השוד הגדול: למה אתם משלמים ארנונה מנופחת? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השוד הגדול: למה אתם משלמים ארנונה מנופחת?

בגלל שיטת חישוב מיושנת, ישראלים רבים משלמים ארנונה כאילו הם גרים בווילה ענקית ■ כעת תושבים ב-20 רשויות יוצאים למחאת הארנונה הגדולה כדי לתקן את העיוות

138תגובות

שכונת גנים בגני תקווה שבבקעת אונו נראית כמו המקום האידיאלי לזוגות צעירים עם ילדים קטנים. זו שכונה קהילתית, שקטה וירוקה שבנייתה החלה ב–2006, שבה כמה מגדלים חדישים הסובבים פארק הכולל גני שעשועים ושבילים רחבים להליכה ולרכיבה על אופניים שבמרכזו קאנטרי קלאב.

בשבועיים האחרונים מקשטים את הנוף הפסטורלי הזה שלטים גדולים שנתלו על בניינים רבים ומסמלים מחאה שקטה שמקדמים בעלי הדירות בשכונה. בשלטים, האחידים למראה, מצוין גודל הדירה והסכום שמשלמים בעליה על ארנונה: "1,700 שקל ארנונה לדירת 5 חדרים". השלטים הם חלק ממחאתם של דיירי השכונה, היוצאים נגד תשלומי הארנונה הגבוהים שהם נאלצים לשלם - בין היתר, בגלל שיטת חישוב היסטורית ולא עדכנית. עד כה נתלו בשכונה 200 שלטים, ועוד 200 ייתלו בשבועות הקרובים ויהפכו את השכונה כולה למצגת חיה של מחאה.

"המחאה התהוותה לאט־לאט", מספרת תושבת השכונה, כרמלה סינה. "השכונה, שעדיין נמצאת בבנייה, התאכלסה באופן הדרגתי. ככל שנכנסו יותר דיירים, התחלנו לדבר בינינו וגילינו שכולנו משלמים ארנונה מטורפת. עד אז בכלל לא שמתי לב. קיבלתי את הסכום לארנונה - 1,800 שקל לחודשיים לדירת 5 חדרים, וזה נראה לי בסדר".

ומה קרה אז?

ניר קידר

"בדקתי את טופס הארנונה וגיליתי שאני משלמת ארנונה על שטח של 229 מ"ר, אף שגודל הדירה שלי הוא 138 מ"ר, כלומר שאני משלמת למעשה ארנונה עבור עוד דירה קטנה".

שיטת חישוב הארנונה וכן התעריפים שנקבעים למ"ר הם רבים ומגוונים, נקבעו לפני כמעט 50 שנה ושונים בין רשות לרשות. השיטה המחמירה ביותר לקביעת התשלום מכונה ברוטו־ברוטו, שבה כוללים לצורך חישוב הארנונה את קירות הפנים, קירות החוץ, חדרי המדרגות, לובי הבניין וכל שטח ציבורי בנוי אחר. השיטה ההפוכה לברוטו־ברוטו מכונה נטו־נטו: בשיטה הזאת מודדים רק את שטח הרצפה של הנכס ללא קירות חוץ, קירות פנים ושטחים משותפים. כל רשות קובעת תעריפי ארנונה לפי סרגל של מינימום ומקסימום שקובע משרד הפנים.

בגני תקווה, כפי שגילו התושבים, שיטת החישוב מבוססת על ברוטו־ברוטו, ולמעשה מוסיפה לחשבון הארנונה את השטחים הציבוריים, שכוללים מחסנים, חדרי מזגנים, חדר חשמל ועוד. חישוב זה הוא שיצר את הפער הגדול בין שטח הדירה לשטח המחושב לצורך הארנונה, במקרה של סינה ובמקרים נוספים בשכונה, כמו זה של ערן ורעייתו — זוג צעיר, הורים לילדה בת שנתיים.

כשהשניים עמדו להתחתן לפני כמעט שלוש שנים, הם החליט לעזוב את תל אביב שבה התגוררו בשכירות ולעבור למקום מרוחק יותר כדי לצמצם את ההוצאות. השניים גייסו קצת כסף מההורים, שברו חסכונות, לקחו משכנתא ורכשו דירה בגודל 120 מ"ר במרחק חצי שעה מהעיר ללא הפסקה. ההחזר החודשי שנקבע היה סביר, והשניים תיכננו את ההוצאות שלהם באופן שלא יכניס אותם לבורות של הלוואות ואולי אפילו יאפשר להם לחסוך למען העתיד.

זמן קצר לאחר שנכנסו לדירה, קיבלו בני הזוג את חשבון הארנונה, ועיניהם חשכו: 1,500 שקל לחודשיים. "רכשתי דירת 4 חדרים וגיליתי שאני משלם ארנונה כמו במגדלי יוקרה, ופי שלושה ממה ששילמנו כשהתגוררנו בתל אביב. כל הכסף שחשבתי שאחסוך בעצם המעבר מחוץ לתל אביב, הולך על תשלום ארנונה שגבוהה ב–1,000 שקל מהארנונה ששילמתי בתל אביב על דירה שהיתה רק מעט קטנה יותר", אומר ערן.

"אני מתגורר בדירה ששטחה 120 מ"ר, אבל משלם ארנונה לפי שטח של 197 מ"ר. לפי החישוב שקיבלתי מהעירייה, אני למעשה משלם על 135 מ"ר - הדירה עצמה כולל הקירות החיצוניים, עוד 30 מ"ר על מחסן וחניות בתעריף מלא של מגורים, ולא מופחת כפי שנהוג ברשויות אחרות, ועוד כ–30 מ"ר על שטחים ציבוריים - הלובי בכניסה, הלובי בקומה, חדרי המשאבות, חדר הגנרטור, גינות, שטח ציבורי בחניון ומה לא. רק על פירי המעליות אני לא משלם ארנונה".

תושבי השכונה פנו לראש המועצה ליזי דלריצ'ה, בדרישה שתתקן את העיוותים ותקבע תעריף ארנונה הגיוני, אך זו ענתה להם כי משרד הפנים לא מאשר לה לשנות את שיטת החישוב ולכן היא אינה יכולה לעשות דבר בעניין. בתגובה פתחו התושבים במחאה בתקווה לייצר הד ציבורי שיכפה על העירייה לפעול בנושא.

"הארנונה שלי גבוהה 
משל בעלי הווילות"

אחת הסיבות העיקריות למחירי הארנונה הגבוהים קשורה בבעיה עמוקה ורחבה יותר מזו של גני תקווה. "המקרים האלה אינם חריגים. הם קיימים כמעט בכל המדינה, בעיקר בשכונות חדשות, ונובעים משיטת חישוב היסטורית שאינה מותאמת למציאות הנדל"נית של ימינו", אומר ד"ר עו"ד הנריק רוסטוביץ', מומחה לארנונה. "ב–1968 הוחלט כי כל רשות רשאית לחוקק בצו הארנונה שלה שיטת מדידה כזאת או אחרת. עד 1986 מותר היה לרשות לשנות את שיטת המדידה, אבל אז השתנה החוק ונאסר על הרשויות לשנות את שיטת המדידה - לא לטובה ולא לרעה. למעשה, גם לשר הפנים ולשר האוצר אין סמכות לאשר שינוי של שיטת המדידה. התוצאה היא שהשיטה שכל רשות קבעה לעצמה לפני עשרות שנים לא ניתנת לשינוי".

משמעות הדבר היא ששיטת חישוב שהתאימה למציאות הנדל"נית של שנות ה–60 - אז השטחים הציבוריים היו מועטים יחסית והפער בין שטח הדירה בפועל לזה שמחושב לצורך תשלום הארנונה היה קטן ולא משמעותי - אינה מתאימה למציאות של ימינו. העיוות הזה בולט במיוחד בשכונות שהוקמו בשני העשורים האחרונים, שהן במידה רבה תוצאה של אילוץ. ככל שהשטחים לבנייה הצטמצמו, כך התרבו מגדלי המגורים וצמחו לגובה. כדי לתחזק את המגדלים האלה, על ריבוי הדיירים שבהם, הקימו היזמים חדרי שירות מרובים.

בנוסף, עם העלייה במחירי הדירות השתדרגה גם איכות הבנייה ודרישות הדיירים גדלו, מה שהוביל לחדרי לובי מרווחים בכניסה לבניין ובין הקומות, חניות מרווחות, מחסנים לכל דירה, חדרי מזגנים ועוד. התוצאה היא שבשכונות האלה גדלו משמעותית החלקים המשותפים שהיתוספו לחישוב מחיר הארנונה.

