משנים את הרגלי הצפייה: שש שניות, 27 מיליון צפיות

ינון קרייז, מנכ"ל ונשיא חברת תוכן הווידיאו האמריקאית מייקר סטודיוס, מסביר מה כובש כיום את הרשת, וכמה כסף זה יכניס בעתיד

נתי טוקר
לוס אנג'לס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים3

"אוווההה!" נשמעה לפתע צעקה בחלל האוויר במשרדי מייקר סטודיוס (Maker Studios) בלוס אנג'לס. אל החדר פרץ בחור צעיר, מחופש לדארת' ויידר - דמות המפקד העליון בסדרת הסרטים "מלחמת הכוכבים". הצעיר החייכן, עם האיפור הכבד על פניו והגלימה השחורה המתנפנפת, לא הצליח להפתיע את יושבי החדר. הם העניקו לו כמה חיוכים אדישים והמשיכו הלאה. הם כבר רגילים.

אמילי הוג'ס, מנהלת בכירה במייקר האחראית על הפעילות ברשתות החברתיות, מיהרה לתעד את הצעיר באייפון: "עוד מעט תראה את התמונה בכל הרשתות החברתיות שלנו", היא אומרת.

מייקר סטודיוס היא חברה שרוצה לשנות לחלוטין את הרגלי הצפייה שלנו בווידיאו. עד היום, ענקיות הטלוויזיה והאולפנים הגדולים יצרו לנו תוכן מושקע לטלוויזיה ולקולנוע, אבל מייקר רוצה להיות העתיד - להפיק אינסוף סרטוני ווידאו קצרים ומצחיקים של יוצרים עצמאים, כוכבי יוטיוב, ולהביא לנו אותם לסמארטפון. כיום מציעה החברה עשרות אלפי ערוצי וידיאו, על גבי יוטיוב ובמקומות נוספים, של תכנים של טאלנטים שזוכים לפעמים למאות מיליוני צפיות כל אחד.

ענקית המדיה דיסני כבר הבינה איפה נמצאים רוב הזמן העיניים של הצופים שלה, ובמאי 2014 רכשה את מייקר תמורת סכום שעשוי להגיע ל–950 מיליון דולר (לפני אבני הדרך שבהסכם הרכישה). כעת יוצא לדרך אחד משיתופי הפעולה המעניינים בין שתי החברות: יוצרים צעירים מפיקים לרשת גרסאות משלהם ל"מלחמת הכוכבים", כקידום לקראת העלאת סרט ההמשך בסדרה בסוף 2015. התקציבים כאן הם אפסיים לעומת התקציבים של הוליווד, ובכל זאת קהל הצופים בסרטונים מגיע למיליארדים.

ינון קרייז, מנכ"ל מייקר סטודיוסצילום: REX

עם זאת, אף שהמרחק בין משרדי מייקר בקולבר סיטי בלוס אנג'לס לבין הוליווד הוא רק כשעה נסיעה, הפערים בין שתי התעשיות עדיין גדולים מאוד. האולפנים של מייקר נראים אחרת לגמרי מאולפני הענק עמוסי התפאורה של דיסני. למעשה, קשה להגדיר את מייקר כאולפן. זה יותר חדרי עבודה פשוטים, שבאחד מהם מצלמת רחף קטנה קבועה, ובאחר מוקמת תפאורת רקע מאולתרת של משטח דשא מצויר על קרשים שיכולים להתקפל כמו אקורדיון. באחד המחסנים מונחים עשרות קרשים של תפאורות מתחלפות, מה שמאפשר למייקר להחליף תפאורה תוך דקות - משדה פרחים מלבלב לבר קודר וחשוך.

במייקר אמנם יוצרים סרטוני וידיאו, אבל באולפנים אין במאים ותיקים חמורי סבר או מפיקים שמחלקים הוראות במכשירי קשר. במקום נמצאים חבר'ה צעירים ותזזיתיים, לרוב עם פירסינג במקום כלשהו בגוף, שבאו למייקר לעשות פאן ביוטיוב. את כל האופרציה הזאת מנהל אחד הישראלים הכי מצליחים בתחום המדיה בעולם, ינון קרייז. לדבריו, עולם התוכן בווידיאו משתנה ועובר יותר ויותר לצפייה בתכנים קצרים (Short form), וגופי השידור הגדולים, הוא אומר, חייבים להשתנות כדי לשרוד בעתיד: "החברות הגדולות צריכות להמציא עצמן מחדש. שוק הווידיאו הוא כבר לא מה שהיה".

