הלייקים יצילו את הכלכלה העולמית. או שלא

דו"ח שהוזמן על ידי פייסבוק מייחס לה השפעה חיובית על כלכלת העולם: 227 מיליארד דולר ו-4.5 מיליון משרות ■ לדברי כלכלנים, שיטת החישוב אינה מביאה בחשבון את המחיר שגובה פייסבוק מהתפוקה

רונית דומקה
רונית דומקה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים6
רונית דומקה
רונית דומקה

מאות מיליונים בכל העולם היו בפניקה ביום שלישי, ובארה"ב אזרחים מודאגים אף התקשרו להתלונן במשטרה. הסיבה? פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, ולמשך שעתיים משתמשיה לא היו יכולים לצפות בתמונות התינוקות או החתולים של חבריהם, לצ'וטט זה עם זה או לעשות "לייק" על פוסט של פוליטיקאי. הבהלה הזו המחישה את ההשפעה האדירה של פייסבוק בכל העולם. עם 1.35 מיליארד משתמשים, היא היתה המדינה המאוכלסת בעולם (לו היתה מדינה). ההשפעה הזו הניבה לפייסבוק רווח של 2.94 מיליארד דולר ב–2014 - כמעט כפליים מהשנה הקודמת - אך מתברר כי היא גם תורמת לכלכלה העולמית כולה, כך לפי דו"ח חדש שהזמינה הרשת החברתית.

בשנה שעברה תרמה פייסבוק לכלכלה העולמית 227 מיליארד דולר - בערך כמו התמ"ג של פורטוגל - והביאה לייצור של 4.5 מיליון משרות ברחבי העולם, כך טוען דו"ח שערכה פירמת רואי החשבון דלויט עבור הרשת החברתית. האם פייסבוק תהיה מושיעת הכלכלה העולמית במשבר הבא? לא בטוח. לכמה כלכלנים יש ספקות באשר לדו"ח, ויש שמרחיקים לכת ומאשימים את פייסבוק וחברות טכנולוגיה אחרות דווקא בהעמקת האי־שוויון הכלכלי.

הדו"ח של דלויט, שכותרתו "ההשפעה הכלכלית הגלובלית של פייסבוק", מנתח את האופן שבו הפרסום, הפלטפורמה והקשרים שברשת החברתית משפיעים על הצמיחה ועל יצירת משרות בכל העולם. זהו בעצם עדכון למחקר שערכה דלויט ב–2011 באירופה, וכעת הוא הורחב לכל העולם. לפי הדו"ח, פייסבוק משפיעה על הפעילות הכלכלית בשלוש דרכים עיקריות: הראשונה היא ככלי למפרסמים; השנייה היא כפלטפורמה למפתחי אפליקציות; והשלישית היא בביקוש לקישוריות, כלומר שימוש בנתונים ומכשירי מובייל. "המחקר גילה כי פייסבוק מאפשרת פעילות כלכלית גלובלית משמעותית בכך שהיא עוזרת לשחרר הזדמנויות חדשות באמצעות קישור בין אנשים לעסקים, הסרת מחסומים בפני מפרסמים ועידוד חדשנות", צוטטה בדו"ח ג'ולין ברקר, מנהלת הטכנולוגיה, המדיה והטלקום העולמית של דלויט.

צילום: פייסבוק

כשחברה מפרסמת בפייסבוק, חלק מהמכירות שלה מגיעות ישירות כתוצאה מהפרסום בפייסבוק. באותה מידה, כשמשתמשים תרמו 100 מיליון דולר לטובת חקר מחלת ה–ALS בעקבות אתגר דלי הקרח, אפשר לייחס את ההצלחה של הפרויקט לסרטונים בפייסבוק.

ואכן, פרסום היה אחראי לרוב התועלת הכלכלית של פייסבוק לכלכלה העולמית, עם 148 מיליארד דולר. פלטפורמת המפתחים סייעה לייצר 29 מיליארד דולר, ו–50 מיליארד דולר הגיעו מהקישוריות שמאפשרת לנו הרשת החברתית. ארה"ב נהנתה מהתרומה הכלכלית הגדולה ביותר, עם 100 מיליארד דולר בפעילות כלכלית הקשורה לפייסבוק ו-1.1 מיליון משרות שנוצרו הודות לה. עם זאת, לפייסבוק היתה גם השפעה כלכלית חשובה על אירופה. לאיחוד האירופי תרמה פייסבוק 51 מיליארד דולר, ו-783 אלף משרות.

מספר המשתמשים העצום באתר גם יצר ביקוש רב למכשירי מובייל, טוען הדו"ח, שטוען כי פייסבוק אחראית ל–16% ממכירות הסמארטפונים, וזאת על בסיס מחקר אירופי שבו ענו 16% מהנשאלים כי הם לא יכולים לחיות בלי רשתות חברתיות, כפי שהסבירה אנה אגילר, הממונה בדלויט על הדו"ח.