העיוות הזה יצר מרירות גדולה בקרב תושבים בשכונות רבות, ואלה החליטו, בדומה לדיירים בגני תקווה, לצאת למלחמה על התעריפים. בימים אלה מתארגנים תושבים בכ–20 רשויות למחאה דומה. למעשה, גני תקווה אינה המקרה הראשון: את הרעיון למחאה קיבלו תושבי השכונה מתושבים בהוד השרון, שהחליטו לפני כמה חודשים למחות באופן דומה אחרי שגילו שתעריפי הארנונה שלהם מחושבים לפי שטחים שאין להם כל קשר לגודלה האמיתי של הדירה.

מוטי מילרוד

"עד לפני שנה גרתי בדירת 4 חדרים בהוד השרון, ושילמתי ארנונה של 800 שקל לחודשיים", מספר מוטי ליטר. "לפני שנה החלטתי לרכוש דירה גדולה יותר, בת 5.5 חדרים, במתחם 1200 החדש, ולתדהמתי גיליתי שהארנונה זינקה ל–2,100 שקל. התחלתי לברר קצת בעירייה ולהבין מהי שיטת החישוב, אבל בעירייה התחמקו ואמרו שיש תביעה ברקע". בסופו של דבר השיג ליטר את תגובת העירייה לתביעה הייצוגית נגדה וגילה דבר מדהים. מתברר שבגלל טעות, עיריית הוד השרון לא גבתה מ–2010 ארנונה עבור השטחים הציבוריים בעיר, ולכן החליטה לתקן את הטעות. אבל במקום לגבות תשלום על השטחים הציבוריים בכל העיר, היא החליטה לעשות כך רק בשכונות החדשות, שם השטחים הציבוריים נרחבים מאוד, ולכלול בחישוב כל מה שרק ניתן.

כפי שנכתב בכתב ההגנה: "מהבדיקה שנעשתה על ידי אגף ההכנסות בעירייה עולה כי העירייה החלה לחייב נישומים המחזיקים דירות בבניינים רבי קומות, בארנונה בגין שטחים משותפים (מעבר לחלקם בחדרי המדרגות) רק מ–2010, דבר שלא נעשה בטעות על ידי קודמו". אך הבדיקה והחיוב, כפי שנטען בכתב התביעה, התייחסו רק לבניינים חדשים.

"למעשה, העירייה יצרה אפליה בין דירות חדשות וישנות, והארנונה בדירות החדשות זינקה ב–30%–40% לעומת הדירות הישנות - בלי שום הצדקה", אומר ליטר. "פנינו לעירייה, אבל שם סירבו לדבר אתנו, ולכן באפריל יצאנו למחאה ציבורית. יצאנו לרחובות בחודשים שלאחר מכן, והפסקנו רק בגלל מבצע צוק איתן. החלטנו גם להזהיר מתעניינים ברכישת דירות חדשות בפרויקטים בסביבה לגבי הארנונה המופקעת, והצלחנו לגרום להאטה במכירות. אנחנו לא נעצור. יש פה מצב בעייתי. אני לא גר במחסן וגם לא בחדר החשמל, אז למה אני צריך לשלם עליהם? מי צריך את כל זה? אני משלם ארנונה גבוהה יותר מדיירי הווילות פה".

עו"ד ירון נדם, שותף במשרד בן אליעזר המתמחה במיסוי מוניציפלי, אומר שאסור היה להוד השרון לגבות ארנונה על שטחים שהיא לא נהגה לגבות עבורם, גם אם הדבר הותר לה על פי שיטת החישוב. "לפני כמה שנים הכריע בית המשפט העליון בדרישה של עיריית יבנה לדרוש מבעלי בתים צמודי קרקע לשלם ארנונה עבור מרתפים, כי כך מותר לה על פי החוק. בית המשפט קבע כי אף שלפי שיטת החישוב היא אמורה היתה לגבות ארנונה על מרתפים, הרי שמאחר שלא נהגה לעשות זאת קודם, אסור היה לה לחרוג ממנהגה". לדבריו, בית המשפט קבע ששינוי מנהג כמוהו כשינוי שיטת החישוב - והדבר הזה הוא אסור.

גם בראש העין גילו תושבי השכונות החדשות שהארנונה שלהם זינקה בן רגע. בעיר יש כיום בעיקר בנייה צמודת קרקע, אבל בשנים האחרונות החלו להיבנות בה שכונות חדשות, עם רבי קומות שעתידים לאכלס אלפי משפחות. "רכשתי דירה בשכונת משכנות המוזיקה, ששטחה 120 מ"ר", מספר אילן שתיוי, המארגן את המחאה במקום. "עד סוף 2013 הארנונה היתה סבירה וחושבה פחות או יותר לפי שטח הדירה. בינואר 2014 קיבלנו הודעה מהעירייה, כמו כל דיירי השכונה ושכונות חדשות נוספות, שהיא מדדה מחדש את השטח לצורך חישוב הארנונה, והוסיפה לחישוב את כל השטחים המשותפים, כולל חדרי זבל, חדרי חשמל, מחסנים ועוד. בהתאם לכך שטח הדירה שלי גדל ב–40 מ"ר, וחשבון הארנונה קפץ מ–800 שקל לחודשיים ל–1,200 שקל. פנינו לעירייה, אבל היא טענה שזאת שיטת החישוב (ברוטו־ברוטו). התחלנו במחאה והזהרנו את תושבי השכונות החדשות שהם ישלמו ארנונה מופקעת, אבל זה לא עזר. כרגע אנחנו שוקלים את המשך המחאה ומתלבטים אם להצטרף למחאת השלטים".

לא רק בראש העין מוחים: גם בבית שמש, בעכו, בחדרה, במודיעין ובעוד יישובים רבים יוצאים נגד התעריפים הגדולים ונגד חוסר השקיפות בגביית הארנונה. "אני מתגורר בדירת 4 חדרים ששטחה 100 מ"ר, אבל העירייה גובה ממני ארנונה על 170 מ"ר, בגלל השטחים המשותפים", אומר איתי בנימין ממודיעין. "בפרויקט שבו אני מתגורר, בשכונת בוכמן, יש שישה בניינים שבמרכזם שפ"פ - שטח פרטי פתוח. זאת חלקת דשא לא מגודרת, פתוחה לכולם, עם שביל שהעירייה סללה לרווחת המטיילים. זהו שטח ציבורי לחלוטין, אך מוגדר כפרטי ולכן אני אחראי עליו. אני מתחזק אותו, משלם עליו חשמל ופיתוח. אם משהו נופל בשביל אני אחראי לתשלום פיצויים. ביקשנו מהעירייה לסגור אותו, אבל היא מסרבת, אז הוא כאילו פרטי אבל ציבורי לגמרי. זו מין קומבינה מוזרה שאני משלם עליה. אנחנו מרגישים חסרי אונים, ולכן מתאגדים עכשיו עם תושבי רשויות נוספות כדי למצוא פתרון. כנראה שנצטרף גם אנחנו למחאת השלטים".

"לפני כחודש נכנסו לדירה חדשה בשכונת הכרם", מספר אלי שבע מעכו. "כשקיבלנו את חשבון הארנונה, נדהמנו לגלות שאנחנו נדרשים לשלם עבור 177 מ"ר - כשבפועל רכשנו דירה בשטח 107 מ"ר. אני משלם 1,217 שקל לחודשיים עבור שטח הגדול ב–62% משטח הדירה שלי. ביקשנו פירוט מהעירייה, ואז גילינו שאחרי התשלום הנוסף על מדרגות, מרפסת, חנייה ומחסן יש גם שטח משותף בסביבות 40 מ"ר. שאלנו מה זה כולל, אבל לא באמת קיבלנו הסבר. אנחנו לא היחידים: בשכונה גרים 130 תושבים וכולם קיבלו תשלומים זהים. אם הייתי יודע מראש שזה יהיה תשלום הארנונה, לא הייתי קונה את הדירה. יזמנו מחאה בעיר, ונשקול לקיים הפגנה מול העירייה. בינתיים התחלנו לתלות שלטים, אבל קצת יותר יצירתיים מהחברים ברשויות האחרות, כמו 'בעכו משלמים ארנונה בשחקים'. במקביל אנחנו משתפים פעולה עם תושבי הרשויות האחרות".

"כשאין מנהיגות - העם לוקח 
את הדברים לידיים"

הבעיה, אומר עו"ד רוסטוביץ', לא מוגבלת לשטחי מגורים. לדבריו, יש אפילו מקרים מגוחכים יותר, כמו מרכזים מסחריים שבהם השטח המשותף גדול יותר מהשטחים הפרטיים, כך שהבעלים של חנות בשטח 100 מ"ר יכול לשלם ארנונה לפי חישוב של 140 מ"ר.

אז מה עושים? לדברי רוסטוביץ', יש שיטות ביניים, כמו שיטות שבהן מודדים קירות חוץ ופנים - אבל לא את השטחים המשותפים.

למה קבעו כזאת שיטת חישוב?

"כי ככה חשבו גאוני הדור לפני 47 שנה, ומי יכול היה לצפות אז את מה שקורה היום".

ולמה לא משנים את השיטה או מאפשרים לרשויות להתגמש לנוכח המציאות החדשה?

"הממשלה מנסה להתמודד עם הסוגיה המורכבת שנקראת ארנונה. אפילו הקימו ועדה בראשות עו"ד ורו"ח אודי ברזילי, אבל מסקנותיה נשארו בגדר המלצות והכל תקוע".

לדברי נדם, משרד הפנים חייב לקבוע כללים אחידים וברורים איך מחשבים שטח דירה ואיזה שטחים נכללים בשטח דירה, "וכמובן צריך לעשות התאמות ולקבוע שהן ייעשו בצורה הדרגתית. אני מאמין שזה יכול להשתנות, למשרד הפנים יש סמכות בחוק לעשות את השינויים הנדרשים".

יוגב שרביט, חבר במשמר החברתי המקומי ובעל הבלוג "המדד המוניציפלי", פועל מזה חודשים רבים במטרה לשנות את המצב. "מדובר בבעיה ארצית", הוא אומר. "פעילים בבית שמש סיפרו לנו שעד 2005 חישבו את הארנונה בחלקים מסוימים בעיר בשיטת נטו־נטו, אף שהצו איפשר ברוטו־ברוטו, ובוקר אחד הגיעו מודדים ולאחר מכן החיוב השתנה. בחולון יש שלושה אזורי ארנונה, אבל זה שבו נגבית הארנונה הגבוהה ביותר מכסה כ–90% מהעיר. קיבלנו המון פניות והחלטנו לשנות את המצב ברמה רגולטורית".

שרביט וחבריו הגיעו בנובמבר לדיון בעניין שיזמה בכנסת ח"כ מירי רגב ואפילו הכינו טיוטת נייר עמדה שכללה את הצעדים שיש לעשות, "אבל מאז הוחלט על הקדמת בחירות והכל נכנס להמתנה. כשאין מנהיגות - העם לוקח את הדברים לידיים". שרביט אומר שנייר העמדה מציג את השינויים הנדרשים בחישוב הארנונה מתוך מטרה להפוך את צו הארנונה לפשוט, שקוף ואחיד מבחינת הקריטריונים שלו בכל הארץ, "כדי שאנשים יידעו כמה הם אמורים לשלם. מעבר לזה, המסמך שלנו מתייחס לקריטריונים שקשורים להעלאת תעריף אוטומטי וקריטריונים לקבלת חריגים להעלאת ארנונה לרשויות המקומיות, כך שרשות שתבקש להעלות את תעריף הארנונה תיאלץ קודם להוכיח שהיא יעילה. למשל, שהיא גובה את יתרות פיגורי הארנונה כמו שצריך".

אתה חושב שהמחאה תתרחב?

"צריך לשנות את הרגולציה, אבל מחאה כזאת תעלה את הנושא על השולחן לקראת הבחירות".

מעיריית גני תקווה נמסר: "אף שהחוק אינו מתיר לרשות לשנות את שיטת חישוב הארנונה, ראש המועצה מקדמת את העניין מול משרדי הממשלה. לפני כחודשיים היא פנתה פעם נוספת לשר הפנים בבקשה לבחינה מחודשת של שיטת החישוב ושינוי החוק בהתאם. משלא התקבלה תשובת השר, ראש המועצה פנתה לפני ימים ספורים פעם נוספת ללשכת השר בבקשה לקדם את הטיפול בנושא".

מעיריית הוד השרון נמסר: "אנו שמחים כי גם מבקר המדינה הבין את דרישתנו לרפורמה ארצית בארנונה. מאבקה של העירייה הצליח לאחר עבודת המטה שיזמה ב–2013 לשינוי בצו הארנונה. באחרונה אישר משרד הפנים את שינוי תעריפי הארנונה לשטחים משותפים בבנייני מגורים כך שיעמדו על התעריף הנמוך ביותר למגורים. הארנונה בהוד השרון היא הנמוכה באזור".

מעיריית מודיעין נמסר: "התושב אינו משלם ארנונה עבור השפ"פ, אלא הוצאות אחזקה כמו מים וחשמל. העירייה מבצעת תהליכים רבים במקומות אלה כדי לסייע לתושבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#