדינה אסרה עליו לטפל בעניינים כספיים. למרות זאת, ב–2010 קודם לתפקיד סמנכ"ל בכיר, עם הרשאה לחתום על התקשרויות בגובה של כחצי מיליון שקל. במהלך השנים לא פנה סיידוף לנציבות שירות המדינה כדי לבטל את ההוראה משנות ה–80. השבוע העבירה נציבות שירות המדינה את העניין לבדיקת פרקליטות המדינה.

ב-2000 הושעה סיידוף ממשרד ראש הממשלה בעקבות פרשת עמדי. לפי כתב האישום שהגישה המדינה נגד סיידוף, הקבלן אבנר עמדי דרש מבני הזוג נתניהו קרוב לחצי מיליון שקל עבור עבודות הובלות, אריזה ואחסון שביצע עבורם במשך כמה שנים, גם בזמן שגרו במעון ראש הממשלה. לפי כתב האישום, עמדי נתן שוחד של 30 אלף שקל לסיידוף, כדי שזה יטפל בדרישת התשלום. בית המשפט זיכה את סיידוף מחמת הספק, בין היתר משום שמצא סתירות בעדות עמדי. "אני רחוק מלקבוע שלא היו דברים מעולם, אך על פי הכללים המחייבים אותנו בהליך פלילי, וכדי למנוע, ככל שניתן, הרשעת חף מפשע, אין מנוס מהתוצאה אליה הגעתי", כתב השופט צבי זילברטל בהכרעת הדין ב–2003 בבית המשפט המחוזי בירושלים.

לאחר שלוש השנים שבהן התנהל המשפט, חזר סיידוף לעבוד במשרד ראש הממשלה, וב–2010 קודם לסמנכ"ל נכסים ומבצעים. סיידוף נחשב לאיש המקורב ביותר לבני הזוג נתניהו בין אנשי המינהל במשרד ראש הממשלה, ובמיוחד לשרה נתניהו. "אחרי שבני הזוג נתניהו חזרו למעון, הכוח שלו התחזק באופן משמעותי", אומרים עובדים במשרד ראש הממשלה. "הוא נהפך לסמנכ"ל והתחיל לנסוע לחו"ל. הכוח שלו במשרד נובע מנאמנותו אליהם. הוא זה שבוחר את העובדים במעון ראש הממשלה, שמגיעים דרך חברות כוח אדם, וגם מחתים אותם על הסכם סודיות. הוא גם מכיר באופן אינטימי את המשפחה: דואג לשיבוץ הנהגים שמלווים את אבנר ויאיר ודואג לכניסת המאפרות והספרים שמגיעים כדי לטפל בשיער ובאיפור של ביבי ושרה. הוא עושה את הדברים האלה גם בחו"ל ושם זו פרוצדורה מסובכת יותר, כי צריך לשכור את האנשים האלה דרך השגרירות. חוץ מזה, הוא גם זה שמתאם את הטיסות לחו"ל - באיזה מטוס בדיוק יטוס ראש הממשלה לחו"ל, מטוס צר או מטוס נוח ומרווח, וגם מחליט החלטות קטנות יותר בנוגע לחנייה במשרד ראש הממשלה. הסיוט הגדול שלו הוא שישעו אותו שוב מתפקידו, בוודאי מאחר שהוא קרוב לפנסיה. לא מקרי שהוא מיהר לשכור עורך דין".

סיידוף אחראי בעקיפין להדחתו של נתן אשל, שהיה מנהל לשכתו ואחד מנאמניו הקרובים ביותר של נתניהו, שבפברואר 2012 הודח על ידי נציבות שירות המדינה, לאחר שנחשף כי צילם את תחתוניה של עובדת במשרד ראש הממשלה. הוא הודה במיוחס לו בהסדר טיעון, קיבל נזיפה חמורה והתחייב לא לעבוד יותר בשירות המדינה. אשל מסר את האייפון שלו לתיקון, וכך הגיע המכשיר אל סיידוף, שהסתובב במשרד ראש הממשלה והראה את התמונות המרשיעות לעובדות. פרט זה עלה בעדויות בנציבות שירות המדינה במסגרת פרשת אשל, ולמעשה סייעו בהרשעתו ובהוצאתו מהשירות. נגד סיידוף הוגש כתב אישום משמעתי בנציבות על התנהלות לא הולמת, משום שהראה את התמונות.

עורך דינו של עזרא סיידוף מסר בתגובה: "מרשי עובד במשרד ראש הממשלה מזה כ–35 שנה, ותחת שמונה ראשי ממשלה שונים. משרתו אינה ומעולם לא היתה עניין של מינוי פוליטי, וממילא לא מונה או קודם על ידי ראש ממשלה זה או אחר. בכל השנים עשה מרשי את עבודתו נאמנה, והוכר יותר מפעם כעובד מצטיין. מרשי אינו מכיר הגבלה כלשהי על עיסוקו במסגרת תפקידו. יותר מכך, עם השנים קודם על דעתה ובאישורה של נציבות שירות המדינה שידעה היטב מה הוא תוכן עבודתו, לרבות בכל הקשור לנושאים כספיים, ומעולם לא ראתה לנכון להגביל או לצמצם את תוכן תפקידו הגלוי והידוע כאמור. מר סיידוף עבד לפי הנהלים בכל פעולותיו. מרשי אינו מוסמך או רשאי לאשר תשלום כלשהו לספק חיצוני על דעת עצמו או לבדו. כל התקשרות כזו ותשלום בעקבותיה דורשים אישורים של כמה גורמים במערכת, ביניהם גורמים בכירים ממרשי, בוודאי בכל מה שקשור לעניינים כספיים. בידיו של מרשי תשובות ומסמכים הנותנים מענה טוב וראוי לכל העניינים שהעברתם לתגובתנו, אלא שאיננו סבורים כי כלי תקשורת כזה או אחר הוא המקום הנכון להביא את הדברים המפורטים".

שלומית ברנע־פרגו: פרשנות משפטית חדשה

שלומית ברנע־פרגו היא מנהלת המחלקה המשפטית במשרד ראש הממשלה. המחלקה נותנת ייעוץ בנוגע להחלטות ממשלה שמגיעות מטעם משרד ראש הממשלה (רוב ההחלטות הן כאלה) והחלטות של ועדת השרים לחקיקה וועדות שרים אחרות, נותנת חוות דעת בנושאים שונים הקשורים למשרד ראש הממשלה וליחידות הסמך השונות - לשכת ראש הממשלה, מזכיר הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, מערך ההסברה הלאומי, לשכת העיתונות הממשלתית וכל היחידות האחרות. כמו כן, היא מטפלת בהסדרי ניגוד עניינים לעובדים שנקלטים, בבקשות להיתר עבודה פרטית ובגיבוש עמדת המשרד לטיוטת דו"ח מבקר, מטפלת בעתירות לבג"ץ ונותנת חוות דעת בנוגע לוועדות לבדיקת מינויים.

ברנע־פרגו, 56, הגיעה למשרד ראש הממשלה ב-1998, לאחר קריירה של כמה שנים במשרדי עורכי דין קטנים יחסית במגזר הפרטי. היא עברה מכרז לתפקיד סגנית היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, ומשם התקדמה. ב-2001, לאחר שאלון גלרט עזב את התפקיד, היא מונתה ליועצת משפטית כממלאת מקום, וב-2003 עברה מכרז וקיבלה מינוי קבוע.

הדעות לגבי ברנע־פרגו חלוקות: לצד הסבורים שהיא פועלת כשומרת סף תקיפה והגונה, יש לה גם לא מעט מבקרים. חלק מהם טוענים שהיא נוקשה מדי, אחרים מוסיפים שכשומרת סף היא נלחמת באלה שקל יותר להילחם בהם. "התרשמתי שהיא שומרת סף חזקה כלפי מטה, ולא כלפי מעלה", אומר בכיר לשעבר במשרד ראש הממשלה. "לתחושתי, אם במרכז פרשת מעון ראש הממשלה היה עומד אדם פחות בכיר מנתניהו, הדברים היו נראים אחרת. אני אומר את זה כי ראיתי במו עיניי כיצד היא ידעה לעמוד ולהתעקש מול דרגים זוטרים יותר". משפטן בכיר, בעל ותק רב בשירות הציבורי, מוסיף: "להיות יועץ משפטי של משרד ממשלתי זה לא פשוט, במיוחד בשנים האחרונות, שבהן יש עליהום נוראי על שומרי הסף. המקום שהיא נמצאת בו הוא בדיוק האזור החם, מקום שיכול להיות מאוד לא סימפטי. היא מבינה את התפקיד שלה ואת האילוצים. צריך לזכור שזה מקום עם לחצים חזקים במיוחד".

במהלך השנים ניסתה ברנע־פרגו להתקדם לכיוונים שונים, אך ללא הצלחה. ב–2002 הציגה את עצמה כמועמדת לשיפוט בבית המשפט השלום, אך לא עברה את הוועדה למינוי שופטים. אחד הנימוקים היה שהיא לא מספיק בכירה, כסגנית בלבד, כדי לכהן כשופטת. ב–2010 העמידה את עצמה כמועמדת לכהן כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אך גם במקרה זה לא עברה את משוכת הוועדה לבחירת השופטים. בעבר ניגשה למכרז לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אך לא הצליחה.

מתוקף הוותק הרב שלה בתפקיד - 14 שנה, אם מחשיבים את תקופת מילוי המקום - היא צברה לא מעט מכתבי המלצה מאנשים שעבדו עמה. סביר שעובדת מצטיידת במכתב המלצה כשהיא עוזבת מקום עבודה, אך ברנע־פרגו ביקשה מכתב המלצה מאנשים שעזבו - בעוד היא נשארה. עד היום היא שומרת אצלה מכתבי המלצה מבכירים לשעבר שעמם היא עבדה. "זה באמת קצת מוזר", אומר אחד הבכירים שנתן לה המלצה, אך בשיחה שלא לייחוס אומר דברים שלא בהכרח מתיישבים עם רוח המכתב. "צריך לזכור שחלק מהבכירים במשרד ראש הממשלה מאוד תלויים בה אחרי פרישתם, שהרי היא מחליטה בענייני צינון וניגוד עניינים. אז היא ביקשה מכתב המלצה, ונתתי".

אחד מאלה שהיו תלויים בה הוא נתן אשל. אנשים שהכירו את השניים טועים שבין פרגו־ברנע לאשל היו יחסי עבודה טובים למדי, ולאחר שפרש הוא אף נפגש אתה יותר מפעם אחת בבתי קפה. מערכת היחסים הזו סיבכה את ברנע־פרגו. לפני שנתיים, במהלך מערכת הבחירות הקודמת, אשל שלח אליה מייל, שבו שאל אותה אם יוכל לנהל את המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד. את המייל חתם במלים "להתראות נתקה". המייל הגיע בטעות גם לח"כ שלי יחימוביץ', שפירסמה אותו לאחר הבחירות. הדבר עורר שערורייה, ונמתחה ביקורת על ברנע־פרגו על עצם כך שנתנה ייעוץ לאשל, שכבר לא עובד במשרד, בוודאי בנסיבות שבהן עזב את התפקיד.

בנובמבר נקלעה ברנע־פרגו לשערורייה נוספת. אשל, שנהפך בינתיים לסוכן של מקורות ייזום, חברה בת של החברה הממשלתית מקורות, נקלע לסכסוך עם החברה. במסגרת הסכסוך, פורסמו בתקשורת התכתבויות בינו לבין החברה, שמהן עלה שהוא קיבל ייעוץ משפטי מברנע־פרגו. ח"כ יחימוביץ' פנתה בעניין זה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. "האם תקין המצב שבו היועצת המשפטית מספקת ייעוץ משפטי למר אשל, וחמור יותר, ייעוץ הנובע מסכסוך בינו ובין חברה ממשלתית? האם חוות הדעת של היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, ככל שניתנה, הביאה בחשבון את נסיבות הרחקתו של מר אשל משירות המדינה?", כתבה יחימוביץ'. ברנע־פרגו הכחישה את הטענות בפני היועץ המשפטי. "הובהר לנו כי אין יסוד לנטען בפרסום וכי ברנע־פרגו מעולם לא ייעצה למר אשל בנוגע להסכם בינו לבין חברת מקורות פיתוח וייזום", השיב וינשטיין ליחימוביץ'. ברנע־פרגו כן הסבירה לאשל מה המגבלות החלות עליו בכל הנוגע להתקשרות עם חברת ממשלתית, דבר שהוא במסגרת תפקידה (כלומר, ייעוץ לפורשים), הסבר שאותו קיבל היועץ המשפטי לממשלה. לדברי מקורבים לברנע־פרגו, ביום שבו פורסמו הדברים היא התקשרה לאשל וכעסה על הפרסום השגוי. "במקרה הזה אשל פשוט סיבך אותה, כי מה שנכתב בהתכתבויות שפורסמו פשוט לא היה נכון", הם אומרים. מבחינת ברנע־פרגו, גם בעניין פניית אשל בנוגע למשא ומתן קואליציוני הא פעלה כשורה, משום שייעוץ שכזה הוא חלק מתפקידה.

מבקר המדינה מזכיר את ברנע־פרגו כמה פעמים בדו"ח. אחד המקרים נוגע להיטל הבצורת. ברנע־פרגו היא אחת משלושת החברים בוועדת השלושה, המורכבת משלושה פקידים, לכאורה עובדי מדינה אובייקטיבים, אבל אחד מהם הוא רן ישי, מקורב לבני הזוג נתניהו שמלווה את נתניהו מאז שלהי 2002, אז כיהן כשר החוץ, וב–2010 נבחר במכרז לסמנכ"ל למינהל במשרד ראש הממשלה. הוועדה החליטה ב–2012 שהמדינה לא תשלם היטל הבצורת - היטל על צריכת מים עודפת - שהוטל על צריכת המים במעון הפרטי של ראש הממשלה. אלא שאז, לפי הדו"ח, הגיע הנחיה מראש הממשלה, הוועדה שינתה את עמדתה, ומשרד ראש הממשלה החזיר לנתניהו את היטל הבצורת ששילם, בסך של כ–5,000 שקל. מדוע ברנע־פרגו לא עמדה על רגליה האחוריות בעניין זה, ודרשה שהמדינה לא תשלם את ההיטל? לא ברור.

עניין נוסף הנוגע לברנע־פרגו הוא סיפור החשמלאי. ועדת השלושה פעלה נכון כאשר נתנה הנחיה מפורשת שלא להתקשר עם החשמלאי חבר מרכז הליכוד אבי פחימה, כאשר יש צורך בעבודות חשמל במעון הפרטי בסוף השבוע, בגלל קרבתו האישית לנתניהו. אלא שמישהו בסביבת בני הזוג נתניהו ציפצף על ההחלטה הזו, ופחימה בכל זאת הגיע לקיסריה בשבתות, כולל ביום הכיפורים (לפי החשבוניות).

לדברי גורמים המכירים את הסוגיה, כאשר ברנע־פרגו הבינה שהנחיית הוועדה הופרה, היא דאגה לעדכן את הגורמים הרלוונטיים, ונמסר לה כי עבודת החשמלאי הופסקה. "מאז שיצא הדו"ח נעשה לברנע־פרגו עוול מזעזע", אומרים מקורביה. "היא קורבן לסיקור התקשורתי הנרחב של ראש הממשלה. אם מגיע מידע ליועץ משפטי על משהו לא תקין, הוא צריך להתריע. היא לא צריכה להחליף לא את החשב, לא את הסמנכ"ל, לא את מבקר המדינה ולא את המשטרה".

נושא אחר שעלה בדו"ח המבקר הוא תקציב האיפור ועיצוב השיער של נתניהו. בניגוד לשאר הוצאות המעון, כמו ניקיון ורכש המזון, דווקא על נושא האיפור ועיצוב השיער, הנכלל תחת הקטגוריה דמי ייצוג, יש הגבלה של ועדת השרים שגובהה 53,674 שקל בשנה. הגבלה זו התקבלה ב–1982, וכדי לעדכן אותה יש לקבל את אישור ועדת הכספים של הכנסת. לפי הדו"ח, ברנע־פרגו סייעה לבני הזוג נתניהו להגדיל את הסכום הזה באמצעות פרשנות משפטית: מבקר המדינה מצא כי מיוני 2009 עד יוני 2011 מימן משרד ראש הממשלה את תקציב האיפור והשיער משני מקורות נפרדים - את של בנימין נתניהו מתקציב התפעול של המשרד, ואת של שרה נתניהו מתקציב דמי הייצוג. החשב הקודם של המשרד, יוסי שטראוס, שנחשב לשומר סף חזק, פנה ביוני 2011 לברנע־פרגו בנושא, מכיוון שלדעתו הפרשנות שלה הייתה שגויה. ברנע־פרגו שאלה בעצתו של מייק בלאס, אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ייעוץ. הוא ענה לה שהוצאות האיפור והשיער של נתניהו הן חלק מהופעתו הייצוגית, לכן צריכות להיות ממומנות מדמי הייצוג. "לא ברור לי הבסיס המשפטי לראות בהוצאות אלה חלק מתקציב תפעול משרד ראש הממשלה", כתב בלאס לברנע־פרגו, "מימון אותו תחום פעילות משני מקורות תקציביים נפרדים הינו דבר שראוי להימנע ממנו בכדי לשמור על סדרי מינהל תקינים".

בהמשך לזה החליטה ברנע־פרגו לפנות לממונה עליו, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. אז התחיל תהליך ארוך, שבמסגרתו נעשתה פנייה ליועץ המשפטי של הכנסת ובסופו נכתבה חוות דעת של ברנע־פרגו, לבקשת וינשטיין. בחוות הדעת, שנכתבה ביולי 2012, היא קבעה שדווקא כן צריך לממן את האיפור ועיצוב השיער דרך שני מקורות תקציביים. "יש לעשות אבחנה ברורה בין איפור/עיצוב שיער הנלווים להופעה ייצוגית בדרך כלל, לבין איפור/עיצוב שיער מיוחדים המיועדים לצילום", קבעה בחוות הדעת. כדי לכתוב את חוות הדעת בדקה ברנע־פרגו את מספר הפעמים שבהן התאפר נתניהו, אך משרד ראש הממשלה סירבו להעביר את הנתונים האלה. לדברי עובדים במשרד, נתניהו מתאפר כל יום. "כמעט בכל יום שהוא יוצא מהבית הוא יודע שיצלמו אותו איפשהו, ולכן הוא מתאפר. כל יום, מבחינתו, הוא צריך לסדר את השיער והאיפור".

בסופו של דבר, באוגוסט 2012 הוחלט שהמצב חוזר לקדמותו, והוצאות האיפור ועיצוב השיער של ראש הממשלה ייזקפו לתקציב התפעול של המשרד, כפי שהיה נהוג עד יוני 2011, והוצאותיה של שרה נתניהו ישולמו מתקציב דמי הייצוג. כל זה יחול רטרואקטיבית מיוני 2011.

גורם משפטי בכיר סבור שיש סיבה לכך שברנע־פרגו החליטה להגדיל את הוצאות הייצוג באמצעות פרשנות משפטית חדשה. "היא היתה צריכה ללכת עם זה לוועדת הכספים", הוא אומר, "אבל אם היא היתה הולכת, זה היה חושף את כל הסיפור בתקשורת". הביקורת של מבקר המדינה היתה ברוח זו: "נעשה אפוא שינוי של סעיף תקציבי בדרך של פרשנות משפטית של החלטת ועדת הכספים. היה נכון לו נמנע המשרד מדרך פעולה זו, ונקט את דרך המלך, שהיא הגדלת תקציב דמי הייצוג, אם הדבר נדרש", נכתב בדו"ח.

עורכי דינה של ברנע־פרגו מסרו בתגובה: "לגבי סוגיית האיפור: היועצת המשפטית התבקשה להגיש ליועץ המשפטי לממשלה חוות דעת בנושא האיפור, ועשתה כן בידיעתו של המשנה ליועץ המשפטי דאז, מייק בלס, והיועץ המשפטי לממשלה אישר את חוות דעתה".

בעיה נוספת שעולה מהפרשה היא משך הזמן שלקח לברנע־פרגו לקבל החלטה בעניין - שנה וחודשיים, מיוני 2011 עד אוגוסט 2012. לפי גורמים המכירים את עבודתה של ברנע־פרגו, הלשכה המשפטית שבניהולה מתאפיינת בהתמשכות של תהליכים ביורוקרטיים. "תחת הנהגתה, הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה הוטבעה בעיסוק בזוטות, עם חוות דעת ארוכות, על סוגיות של מאות או אלפי שקלים, במקום לבחון סוגיות מהותיות באמת", אומר גורם שעבד בשנים האחרונות מול הלשכה.

פרשה שלא הופיעה בדו"ח, אך המבקר העביר לטיפול היועץ המשפטי לממשלה, היא פרשת הבקבוקים, שנחשפה בסוף ינואר ב"הארץ". אז התברר ששרה נתניהו החזירה למדינה צ'ק של 4,000 שקל במאי 2013, לאחר שבמשך ארבע שנים אספה, באמצעות עובדי המעון, בקבוקים ופחיות למיחזור ושילשלה את הכספים לכיסה. אחת התהיות שעלו בפרשה זו היא מדוע היא נשמרה בסוד במשך זמן רב כל כך. מתברר כי ברנע־פרגו היתה בין אלה שידעו על כך, גם אם לא מהרגע הראשון. בתגובה לשאלת Markerweek מסרה ברנע־פרגו שהיא שמעה על הנושא לראשונה ב–12 ביוני 2014, כלומר כשנה וחודש לאחר שנמסר הצ'ק וכשבעה חודשים לפני פרסום הפרשה בתקשורת.

דוגמה נוספת להתנהלות המסורבלת של ברנע־פרגו נגעה להקמת האנדרטה ליהודי אתיופיה בהר הרצל. לפי גורמים שהכירו את הסוגיה, עריכת חוזה בין משרד ראש הממשלה לבין הסוכנות היהודית, שהיתה אמורה להיות אחראית להקמה, ארכה קרוב לשנה, דבר שעיכב את הפרויקט. "זה רק סיפור אחד", אומר גורם שמכיר את הפרטים, "אתה לא יכול לזוז מ"מ במשרד ראש הממשלה בלי שהיא נותנת את ברכתה. בסיפור הזה היו כל מיני אבסורדים, מחול שדים שהתחיל בגלל כל מיני דרישות כאלה ואחרות שהועלו מצד הלשכה המשפטית". עורכי דינה של ברנע־פרגו מסרו בתגובה: "הלשכה המשפטית תחת ברנע־פרגו נותנת ייעוץ משפטי איכותי בלוחות זמנים קצרים. באופן ספציפי, עריכת ההסכם התעכבה בשל היבטים מקצועיים שאינם משפטיים".

הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה גדלה מאוד עם השנים. כיום יש בה 28 תקנים, אך רק 20 מהם מאוישים. לפני חודשיים נעשתה פנייה לגורמים חיצוניים כדי לקבל עבודות משפטיות במיקור חוץ, בהיקף שעשוי להגיע עד 2 מיליון שקל (בפועל נשכרו ארבעה משרדי עורכי דין בסכום של 120 אלף שקל בשנה בלבד). הבקשה אושרה על ידי מנכ"ל משרד המשפטים. בשלב מסוים הבינה ברנע־פרגו שיש בעיות בלשכה המשפטית והזמינה יועץ ארגוני שיבחן את הנעשה. לדברי גורמים המכירים את המהלך, חלק מהעובדים בלשכה לא היססו להעלות ביקורת בפני היועץ. משרד ראש הממשלה סירבו להעביר את הדו"ח של היועץ.

לדברי גורמים המכירים את עבודת הלשכה, חלק מהעומס נוצר בגלל מחויבויות שונות של ברנע־פרגו: בין 2002 ל–2014 היא כיהנה כדירקטורית בחברת החשמל, מתוכן שבע שנים כיו"ר ועדת הביקורת - מטלה שלבדה דורשת יום עבודה אחד בשבוע. מלבד זאת, ברנע־פרגו חברה בוועדות היגוי שונות: בוועדות ההיגוי של פרויקט תגלית, של פרויקט מסע, ובוועדות שבוחרות את פרס א.מ.ת ואת פרס בראשית ג'נסיס. בשל תפקידה בתגלית היא נוסעת מדי שנה, לפעמים גם פעמיים בשנה, לכמה ימים לניו יורק, לצורך ישיבה שמתקיימת שם. בשנה האחרונה היא מכהנת כחברה במליאת רשות ניירות ערך. לטענת עורכי דינה של ברנע־פרגו, אין שחר לטענה בנוגע לנוכחותה בלשכה המשפטית, והיא מעולם לא הועלתה על ידי מי מגורמי המשרד.

ברנע־פרגו נחשבה בחברת החשמל לדירקטורית דומיננטית וחזקה. לצד הסבורים שהיא היתה שומרת סף דעות ודירקטורית פעילה, שגרמה להדחת כמה בכירים שסרחו, יש הסבורים שבסוגיות העומק הקשורים להתנהלות החברה היא לא היתה תקיפה מספיק. "היא נחשבה יו"ר ועדת ביקורת חזקה אך פעמים רבות עסקה גם בזוטות ובנושאים שוליים בו בזמן שברקע היו נושאים גדולים יותר", אומר גורם משפטי שהכיר את פעילותה.

אחד המקרים הזכורים מתקופת כהונתה הוא האייפד שקיבלה מחברת החשמל (בתקופה שבה עוד זה היה מוצר יקר יחסית), דבר שגרר ביקורת ציבורית, למרות שלטענת מקורביה שימש לצורך קבלת חומרים לישיבות והוחזר עם סיום כהונתה בדירקטוריון. על ועדת הביקורת בראשותה נמתחה ביקורת בממצאי מבקר המדינה (בכובעו כנציב תלונות הציבור), בפברואר 2011, בפרשת הדחתו של מבקר הפנים רו"ח שי רוזנשטוק. רוזשנטוק נשכר לשנת ניסיון, צעד תמוה לכאורה, משום שהוא מצמצם מראש את כוחו כמי שאמור לפעול ללא כל תלות. לטענת מקורבים לברנע־פרגו, ההחלטה התקבלה מתוך ספק אם הוא יצליח לנהל מחלקה בת 40 אנשים, לאחר אישור שהתקבל מרשות החברות ורשות ניירות ערך.

המבקר דאז, מיכה לינדנשטראוס, מצא שוועדת הביקורת בראשותה של ברנע־פרגו ביצעה פיטורים ללא עריכת שימוע כנדרש בחוק, קצבה את כהונת המבקר בניגוד לחוק, וכן שתרשומת של ישיבת הועדה שונתה בדיעבד ובאופן מגמתי. הבדיקה נעשתה לאחר פנייתו של רוזנשטוק, שביקש להוציא צו הגנה שימנע את הדחתו - החלטה שקיבלה ברנע־פרגו. רוזנשטוק טען שהודח מכיוון שהחליט לבדוק תלונות נגד שניים מחברי ועדת הביקורת, שהיו אז בניגוד עניינים. המבקר אמנם לא הוציא לרוזנשטוק צו הגנה, אך ציין ששני חברי דירקטוריון של חברת החשמל (שאינם חברים בוועדת הביקורת) סברו כי ההחלטה להמליץ על הפסקת העסקתו אכן התקבלה בגלל חברי ועדת הביקורת שהיו בניגוד עניינים. המבקר אף החליט לבטל את פיטורי המבקר בשל פגמים בהליך. הפגם העיקרי שמצא היה ההחלטה להעסיק אותו בתקופת ניסיון, דבר שפגע בעצמאותו. המבקר גם מצא שבאחת הישיבות שהתקיימה והוגדרה כישיבה לא פורמלית לא נערך פרוטוקול ותרשומות נערכו בדיעבד, באופן מגמתי. בסופו של דבר החליט רוזנשטוק להתפטר מהתפקיד.

מעורכי דינה של ברנע־פרגו נמסר: "הלשכה המשפטית בניהולה של ברנע־פרגו מטפלת במכלול הנושאים במקצועיות, מסירות ויעילות ונותנת מענה למספר רב של גורמים, בלוחות זמנים קצרים. הלשכה נהנית מהערכה גבוהה של עובדי המשרד ויחידותיו. כהונתה בחברת החשמל ובמליאת הרשות לניירות ערך נעשית מטעם המדינה ובמינוי השרים הממנים. תחלופת כוח האדם בלשכה אינה חורגת ממה שמתרחש בכלל משרד הממשלה, ואף היתה מצומצמת יחסית לאורך השנים. הטענה בנוגע לנוכחות מופרכת, ומעולם לא הועלתה על ידי מי מגורמי המשרד. התפקידים שממלאת היועצת המשפטית בוועדות היגוי השונות הם חלק מתפקידה כיועצת משפטית במשרד ראש הממשלה, והזמן המוקדש להם זניח. כהונתה בחברת החשמל ובמליאת הרשות לניירות ערך נעשית מטעם המדינה ובמינוי השרים הממני.

"עבודתה של ברנע־פרגו כיו"ר ועדת הביקורת בחברת החשמל זכתה לשבחים רבים מיו"ר החברה ומהדירקטוריון, מהיועץ המשפטי לממשלה, מהיועץ המשפטי של חברת החשמל ומרשות החברות הממשלתיות. מבקר המדינה, כנציב פניות הציבור שאליו פנה רוזנשטוק לפני התפטרותו, דחה את כל טענותיו כלפי יו"ר ועדת הביקורת והוועדה, וקיבל את טענותיהן המהותיות. שימוש באייפד של החברה על ידי דירקטורים אישור על ידי רשות החברות הממשלתיות לצורך קבלת חומרים לישיבות".

רן ישי: לקזז את החוב של ראש הממשלה

רן ישי, סמנכ"ל בכיר למינהל במשרד ראש הממשלה, הכיר את נתניהו בשלהי 2002. כאשר נתניהו מונה לשר החוץ תחת אריאל שרון, הוא קיבל המלצה למנות את ישי, בן דודו של אלי ישי, למנהל לשכתו. ישי היה אז איש משרד החוץ, שסיים שליחות בתפקיד זוטר יחסית באחת ממדינות מזרח אירופה. כמה חודשים לאחר מכן, כשנתניהו ממונה לשר האוצר, הוא לקח עמו את ישי. כאשר נתניהו עזב את משרד האוצר חזר ישי למשרד החוץ, ובשלב מסוים מונה לשגריר ישראל בקזחסטן. לפי פרסומים בתקשורת, ב–2010 התכוון נתניהו למנות אותו למשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אך ישי זכה במכרז לתפקיד סמנכ"ל בכיר למינהל. לא ברור כיצד ישי עבר את המכרז, לאור הזיקה האישית שלו לנתניהו, השר הממונה.

שמו של ישי עלה בתביעה שהגיש נפתלי נגד נתניהו וסיידוף, בשנה שעברה. לטענת נפתלי, ישי נתן לו להבין, בהתאם להבטחות של סיידוף, כי הוא בתקן, כעובד מן המניין בשירות המדינה.

כסמנכ"ל למינהל, ישי נודע כמקורב למשפחת נתניהו, ובמיוחד לשרה נתניהו. קרבתו של ישי למשפחה עולה גם בטיוטת דו"ח מבקר המדינה (הקודם) בנוגע לפרשת ביבי טורס, שפורסמה לפני כמה שבועות על ידי העיתונאי רביב דרוקר. לפי טיוטה זו, בתקופה שבה ישי עבד עם נתניהו במשרד האוצר הוא ליווה את ילדיו לנסיעה להולנד, שאותה מימן ארגון זר. המבקר מתח ביקורת על כך שהמדינה מימנה את שהותם של ילדיו של נתניהו בחו"ל וקבע שזה נעשה לא כדין.

ישי מוזכר גם בדו"ח מבקר המדינה האחרון כאחד
מחברי ועדת השלושה, שהחליטו שלא להשית על משפחת נתניהו את מס הבצורת לאור בקשה מפורשת מהמשפחה. לפי הדו"ח, ישי הוא זה שיידע את ועדת השלושה בנוגע לעניין. "ראש הממשלה מבקש במפורש שלא ישולם על ידי המשרד מרכיב 'מס הבצורת', זאת מסיבות מובנות", כך אמר ישי לחברי הוועדה, לפי הדו"ח. ישי היה גם אחד מחברי ועדת השלושה שהחליטו שהוצאות האיפור יושתו על תקציב התפעול של המשרד, דבר שעליו נמתחה ביקורת בדו"ח.

עניין נוסף שעולה בדו"ח היא מעורבותו של ישי בקיזוז חוב פרטי של ראש הממשלה. בינואר 2012 התברר שלנתניהו יש חוב של 6,124 למשרד ראש הממשלה בגין חריגות בכל הנוגע למימון ארוחות, דמי כלכלה ומוצרים שנרכשו עבור הבית בקיסריה. ועדת השלושה התכנסה, ואז התברר שתקציב כלכלת ראש הממשלה בביתו הפרטי, שעמד על 1,150 שקל בחודש, לא עודכן מאז 2001, ובינואר 2012 עודכן ל–1,925 שקל. ישי פנה לחשב, יוסי איצקוביץ', וזה חישב כי הפרשי ההצמדה המגיעים לנתניהו בגין תקציב הכלכלה במעונו הפרטי הם 10,500 שקל בגין 2009–2011. לאור זאת, ישי הציע לקזז את חובו של ראש הממשלה מסכום הפרשי ההצמדה, ואת החוב בגין מצרכים פרטיים לקזז מתקציב הופעה ייצוגית של נתניהו. חברי הוועדה קיבלו את ההצעה, והמבקר מתח על כך ביקורת. "בשני המקרים מדובר בסכומים שלא הוצאו בפועל על ידי ראש הממשלה, ולפיכך לא היה זכאי להחזר כספי בגינם", נכתב בדו"ח. "יתר על כן, משרד מבקר המדינה בדק את פירוט ההוצאות של ראש הממשלה על הזמנת ארוחות בעת ששהה במעון הפרטי בקיסריה, מתחילת כהונתו ב–2009 ועד ספטמבר 2013, ומצא כי סך הקבלות שהוגשו לשם קבלת החזר בכל חודש לחשבות לאישור בעניין זה לא עלה על 1,500 שקל בחודש, ולרוב היו ההוצאות נמוכות בהרבה מסכום זה. לפיכך גם אילו עודכן התקציב החודשי של הוצאות אלה לפני 2012, לא היה ראש הממשלה זכאי לקבל סכום כלשהו מהפרשי ההצמדה האמורים. מכאן שסכום ההפרשים אינו שייך לראש הממשלה, ולכן לא היה מקום לקיזוז החוב מסכום זה".

מטעמו של רן ישי נמסר בתגובה: "משרד ראש הממשלה פועל על פי סדרה של החלטות כנסת ישראל ונהלים מחייבים שקיימים לאורך שנים. אלה ההוראות מחייבות - והן מבוצעות בלי סייג. מינוי הסמנכ"ל למינהל במשרד ראש הממשלה נערך על פי נוהל מכרז כמחויב בתקשי"ר לרבות בחינת המועמדים על ידי ועדת בוחנים של נציבות שירות המדינה. הסמנכ"ל למינהל הינו עובד מדינה בכיר אשר מילא שורה ארוכה של תפקידים רמי דרג בשירות המדינה במשך שני עשורים, במשרדי ממשלה שונים (משרד החוץ, לרבות שגריר במדינה מרכזית, משרד המדע, משרד האוצר וכיום משרד ראש הממשלה). כישורים אלה וניסיונו הניהולי והמדיני העשירים הם שעמדו בפני הוועדה מטעם נציבות שירות המדינה אשר בחנה את המועמדים במכרז.

"טיוטת דו"ח מבקר המדינה שאליה מתייחסת השאלה עדיין לא הועברה לעיון משרד ראש הממשלה. אין זה ראוי שמשרד ממשלתי יגיב על טיוטת דו"ח מבקר המדינה באמצעות הדלפות לתקשורת.

"הליך כינוס ועדת השלושה קובע כי פניות מטעם לשכת ראש הממשלה מועברות בכתב באמצעות המשנה למנכ"ל במשרד ראש הממשלה ו/או הסמנכ"ל למינהל. בהיעדר משנה למנכ"ל מינהלי, כל הפניות מועברות כמחויב בנוהל על ידי הסמנכ"ל למינהל. ועדת השלושה דנה וקובעת את החלטותיה בעניין הוצאות הבית הפרטי של ראש הממשלה בהתאם להחלטות והנחיות של ועדת הכספים של הכנסת בדבר זכויות השרים משנת תשמ"ב, ובהתאם לנוהל שנקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה. כללים אלה קבעו כי הוצאות השוטפות לרבות הוצאות המים ימומנו על ידי אוצר המדינה. החלטת ועדת השלושה בעניין הנשאל התבססה על עיקרון ונוהל מחייב זה.

"בנוגע לאיפור: מדובר בהוצאות האיפור של ראש הממשלה הנחוצות לצורך עבודתו השוטפת. ראש הממשלה נדרש להופיע באירועים רבים על בסיס יומי, אירועים מתוקשרים ומצולמים, מבלי שניתנת לו אפשרות לקבל שירותי איפור באולפני טלוויזיה, כמו יתר השרים בממשלתו (לרבות מסיבות ביטחון). על כן, לאחר שהנושא הועבר לבחינה משפטית מעמיקה, החליט היועץ המשפטי לממשלה כי הוצאות האיפור המקצועיות של ראש הממשלה יועברו למימון מתקציב התפעול השוטף של משרד ראש הממשלה. ועדת השלושה פעלה אפוא בנושא הנשאל בהתאם להנחיות ולנהלים המחייבים. נושא קיזוז תקציב הכלכלה של ראש הממשלה על סעיפיו השונים נבדק על ידי מבקר המדינה. התבקשה התייחסות בדבר העברה בין סעיפים שונים בתקציב הכלכלה (בסך של כ–5,000 שקל). משרד ראש הממשלה העביר הבהרה בנדון למשרד המבקר ויפעל בהתאם להחלטתו".

יוסי איצקוביץ': לא דיווח על פרשת הבקבוקים

רו"ח יוסי איצקוביץ' מונה לחשב משרד ראש הממשלה בשלהי 2011 והחליף את יוסי שטראוס, שנחשב לשומר סף חזק ולא היסס להתעמת עם הממונים עליו. שמו של איצקוביץ' עלה בתצהיר שהגיש נפתלי בתביעה נגד נתניהו. "בתחילת הדרך הועלו מצד חשב משרד ראש הממשלה דאז יוסי שטראוס תהיות לגבי ההוצאות הבלתי סבירות במעון ראש הממשלה", כתב נפתלי בתצהיר. "זכור לי למשל ששטראוס שאל אותי אם נראה לי הגיוני שבמעון ראש הממשלה מוציאים 7,000 שקל לחודש על פרחים. כאשר אשת ראש הממשלה שמעה ששטראוס מבקש לדעת מה קורה, התרגזה עלי ואמרה בכעס, 'חכה חכה, זה החשב של אולמרט, עוד מעט הבחור שלנו, איצקוביץ', יגיע'".

יש לתהות היכן היה איצקוביץ' בשתי פרשיות שנחשפו בחודשים האחרונים - פרשת הבקבוקים ופרשת רהיטי הגן - שאת הטיפול בהן העביר מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה, ולא נכללו בדו"ח האחרון. לפי הודעות דוברות משרד ראש הממשלה לאמיר אורן, שחשף את הפרשה, "במאי 2013 העבירה משפחת נתניהו ביוזמתה המחאה בסך 4,000 שקל לחשבות משרד ראש הממשלה. הסכום הנ"ל תואם את הערכות חשב המשרד, על סמך צריכת בקבוקי השתייה במעון הרשמי מאפריל 2009". לא ברור מדוע איצקוביץ', כשומר סף, לא דיווח על כך לגורמים האחרים במשרד ראש הממשלה. עד לחשיפת הפרשה ב"הארץ" לשכת היועץ המשפטי לממשלה או המשטרה כלל לא ידעו על כך, מכיוון שהפרשה נשמרה בסוד בתוככי המשרד.

פרשת רהיטי הגן, שנחשפה ב"ידיעות אחרונות", נוגעת לקניית רהיטים בשווי של 30 אלף שקל, הזהים לרהיטי הגן במעון הפרטי בקיסריה. הרהיטים הישנים הועברו למעון בבלפור, והחדשים הועברו לקיסריה, כך שמשפחת נתניהו חסכה את העלויות הכרוכות ברכישת ריהוט חדש למעונה הפרטי. לטענת משפחת נתניהו, הרכישה בוצעה לפי הנהלים וממילא נתניהו מנהל ישיבות גם בפינת הגן בקיסריה.

איצקוביץ', בעל תואר ראשון ושני בחשבונאות מהמכללה למינהל, החל את הקריירה במשרד BDO, שם כיהן כמנהל חטיבת פרויקטים פיננסיים. בהמשך עבר למגזר הציבורי, והיה סגן חשב במשרד הבריאות והחשבונאי הראשי בחשב הכללי באוצר, האחראי על החשבונות הלאומיים. איצקוביץ' הוא גם עמית בתוכנית ממשל ומנהיגות במכון ג'וינט, ולפי דבריו המצוטטים באתר המכון הוא הגיע לשירות הציבורי "מתוך אתגר לחולל שינוי ממשי בעבודת הממשלה, זאת באמצעות יישום של רפורמה בתחומי הדיווח הכספי, כפי שנעשה במדינות מערביות רבות אחרות. המטרה העיקרית הינה להעניק לציבור, למקבלי ההחלטות ולמשתמשי הדוחות הכספיים האחרים מידע אמין ומלא על מצבה הכספי של ממשלת ישראל, מתוך אמונה כי שקיפות היא אבן יסוד במינהל תקין ויעיל".

נראה שהוא היה יכול לתפקד בצורה טובה יותר. כך לדוגמה, דו"ח המבקר מותח ביקורת על אגף הכספים שבראשותו איצקוביץ' עומד בכל הנוגע לכך שעובדים שילמו מכיסם על הוצאות ראש הממשלה ולא קיבלו החזר. "לא נמצאו במשרד ראש הממשלה כללים המסדירים את טיפולה של החשבות במקרים אלה... היעדר כללים בנושא הביא לכך שלעתים עובדים במשרד לא קיבלו החזר של הסכומים ששילמו בגין הוצאות ראש הממשלה ובני ביתו... לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף הכספים במשרד ראש הממשלה ליצור מנגנון שלא יאפשר מצב שבו עובד משלם מכספו הפרטי עבור ראש הממשלה". מבקר המדינה היה ער לסיטואציה הבעייתי של שומרי הסף. כדוגמה הוא מביא גם דיון שבו השתתף איצקוביץ'. לפי הדו"ח, כאשר הוזמנו עבור המעון הרשמי רהיטים ייחודיים שאינם נכללים במכרז החשב הכללי, אזי במהלך הזנת ההזמנה למערכת וקודם אישורה קיבלה יחידת הבינוי במשרד ראש הממשלה אישור לביצוע ההזמנה באופן מיידי. בסיכום שהתקיים בנובמבר 2012 ובו השתתף איצקוביץ', צוין כי "עקב רגישות הנושא והרצון לכבד את בקשתו של ראש הממשלה, בוצעה ההזמנה מהספק (הזול מבין שלוש הצעות מחיר) ללא הזמנה מאושרת במערכת"

מטעמו של יוסי איצקוביץ' נמסר בתגובה (באמצעות דוברות משרד ראש הממשלה): "איצקוביץ' כיהן בתפקיד סגן בכיר לחשב הכללי במשך ארבע שנים וחצי ועבר לתפקיד חשב משרד ראש הממשלה במסגרת הרוטציה בנובמבר 2011. במסגרת התפקיד אחראי החשב על פיקוח ובקרה על תקציב משרד ראש הממשלה ויחידות הסמך בסך של כ-1.6 מיליארד שקל, שמתוכו תקציב מעונות ראש הממשלה הוא כ–3 מיליון שקל בלבד.

"חשב משרד ראש הממשלה פועל בשיקול דעת, במקצועיות וללא משוא פנים הן לגבי מעונות ראש הממשלה והן לגבי משרד ראש הממשלה בכלל. בהקשר זה נפנה לעמוד 29 בדו"ח המבקר: 'יש לציין שצוות הביקורת התרשם כי היועצת המשפטית וחשב המשרד פועלים כמיטב יכולתם בכדי לשמור על הליכי מינהל תקין ועל סבירות ההוצאות של בית ראש הממשלה'.

ג'וינט ישראל

"ההתייעלות ב–2012–2013 באה לידי ביטוי כתוצאה משינויים רבים שנעשו לראשונה ביוזמת חשב המשרד ומצוינים כולם בדו"ח המבקר כגון ניתוח צרכים לצורך קביעת המסגרת התקציבית של המעונות, פנייה ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הסדרת נושא מימון ארוחות לראש הממשלה, עריכת דיווחים חודשיים אחר הוצאות המעונות, עריכת נוהל להפרדת תפקידים בין הגורם המתפעל את מעונות לבין הגורם המאשר הזמנות לקבלת שירותים ומוצרים עבור המעונות ועוד.

"כפי שמפורט בדו"ח, החלטות בעניין מעונות ראש הממשלה מתקיימות במסגרת ועדת השלושה, אשר קיימה בתקופה המוזכרת בדו"ח עשרות ישיבות, וקיבלה עשרות רבות של החלטות. דו"ח המבקר מתייחס רק למספר בודד של החלטות מתוך עשרות החלטות, כאמור. נפעל לתיקון הליקויים בהתאם להתייחסות המבקר.

"לגבי תשלום הוצאות ראש הממשלה על ידי עובדי המשרד: היות שנושא זה לא עוגן בכללים מאז ומעולם, קיבלנו את הערת המבקר, ולפני כמה חודשים חשב המשרד קבע כללים בנושא. לגבי קיזוז חוב של ראש הממשלה - נפעל בהקדם לתיקון ליקוי זה.

"לגבי היטל בצורת: האמור בדו"ח מבקר המדינה בנושא החלטת ועדת השלושה אינו מדויק. ועדת השלושה קיבלה החלטה בנושא זה פעם אחת בלבד ועל בסיס ענייני. ההחלטה התקבלה רק לאחר שהתקבלה פנייה מלשכת ראש הממשלה לקבלת ההחזר הכספי, כפי שנעשה בכל הפניות.

"לגבי רהיטי הגן והחזרת הפיקדון בגין הבקבוקים: מאחר שהנושאים האלה נמצאים בבחינה אצל היועץ המשפטי לממשלה, אנו סבורים כי אין מקום להתייחסות בשלב זה. עם זאת, יצוין כי חשב המשרד מסר למבקר עוד במהלך הביקורת את כל המידע שברשותו.

"לגבי לדבריו של מני נפתלי בתצהיר: מטעמם של יוסי איצקוביץ ויוסי שטראוס נמסר - הן איצקוביץ' והן שטראוס הינם עובדים מנוסים באגף החשב הכללי, חשבים בלתי תלויים הפועלים על פי אמות מידה מקצועיות וללא שיקולים זרים".

הסנגוריה המלכותית // אפרת נוימן

עורך הדין הוותיק דוד שמרון, המשמש עורך דינה של משפחת נתניהו, רץ בחודש האחרון מאולפן לאולפן, מגן על ראש הממשלה, מספר כיצד המשפחה חיה בצניעות ואיך אב הבית לשעבר מני נפתלי הוא זה שאחראי לניפוח ההוצאות במעונם. אפשר להניח כי לא מדובר ברגעי שיא בקריירה של עורך הדין הירושלמי, בן דודו של נתניהו, שאביו, ארווין שמעון, שהיה פרקליט המדינה, הקים את משרד א.ש.שמרון, י.מלכו, פרסקי ושות'.

שמרון אינו עורך הדין היחיד שמייצג את נתניהו בנאמנות רבה בתקשורת. עוד ברשימה: יוסי כהן - שבעבר התראיין על תקן "חברה הקרוב של שרה" ומוגדר "מקורבם של בני הזוג נתניהו"; והדמות החדשה יותר - ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, לשעבר יועץ בכיר במשרד מבקר המדינה, המייצג בין השאר לקוחות מול משרד מבקר המדינה. משרד אשבול בורובסקי ושות' מייעץ גם למטה ההסברה של הליכוד בנושאים הנוגעים לטיפול בנושא דו"ח מבקר המדינה.

בורובסקי השתתף, עם שמרון ויועץ התקשורת ניר חפץ, בפורום של אנשי נתניהו שהתכנס לאחר פרסום דו"ח המבקר על הוצאות מעון ראש הממשלה, שבו הושמץ נפתלי. גם שותפתו למשרד, עו"ד שולי אשבול - חברת מפלגת העבודה והיועצת המשפטית בפריימריז האחרונים של המפלגה - הגנה על משפחת נתניהו בפרשת הדו"ח בראיונות שנתנה בתקשורת, וטענה כי ההוצאות גדלו משמעותית בתקופה שבה נפתלי היה אב הבית והצטמצמו לאחר שעזב. השבוע הגיש נפתלי תביעת דיבה ולשון הרע בסך חצי מיליון שקל, בין השאר נגד ארבעת עורכי הדין האלה: שמרון, כהן, בורובסקי ואשבול.

בנוסף לחבורת הפרקליטים המכובדת הזאת, לאחר חשיפת פרשת הבקבוקים שכר נתניהו בתחילת החודש את שירותיו של עו"ד יעקב וינרוט, שייצג אותו בעבר בפרשת בר־און־חברון ובפרשת עמדי. וינרוט גיבש חוות דעת משפטית המסבירה מדוע לפרשות הבקבוקים ולפרשת רהיטי הגן אין כל זיקה פלילית, והעבירה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. חוות דעת נוספת, הקשורה בפרשת החשמלאי, תועבר גם היא ליועץ המשפטי לממשלה.

ומי מממן את צי הפרקליטים? למרות פניות חוזרות ונשנות לחפץ, מנהל הקמפיין של הליכוד, עד לסגירת הגיליון לא התקבלה תשובה לפנייתנו בנוגע לשאלה מי משלם את שכר טרחתם של פרקליטי נתניהו.

האם יש דרך לשמור על הקופה הציבורית? מה דעתכם?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#