"ברחבי העולם יש דחיפות גדולה ליצירת משרות", כתבה סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, בפוסט שפירסמה בעקבות הדו"ח. "החדשות הטובות הן שתעשיית ההיי־טק מניעה את הכלכלה ומייצרת משרות בתוך הקמפוסים שלה ומחוצה להם. בכל יום, חברות בכל הגדלים, המגזרים ותחומי הכישורים, משתמשות בפלטפורמה של פייסבוק כדי לצמוח ולהתרחב".

החוקרים הביאו בחשבון, בין היתר, את הערך הכלכלי של כל "לייק" בפייסבוק, בטענה כי יש לכך השפעה חשובה על חברות שלהן עמודי פייסבוק. כמו כן יוחסה חשיבות כלכלית לשימוש בפייסבוק לארגון אירועים, כמו מסיבות או כנסים. בדלויט בדקו כמה אנשים סימנו כי הם מתכוונים להגיע לאירועים והכפילו את המספר המוערך שלהם בעלות הממוצעת של ביקור בפאב. לאחר מכן הוסיפו לכך את התועלת הכלכלית המוערכת הנלווית של האירוע.

פייסבוק קדמה לסמארטפון?

כלכלנים הטילו ספק בהשפעה החיובית העצומה הזו שפייסבוק מייחסת לעצמה, ובעיקר בשיטת המדידה. הכלכלן רוג'ר נול מסטנפורד, אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי בכל הנוגע לנתון השימוש במובייל, הדו"ח מבלבל בין סיבה לתוצאה - פייסבוק אינה אחראית לזינוק בשימוש באינטרנט; יותר אנשים משתמשים בפייסבוק משום שהשימוש באינטרנט גדל. "פייסבוק היא תוצאה, לא סיבה של הגידול בשימוש באינטרנט", אמר נול ל"ג'ורנל". סנדברג מסרה בתגובה ל"ג'ורנל" כי "אנחנו יודעים שפייסבוק היא אחד הגורמים העיקריים שבגללם אנשים קונים טלפונים, במיוחד במדינות המתפתחות. אנשים מבלבלים בין פייסבוק לאינטרנט במקומות מסוימים".

ההשפעה של פייסבוק לפי אזורים

גם לכלכלן טיילר קואן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון היו הסתייגויות מהנתונים. לפייסבוק יש השפעה כלכלית אדירה, הוא מסכים, אך הנתונים לגבי השפעתה על השימוש במובייל מוגזמים. בנוסף ציין קואן כי הדו"ח לא מביא בחשבון את המחיר שגובה פייסבוק מהתפוקה. "הדרך הנכונה להתייחס למשרות היא מבחינת העלות של פייסבוק ולא התועלת, אבל מן הסתם לא כך פועלים הפוליטיקה או יחסי הציבור של תאגידים", כתב קואן בבלוג שלו, Marginal Revolution. "אנחנו צריכים למדוד את התועלת ישירות באמצעות מחקרים על השימוש של הצרכנים בזמן".

קואן קרא לקוראי הבלוג שלו להציע לו עוד שיטות "להערכה חפוזה של התועלת הכלכלית של פייסבוק בלי להפחית ממנה את העלויות הכרוכות באתר", והציע אחת משלו למשתמשים בארה"ב: אם 100 מיליון משתמשים קבועים משתמשים בפייסבוק שעה ביום, והזמן מוערך ב–10 דולרים לדקה, אפשר לחשב כי התועלת היא של 365 מיליארד דולר בשנה. "השיטה הזו מביאה בחשבון את ערך הפרסומות בפייסבוק. ככל שהן טובות ושימושיות יותר, כך אנשים יבלו באתר זמן רב יותר", כתב.

פייסבוק אינה החברה הראשונה שמתגאה בתרומתה הכלכלית. בתחילת החודש הודיעה אפל כי היא יצרה או עזרה לייצר יותר ממיליון משרות בארה"ב הודות למהפכה שחוללה חנות האפליקציות שלה. גוגל פירסמה בשנה שעברה דו"ח שבו טענה כי תרומתה לכלכלה האמריקאית הסתכמה ב–111 מיליארד דולר.

יש כלכלנים שטוענים כי לא רק שתרומתן הכלכלית האמיתית של חברות טכנולוגיה רחוקה מזו שעליה הן מכריזות, אלא שתרומתן העיקרית היא להגדלת האי־שוויון בהכנסות. "טכנולוגיה היא המניע העיקרי להתרחבות הפערים", אמר באוקטובר אריק בריניולפסון, פרופסור למינהל עסקים בבית הספר סלואן של MIT, בראיון לכתב העת MIT Technology Review. בריניולפסון טוען בספר שכתב ביחד עם אנדרו מקאפי כי הטכנולוגיה, שהפחיתה עלויות כוח אדם והפקידה משימות רבות בידי רובוטים ומכונות, יצרה מערכת אקולוגית כלכלית שבה גאונים צעירים כמו מארק צוקרברג מתעשרים במהירות, בעוד שעבור מי שנמצאים בתחתית  השכר והמשרות בקיפאון. 

דו"ח הבולשיט השנתי של פייסבוק ג'ון נוטון, גרדיאן

השבוע שעבר היה השבוע של דאבוס, שבו נפגשו 2,900 אנשים חשובים ומשפיעים בעיירה קטנה בשווייץ כדי לדבר. זה גם השבוע שבו פירסמה פייסבוק את דו"ח הבולשיט השנתי שלה, שבו היא טוענת שהיא לא רק מגלמת את כוחות הטוב, אלא גם מהווה מעצמה כלכלית. בדו"ח של 2012 טענה פייסבוק - שהעסיקה אז 3,000 עובדים - שהיא עזרה ליצור 232 אלף משרות באירופה ב-2011 וכי היא "איפשרה" הכנסות של יותר מ–32 מיליארד דולר. וכעת, כעבור שנתיים, לפייסבוק יש יותר מ-1.3 מיליארד משתמשים והיא טוענת שהיא נהפכה בהתאמה לחשובה יותר.

המספרים שפורסמו בדו"ח נזרקו לאוויר על ידי חברת הייעוץ דלויט, ששירותיה נשכרים באופן קבוע על ידי חטיבת הפנטזיות הכלכליות של פייסבוק. אני משתמש בכוונה במלה "פנטזיות", אחרי שקראתי את הגילוי הנאות שהבהיר כי מקור המידע שבו השתמשה דלויט הוא פייסבוק ומקורות מצד שלישי שאליהם מפנים בדו"ח, וכי דלויט לא אימתה את המידע הזה.

אבל העובדה שפייסבוק מרגישה מחויבת לשתף את הדו"ח הזה פעם בשנה היא מאלפת. יש שיתהו אם יכול להיות שזה נובע מחוסר נוחות בקרב הנהלת החברה, שעשויה להתעורר בוקר אחד ולגלות שהריגול המסיבי שעומד בלב הפעילות שלה לא באמת מועיל חברתית. במקרה הזה, הכי הגיוני להגיב ראשונים. אם זה באמת מה שעומד מאחורי הפרסום של הדו"ח של פייסבוק, מישהו צריך לתת למארק צוקרברג ולקולגות שלו פרספקטיבה. עד עכשיו נהנו חברות האינטרנט והטכנולוגיה מתדמית חדשנית, ידידותית למשתמש, משוחררת, מופרעת (לטובה) ואתית - שלא כמו חברות הנפט, הטלקום, הכרייה, הבנקים וחברות מגעילות אחרות בסגנון הקפיטליסטי הישן שהורסות את הסביבה ומתייחסות לעניים באופן מחפיר כדי להוציא מהם כסף. הן הצליחו להסיט את דעת הקהל מהעובדה שהן בעצם גרסה משודרגת של מיזמים קפיטליסטים: ג'ון רוקפלר 3.0, אם תרצו.

התדמית הזו נפגעה מעט אחרי החשיפות של אדוארד סנודן על הריגול שמבצעות חברות הטכנולוגיה בשירות הממשלות, בעקבות ההתחמקויות שלהן מתשלום מס ועל ידי חוסר הנוחות המתגבר בגלל השליטה של חברות אמריקאיות במרחב האינטרנטי. לכן היה מעניין שהמוזיקה שנשמעה השנה בדאבוס תמכה פחות בתעשיית הטכנולוגיה לעומת בעבר.

העוינות מופנית בעיקר להתנגדות של חברות הטכנולוגיה לרגולציה ממשלתית. "רגולציה עצמית, ולא משנה מה תעשה, לא תהיה טובה מספיק", אמר פול אכלייטנר, יו"ר ועדת הפיקוח של דויטשה בנק, כשהתייחס לרגולציה העצמית שביקשו הבנקים להטיל על עצמם. הוא אמר שכמו שהיחס אל הבנקים השתנה במאה ה–20, כך עשוי להשתנות היחס לחברות הטכנולוגיה במאה ה–21. הוא צודק, וכשחברות הטכנולוגיה יספגו את האש, פייסבוק תצטרך יותר ממחלקת פנטזיות כדי להתמודד עם זה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker