האיש שעבד בצמוד לשרון, אולמרט ונתניהו - ומהמר על משה כחלון

בנימין נתניהו הוא מנהיג? התכונה של מנהיגות קיימת אצלו. אם הוא היה רוצה, הוא היה פותר את משבר הדיור ■ שיחת פנים עם צחי גבריאלי, מנהל המצע וצוותי התוכניות במפלגת כולנו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים46

צחי גבריאלי, ספר על עצמך.

אני בן 41, נשוי לענבל ואב להראל. הוא בן ארבעה חודשים, אז אני לא ישן הרבה בלילה. נולדתי ביקנעם וכיום אני גר בשכירות במושב בשפלה. בהשכלתי אני עורך דין, יש לי תואר במשפטים ומינהל עסקים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. כיום אני מנהל המצע וצוותי התוכניות .

ועבדת בעבר אצל בנימין נתניהו.

לא רק אצלו. ב–2003 התחלתי לעבוד כמתמחה בלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה, אחר כך כעורך דין המשכתי בלשכה בכל מיני תפקידים, מהקמת פרויקט "מסע" להבאת אלפי צעירים לישראל, דרך פירוק משרד הדתות ועד ניהול מרכז לאומי במלחמת לבנון השנייה. יום אחד אריאל שרון הסתכל עלי ואמר לי שמשפטיזציה זה נחמד, אבל לפעמים צריך להשתגע ואז השמים הם הגבול. פרשתי לפני ארבע שנים.

צחי גבריאליצילום: תומר אפלבאום

ישבת בישיבות ממשלה?

בהמון, למעשה זה מה שהייתי עושה כל יום ראשון. הייתי אחראי על מאות החלטות ממשלה, תיאומים עם אגף התקציבים ותפירת הסכמים. בתפקידי האחרון הייתי היועץ של נתניהו לענייני תוכן. כתבתי לו חלק גדול מהנאומים. עסקתי בממשק מול העם היהודי בתפוצות והובלתי פרויקטים מטעמו.

איך כותבים נאום לראש הממשלה?

אתה בא אליו עם הצעות בהתאם לאג'נדה שלו, וחושבים יחד מה נכון להגיד, מה נכון לספר כרגע. הוא מכוון אותך, אתה כותב, הטיוטה עוברת דרכו והוא מתקן בעצמו. בסוף מתחיל פינג פונג של שינויים.

נתניהו מנהיג?

התכונה של מנהיגות קיימת אצלו וגם אצל אהוד אולמרט וכמובן אצל שרון. אבל אם נתייחס לשתי הממשלות האחרונות של נתניהו, המנהיגות שלו לא כוונה לכיוון הנכון. אם נתניהו היה רוצה, הוא היה יכול לפתור את בעיות הדיור שמאות אלפי צעירים נמצאים בהן. זו לא גזירה משמים.

את שרה הכרת?

פגשתי אותה כמה פעמים בבית ראש הממשלה, אבל לא היה לי ממשק של עבודה מולה. במקסימום היא שאלה אותי אם אני רוצה לשתות משהו. אבל חבל כל כך הרבה. לא ראיתי יום שידורים מיוחד שעשו סביב השאלה איך לא נתנו לבנק חברתי לצמוח ואני אומר את זה בכאב. אנשים פה נכשלו בגדול בתחום הכלכלי ועל זה הבחירות. אני חושב שזה מזיק לעם ישראל שאנחנו מתעסקים בזה.

למה עזבת את משרד ראש הממשלה?

הספיק לי. הייתי שם שמונה שנים, הגעתי למיצוי אישי.

ועכשיו באמת.

זו האמת. העבודה בלשכת ראש הממשלה היא אינטנסיבית, 24/7. האסימון נפל לי כשיצאתי לחופשה עם אשתי והייתי מתעדכן במחשב הנייד. אז הבנתי שאני צריך שקט לעצמי ואני רוצה דברים אחרים, כמו להקים משפחה. פתאום גיליתי חיים.

משה כחלוןצילום: מוטי מילרוד

אבל די מהר דילגת לאוהל בשדרות רוטשילד.

כמה חודשים אחרי שעזבתי התחילה המחאה החברתית, ופתאום הבנתי שמשהו חשוב קורה פה. הגעתי לכל ההפגנות וגם ישנתי חמישה ימים באוהל. ההתחלה היתה מלהיבה וההמשך היה מאכזב, כי כשאתה בא עם אג'נדה זה מצוין, אבל בסוף זה לא עבר לפסים ביצועיים.

הפריע לנתניהו שהשתתפת במחאה?

לא שמעתי ממנו מלה על זה. זה היה אחרי שעזבתי.

היה לך קשר עם מישהו מראשי המחאה?

לא באופן ישיר. אחרי כמה ימים הבנתי שאני צריך להשתמש בניסיון ובהבנה הציבורית שיש לי כדי לייצר שינוי. עם חברים הקמתי פרויקט שנקרא "משנים מבפנים". הבנו שבשביל לשנות פה איזושהי שיטה אתה צריך להשפיע מבפנים כמו שעשה משה פייגלין בליכוד. בנינו מודל של התפקדות צעירים למפלגות. רצנו עם זה חצי שנה, הצלחנו במאות, לא באלפים. זה היה מתסכל בזמנו.

לא רק שהפגנת נגד הבוס שלך לשעבר, הפגנת גם נגד אחיך, , שהיה ועדיין משמש מנכ"ל אי.די.בי. באותה תקופה הוא עבד אצל נוחי דנקנר שהיה ה־סמל לטייקונים שעמדו במוקד המחאה. חיים היה האיש הקרוב לנוחי במשך שנים.

אנחנו אחים, אבל יש לנו השקפות שונות. אני מכבד את הדרך שלו והוא את שלי. אני בחרתי בשירות ציבורי. אני עוסק גם בפילנתרופיה ומשקיע חצי מהזמן שלי בתיקון החברה הישראלית. אחי הגדול בחר בדרך עסקית.

היו לך ויכוחים עם חיים באותה תקופה? המחאה לא ממש עזרה לו ובטח לא לדנקנר.

לא, לא היו לנו ויכוחים. אני מבין את המקום שאתם מנסים לקחת את זה אליו, אבל גם אבא שלי וגם אמא שלי אמרו לנו תמיד ללכת על פי מה שאנחנו מאמינים. באתי ממקום שצריך לשנות פה משהו.

כשמדברים על הקשרים בין דנקנר לנתניהו מזכירים לא רק את שמקורב לשניהם, אלא גם אותך כמי שעבד אצל נתניהו אך אחיו עבד אצל דנקנר.

זה ממש לא אמת. אני מבין מאיפה זה מגיע כשלפעמים מנסים לשייך אותנו לזה. זה בדרך כלל מצחיק וזה בעיקר מסב חיוך לאמא שלי כשהיא קוראת את השמות שלנו יחד, אז היא אומרת: "גיבוש משפחתי זה חשוב".

אתה מכיר את דנקנר אישית?

נפגשנו פעם אחת, בבת מצווה של הבת של חיים.

אתה היית הולך לעבוד אצל נוחי דנקנר?

אני באמת אוהב את העבודה בשירות הציבורי. כבר 15 שנה אני בעסק וגם בעתיד זה מה שאני רוצה לעשות. אנשים אומרים שהם אוהבים את הגליל, אבל כששואלים אותם מתי בפעם האחרונה היו בגליל, הם אומרים לך לפני שמונה שנים. אני לא אומר דברים בעלמא. את הדרך הפוליטית שלי התחלתי כיו"ר אגודת הסטודנטים. זה היה חריג בנוף של הבינתחומי, בחור מהפריפריה שהגיע ללב האליטה העסקית והחברתית. הורמו כמה גבות.

. איך מימנת את הלימודים היקרים שם?

השתמשתי בכספים שחסכתי כקצין, כיום אני מג"ד במילואים, עשיתי פר"ח, עבדתי וגם ההורים סייעו.

גם אבא שלך היה סלבריטי.

ההורים שלי עבדו קשה כל חייהם. אבא היה ראש מועצת יקנעם במשך 25 שנה מגיל 27, ואמא עבדה בסולתם. הורי הם דוגמה למה שקרה לדור השני של העלייה. סבא וסבתא חיו בעירק ברווחה כלכלית, אבל היה ברור להם שהם צריכים לעלות לישראל כי לילדים יהיה טוב יותר. ההורים שלי רכשו בהתחלה דירת חדר וחצי ביקנעם ואחרי זה קנו דירת 3 חדרים. רק בסוף שנות ה–80 הם עברו לבית פרטי. באותה תקופה בית כזה עלה 60 משכורות. האבסורד הוא שכיום אני לא יכול להרשות לעצמי את אותה רמת החיים. אני גר בשכירות במחיר שדומה למחיר של דירת 3 חדרים בתל אביב. היום אנשים עובדים קשה ומתקדמים לאט, ואני מרגיש שאני לא אוכל לתת לבן שלי את מה שההורים שלי נתנו לי.

והיום אתה פעיל מרכזי אצל כי אתה חושב שהוא יכול לפתור את זה?

כן. כשעבדנו על המצע רצינו לעשות זום על צעירים, אז הבאנו 20 צעירים מייצגים בני 21–30 וישבנו אתם שעתיים וחצי. בסוף השיחה אני והצוות עשינו קפה והיתה שתיקה. זה לא שאנחנו לא מכירים את הנתונים, אבל מעבר לזה אתה פתאום מבין שצעירים איבדו את התקווה. כשצעיר בן 25 לפני סיום הלימודים אומר לך "אני לא מאמין שאמצא עבודה", או צעירה אחרת אומרת "אני לא אצליח לקנות דירה", וצעירה בת 30 מספרת שהיא עדיין גרה אצל ההורים.

יש מדינות באירופה שמצב תעסוקת הצעירים בהן גרוע יותר.

נכון, אבל במדינות רבות המצב הרבה יותר טוב. חוץ מזה אני מעדיף שנסתכל פנימה.

איפה הכשל?

במנהיגות. אין כיום אומץ מנהיגותי לעשות דברים ואין מנהיגות ששוקלת את טובת הציבור. מהמעט שלמדתי בפוליטיקה - שר קודם כל שוקל את השיקולים הפוליטיים שלו, ורק אחר כך את טובת הציבור.

וכחלון שונה?

אצל משה זיהיתי מנהיגות. הוא קיבל החלטה לא פשוטה ברפורמת הסלולר. הוא מסוג האנשים שאני רוצה לראות בממשלה, שדואגים קודם לציבור ורק אז לשרידות הפוליטית שלהם. כיום אין מנהיגות שחושבת על טובת הציבור, וזה מצחיק כי בסופו של דבר זה הפוך - אם השיקול הראשוני שלך הוא טובת הציבור, המניות הפוליטיות שלך ינסקו, ורפורמת הסלולר היא הדוגמה. צריך גם לדעת לקבוע סדר עדיפויות, לקבל החלטות ולעמוד מאחוריהן, כי השמיכה קצרה.

לא רוצה את טובת הציבור?

אצל לפיד יש כשל שקשור בניסיון. נכון שהוא בא ממקום של טובת הציבור, אבל הוא לקח על עצמו את משרד האוצר שספק אם יש לו את הניסיון הציבורי ואת ההבנה הכלכלית עבורו. מעבר לתובנות הגדולות והגבוהות ו"תרבות העבדים" כמו שהוא קרא לדברים כשהוא נישא על גלי המחאה, בסוף אתה צריך לבוא עם משהו. לפיד פיספס כי הוא לא הבין את המשחק הפוליטי. כשאתה מדבר על פוליטיקה חדשה זה יפה, אבל בינינו, הרי אין פוליטיקה חדשה. הפוליטיקה היא אותה פוליטיקה ואתה צריך לדעת להתנהל בה. האוצר הוא המשרד הכי חשוב במדינה, הרבה יותר חשוב ממשרד הביטחון או החוץ. אנשים באים ורוצים את התופינים של משרד החוץ, כשבפועל צריך להגיד ביושר שמדיניות החוץ והביטחון של ישראל נקבעת אצל ראש הממשלה. אם באמת רוצים לשנות עבור הציבור, היתה צריכה להיות ריצה של מועמדים למשרד האוצר.

יאיר לפידצילום: תומר אפלבאום

מכוון לאוצר.

טרכטנברג בחור נהדר, אבל המיקום שלו מראה על הכוונות של המחנה הציוני. אם הם באמת חושבים שהבעיות העיקריות שלנו הן יוקר המחיה, הדיור, שוויון ההזדמנויות, הריכוזיות, איך הם שמים שר אוצר במקום 11? זה לא רציני.

"לכחלון יש אומץ של ראשי ממשלה"

ראית שלושה ראשי ממשלה מקרוב - שרון, אולמרט ונתניהו. לכחלון יש בכלל את האישיות, היכולת והדרייב להיות ראש ממשלה?

משה מצטנע, אבל יש לו את התכונה המסוימת הזו שאפשר להצביע עליה. יש לו אומץ לקבל החלטות, ביצים גדולות. לכחלון יש אומץ שיש לראשי ממשלה, הוא עשוי מהחומר הזה. אמנם בשלב זה הוא מאמין שהוא צריך להיות שר אוצר, אבל האם הוא מתאים להיות ראש ממשלה? אני חושב שכן.

כחלון יכול לעסוק בביטחון? בטרור?

הטרור מטריד, אין ספק שאזרח ישראלי צריך ליהנות מביטחון, אבל בסוף כשאתה מפנה את כל המשאבים שלך לכיוון אחד - סופך שתסיים שתי קדנציות כשחלק גדול מהאזרחים שלך לא יכולים לקנות דירה, וזה מתסכל. אני כותב גם בתקשורת המקומית וגם בחו"ל, והקו שלי ציוני מאוד: לא ייכנסו פליטים לישראל, גושי ההתיישבות יישארו בידינו, כן צריך לחתור להסכם שלום. הייתי אומר שאני מרכז־ימין, אבל אנחנו לא צריכים להיגרר לשיח של ימין ושמאל. אנחנו תקועים בנושא הביטחון, וגם אני הייתי בסרט הזה. מ–1967 אנחנו מתחזקים את השיח הזה של ימין ושמאל. כשאנשים יצאו לרחובות לפני המחאה הם דיברו ימין ושמאל, אף אחד לא דיבר על הסיפור האמיתי של יוקר המחיה, וכאן בא בן אדם ואומר "עזבו אתכם, זה מסמא את העיניים, אתם לא רואים את הדבר הנכון וזה צריך להשתנות".

אז מה השיח הנכון?

אני מסתכל על עוד 20 שנה, כשהבן שלי יהיה אחרי צבא, ואני רוצה לדעת שיש לו עתיד, אבל עם משקל כזה על המדינה - 1.6 מיליון עניים, מתוכם 750 אלף ילדים, זה לא טריוויאלי. באמונה שלי, חברה חזקה יכולה לעשות שלום וביטחון; לחברה חלשה לא יהיה לא שלום ולא ביטחון. כל הפרשיות שאנחנו שומעים, בקבוקים ונתניהו ייסע לקונגרס או לא ייסע לקונגרס, זה לא מה שחשוב. זה לוקח אותנו לאזורים הכי לא נכונים בשיח הציבורי. הסיפור הוא אם אתה מצליח להביא מזור לעם ישראל בנושא של יוקר מחיה ושירות לאזרח.

מה עוד צריך להטריד את הבוחרים?

כתבתי את זה גם בעמוד הפייסבוק שלי. לבעל עסק קטן או עצמאי לוקח 106 ימים בממוצע לקבל את הכסף על העבודה שעשה. זה לא קרה במקרה. מי שאחראי לזה הוא הספק הגדול במשק, זה שהחלק המשמעותי ביותר של הזמנות עבודה, קניית שירותים, רכישת מוצרים נמצא בחזקתו. הממשלה היא זו שהמציאה את שיטת השוטף פלוס. אין שום פיצוי על הלנת השכר, אין שום מערכת חקיקה שתגן על העצמאי בזמן שזה ממתין לכסף שבושש להגיע. וזה לא נתפש, כי היה פה שר אוצר שהיה יכול בהחלטה אחת ערכית לגמור את העניין ולהורות לחשב הכללי שכפוף לו לשנות את מוסר התשלומים. עם 19 מנדטים היו יכולים יש עתיד לתקן עיוות גדול ביותר, כזה שמבזה עצמאים. אבל לאף אחד לא אכפת, כי לעצמאים אין הסתדרות שתדאג להם.

כחלון מתעלם לא רק משמאל־ימין, אלא גם מהשיח המזרחי. מדוע בחרתם לא להדגיש את החלק הזה שלו?

ההפרדה בין מזרחים לאשכנזים לא נכונה. יש פה אמירה של אנשים שסובלים מיוקר מחיה ודיור ומריכוזיות ומשוויון הזדמנויות. כחלון הולך להיות שר אוצר, הוא לא יכול להיות שר אוצר של מזרחים, הוא יהיה שר אוצר של ישראל. אנחנו לא מפלגה סקטוריאלית. אם אתה מייצג פלח סקטוריאלי, סופך שאתה מנציח את מצב הסקטור שלך. כחלון אומר בצורה פשוטה "עזבו מזרחים־אשכנזים, זה מה שהתרגלתם לחשוב, כמו שהתרגלנו לחשוב ימין ושמאל". אותו אחד שגר בפריפריה, זה משנה אם סבא וסבתא שלו עלו מרומניה או מעירק?

זה משנה.

זה לא מה שמשה מאמין בו. צמצום פערים ושוויון הזדמנויות זה לכולם. הלכנו ומיפינו אוכלוסיות ואנחנו מאמינים שאנחנו מדברים לכולם. יש לנו גם מצביעים מהמגזר הרוסי וחובשי כיפה שהצביעו בעבר לבנט ואמרו שקשה להם לחיות ובנט לא עוזר להם. הוא מדבר על צוק איתן ובסוף הם לא מוצאים תעסוקה אחרי הלימודים. פעם היה נהוג שהמבוגרים עוזרים לילדים, היום אי אפשר לעזור וזה מתסכל, בנט ולפיד לא מדברים על כך.

"המצע נבנה בצורת חוכמת המונים"

למי הצבעת בבחירות הקודמות?

מה זה משנה? זה אישי.

איך בכלל הגעת לכחלון?

הכרתי אותו כשעבדתי עם נתניהו והוא היה שר תקשורת. אתה רואה אדם שעובד מהר, הולך מהר, מדבר מהר כאילו אין לו זמן והוא צריך להספיק. אבל לא חשבתי על האופציה להצטרף אליו עד שפגשתי אותו בפורום סנהדרין - פורום של צעירים שנפגש עם בכירי המערכת הפוליטית והמשק בברים בתל אביב. הגעתי להרצאה שלו ושלוש שנים וחצי אחרי שעזבתי את לשכת ראש הממשלה נפל לי האסימון. קבעתי אתו פגישה בחיפה וישבנו לשיחה ארוכה על החיים ועל בעיות חברתיות. במידה רבה מצאתי בית אידיאולוגי למה שאני מאמין בו, ואמרתי לו יאללה, אני אתך.

אתה עובד בשכר?

לא, אני מתנדב. הגעתי ממקום שאני רוצה לעזור לכחלון להצליח ואני אתו ביתר שאת מאוגוסט. בהערכות הפנימיות שלנו חשבנו שהבחירות יתקיימו בנובמבר 2015, וככה גם בנינו את הקמפיין.

ומה עם פרנסה?

אני ממשיך לעבוד בהיקף מצומצם כעצמאי. בשלוש השנים האחרונות אני עוסק באסטרטגיה וייעוץ לגופים יהודיים בעולם. תקופה מסוימת גם ניהלתי את התוכן בוועידת הנשיא של פרס. אני מרוויח פחות אבל מסתדר כרגע, אני מעריך שזה מה שאני צריך לעשות. ב–2014 יצאתי ל–65 ימי מילואים בצוק איתן, אז מה? זה מה שאני מאמין שצריך לעשות. אני מבין שכרגע אני מוותר על הכנסה מסוימת, אבל עושה את זה באהבה רבה.

מי עוד בצוות של כחלון?

מנכ"ל בזק לשעבר, , שמנהל את המטה מהצד התפעולי; ישראל דנציגר, יזם היי־טק שבשנה האחרונה מקדיש המון זמן להצלחת המפלגה; הקמפיינר ליאור חורב; הפרסומאי אודי פרידן; נדב שמש, ראש המטה; נדב שיינברגר, ראש מערך ההסברה; עמרי הרוש, דובר המפלגה; וזוהר סוסנקו שאחראי על הניו־מדיה. ויש גם את הפעילים. ברגע שכחלון אמר שהוא הולך על הקמת פלטפורמה פוליטית התחילו לטפטף אנשים, המסה הגיעה אחרי צוק איתן. הגיעו פרופסורים, מנכ"לים, בכירים בשירות הציבורי לשעבר, קשישים, צעירים, אנשי חינוך. אנשים מתנדבים בדרך כלל אחרי הרצאה של משה. משהו קורה להם בהרצאה, הפורום הקטן בגובה העיניים עשה לאנשים משהו, ואז מגיע טלפון "אני רוצה לסייע". הגיעו כ-50 מתנדבים.

רק גברים בצוות המוביל?

בקרב המועמדים יש לא מעט נשים. בהתחלה בהנהגה היתה מנהלת שיווק, יחסית מוכרת, אבל היא החליטה לעזוב בגלל עומס, כי זה היה במקביל לתפקיד אחר שלה. היא בנתה יסודות מדהימים לקמפיין.

מה תעשה אחרי הבחירות?

אין לי מושג. אם משה יחשוב שאני מתאים לתפקיד זה או אחר, אז בשמחה. לא באתי בשביל לחפש תפקיד. לא הובטח לי כלום ולא נאמר לי כלום.

לא דיגדג לך להיות ברשימה לכנסת?

כרגע פחות, אבל יכול להיות שזה יבוא בעתיד, אני בכל זאת נמצא באזורים האלה. כרגע יותר חשוב שאתרום את הניסיון שלי בפן הביצועי מאשר בפן הפרלמנטרי. בפני המפלגה עומדים אתגרים לא פשוטים.

גם אבי גבאי לא מועמד לכנסת. אולי זה בגלל המיליונים שהוא עשה כמנכ"ל בזק.

אני מניח שאבי יישא בתפקיד ביצועי כזה או אחר.

יש תחרות במעגל הקרוב לכחלון?

אני לא מהקרובים ביותר וחוץ מזה אין תחרות. באתי עם מה שאני מאמין, לרכז את המצע, לרכז תוכניות עבודה. זה תהליך מרתק ושיעור על הכלכלה והחברה בישראל - מחכים ומכעיס, שולל תקווה ונותן תקווה חזרה - הרפתקה טובה.

איך בניתם את מצע המפלגה?

עבדנו בצוותים בתחומים שונים במשך ארבעה־חמישה חודשים והמצע נבנה בצורה של חוכמת המונים שהגיעה מלמטה, מהעם. אני לא מכיר עוד מפלגה שנעשה בה תהליך כזה. משה קבע גבולות גזרה וכיוונן אותנו. זה אחד הדברים היפים והמרגשים שבניתי בחיי, זה משהו חדש וכיפי, לעבוד עם 50 איש שכולם באים עם רוח ושמים תוכנית על השולחן. זו חוכמת המונים במיטבה. היתה לנו תוכנית לבנות מערכת חוכמת המונים אפילו גדולה יותר, כבר עסקנו בהקצאות כספיות לזה, ואז הבחירות הגיעו והחלטנו שבשלושה חודשים של קמפיין זה בלתי אפשרי. וכן, יש התרגשות גדולה מזה שהרבה אנשים היו שותפים לזה וזה לא הגיע מאיזה פרופסור.

איך מממנים הכל?

היה קושי כלכלי. קשה להעמיד מפלגה כשאתה מתמודד עם מפלגות שיש להן תקציב ענק של 26 מיליון שקל. זה פער לא נתפש. התקציב שלנו מגיע לשליש עד חצי ממה שיש למפלגות האחרות, ויש לזה משמעות בנראות. בימים הראשונים היינו עושים רוטציה במשרדים, כל הכיסאות היו מפלסטיק ולא היה חלב במקרר. זה קצת מצחיק אבל למרות הקושי בהתחלה, דבר אחד לא היה חסר, ואני לא אומר את זה בציניות. אנחנו מאוד מאמינים במה שאנחנו עושים, שצריך לשנות את השיח ולהתעסק בבעיות האמיתיות ולא בדברים אחרים.

ובכל זאת, איך זה שאתם לא מתרוממים בסקרים?

יש פער בין המציאות לסקרים. שואלים אנשים על מה הבחירות האלה, ו-55% אומרים על יוקר המחיה, על הדיור, ואז אתה שואל מי יכול לפתור את זה בצורה הכי טובה, ו-40% אומרים כחלון. יש פער בתרגום, כי בסוף התרגלנו לחשוב שאתה הולך לקלפי ומחליט בין ימין לשמאל. אנחנו מנסים לשנות את הפרדיגמה הזו, את השיח הזה, שכבר לא מתאים לישראל 2015.

היתה לכם נקודת זינוק לא רעה ופיספסתם אותה.

יש עוד שבועיים וחצי, אני מאמין שאנחנו בעלייה ובכיוון הנכון. במידה רבה, משה הוא סנונית של מהפכה. לפעמים מהפכות מתחילות בקטן.

כמה מנדטים תקבלו?

15.

הגזמת.

בסקרי עומק אנחנו במגמת עלייה. 20% מהמצביעים לא החליטו - זה שקול ל-24 מנדטים. אנחנו צריכים לשחק עם הקלפים שלנו נכון. יש לנו מוצר טוב, משה הוא מוצר טוב. אנחנו מדברים על הבעיות האמיתיות ומה שמבדיל אותנו הוא שאנחנו באים ומתחילים לעבוד, יש לנו תוכנית דיור, תוכנית בנקאות. זה בדיוק משה, כשישבנו אתו על המצע ועל התוכנית הוא אמר לנו "חבר'ה, תוכנית לא כותבים בשביל להראות לציבור, אלא בשביל ליישם אותה". לפיד שגה בכך שהוא לא הכיר את המטריה, לקח לו זמן ללמוד, וכשאתה בא ממקום של קודם ללמוד - אתה מאבד את הזמן, למערכת הפוליטית בישראל אין זמן לחכות לך, אתה שר אוצר, אתה שר בכיר קודם, תבצע, השעון דופק. אנחנו עומדים להגיע למשא ומתן הקואליציוני עם רשימת דרישות מתוזמנת בזמנים והצבעות.

השאלה הגדולה היא על מי תמליצו לנשיא: נתניהו או הרצוג?

נעשה מכרז. מי שילך עם הדרך שלנו, יש את התוכניות, קחו את העט תחתמו. לנתניהו ולהרצוג לא צריכה להיות בעיה להגיד "אני רוצה לפתור את בעיית הדיור", "אני רוצה לפתור את התחרותיות בבנקאות", "אני רוצה לטפל בפנסיות לעולים ופנסיות לקשישים". אני מעריך שכולם רוצים, אבל הבעיה היא איזה מחיר הם מוכנים לשלם בשביל להגיע ליעד שלהם. יש טבלת מחירים - ובוא נראה מי עומד במכרז.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker