העסקות המסתוריות של הבנקאי היהודי העשיר ביותר בעולם - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העסקות המסתוריות של הבנקאי היהודי העשיר ביותר בעולם

עם הון מוערך של 14.5 מיליארד דולר, למה רכשה משפחת ספרא את ה"מלפפון החמוץ" בלונדון ב-1.1 מיליארד דולר ואת אימפריית הבננות צ'יקיטה תמורת 1.3 מיליארד דולר?

24תגובות

ביום אחד בסתיו האחרון התגבשו שתי עסקות שמשכו תשומת לב חריגה אל משפחת בנקאים המעדיפה לרוב להישאר בצללים. בלונדון, סנט מרי אקס 30, מגדל משרדים בעיצוב נורמן פוסטר שזכה לכינוי "גרקין", המלפפון החמוץ, על שם צורתו — החליף בעלים תמורת 1.1 מיליארד דולר; ובניו יורק, בעלי המניות של יצרנית הבננות צ'יקיטה ברנדס אינטרנשונל סוף־סוף השתכנעו למכור את החברה תמורת 1.3 מיליארד דולר.

הרוכשת של שני הנכסים היתה קבוצת ספרא, זרוע ההשקעות של המשפחה. קבוצת ספרא מנוהלת כיום על ידי ג'וזף ספרא, בנו האחרון של האב שבנה את הונה של המשפחה. החברה מנהלת את כספה האישי של המשפחה, בשווי מיליארדי דולרים. להערכת מגזין "פורבס", ספרא הוא הבנקאי העשיר בעולם, עם הון מוערך ב–14.5 מיליארד דולר. בנוסף לאחזקות הנדל"ן האדירות והצומחות של המשפחה, הונה מתעצם הודות לבעלות על רשת בנקים בינלאומיים, בהם בנקו ספרא בברזיל, ג'. ספרא סרסין הולדינג בשווייץ וספרא נשונל בנק אוף ניו יורק. בסך הכל מנהלים המשפחה והבנקים שלה 200 מיליארד דולר.

לאחר העסקות האחרונות נהפך הגרקין לבולט בתיק השקעות הנדל"ן של ספרא, הכולל יותר מ–100 נכסים ברחבי העולם, כולל קומפלקס משרדים בשדרות מדיסון 660 וכמה מקומות מובחרים בסוהו במנהטן. "פילוסופיית הנדל"ן שלהם דומה מאוד לפילוסופיית הבנקאות שלהם", אומר אדם שעבד עם המשפחה בעסקות נדל"ן והתראיין בעילום שם מכיוון שלא רצה לסכן מערכת יחסיו עמם. "הכל נוגע לשימור העושר: הם מעדיפים לקנות ולהחזיק מאשר לקנות ולמכור". ואכן, החברה לא מכרה נדל"ן משמעותי כבר עשרות שנים.

קבוצת ספרא ראתה בצ'יקיטה הזדמנות לגיוון הכנסות בהימור ארוך טווח ופומבי גדול. הביקוש לבננות, פרי פופולרי ברחבי העולם, לא צפוי לדעוך. באמצעות שיתוף פעולה עם קוטראלה גרופ, חברה שבבעלות משפחה ברזילאית עם מומחיות בחקלאות שמשפחת ספרא מכירה היטב, קבוצת ספרא יכולה היתה להסתעף מבלי לקחת על עצמה סיכון גדול מדי.

ג'וזף ספרא נחשב אחד הפילנתרופים הגדולים של ברזיל: הוא אחד התורמים הגדולים לבית החולים היהודי של סאו פאולו ולבית החולים שביסוד הקהילה הערבית הגדולה, הסורית־לבנונית. בקרב מכריו, ספרא נחשב אדיב וצנוע. הוא מבשל למשפחתו ונפגש עם מקורביו באופן תדיר. "הוא חושב על עסקיו 24 שעות ביממה, אך מצא זמן להתקשר אלי מדי יום כשהייתי מאושפז בעקבות ניתוח לב", מספר ג'ק טרפינס, נשיא הקונגרס היהודי של אמריקה הלטינית.

ג'וזף ספרא
ASSOCIATED PRESS

אחרים, שהסכימו לדבר רק בעילום שם, בשל כוחו הרב של ספרא בקהילה הפיננסית של סאו פאולו, מתארים צד חסר סבלנות ואדם המהיר להתרתח. "הוא אוהב שבעיות נפתרות מיד. לא כדאי לאכזב אותו או ללכת נגדו", מספר עובד לשעבר. ספרא תיחזק והגדיל הון משפחתי שצפוי לשרוד לפחות עוד 100 שנה. "יש להם אופק רב־דורי", אומר בנקאי בכיר שעבד עם המשפחה. "אין הרבה אנשים שחושבים כך".

"בנו את הבנק כמו ספינה"

מעמדה של ספרא בלב מגזר הבנקאות הפרטית המובילה מרוחק עולמות משורשי המשפחה, כסוחרים בשיירות הגמלים שהיו עוברות דרך חלב בסוריה. לפני יותר מ–100 שנה החלה משפחת ספרא להפגין תחכומם עסקי — בתחילה כסוחרים, ולאחר מכן כבנקאים חובבים. אביו של ג'וזף ספרא, יעקב, עבר לביירות לאחר מלחמת העולם הראשונה ופתח בנק רשמי, כשהוא מנצל את הפיכתה של לבנון למרכז קוסמופוליטי במזרח התיכון. לאחר מלחמת העולם השנייה העביר ספרא האב את משפחתו לברזיל, וב–1957 הקים את בנקו ספרא, עם שבעה עובדים. כיום בנקו ספרא הוא הבנק השמיני בגודלו בברזיל, עם נכסים בשווי יותר מ–56 מיליארד דולר.

למרות מעמדם, ספרא ומקורביו שומרים בקנאות על פרטיותם. הוא אינו מופיע בטורי רכילות ושמו לא נקשר בשמם של פוליטיקאים וידוענים. בניגוד למנהג הרגיל בברזיל, הוא תמיד לבוש חליפה. הוא מקפיד על שמירת כשרות ועל המסורת היהודית. "עבור רוב הברזילאים הוא תעלומה", אומר פאולו פלדמן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת סאו פאולו, החוקר את התרבות העסקית באמריקה הלטינית. הוא מהווה חידה גם ליתר העולם. אף אחד מבני משפחת ספרא או החברות שלה לא הסכימו להגיב על הכתבה, בהמשך למדיניות ממושכת של הימנעות משיחות עם התקשורת והופעות פומביות.

הפרטיות לא הפריעה למשפחה להרחיב את הישג ידה או להגדיל את עושרה. אנשים שעובדים עם קבוצת ספרא מתארים משפחה שמודדת הצלחה לפי עשורים ודורות, ולא רבעונים ושנות כספים, ומתמקדת בהשגת התשואות המרביות לטווח הארוך עבור לקוחות ובני המשפחה. "הם מאוד ממוקדים בהשקעה לטווח מאוד ארוך — במקום הטוב ביותר בעולם לשם כך", אומר הבנקאי הבכיר. "הם ייצמדו לנכסים עם תנודתיות מאוד נמוכה, נכסים מוכחים וחברות להן ייסוף משמעותי בטווח הארוך".

שורשיה של פילוסופיה זו בפתגם שטבע אבי המשפחה, יעקב ספרא, והופנם על ידי בניו ונכדיו: "אם בחרתם לשוט בים הבנקאות, בנו את הבנק כפי שהייתם בונים ספינה — עם חוסן שיאפשר לכם לעבור כל סערה". אחיו הבכור של ג'וזף ספרא, אדמונד, עזב לימים את בנקו ספרא והקים בנקים חדשים באירופה ובניו יורק. ב–1999 הוא מכר את ריפבליק נשונל בנק אוף ניו יורק ל–HSBC תמורת 10 מיליארד דולר. הוא מת בשריפה בנסיבות חשודות בהמשך אותה שנה, בפרשה שעוררה הדים בעולם, ובה הוזכרו המוסד, המאפיה הרוסית ואלמנתו, לילי ספרא.

ג'וזף ואחיו הצעיר מואיז ניהלו את בנקו ספרא יחדיו עד 2006, כשג'וזף קנה את חלקו של מואיז והיה לבעלים היחיד של בנקו ספרא. מואיז מת בשנה שעברה, בגיל 79. כיום, אף שג'וזף נותר בראש המשפחה, שלושת בניו, ג'ייקוב, דיוויד ואלברטו, לוקחים על עצמם תפקידים יותר ויותר משמעותיים. יעקב, הבכור, מחלק את זמנו בין שווייץ לניו יורק, עם אחריות על ג'. ספרא סרסין וספרא נשונל בנק אוף ניו יורק, כמו גם הפעילות הלא־בנקאית מחוץ לברזיל. דיוויד ואלברטו מנהלים את בנקו ספרא בברזיל. ג'וזף ספרא נמצא לעתים קרובות בדרכים, בין ברזיל, שווייץ וניו יורק.

אי־אף־פי

ניהול נכסים עבור אנשים עשירים

ההצלחה לא תמיד היתה מובטחת: ברזיל שלאחר מלחמת העולם השנייה סבלה קודם כל מחוסר יציבות פוליטית, ולאחר מכן מהיפר־אינפלציה. הכלכלה קירטעה בין תוכנית ממשלתית אחת לאחרת, כולל הגבלות על ההון ועל המטבע, ואף הקפאה כללית של חשבונות הבנקים. בתנאים הפכפכים אלה, הונן של משפחות נבנה ונעלם. ספרא התמקד במקום זאת בניהול נכסים עבור אנשים עשירים ובהלוואות לעסקים ואנשים פרטיים שהיו יכולים להציע ערבויות מוצקות, כמו נדל"ן.

"הוא תמיד התמקד בצמיחה אטית ובת־קיימא ובשמירה על יציבות הבנק", אומר פלדמן. "הוא ניסה לגייס את האנשים החכמים ביותר, גם אם לא היה להם כל ניסיון בבנקאות, ואז הכשיר אותם בעצמו ודרש נאמנות מוחלטת". פלדמן מוסיף כי ספרא היה גם יוצא דופן בכך שרצה לשמור על החברה קטנה יחסית, כדי שיוכל לפקוח עין על כל היבט של הפעילות.

במהרה החל ספרא לרכוש בנקים קטנים יותר ולהשקיע גם מחוץ למגזר הפיננסי. הוא רכש אחזקות שליטה בחברות טקסטיל ותאית גדולות בברזיל, וב–1998, בשיתוף עם חברת בל סאות' האמריקאית, הקים את BCP, שהיתה לחברת הסלולר השנייה בגודלה במדינה. למרות צמיחה מהירה, התבררה BCP כאחד הכישלונות הבודדים של ספרא. החברה צברה חובות ענק ונמכרה בסופו של דבר ב–2003 במחיר מציאה לאמריקה מוביל, חברת הטלקום של המיליארדר המקסיקאי קרלוס סלים הלו. השקעה משותפת קודמת עם בל סאות' הניבה רווח.

ספרא שילם ב–2011 1.1 מיליארד דולר לרכישת הבנק הפרטי השווייצי סרסין. המחיר היה גבוה, אך סרסין היה נכס איכותי שאיפשר לספרא להרחיב את פעילות ניהול הנכסים שלו אל מעבר לליבת בסיס הלקוחות שלו באמריקה הלטינית, למשקיעים באירופה ובאסיה. סרסין גם הגדיל את חשיפת קבוצת ספרא לניהול נכסים, אחת הנישות הרווחיות ביותר באופן עקבי בעולם הפיננסי. בין אם השווקים נופלים או מזנקים, הלקוחות משלמים שיעור מסוים מנכסיהם כדמי ניהול.

בחודשים האחרונים נכנס ספרא לכמה עסקות רצופות, שכללו נכסים שהחזירו את המשפחה לאור הזרקורים. ספרא מאמין כי המחיר ששילם עבור הגרקין היה מציאה, לדברי מקורביו. הבניין נמכר מפשיטת רגל, ובשינוי תפישה קל, בני משפחת ספרא מאמינים כי יש להם הזדמנות לבצע שיפורים ולהעלות את דמי השכירות, וכך להגדיל את רווחי הבניין במהרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#