מחפשים את עצמם בהודו

להודים נמאס מהשחיתות, האלימות והתשתיות הרעועות ■ האם רה"מ החדש, נרנדרה מודי, יעמוד בציפיות של "הדמוקרטיה הגדולה בעולם"?

מיכל רמתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכל רמתי

כשנרנדרה מודי ומפלגתו, בהרטיה ג'נאטה (BJP), זכו בבחירות לראשות ממשלת הודו במאי, הם נישאו על גלי תקווה רבים לשלטון לא מושחת, לרפורמות כלכליות וחברתיות שיביאו עידן חדש להודו.

"חדשות נהדרות - נרנדרה מודי זכה. זה משהו שאנחנו מצפים לו כבר זמן רב, והוא עשה זאת ברוב גדול, מה שאומר שתהיה לו ממשלה יציבה. אני מחזיק אצבעות שזה ישנה את כיוון המדינה. הממשל הקיים נהפך למושחת ואדיש מדי. כל הונאה היתה במיליארדי דולרים, לא פחות. הם חלבו את המערכת, והציבור הגיב. כעת עלינו לקוות שהממשלה החדשה לא תהיה זהה", אמר איש עסקים הודי ביום הזכייה.

לא רק אנשי עסקים ואנשי פיננסים תלו תקוות בממשל החדש: שיעור ההצבעה בהודו היה הגבוה אי־פעם - 551 מיליון איש, או 66.4% מכלל המצביעים, הגיעו במאי לקלפיות. מבין המוני המצביעים החדשים, 100 מיליון איש היו זכאים לראשונה להצביע - 39% מהקולות הלכו למפלגתו של מודי, לעומת 19% למפלגה השנייה בגודלה, מפלגת הקונגרס של ראול גנדי.

לא רק שחיתות ואדישות הטרידו את הבוחרים, אלא גם אלימות נגד נשים, פרויקטים תשתיתיים חשובים שנתקעו, כמו גם רפורמות רבות לצמצום הביורוקרטיה ועידוד עסקים מקומיים וזרים שלא זזו למרות הצהרות חוזרות ונשנות. צמיחת הכלכלה ההודית הואטה משמעותית בשנים שקדמו לבחירות, ואילו האינפלציה הרימה ראש בצורה מדאיגה.

לכן כבר כאשר מודי נבחר לראשות BJP בסוף 2013 והמפלגה החלה להמריא בסקרים, התעודדו השווקים, ולאחר שזכה בבחירות הארציות זינקה הבורסה. מאז בחירתו במאי ועד נובמבר, טיפס מדד סנסקס בבורסת מומבאי ב–28%. אך לאחר שבעה חודשים נראה שהרפורמות והפרויקטים עדיין תקועים. תקיפות נשים עדיין נמשכות, ולא הרבה התקדם במרבית הזירות. מתחילת נובמבר ועד 12 בינואר נחלש הסנסקס ב–4%.

לאו דווקא יופי במובן הקלאסיצילום: דניאל צ'צ'יק

למרות התקוות כי הרוב הגדול של BJP יספיק למפלגה להעברה זריזה של רפורמות ואישור פרויקטים - למפלגה יותר מ–50% ממושבי הפרלמנט ולקואליציה רוב של שני־שלישים - בינתיים זה לא קרה. ביוני־דצמבר, מאז נכנסה הממשלה החדשה לשלטון, אושרו 38 פרויקטים, כשליש ממספר הפרויקטים שאושרו בשבעת החודשים שקדמו להם.

"לממשל הקודם היו יותר אנשים מקצועיים - בוגרי הרווארד, פוליטיקאים משכילים. הממשלה החדשה אינה משכילה, אלא מורכבת מפעילים, כך שיהיה מעניין לראות איך הם ינהלו את המדינה. זכייה בקולות היא דבר אחד. מדיניות כלכלית, מדיניות פנים ומדיניות חוץ הן סיפור אחר לגמרי", אמר אז אותו איש עסקים, שביקש לשמור על עילום שם.

ייתכן כי חוסר ניסיון זה מראה אותותיו, וזו אחת הסיבות שבגללן פרויקטים במדינה מאושרים בקצב אטי. מודי הוא בעל ניסיון שלטוני - אך ברמה האזורית, ללא ניסיון בהתמודדות עם הפרלמנט והאינטרסים האזוריים הרבים שבאים לידי ביטוי בו. שרת פיתוח משאבי האנוש שלו, סמיריטי איראני, לא סיימה תואר ראשון. שר האוצר שלו, מעורכי הדין הבכירים בהודו, מונה בתחילה גם לשר ההגנה, תפקיד שבו אין לו כל ניסיון. בנובמבר, לאחר שלל ביקורות, הרחיב מודי את ממשלתו - המונה כעת 65 שרים, לעומת 44. אחת מהבטחות הבחירות של מודי היה לצמצם את גודל הממשלה - הממשלה הקודמת מנתה 71 שרים.

מודי גם החל בחודשים האחרונים לקדם באופן עצמאי יוזמות ופרויקטים. הפרלמנט לא מאשר את התוכניות שלו - מודי שולט בבית התחתון של הפרלמנט, אך לא בבית העליון - והוא החל לנצל את כוחו כראש ממשלה ולהוציא צווי ביצוע. כך למשל, הוא הוציא צווים שנועדו להקל על רכישת קרקעות ועל השקעות במגזרי הביטוח והפחם - נושאים המחכים לפתרון עוד מימי הממשלה הקודמת. צווים אלה אמנם מאפשרים קידום מהיר יותר של נושאים מסוימים, ויוצרים תחושה של עשייה והתקדמות שבהחלט עושות רושם על הציבור, התקשורת ואף על עסקים רבים, אך יש להם מגבלה אחת, קשה ביותר - הם זמניים, ואינם מאפשרים תכנון קדימה.

מודי מנסה להעניק תחושה של עשייה גם בדוגמה האישית שהוא נותן. הוא מגיע מוקדם למשרד ויוצא מאוחר, מה שנועד להוות השראה לשלל פקידי הממשל, שכעת נוכחותם מדווחת למודי באמצעים ביומטריים לשם הגדלת השקיפות. הוא נראה מנקה במו ידיו לכלוך ברחובות וכן במשרד, ובכך מנסה להדגים את החשיבות של הודו נקייה עבורו. יוזמות כאלה מבורכות, אך גם הן אינן תחליף לחקיקה, לאכיפה ולתקציבים הנחוצים.

צילום: דניאל צ'צ'יק

אפשר כבר לראות שיפורים הדרגתיים, אך מרביתם הם תהליכים שהחלו עוד ב–2013, בימי הממשל הקודם. קדם להם לחץ ציבורי אדיר עוד לפני הבחירות - נתון שאפשר לומר שמעיד על הליכים דמוקרטיים תקינים במדינה המכונה "הדמוקרטיה הגדולה בעולם".

כך למשל, קבוצת הפיקוח על פרויקטים - ועדה שהוקמה ב–2013 וסייעה באישורם של 198 פרויקטים בשווי של יותר מ–100 מיליארד דולר מאז הקמתה (מרביתם בנובמבר 2013). ההשקעות הזרות הישירות במדינה חזרו לצמוח לאחר כמה רפורמות המאפשרות הגדלת אחזקות זרות בחברות מקומיות ב–2013. אך הצעד הבא ברפורמה זו, התרת יותר השקעות זרות במגזר הביטוח, נחסם בפרלמנט מאז, וגם מודי לא הצליח להעבירו.

כלכלת הודו היא כלכלה ענקית. עם יותר ממיליארד נפשות ותמ"ג של כמעט 2 טריליון דולר, איש לא מצפה שמודי יפתור במחי את כל בעיותיה. אך כעת, אחרי ההתרגשות הראשונית, מתחילה לחלחל ההבנה עד כמה יהיה קשה לממש חלק מהבטחות הבחירות, כמו צמצום הביורוקרטיה או הגדלת השקיפות הממשלתית.

בעקבות הבנה זו, אנליסטים וכלכלנים שסיפקו לפני שנה תחזיות ורודות, הנמיכו ציפיות. משקיעים זרים שנהרו לבורסה ההודית לאחר הבחירות החלו לצמצם את ההימור שלהם על הודו, ובדצמבר מכרו מניות בשוי 249 מיליארד דולר, כך שהזרימה של כספים זרים לבורסה ההודית היתה ב–2014 16 מיליארד דולר נטו בלבד. אנליסטים הורידו כעת את תחזיות הצמיחה ברווחי החברות הנסחרות במדד סנסקס לשנת הכספים הקרובה ב–1%.

כלכלה ענקיתצילום: דניאל צ'צ'יק

המבחן הגדול הבא של מודי יהיה בפברואר, כאשר הפרלמנט יתכנס מחדש לאחר פגרה ויידרש לאשר את התקציב הפדרלי לשנת הכספים הקרובה, שתתחיל ב–1 באפריל.

תקופת הכאוס שבין עבר לעתיד // דניאל צ'צ'יק

במסע שדומה למצמוץ של העיניים, שכלל שמונה ימים, ארבעה מקומות, חמש טיסות ואינסוף שעות בדרכים, הרוחות המשתנות של הודו לא נעלמו מעיני. אי אפשר לתעד את הודו בשמונה ימים וגם לא בשמונה שבועות ואולי אפילו לא בשמונה שנים, אבל אפשר להתבונן בנעשה במדינת הענק המונה יותר ממיליארד איש ולחפש רמזים כדי לנסות לפענח לאן היא צועדת.

הדמוקרטיה הגדולה בעולםצילום: דניאל צ'צ'יק

כששאל אותי המדריך לאן אני רוצה לנסוע, שאלתי אותו אם יש לו ספר טיולים ואם הוא יכול לקחת אותי לכל מקום שלא מופיע בספר. יש הרבה מקומות ש"חייבים" לראות בכל אזור - מקדשים, ערים, חופים ואנדרטאות - אבל את העניין האמיתי מצאתי דווקא בדרכים, בדרך לאותם אתרי חובה, כמו פועלים שעובדים על תשתיות הכבישים, פורטרטים של אנשים ונופים עוצרי נשימה. זה נראה כאילו כולם נמצאים בסיפור שמורכב מחלקי פאזל שנלקחו מקופסאות שונות.

על אף השינוי המתרחש במדינה או אולי דווקא בגללו, זוהי תקופה של יופי ייחודי בהודו, לאו דווקא "יופי" במובן הקלאסי. הניגודים שיוצרים הפערים של תקופת השינוי שמתרחשת כעת ברחבי הודו לעתים כל כך בוטים, עד שהם יוצרים מחזות שגובלים בסוריאליזם. בריכות מים בבנייה לצד נהרות נצחיים, דרכי חיים של עוני ופשטות על רקע גשרים מפלצתיים המכילים נחשולי אנשים בדרך לשם או בחזרה מכאן, יצרו מערבולת אינטנסיבית של חיי עיר.

לעתים הרגשתי כמו ג'יימס בונד שנוחת בעיר זרה, שאיש עם שלט המחכה בשדה התעופה מעביר לי ניירת שמסבירה היכן אני צריך להיות ומתי, ואני אוסף ראיות לאורך הדרך, רמזים לתעלומה הגדולה. רק שמדי פעם צריך להיזכר שאין פה נושא, רק ניסיון לעשות סדר בכאוס של מדינה הנמצאת בצומת דרכים, בין עבר מסורתי לתרבות המערב ותהליך האורבניזם המואץ שפוקד אותה.

תקופה של יופי ייחודי בהודוצילום: דניאל צ'צ'יק

כיום אפשר לראות בהודו שילובים של ישן וחדש במובנים ברורים מצד אחד, ונסתרים מצד שני, כשסימני המערב נמצאים בכל מקום, גם בעיירות הנידחות. הדרכים הן עדיין דרכי עפר מאובקות והאנשים עדיין לא מאוימים מהמצלמה, ולמרות זאת התהליך שעובר על הודו מורגש בכל פינה. התוצאה: המקומיים מספרים על עלייה ברמת האלימות, על תחרותיות הגוברת ועל רצון הדור הצעיר להתפרסם. הסמארטפונים שיש לכולם ביד רק מאיצים את התהליך.

צילום: דניאל צ'צ'יק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker