כל מה שצריך לדעת על משפט הרצת המניות של נוחי דנקנר - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
העד, הנאשם והחברים שתמכו

כל מה שצריך לדעת על משפט הרצת המניות של נוחי דנקנר

מה היא בדיוק "הנפקת החברים"? ■ מי מכר מניות לעצמו? ■ ומהו העונש המקסימלי על העבירות בהן מואשם נוחי?

9תגובות

אז מה בעצם קורה עם נוחי דנקנר?

או, טוב ששאלת. דנקנר איבד לפני כשנה את שליטתו באי.די.בי. כיום אין לו כמעט נכסים, והוא חייב לבנקים כחצי מיליארד שקל באופן אישי. דנקנר עדיין מתגורר בבית מפואר בהרצליה פיתוח, יש לו משרד במרכז תל אביב, יח"צן, עוזר צמוד ועורכי דין יקרים. ילדיו מתגוררים בדירות יוקרה במרכז תל אביב. אף שכבר שנים הבנקים יודעים שהוא לא ישלם להם, הם עדיין לא עשו דבר בנוגע לגביית החוב. לפחות הוא יכול להתנחם בכך שעזיבתו את אי.די.בי נראית עכשיו פחות נוראה מבחינתו, שכן החברה שבה הושקעו מאז מאות מיליוני שקלים עדיין לא עומדת על רגליה ויש בה מאבקי שליטה מכוערים.

עופר וקנין

רגע, את כל זה אני מכיר. מה עם המשפט?

דנקנר הוא נאשם מספר 1 במשפט פלילי שמתנהל באולמו של השופט חאלד כבוב בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הסעיף העיקרי של כתב האישום שהגישה נגדו הפרקליטות מכונה בעגת שוק ההון "הרצת מניות".

הרצה?

הרצה זו מלה שמתארת רמייה, או מסחר לא אמיתי ולא כלכלי במניות, שנעשה כדי להשפיע על המחיר ולא כדי להרוויח באופן מיידי. הטענה היא שדנקנר בסיוע שותפים, שמיד נגיע אליהם, היה מעורב בכמה ימים בפברואר 2012 במקביל ל"הנפקת החברים" הלגיטימית, באותה הרצה שאינה חוקית.

רגע, לאט־לאט. מה זה בעצם "הנפקת החברים"?

אי.די.בי היתה בקשיים ונזקקה לכסף, ולכן יצאה להנפקת מניות. באותם ימים פעל דנקנר בקרב המגזר העסקי (בעיקר במועדון האלפיון העליון) כדי שאנשיו ישתתפו בהנפקה. הבעיה היא שבמקביל להנפקה, המניות של אי.די.בי בבורסה המשיכו ליפול, דבר שהיה עלול לפגוע בתוצאותיה.

איך זה היה יכול להזיק?

כשהמניות יורדות אתה נאלץ להוריד גם את המחיר בהנפקה ולמכור כל מניה בפחות כסף. כלומר, כדי לגייס אותו סכום אתה צריך למכור יותר מניות. בעגת שוק ההון קוראים לזה "דילול" - בעל המניות מוותר על חלק מהבעלות שלו. בכל מקרה, כשמניות של חברה עולות והיא שווה יותר, הביקוש לה גדל לקראת ההנפקה (אפילו ברמה הפסיכולוגית זה משפיע). כשהמניה נופלת ואין מחזורי מסחר בה, המשקיעים בדרך כלל בורחים.

אבל אם כולם באמת סוג של חברים, המחיר לא אמור להיות חשוב להם.

זו למעשה הטענה המרכזית של צוות ההגנה. הם אומרים שכל משקיע שהשתתף החליט מראש איזה סכום להשקיע באי.די.בי, נניח 3 מיליון שקל, ולא היה חשוב לו בדיוק כמה מניות הוא יקבל על כך. לכן, לטענתם, לא היה לדנקנר מניע לבצע את "ההרצה".

ומה אומרים החברים עצמם?

ראשית, בעדויות שנשמעו בבית המשפט אמרו כמה מהמשקיעים, למשל אילן בן דב, שהמחיר דווקא היה פקטור חשוב ושהם כן רצו להרוויח כסף. שנית, באופן כללי יש לדעת שמשקיעים רבים סומכים על המחיר שנקבע בשוק שהוא המחיר הנכון. כך כשמחליטים על סכום כסף מסוים יודעים מראש שיתקבלו ממנו בדיוק המניות שהוא שווה, ולכן פעמים רבות אין "דיבור" על המחיר. פשוט יודעים שהמחיר נכון ושאף אחד לא עובד עליך.

דנקנר "הריץ" את המניות בעצמו?

לא, הוא פנה לנאשם מספר 2, חבר שלו בשם איתי שטרום, הבעלים של חברת ISP. לטענת הפרקליטות, דנקנר ושטרום הסכימו ששטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית 
אי.די.בי בבורסה בשלושת הימים סביב ההנפקה, במטרה למנוע את המשך ירידת אי.די.בי ולהגדיל את מחזורי המסחר.

אז כל מה שדנקנר עשה לא בסדר מסתכם בזה שהוא פנה לשטרום?

לא. הטענה היא שהוא עשה עוד כמה פעולות שמוכיחות שהוא עמד מאחורי אותה "הרצה". הוא סייע לשטרום לקבל הלוואה של 15 מיליון שקל מהבנק הבינלאומי (לצורך רכישת המניות), הוא סידר לו קונים שיחלצו אותו מחלק מהמניות שרכש, וכן נתן לו הלוואה של 8 מיליון שקל אחרי ששבר פיקדון דולרי שהיה לו בחשבון אישי. התביעה גם הראתה כמות עצומה של שיחות והודעות SMS בין דנקנר לשטרום וכן פגישות שנערכו - הכל סביב אותה "הרצה".

מה הבעיה עם ההלוואה שדנקנר נתן לשטרום?

החשד הוא שזו בעצם לא היתה הלוואה אמיתית, אלא סגירת חשבון בין השניים. ייתכן אף שמדובר בתשלום עבור העבודה של שטרום, ושזו הסיבה ששטרום עדיין לא החזיר את הכסף.

עופר וקנין

מה אומר על כך דנקנר?

שזו הלוואה אמיתית ושנכון שמועד הפדיון שלה הוארך, אבל שהכסף יוחזר. הוא גם אומר שהוא נהג לתת הלוואות לחברים ולבני משפחה כמו הלוואת ענק של עשרות מיליוני שקלים שהעניק לבן דודו דני דנקנר, וכן שהוא היה נוהג לקחת הלוואות מחברים כמו מיבואן הרכב רמי אונגר. לגבי האשראי בבינלאומי הוא אומר שגם זה היה עניין חברי ולא עסקי.

מה הסיפור עם האשראי מהבינלאומי?

בשלב ראשון ביקש שטרום אשראי של 15 מיליון שקל, אבל לא נתנו לו. ואז דנקנר הרים טלפון וסידר את העניינים.

למה הם לא נתנו לו לפני כן?

כי זה לא היה הגיוני. הרי לא היה לו מספיק הון עצמי וזה היה בניגוד לנוהלי הבנק. אחת העדויות שנשמעו במשפט היתה של ניצה זעפרני, מנהלת חטיבת שוק ההון בבנק, והשיחה שבה מבקש שטרום 15 מיליון שקל אשראי הושמעה בדיון. היא נשמעת צוחקת עליו, אומרת "וואי וואי וואי" וצופה שאין לו סיכוי לקבל את מבוקשו. היא חוזרת כמה פעמים על כך שאף אחד לא יאשר לו את האשראי הזה.

ומה קורה אז?

היא מתקשרת לבוס שלה אילן בצרי, ראש החטיבה העסקית בבנק, מתריעה בפניו על השיחה שהוא צפוי לקבל (כי שטרום אמר שיתקשר לבכירים ממנה) ושואלת אותו אם הוא מכיר את שטרום.

זה הושמע בבית המשפט? מה בצרי אמר לה?

זה הושמע. בצרי אמר לה שהוא לא מכיר את שטרום.

נו, אז איך בסוף הוא אישר לו אשראי של 15 מיליון?

זו באמת שאלה מעניינת. בעדות שלו אמר בצרי שדנקנר התקשר אליו והבטיח לו שהכסף יחזור ושכדאי לו לאשר אשראי לשטרום.

והוא לא נשאל כיצד זה ששנייה אחרי שהוא אומר לעובדת שלו שהוא לא מכיר את הלקוח, הוא נותן לו אשראי כל כך גדול ובניגוד לנהלים שהוא עצמו כתב?

הוא נשאל והתפתל. מה הוא יכול לעשות. הוא אמר ששטרום סיפר לו שיש לו חשבון בנק בשווייץ וזה מה "ששבה את לבו". הבעיה היא שזה לא מה שהוא טען בחקירה שלו ברשות ניירות ערך, והוא גם בכלל לא בדק אם לשטרום יש חשבון כזה וכמה כסף יש בו. הוא גם הוסיף שכשאמר שהוא אינו מכיר את שטרום הוא התכוון לא מכיר אותו "באופן אישי", אבל שבעצם מדובר בלקוח מכובד של הבנק.

אבל היא לא שאלה אם הוא מכיר אותו באופן אישי, היא שאלה אם הוא מכיר אותו כלקוח.

זה בדיוק מה שהשופט אמר.

עדי שלג
עופר וקנין

בוא נחזור ל"הרצה" שאתה מדבר עליה. איך יודעים שזו הרצה?

מזהים שזו פעילות לא כלכלית ושקונים במחיר גבוה ממה שאפשר. הרי אין כאן הבדל באיכות של המניות. הפרקליטות הראתה פעולות של ISP, שבהן נרכשו מניות במחיר גבוה מהמחיר שהיה בשוק, ולאחר מכן הן נמכרו במחיר נמוך יותר, רק כדי לשוב ולרכוש מניות במחיר גבוה יותר שוב — כלומר פעילות הפסדית חוזרת במודע.

זה הצליח? האם התוכנית עבדה?

כן. ההנפקה הצליחה, המניה לא ירדה הרבה, 
ואי.די.בי גייסה 321 מיליון שקל.

תכלס, מה שטרום עשה?

הוא ביקש מחבר שלו, עדי שלג, לרכוש מניות אי.די.בי בשוק בעשרות מיליוני שקלים, ולמעשה הזרים ביקושים כדי לענות על היצעים שנוצרו בשוק. על ידי כך הוא לא איפשר למניה ליפול. ISP היוותה שיעור גדול מהמסחר במניה באותם ימים.

לפי מה שאתה מספר, היו לשטרום בזכות ההלוואה והאשראי שקיבל כ–20 מיליון שקל לבצע רכישות. כיצד הוא השפיע עד כדי כך?

כי הוא גם מכר ואז קנה שוב. לפי הנטען, דנקנר גייס כמה מ"החברים" שהיו אמורים להשתתף בהנפקה - יוסי ויליגר, בן דב (שאותו הוא פגש בבית קפה ברמת אביב) ושמעון ויינטראוב, וביקש מהם שירכשו מניות משטרום ולא בהנפקה.

לצורך מה?

כדי שיהיה לשטרום מספיק להמשיך לקנות מניות בשוק.

עופר וקנין

ויליגר זה ההוא שמוכר שימורים?

כן, הוא היה הבעלים של חברת ויליפוד, שמוכרת בין היתר לשופרסל, שהיתה בשליטת דנקנר. בכל מקרה, ויליגר נפגש בפגישה משולשת ממש בערב ההנפקה עם דנקנר ועם שטרום בביתו של דנקנר, ושם הוצע לו לרכוש מניות משטרום. הפגישה הזאת תואמה באמצעות הטלפון הסלולרי של אורלי דנקנר, אשתו של נוחי. למחרת קנה ויליגר מניות אי.די.בי ב–10 מיליון שקל (הרוב משטרום וקצת בהנפקה).

נו, ומה ויליגר אמר בעדותו בבית המשפט, הוא הפליל את דנקנר?

הוא אמר שמי שהציע לו לרכוש את המניות היה שטרום ולא דנקנר, שבאותה שנייה בדיוק יצא לשיחת טלפון חשובה. הוא גם אמר שהמחיר שקיבל משטרום היה טוב יותר, ולכן היה הגיוני לקנות ממנו ולא רק בהנפקה.

ואפשר להאמין לו?

קצת קשה להסביר למשל את חלופת ההודעות בינו ובין דנקנר ביום ההנפקה. דנקנר מבקש ממנו "להגדיל אצל שטרום" (כלומר לסייע להרצה יותר ממה שתוכנן מראש), הוא עונה "יטופל", ודנקנר כותב לו "אתה ענק".

כלומר דנקנר, ויליגר ושטרום תיכננו הכל יחד?

זה מה שטוענת הפרקליטות.

ויליגר הפסיד בסוף?

ברור, כל החברים הפסידו כי המניה צנחה לאחר מכן, ובסופו של דבר החברה התמוטטה. ויליגר אמר בעדותו שההפסד שלו היה 2 מיליון שקל, אך התובעת תיקנה אותו שההפסד היה 4 מיליון שקל. כך או כך, זה כסף של חברה בורסאית (חברה שבה שותף הציבור), ולכן זה יחסית לא היה נורא מבחינתו. בכל אופן ההפסדים שלהם זה לא העניין כאן. גם דנקנר בסופו של דבר הפסיד.

זה נראה קצת מוזר שדנקנר, שבאותו זמן היה דרוש לו כל שקל להציל את החברה, יגיד לחברים שלו שכבר הסכימו להשתתף בהנפקה לקנות דווקא משטרום, דבר שלא מכניס 
כסף לחברה.

נכון. זו אחת הבעיות של ההגנה. הטענה שלהם היא שאחת הסיבות לכך היה חוסר האמון של דנקנר בחברים האלה, שכן לא תמיד כשמבטיחים לך להשתתף בהנפקה גם מקיימים. כדי להיות בטוח שהם ישימו בכל זאת את הכסף שהבטיחו, דנקנר שלח אותם לקנות משטרום. בנוסף אומרים בהגנה שהרכישה משטרום היתה בהנחה כלשהי, ולכן דנקנר כחבר טוב הציע להם את האופציה הזאת.

עופר וקנין

שמעתי שגם עומר, הבן של דנקנר, נחקר ברשות.

הסיבה היא שגם הוא גייס "חבר" — בחור צעיר בשם גלעד טיסונה, שאותו הכיר מהשכונה בהרצליה פיתוח. טיסונה רכש משטרום מניות אי.די.בי ב–3 מיליון שקל. בעדותו בבית המשפט הוא אמר שקודם לכן כמעט לא השקיע במניות, ואת החלטות ההשקעה שלו (אלפי שקלים בודדים) הוא קיבל מקריאת "כלכליסט".

מאיפה בכלל היו לו 3 מיליון שקל?

מאבא שלו, שלקח הלוואה מהבנק. בכל מקרה את המניות שקנה הוא מכר תוך חודש בהפסד של 800 אלף שקל.

רגע, אבל הבנתי ששטרום לא פעל לבד.

או, עכשיו הגענו לעד המדינה. זה שלג, שהעיד השבוע במשך שלושה ימים — יום אחד בחקירה הראשית של התביעה, ויומיים בחקירה הנגדית. שלג הוא שותף לשעבר של שטרום ב–ISP. לפי עדותו הוא היה בביתו כששטרום קרא לו ונתן לו את המשימה לדאוג ששער מניית אי.די.בי לא יירד. הוא התיישב ליד המחשב במשרד ISP והחל לעבוד — ובמשך שלושה ימים רכש מניות אי.די.בי במיליוני שקלים.

בעדותו הוא למעשה מפליל את שטרום ואת דנקנר?

הוא מחזק את טענת התביעה. הוא למשל טוען שכששאל אותו אם דנקנר מעורב, אמר לו שטרום לא לשאול שאלות. הוא אמר שהפעילות שלהם במניות אי.די.בי מנעה מפולת של 20%. על פי ההודאה שלו ברשות ניירות ערך, שטרום התקשר אליו לפני ההנפקה וקרא לו למשרד למשימה דחופה ואז אמר לו "תעשה כל מה שאתה צריך ומה שאתה יודע כדי שהנייר של אי.די.בי לא יירד".

שלג למשל סיפר בעדותו שאחד ההסברים שנתן לו שטרום לפעילות הלא חוקית היה שהם "מצילים את אי.די.בי וזו פעולה ציונית, אחרת כל המשק עלול לקרוס". הוא טוען שבהמשך שטרום אמר לו שדיבר עם נוחי ויש כמה כסף שהוא צריך בשביל לבצע את ההנפקה.

מה אומרת ההגנה?

הרבה דברים. בעיקר שהוא שקרן, וגם שהוא הונע מהכוונה להרוויח באופן אישי, ושהסכמתו לחתום על הסכם עד מדינה נעשתה כדי לנקות את אשתו.

אשתו? מה הקשר?

אחת הטענות העיקריות נגד שלג היא שהפעילות שלו כולה נעשתה כדי "לעשות סיבוב" על שטרום. מיד לאחר הטלפון הראשון של שטרום רכש שלג בבורסה מניות אי.די.בי בחשבון של החברה שבבעלות אשתו (סיטי ברוקר). הוא המשיך לרכוש מניות באופן אישי, ובמסגרת "ההרצה" הוא מכר את המניות 
ל–ISP, מה שיצר לו רווח של 180 אלף שקל. הוא עשה זאת בלי לדווח לשטרום.

כלומר הוא קנה מניות מעצמו?

פחות או יותר. הוא טוען שזה היה רק כפעולה צדדית שדווקא סייעה למטרה העיקרית של שטרום — להעלות את מחיר המניה. לדבריו, אם הוא לא היה מרוויח, מישהו אחר היה מרוויח, שכן הם קנו ביוקר ומכרו בזול. הוא גם טוען שהרווח שלו (180 אלף) היה קטן ביחס לרווח של שטרום - 8 מיליון שקל (כך הוא קורא לאותה הלוואה מדנקנר), או הרווח של דנקנר עצמו - 321 מיליון שקל (הכסף שגויס בהנפקה).

אז מה הכוונה ב"לנקות את אשתו"?

הסכם עד המדינה שהוא חתם עם הפרקליטות מבטיח שלא יוגש נגד אשתו כתב אישום. הפרקליטות התחייבה לתת לו מעמד של עד מדינה בעל חסינות, ולא לנקוט גם נגדו הליכים פליליים בכל הקשור לפרשה הזאת.

בחקירה הנגדית ההגנה זיעזעה את אמינותו של שלג?

קשה לדעת, אבל ברור שגם שלג עצמו שיקר בחקירה שלו ברשות, לפחות בזו הראשונה. בבית המשפט הוא הסביר את השקר בכך שניסה להגן בה על עצמו וללכת עם הקו של שטרום, שהשניים תיאמו לפני שהחלה החקירה. אלא שלטענת ההגנה העדות הראשונה היא זו שבה הוא דווקא אמר את האמת. ההגנה הראתה למשל איכון של הטלפון של שטרום שהיה כל היום הראשון של ההרצה בביתו (בהרצליה פיתוח), ומכאן היא טוענת שהפגישה שבה שטרום הורה לשלג לשמור על השער אי.די.בי לא התקיימה כלל.

מה העונש המקסימלי על העבירות שבהן מואשם דנקנר?

תרמית בקשר לניירות ערך בדרך של השפעה בתרמית על תנודות השער של ניירות ערך - עד חמש שנות מאסר.

תרמית בקשר לניירות ערך בדרך של הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך - עד חמש שנות מאסר.

אי־קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך ותקנות דו"חות תקופתיים ומיידיים - עד חמש שנות מאסר.

פרט מטעה בתשקיף - עד חמש שנות מאסר.

איסור עשיית פעולה ברכוש אסור, עבירה על סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון - עד שבע שנות מאסר.

מה צפוי בהמשך?

בשבוע הבא יעיד המומחה מטעם הפרקליטות ד"ר חיים קידר־לוי, שכתב את חוות הדעת שתומכת בכתב האישום. חוות הדעת שלו בחנה את פעולות הרכישה והקנייה של מניית אי.די.בי בחשבונות ISP בתקופת הרצת המניות לכאורה. הוא קבע כי פעילות חשבון ISP התיישבה עם הכוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי.

אחריו יעידו שני חוקרים של רשות ניירות ערך. העדות שלהם תסגור את פרשת התביעה.

מיד אחר כך תחל פרשת ההגנה שבה יעידו העדים מטעם דנקנר, שטרום וחברת ISP.

צפיפות ומתח באולם בית המשפט

אינסוף רגשות מתנקזות לאולמו של השופט חאלד כבוב בקומה 12 במגדל החדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ונדמה שהאולם הקטן הזה צר מלהכיל את כולם. הבניין הוקם בהשקעה של 600 מיליון שקל, אבל הנהלת בתי המשפט פישלה ולא הביאה בחשבון צרכים בסיסיים של האוכלוסיה שמבקרת בבית המשפט. במקרה שלנו אין מקום פיזי לכל המקורבים, המלווים, בעלי התפקידים ויועצי התקשורת שמתייצבים לכל הדיונים, ומושכים מאחורי הקלעים בחוטים.

בשבוע האחרון העיד בבית המשפט עד המדינה עדי שלג, שנאלץ לעמוד מול חברו ושותפו לשעבר איתי שטרום ולספר כי שטרום הורה לו להריץ את מניות אי.די.בי, לכאורה לבקשת נוחי דנקנר. שלג טוען כי הבחירה שלו לספר את האמת בבית המשפט הובילה למסע הכפשות נגדו וגבתה ממנו מחיר כבד. על דוכן העדים הוא סיפר על לילות ארוכים ללא שינה.

לדיונים בבית המשפט הוא מגיע עם צוות לא קטן שמורכב מעורכי הדין שלו, גיל דחוח וגלית רוטנברג ושלושה יועצי תקשורת: אמיר דן וצמרת פרנט ממשרד דן אורן וגם איתי הר־אור. לטענת הצוות של שלג, הם צפו שהצוותים של דנקנר ושטרום ישחירו את שמו, ולכן נערכו בהתאם. לדן יש ניסיון בעניין הזה דווקא מהצד השני. בשנים האחרונות הוא מלווה באופן צמוד את אהוד אולמרט, שנאבק בעדת מדינה אחרת, שולה זקן, ולפני כן בעד המדינה המנוח שמואל דכנר בפרשת הולילנד.

סוגיית יועצי התקשורת צפה השבוע בחקירה הנגדית של שלג. סניגורו של דנקנר הטיח בו: "בתקופה שאתה עד מדינה אתה מלווה על ידי עורכי דין ויח"צנים. אתה ער לכך שאחרי כל דיון בעניינך היתה תגובה שלהם?".

אלא שקצת מוזר שהטענה הזו באה דווקא מהצד של דנקנר, האיש שכמעט המציא את היח"צנות בישראל עם היח"צן האולטימטיבי רני רהב. כיום יועץ התקשורת הצמוד לדנקנר הוא ניר חפץ, שמופיע לדיונים עם לירון יחזקאל ממשרדו. חפץ הוא גם יועץ התקשורת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. למרות הבחירות הקרבות, חפץ לא מפספס דיון.

ולא רק יועצי תקשורת: דנקנר מגיע באופן קבוע מלווה בעוזרו האישי יונתן מורן ובחתנו לעתיד עו"ד טל אנגלנדר ("ווא, אני בחדר אחד עם כוכב 'הישרדות'", נשמעה השבוע אחת מעורכות הדין במעלית). מדי פעם מגיעים גם בנו עומר וחתנו טלאור ארדן.  
בפן המשפטי, דנקנר שכר את שירותיו של עו"ד גיורא אדרת, שמשרדו הוא מהוותיקים בישראל בתחום הצווארון הלבן. אדרת מייצג בימים אלה גם את ח"כ פאינה קירשנבאום, החשודה המרכזית בפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו. אדרת מגיע עם עו"ד יפעת מנור־נהרי ממשרדו ועם מתמחה.

שטרום, שמואשם עם דנקנר, שכר את שירותיהן של עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב־סבאג. השתיים מייצגות בימים אלה גם את ראש הממשלה לשעבר אולמרט בערעור על הרשעתו בפרשת הולילנד. נגב חתומה על זיכויו של מנכ"ל מליסרון, אבי לוי, וגם הביאה לזיכויו של אולמרט בפרשת ראשונטורס, זיכוי שנדון בימים אלה בבית המשפט לאחר הערעור של הפרקליטות.

גם שטרום מגיע עם צוות יועצי תקשורת. הוא שכר את משרד יחסי הציבור רימון, כהן, שינקמן, ולכל דיון מגיע היועץ הבכיר בני כהן ועמו הדן אורנשטיין. צמודות לשטרום גם אשתו חמוטל, האחות והעוזרת האישית.

שטרום גם נעזר במשרד עורכי הדין גורניצקי, שמייצג את חברת ISP. לדיונים מגיע ראש המשרד, עו"ד פיני רובין, שני עורכי דין ממשרדו, מתמחה ויועצת התקשורת שני מזרחי. בשבוע האחרון הצוות של רובין נעדר מהאולם בגלל ניגוד העניינים שלהם: משרד גורניצקי ייצג את שלג עם פתיחת החקירה ברשות ניירות ערך.

מי שמתמודדים עם סוללת עורכי הדין הזאת הם עוה"ד חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי והמתמחה קונסטנטין רוסליק ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). קורין הובילה בהצלחה את כתב האישום בפרשת פלד־גבעוני, שבה הורשע מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד. בכר הוביל את כתב האישום בפרשת מליסרון, שבסופה הורשע גולן מדר, מנהל הכספים בחברת עופר השקעות, בעבירות של תרמית בניירות ערך. את הפרקליטות אמנם מלווה הדובר רון רומן, אבל שם כנראה לא השכילו להבין כי המשחק מתנהל לא רק בין כותלי בית המשפט אלא גם בזירה התקשורתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#