את הסיור באולפני מייקר מובילה הוג'ס, שבמקור רצתה להיות מוסיקאית, ואף השתתפה ב"דה ווייס" האמריקאית. "אף מקום לא היה מקבל אותי לעבודה", היא אומרת תוך שהיא מגלה לנו את זרועות ידיה המקועקעות המוסתרות בחליפה מהודרת. "יש לי מזל שמצאתי את מייקר. כאן זה בדיוק השילוב של האווירה הצעירה יחד עם ביזנס. ואחרי שדיסני רכשנו אותנו זה בכלל נפלא, כי יש לי מלא קעקועים של דמויות של דיסני".

"זה לא סטודיו מפואר, וזה בדיוק הרעיון", מסביר קרייז. "אפילו דיסני שלחו לפה משלחות כדי להבין איך אנחנו מצליחים ליצור וידיאו בכאלה אמצעים. העניין הוא לא לעשות את הצילום הכי מושקע עם התאורה הכי טובה ואיכות הצילום הכי גבוהה, אלא לדעת לעשות את החיבור הרגשי לצופים".

צילום: ASSOCIATED PRESS

גם פה סטיב ג'ובס היה קודם

כיום הצפייה בטלוויזיה המסורתית הולכת ופוחתת, וחלק גדל והולך של זמן הצפייה מוקדש לווידיאו און־ליין. חברות כמו נטפליקס, הולו, AOL ואפילו אמזון - שחתמה באחרונה על חוזה עם וודי אלן שיביים לה סדרה - מנסות לתפוס מקום במגרש הצפוף של שוק הטלוויזיה עם וידיאו במודל של Long form - סדרות או סרטים באורך מלא (פרק ממוצע בסיטקום הוא 22 דקות). מייקר דווקא רוצה שתצפו בתוכן מהיר, קליל ופשוט יותר. שווי השוק שהצמידה דיסני למייקר, כמעט מיליארד דולר, הבהיר לכל התעשייה עד כמה החברה היא שחקנית מרכזית בשוק.

לדברי קרייז, שניהל חברות ענק בתחום הטלוויזיה המסורתית כמו פוקס קידס וחברת ההפקות אנדמול, "דור המילניום כבר לא רואה טלוויזיה, או לפחות כמו שהיה בדור הקודם. הוא גם מדלג על פרסומות. כיום שעות הצפייה בטלוויזיה ליניארית (צפייה בערוץ טלוויזיה ולא ב–VOD, נ"ט) של בני 12 עד 24 היא שליש משעות הצפייה של בני 35 עד 49. גם בצפייה בכבלים יש ירידה מסיבית".

תעשיית הסרטונים הקצרים החלה כמובן ביוטיוב, שקמה ב–2005 ונרכשה שנה לאחר מכן על ידי גוגל. "זו תעשייה שגדלה מהר יותר מכל תחום אחר במדיה כיום", אומר קרייז. "כבר כשניהלתי את אנדמול (עד 2011) ראינו את ההתפתחות. זה התחיל כסוג של תוכן גולשים. אנשים העלו לרשת בעיקר סרטונים של כלבים על סקייטבורד, תינוקות מדברים בגיל חצי שנה וסבתות שעושות סלטות. מהר מאוד תחום הסרטונים הקצרים עשה מהפך והגיע למיינסטרים, גם מבחינת הגודל של השוק - מספר הצפיות, גודל הקהל והשווי ברמה העסקית".

את הקרדיט מעניק קרייז כמובן ליוטיוב - הפלטפורמה העיקרית שבה מפיצה מייקר את התכנים שלה, תוך הסכם חלקת רווחים עם גוגל, בעליה של יוטיוב. "גוגל ידעה איך להפוך את שוק הסרטונים הקצרים לפעילות מסחרית לכל דבר. היא ידעה איך להתניע את התעשייה זו באמצעות טכנולוגיה, וגם בעזרת רשת של אנשי מכירות ששיווקו את הפרסומות ביוטיוב".

ואולם המאיץ הגדול של תחום הסרטונים הקצרים היו דווקא מנכ"ל אפל לשעבר סטיב ג'ובס והאייפון. חדירת המובייל והפיכתו למכשיר צפייה בתוכן וידיאו על הדרך, הפכו את קטגוריית הסרטונים הקצרים לפופולריים במיוחד. לדברי קרייז, 60%–70% מהצפייה בתכנים של מייקר נעשית באמצעות המובייל. "בני דור המילניום נמצאים שם. כל הצמיחה של פייסבוק מגיעה מהמובייל. זה מעניין גם אם מסתכלים על הנתונים של נטפליקס. זו פלטפורמה של Long form. למרות זאת, כמעט 90% מהצפייה בתוכן שלה במובייל היא במשך פחות מעשר דקות. כלומר, אנשים עוצרים באמצע הצפייה וצורכים את התוכן בחתיכות קטנות".

כשקרייז אומר תוכן קצר, הוא לא מתכוון רק לאורך הסרטון, אלא לעולם תוכן חדש שונה ממה שהכרנו. "תוכן קצר זה גם קונספט. זה מדיום אחר לגמרי בכל מה שקשור לצורה שבה אנשים צורכים אותו, מייצרים אותו וממסחרים אותו. כל חוויית השיתוף של התוכן הזה מוטמעת הרבה יותר בחוויית הצריכה שלו", הוא אומר.

קרייז מציג כדוגמה קטע וידיאו של התוכנית "רוקדים עם כוכבים" האמריקאית ששודרה באחרונה ב–ABC. לאחר השידור העלתה הרשת לפלטפורמות הדיגיטליות שלה קטע וידיאו של שלוש דקות - וזה זכה למיליון צפיות. "הגיעה תחנה מקומית מאטלנטה שמייצגת את ABC, ויצרה סרטון קצר יותר של שש שניות בלבד. הסרטון הזה הגיע ל–27 מיליון צפיות בפייסבוק", אומר קרייז. "הם הבינו איך צריך לארוז את התוכן הזה".

התוכן מתאים עצמו למדיום, או שאנחנו פשוט סתם חסרי סבלנות ורוצים יותר מהר את הפאנץ' ליין?

סטיב ג'ובסצילום: אי־פי

"אלה תהליכים מקבילים, ביצה ותרנגולת. מצד אחד, הגידול בצריכת התוכן במובייל, שנובע גם מפס רחב יותר, מאפשר הורדה מהירה יותר וגם ממסכים טובים יותר, והופך את החוויה של צריכת תוכן במובייל להרבה יותר חיובית ובונה. מצד שני, המסך יותר קטן ובמובייל בהגדרה אתה רואה תוכן על הדרך, לכן הסמארטפונים דורשים מאתנו ליצור תכנים קצרים בהווייתם".

התחזית של קרייז לעתיד ענף הווידיאו היא בהתאם לעולם הקצבי והדינמי שאליו אנו צועדים: התכנים שאנחנו צופים בהם ילכו ויתקצרו. "גם התכנים הארוכים יתקצרו", הוא אומר. "ממוצע אורך הווידיאו ב–100 אתרי הווידיאו הגדולים בארה"ב, כולל נטפליקס, הולו, יוטיוב והאתרים הרשמיים של ABC או ESPN, היה לפני שנה יותר מחמש דקות. בשנה האחרונה הוא ירד לפחות מארבע דקות".

בקצב הזה התעשייה שלכם נעלמת.

"אני לא חושב שהיא תיעלם, אבל היא תתייצב על מספר בין שתיים לארבע דקות".

כוכבי היוטיוב מנצחים 
את כוכבי הקולנוע

ההקמה של מייקר החלה כהתאגדות דומה מאוד לזו של יונייטד ארטיסטס - החברה שהוקמה בתחילת המאה הקודמת על ידי שורת יוצרים, בהם צ'רלי צ'פלין, שטענו כי בעלי האולפנים עושקים אותם. אותם יוצרים רצו ליצור אז ערוצי הפצה לסרטים עם חופש יצירה וכאלה שמנותקים מאינטרסים של בעלי האולפנים. בדומה ליונייטד ארטיסטס, רק בגרסת המאה ה–21, מייקר הוקמה ב–2012 על ידי יוצרי יוטיוב שרצו ליצור חברה שתקדם תוכן באינטרנט.

החברה, שהחלה כסטארט־אפ, הצליחה לגייס השקעות של עשרות מיליוני דולרים, בין השאר, 36 מיליון שקל מטיים וורנר ואליזבת' מרדוק, בתו של איל המדיה רופרט מרדוק - וגם מקרייז עצמו - שנהפך ליו"ר החברה לאחר שהשקיע בה סכום שלא פורסם. במאי 2013 הוא מונה לנהל את החברה.

מייקר לא לבד. מלבד לה קמו בשנים האחרונות לא מעט חברות Multi Channel Network - התאגדות של כוכבי יוטיוב ששיפרו יחד את תנאיהם מול יוטיוב ויצרו פלטפורמות ערוצים. המטרה היא פלטפורמה אחת גדולה וקידום הדדי, אבל גם למצוא את המודל הנכון להרוויח כסף מווידיאו באינטרנט. את הכסף הגדול של האינטרנט לוקחים הרי ענקיות התוכן כמו גוגל ופייסבוק, ויצרני התוכן, גם הגדולים בעולם, נמצאים עדיין באינטרנט בעיקר כדי לקדם את הצפייה בתכנים בפלטפורמות המסורתיות, בטלוויזיה או בקולנוע.

ההתאגדות של יוצרי וידיאו מאפשרת להם להתמקח מול יוטיוב על שיעור הרווח שיקבל כל צד, וגם לנהל יחד משא ומתן ישירות עם מפרסמים ליצירת וידיאו ממותג, כלומר תוכן שיווקי. לצד זאת, ההתאגדות של היוצרים מאפשרת להשקיע יותר ולשפר את איכות יצירות הווידיאו - וכך למשוך יותר מפרסמים.

בנוסף, חברות נוספות, חלקן בבעלות ענקיות הטלוויזיה, מנהלות ערוצי יוטיוב, מפיקות תכנים ומנהלות טאלנטים, בהן Machinima ,BigFrame ,FullScreen ו–Revision3. חלקן מתמחות בתחומים כמו גיימינג או מוזיקה, אבל יש שפע של תכנים - ראפרים, שיח אימהות, תוכניות אופנה ומה לא. לפי הפרסומים, אפילו יאהו מנסה לאושש את מצב הפורטל המדשדש שלה באמצעות העברת כוכבי יוטיוב אליה ויצירת פלטפורמות ווידיאו עבורם.

תחנת העלאת תכנים ל-youtubeצילום: בלומברג

באחרונה פורסם סקר של מגזין "וראייטי" שלפיו בני נוער בארה"ב מעריצים יותר כוכבי יוטיוב מאשר סלבריטאים מתחומים המסורתיים, כולל טלוויזיה ומוסיקה. כוכבי היוטיוב הגדולים עדיין לא מיליונרים כמו הסלבריטאים מהטלוויזיה והקולנוע, אבל גם הם מרוויחים לא רע. כוכב היוטיוב הגדול ביותר כיום הוא PewDiePie, גיימר שוודי בן 24 בשם פליקס שלברי, שמעלה סרטוני משחק ליוטיוב ומגיב למתרחש על המסך. שלברי הוא חבר ברשת של מייקר. "הסוד שלו הוא האישיות שלו. אנשים נוטים להגיד שהוא רק גיימר, אבל למעשה מה שמושך את הצופים זו האישיות שלו", אומרת הוג'ס.

לשלברי יש כיום יותר מ–34 מיליון מנויים רשומים ביוטיוב וכ–7.7 מיליארד צפיות. לפי הערכות של חברת המחקר SocialBlade, הוא מרוויח כ–16 מיליון דולר בשנה. שלברי הכחיש נתון זה.

אולפני מייקר משמשים לשלוש מטרות: הפקת סרטוני יוטיוב עבור הטאלנטים של החברה, בדרך כלל הגדולים ביותר שמקבלים סיוע בהפקה; צילום תכנים שיווקיים למותגים, בהם מותגים בולטים בעולם; וצילום תכנים שיקדמו את תוכני הווידיאו של דיסני. הוג'ס ניסחה בעצמה נוסחה בעלת שלושה פרמטרים כדי ליהפך לכוכב יוטיוב מצליח: "אתה צריך להיות אותנטי, לדבר בקול שלך ומהלב שלך; להיות עקבי ולהעלות תכנים בזמן קבוע, לפי המלצה שלנו, פעמיים בשבוע; ואתה צריך להיות אינטראקטיבי, לענות ולדבר עם הגולשים בתגובות".

היתרון באולפנים של מייקר, היא אומרת, הוא שהם מאפשרים להקים תפאורה ולצלם וידיאו בתוך זמן קצר, וכך להגיב בזמן אמת לאירועים אקטואליים. "אנשים רוצים לראות את הסרטון ביוטיוב מיד כשדברים קורים. אם אנחנו מחכים יומיים עד שמפיקים את הסרטון, איבדנו הכל, אף אחד לא יצפה בנו ולא תהיה רלוונטי", היא אומרת.

במשרדי החברה תלויים מסכי ענק שמציגים בזמן אמת את נתוני הצפייה בתכנים השונים. מסך נפרד מציג את כמות היוצרים שמבקשים להצטרף להפקת התכנים תחת הפלטפורמה של מייקר - 10–15 אלף ביום לדברי קרייז, שלהם צריכים להגיב עובדי החברה.

"אנחנו מגדילים משמעותית את שיעורי הצפייה בסרטונים על בסיס אלגוריתמים שמביאים בחשבון 40 פרמטרים", אומר קרייז. "אחד מהפרמטרים הוא זמן העלאת הסרטון. על אף שזה תוכן VOD שזמין כל הזמן לצפייה ומופץ באופן ויראלי, אנחנו יכולים לדעת מהו היום והשעה המדויקת הטובים ביותר להעלות אותו לאוויר. אנחנו גם יודעים לזהות טרנדים. את ריקוד ה'הארלם שייק' למשל, לא אנחנו המצאנו, פשוט זיהינו את הטרנד ויצרנו את הסרטון השני - שהגיע ליותר מ–20 מיליון צפיות".

הגיימר השוודי פליקס שלברי. 7.7 מיליארד צפיותצילום: Jorge Solorzano / Maker Studio

חלק מהותי אחר בעבודה עם היוצרים הוא כמובן בשורת ההכנסות. היוצרים, שרוצים להרוויח, מתקשרים עם מפרסמים ויוצרים סרטונים שכוללים מסרים פרסומיים של חברות. גם בתחום זה מייקר פיתחה טכנולוגיה מעניינת - בורסה שבה מעלים מפרסמים מודעות ביקוש לסרטוני פרסומת עבור המותג שלהם. במודעה עצמה מוצג הבריף הפרסומי, והיוצרים מגישים הצעות ראשוניות ופיילוט על גב הפלטפורמה הזו. המפרסם יכול לבחור מבין כל ההצעות הקריאייטיביות שמוגשות לו. "היתרון לגודל בכזו פעילות הוא קריטי", אומר קרייז.

"הטלוויזיה בישראל 
איכותית מאוד"

קרייז, 49, שעזב את ישראל לפני יותר מ–20 שנה, התחיל את הקריירה שלו בתעשיית המדיה כעוזרו ויועצו הבכיר של חיים סבן, והפיק עמו כמה תוכניות טלוויזיה, בהן "פאואר ריינג'רס" המצליחה. בהמשך מינה אותו סבן להקים ולנהל את פוקס קידס אירופה, וזו הגיעה לשווי של 1.2 מיליארד דולר בעסקה שבה נמכרו אחזקותיו של סבן בפוקס פמילי לדיסני. "בעסקה עם מייקר הכרתי כבר חלק מאנשי דיסני שעמם סגרנו את עסקת פוקס", מספר קרייז. הוא עדיין מיודד עם סבן, על אף שסבן לא מעורב אישית בתחום הווידיאו און־ליין. "הוא איש מיוחד ויוצא דופן ביכולות שלו", אומר קרייז.

לאחר מכירת פוקס נהפך קרייז למשקיע בתחום התקשורת והיה שותף של סבן בכמה השקעות, בהן בחברות פרוזיבן, סאט1 הגרמנית וגם בקשת הישראלית. ב–2008 מונה למנכ"ל אנדמול העולמית, שמפיקה בין השאר את "האח הגדול", אבל החברה נקלעה לחובות כבדים שהעיבו על פעילותה, והוא פרש ב–2011. במהלך הזמן רכש קרייז גם אחזקות בחברת ההפקות הישראלית קופרמן, אך מכר אותן לפני כשנתיים לאנדמול העולמית.

בשונה מהאולפנים הפרועים של מייקר, משרדי החברה - הנמצאים במרחק הליכה מהאולפנים - וחדרו של קרייז נראים כמו חברת היי־טק סולידית. על עצמו מעיד קרייז שהוא "צורך תוכן כל הזמן". בבוקר הוא מתאמן שעה בחדר הכושר, כשמולו שני מסכים: מסך הטלוויזיה שמציג תוכניות אמריקאיות, ומסך האייפד שמשדר את מהדורות החדשות מישראל. "אני עדיין קשור לישראל ואוהב לראות את החדשות. זו טלוויזיה איכותית מאוד. הם עושים עבודה מצוינת", אומר קרייז.

בישראל יש טענה שהבעלים של גופי התקשורת הם לא שחקנים מקצועיים בתחום שבאים להרוויח, אלא טייקונים שמחזיקים בכלי התקשורת כדי להשפיע. אתה מרגיש את זה בשידורי החדשות?

"אני לא יודע. כצרכן תקשורת אני צופה בחדשות הישראליות וחושב שעושים שם עבודה מצוינת".

קרייז מאוד היה רוצה לראות גם את היוצרים הישראלים הצעירים מגיעים לפלטפורמה שלו. "בישראל יש לנו כמה יוצרים שאנחנו לא מפרסמים את שמם, כי זה ההסכם שלנו עם היוצרים, אבל צריך להגיד את זה - השוק הישראלי מיוחד מאוד ברמה הקריאייטיבית. בכל הזדמנות אני אומר את זה, גם כשהייתי בפוקס וגם באנדמול. זה עדיין לא בא לידי ביטוי בתחום הסרטונים הקצרים, אף שזיהינו כמה טאלנטים שיש להם יכולות. יש גם מגבלת שפה. אבל כמו שבטלוויזיה מצאו דרך להתגבר על המגבלה הזו, פה אמור להיות עוד יותר קל - כי האינטרנט חוצה גבולות".

תחזור בעתיד להשקיע בישראל?

"אני אשמח למצוא את ההזדמנות הבאה. כרגע אני לא מסתכל על חברות באופן אקטיבי".

באיזה תחום היית רוצה להשקיע בישראל?

"ההתמחות שלי היא מדיה. על מייקר לא הסתכלתי בהתחלה כעל סטארט־אפ, אלא כעל מדיום חדש. ראיתי לאן זה הולך והפוטנציאל עניין אותי. גם בישראל זה מה שאני מחפש".

להפסיד, אבל להיות שווה המון

את עיקר זמנו מפנה כיום קרייז כדי לשכנע את המפרסמים הגדולים להקדיש יותר ויותר תקציבים לתחום הווידיאו און-ליין. למרות זאת, עדיין מדובר על סכומים נמוכים יחסית להשקעות האדירות בפרסום בטלוויזיה. "זה משתנה כל הזמן. העבודה שלנו היא בעצם להגדיר שוק חדש", אומר קרייז. "רק לפני כמה חודשים אמר המנכ"ל של סוכנות רכש המדיה הבינלאומית אומניקום, שמגלגלת תקציב של יותר מ–50 מיליארד דולר ומייצגת לקוחות כמו אפל, מקדונלד'ס ופפסי, שהם מייעצים ללקוחות שלהם להעביר 10%–25% מתקציבי הפרסום שלהם בטלוויזיה לווידיאו און־ליין. זה משמעותי".

איך אתה מסביר למפרסמים שעדיף להם לפרסם אצלך ולא ב–ABC למשל?

"המפרסם מחפש שלושה דברים בפרסום: קליעה לקהלי היעד (Targeting), מעורבות (Engagement) ומדידה (Measurement). בטלוויזיה ההגעה לקהלי המטרה היא לא אופטימלית - המעורבות היא פחותה כי אתה צופה בתנוחה של הישענות אחורה; ולגבי המדידה - כולם הרי יודעים שהמספרים לא מדויקים. באון־ליין אתה יכול לכוון בדיוק למי שאתה רוצה להגיע, התוכן הרבה יותר אינטראקטיבי והמדידה מדויקת".

אז למה אומניקום ממליצה רק עד 25%?

"זה תהליך. טלוויזיה היא שוק שקיים עשרות שנים, ואנחנו קיימים רק כמה שנים. היתרון הגדול של הטלוויזיה הוא שאתה מגיע להרבה יותר אנשים, אבל זה משתנה. עכשיו, אחרי הרכישה של דיסני, זה כבר קל יותר, כי המכירה יצרה תהודה רבה ושינתה את כל השוק".

בעסקה עם דיסני נקבעו אבני הדרך לקביעת היקף התגמול הסופי. על פניו, בכל הקשור להיקף הצפייה, נראה כי במייקר הצליחו לעמוד בהן. אם במאי 2014, כאשר דיסני רכשה את מייקר, החברה הגיעה לחשיפה של 5.5 מיליארד צפיות, הרי שכעת היא הצליחה להכפיל את היקף הצפיות בחודש ל-11 מיליארד - "ורוב הצפיות הגיעו מתכנים שלנו ולא כאלה שהגיעו מדיסני", מבהיר קרייז.

אתם עדיין לא רווחיים, אז על בסיס מה נגזר השווי שלכם?

"אנחנו חברת סטארט־אפ. דיסני לא קנו אותנו בשביל הרווחים. לא נשפיע על התוצאות של דיסני כרגע. אבל ביחד נהיה שחקן מוביל בתחום הסרטונים הקצרים. השוק עדיין לא מצדיק את עצמו - יוטיוב לוקחת נתח מרכזי מאוד בהכנסות, וגם המפרסמים עדיין לא מפנים מספיק תקציבים לתחום הזה. אבל בדיסני הבינו את הפוטנציאל ואת קצב הגידול ואת החשיבות להיות בתחום הזה. הפעילות הזו היה כבר לא Nice to have. גם חברות כמו טוויטר, שהיא עד היום לא רווחית, נהנית משווי שוק של עשרות מיליארדי דולרים אף שהפסידה יותר מ–100 מיליון דולר בשנה האחרונה. כל החברות החדשות שהמרכיב המרכזי בפעילות שלהן כרגע הוא יצירת נתח שוק, כמו דרופקס, סנאפצ'ט וגם אובר - שוות המון אבל מפסידות".

משחקי הכוחות בין יצרני התוכן הגדולים בעולם לבין חברות הכבלים והלוויין נמצאים כעת בעיצומן. כל יצרן תוכן מנסה ליצור לעצמו פלטפורמה עצמאית שבאמצעותה הוא יכול להנגיש את התוכן לצרכנים - לא רק בנטפליקס ובהולו, אלא גם באפליקציות ישירות בפלטפורמות כמו גוגל TV או אפל TV. גם מייקר, שצמחו אך ורק דרך יוטיוב, השיקו באחרונה אתר ואפליקציות עצמאיות שבהן התוכן שלהם משודר - ללא יוטיוב.

"התפקיד שלנו הוא להגיע לכמה שיותר אנשים, בכל מקום שבו הם נמצאים. למרות המספרים הענקיים, לא כולם נמצאים ביוטיוב כל הזמן", מסביר קרייז את המהלך שעשוי לפגוע בהמשך בשותפה העסקית המרכזית שלהם. "יש לנו תכנים איכותיים שיכולים למשוך את הקהל ישירות, לא דרך יוטיוב, וחשוב מאוד שתהיה לנו גישה ישירה ללקוחות - במיוחד כשאנחנו מחברים את זה עם התכנים של דיסני".

בלא מעט מקרים הטאלנטים שלכם עוזבים ורוצים להיות משוחררים מהחוזה אתכם וליהנות מנתח גבוה יותר מההכנסות. יש להם כיום מוטיווציה לפעול לבד?

"על הנייר יש להם יכולת לעשות את זה, אבל זה כמעט לא קורה אצלנו. החשש הזה קיים בכל תחום שבו אתה בונה כוכבים, כמו קלנוע, טלוויזיה וכדורגל. אתה משקיע ובונה טאלנט - ואז בשלב מסוים הוא לא צריך אותך יותר. בפועל הם כן נשארים אתנו, כי דווקא הטאלנטים הגדולים מבינים כמה מייקר חשובה עבורם ומייצרת להם פלטפורמה גלובלית לתוכן איכותי. הם רק מייצרים את התוכן - ומייקר עושה עבורם את כל השאר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker