האם ישראל ערוכה לקלוט את העולים מצרפת, והאם הם יודעים לאן הם מגיעים? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם ישראל ערוכה לקלוט את העולים מצרפת, והאם הם יודעים לאן הם מגיעים?

"קליטה של מיליון יהודים מרוסיה בשנות ה–90 עשתה משהו למדינה. גם קליטה של 200 אלף צרפתים תשפיע" ■ מה חושבים העולים הוותיקים מצרפת על גל העלייה הצרפתי המסתמן

57תגובות

שורות של עוגות מפתות ניצבות בחלון הראווה של קונדיטוריית JB פטיסרי במרכז נתניה, מתהדרות בצבעוניות כמעט חריגה בנוף הישראלי. זו שעת צהריים, ופירמידת הקרואסונים בקונדיטוריה כמעט חוסלה. בורקסים ורוגלעך אין שם, ומגדל אייפל המצויר על החלון אינו משאיר מקום לטעויות לגבי המקום שממנו הגיעו הבעלים. בזה אחר זה נכנסים פנימה לקוחות דוברי צרפתית, לצד ישראלים שרוצים להריח משהו שונה. הקונדיטוריה שייכת למשפחת בונפנט, שחלק ממנה עלה מצרפת כבר לפני שנים רבות, וחלק אחר עלה במיוחד כדי לפתוח את המקום.

"80% מלקוחות המעדנייה הם צרפתים", מצהיר ג'וליאן בונפנט, שנמצא בארץ 15 שנה. "אחי עשה עלייה כדי לפתוח את המקום הזה. לדעתי, 80% מהיהודים בצרפת יגיעו בסופו של דבר לישראל, רבים מהם לנתניה, כי הם נוטים לא להתפרש בכל הארץ".

יש הבדל בין הלקוח הישראלי לצרפתי?

"הצרפתים ובני הקהילה הרוסית לא ישאלו מה המחיר. ישראלי שנכנס ישאל מיד כמה עולה".

אבל יש מחירים על העוגות.

"הם בכל זאת ישאלו. אולי יורידו להם את המחיר".

נתניה היא העיר שקלטה את הכמות הגדולה ביותר של עולים צרפתים יחסית לגודלה: לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, כמעט 13 אלף יהודים הגיעו אליה מצרפת מאז 1972. קשה לפספס זאת כשמסיירים בעיר ורואים את תנופת הבנייה בה. עשרות בנייני מגורים גבוהים ממשיכים להיבנות בחלקי העיר השונים גם בימים אלה, מה שמעלה את התהייה כיצד יתמודדו הרשויות הישראליות - שכבר כיום אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש לנדל"ן - עם עלייה מסיבית של מבקשי דיור.

עופר וקנין

ההשפעה הצרפתית על העיר בולטת מיד כשאנחנו מבקרים בה, בשעת צהריים באמצע השבוע. הרחוב הראשי של העיר עמוס אנשים שנראים כאילו זמנם בידם. סיבה אחת לכך עשויה להיות השיעור הגבוה של פנסיונרים בקרב הצרפתים שהגיעו לישראל. פילוח העולים מעלה כי בני 60 ומעלה מהווים את קבוצת הגיל הגדולה ביותר בקרב העולים מצרפת - כמעט שליש. בעיר שוררת אווירת נופש. גם נתנייתים ותיקים מעידים כי הצרפתים עשו משהו טוב לעיר. הוסיפו לה ניחוח ושיק שלא היו לה.

ההיסטוריה של הכלכלה הישראלית מבוססת במידה רבה על העליות שעיצבו אותה. רוסים, תימנים, יקים, מרוקאים, עירקים ופולנים - כל עלייה הביאה עמה לישראל את המטען הכלכלי והתרבותי שלה. מתולדות העליות נפקד עד היום מקומה של אחת הקהילות היהודיות החזקות בעולם. הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד אמנם היה זה שמימן את המושבות הראשונות בישראל, אבל יהודי צרפת שהגיעו לארץ עשו זאת טיפין טיפין. בתולדות שיבת ציון לא נרשם עד היום גל עלייה מסיבי מצרפת שהורגש מבחינה סוציו־דמוגרפית, אך גל הטרור שהיכה בפאריס לפני שבועיים הפך את האפשרות שחלק לא מבוטל מחצי מיליון יהודי צרפת יגיעו לישראל לממשית ביותר.

"כמעט כל יהודי צרפתי חולם למות בארץ ישראל", אומרת נילי פיצ'ון, שעלתה לארץ לפני 15 שנה ומתגוררת באשדוד. "זו הסיבה שכל הנרצחים בפיגוע במרכול הכשר בפאריס נקברו כאן. לדעתי, מתוך 95% שרוצים להיקבר פה, 60%–70% יודעים שמתישהו הם יצטרכו לעזוב את צרפת. גם אם חלק מהם לא חשבו על עלייה, אחרי כל אירוע כזה היהודי הצרפתי יודע שהוא צריך לעזוב. המשפחה שלי עדיין מתגוררת בפאריס. האחיינית שלי, שעוד מעט תגיע לביקור של שבועיים, אומרת שהיא לא יכולה ללכת ברחוב עם סימני זיהוי יהודיים".

רבים מיהודי צרפת מספרים על הצקות ברחוב ובבית הספר. לדבריהם, ישראלי שמטייל בפאריס יחוש את האווירה המאיימת ברגע שיחבוש כיפה או יבליט ציצית. צחוק הגורל הוא שדווקא העלייה ארצה גרמה לרבים מהם להוריד את הכיפה ואת הסממנים היהודיים האחרים.

מנתוני משרד העלייה והקליטה עולה כי בין 1972 ל–2013 הגיעו לישראל 78 אלף עולים מצרפת, וב–2014 הגיעו הנה כ–7,000 איש - פי שלושה מהממוצע השנתי עד אז. 2014 היתה שנת שיא בכלל בעלייה בעשור האחרון, והעולים מצרפת מלכו בכיפה. שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר מעריכה כי ב–2015 יגיעו לישראל 10,000 עולים מצרפת. עוצמת הרוחות האנטישמיות בצרפת היא שתכריע אם המספרים האלה יגדלו יותר.

אם אכן יתגשמו הציפיות לעלייה מסיבית מצרפת, עשויות להיות לכך השלכות מהותיות על הכלכלה הישראלית. "זו עלייה של אנשים אינטליגנטים", אומר ישראל ג'רמון, יזם נדל"ן שעלה מצרפת לפני 24 שנה. "ההיסטוריה מלמדת שב–2,000 שנות גלות, מעבר לתכונות היהודיות האינטגרליות שמאחדות את היהודים, כל תפוצה ניזונה מהמקום שבו היא נמצאה. המרכיבים של יהודי צרפת מעניינים: אלה אנשים יצירתיים שרוצים לעבוד. קליטה של מיליון יהודים מרוסיה בשנות ה–90 עשתה משהו למדינה, וגם קליטה של 200 אלף צרפתים תעשה משהו. נכון שיש סיכוי שחלקם יעזבו לארה"ב, אבל מי שיש לו שכל מבין שגם שם יש אנטישמיות".

דווקא הרמה הסוציו־אקונומית הגבוהה של העלייה הצרפתית מציבה אתגר בפני ישראל: אין מדובר בעולים שזקוקים למרכזי קליטה, כי אם בעלייה המשתייכת לעשירונים העליונים בצרפת ושואפת להימצא בהם גם בישראל. הצרפתים לא יישארו כאן בכל מחיר, והאתגר הטמון בקליטתם שונה לגמרי מזה שניצב בפניה בעליות קודמות. רמת הקליטה תקבע במידה רבה כמה מהם יתקעו כאן יתד.

העלייה האחרונה ששינתה את פניה של כלכלת ישראל היתה העלייה הרוסית - אלא שלעומת הגל הצרפתי מדובר בסיפור שונה לגמרי. כך בעוד שבשכונות שבהן יש ריכוז גבוה של יוצאי בריה"מ קל לזהות חנויות המוכרות מוצרים ייחודיים עבורם והשלטים בהן ברוסית, הרי שבנתניה ובאשדוד - שתי הערים שקלטו את הכמות הגדולה ביותר של צרפתים בשנים האחרונות - עדיין אין חנויות כאלה. בעוד מרבית יוצאי בריה"מ הגיעו לישראל ללא רכוש, הצרפתים נתפשים כבעלי הון ונכסים שהגיעו ממדינה עשירה כדי לבזבז את היורו האירופי שלהם במזרח התיכון. בעוד היהודים מרוסיה נתפשו בגדול כאנשי מדע היהודים הצרפתים נתפשים כעם של סוחרים.

"קודם כל, יש הרבה פחות יהודים בצרפת", אומרת פיצ'ון, שטיפלה בעולים במשך שנים ארוכות מטעם הסוכנות, וכיום עובדת כמנהלת קשרי החוץ של הליכוד העולמי. "זו לא מסה דומה לרוסים. בנוסף, יש הבדל מנטלי. אחרי שעליתי החרמתי חנויות שבחזית שלהן היה כתוב בשפה שאינה עברית, וכשהגישו לי תפריט בשפה אחרת אמרתי: 'אני רוצה תפריט ישראלי בעברית'".

כשמסתובבים באשדוד ובנתניה בהחלט שומעים שהעולים מצרפת לא מקפידים לדבר זה עם זה בעברית.

"שפת אם היא שפת אם, וזה תלוי עם מי הם נפגשים. כשאני נפגשת עם חבר'ה צרפתים, גם אני מדברת צרפתית".

יש לכם עיתונים משלכם?

"יש הרבה מקומונים צרפתיים. באשדוד לבדה יוצאים שלושה מקומונים בצרפתית, ולדעתי בארץ כולה יש ארבעה־חמישה. יש דברים שקשה להיפרד מהם. ביקשתי מהאחיינית שלי להביא עמה כמה דברים. אחרי 15 שנה בישראל אני עדיין רוצה את הקממבר שלי".

יש בישראל קממבר.

עופר וקנין

"נכון, אבל כאן זה עולה 18 שקל, ושם זה עולה יורו וחצי".

הצרפתים יוכלו להשתלב פה?

"הצרפתים הם סוחרים, אנשי שיווק, בעלי מקצועות חופשיים. ברמת הטמפרמנט הצרפתים הם ים־תיכוניים, עם הרבה חום. הטמרפמנט שלהם דומה יותר לזה של הישראלים מאשר לזה של העולים מבריה"מ".

מה יקרה אם תהיה עלייה מסיבית? מה יהיו ההשלכות?

"אם בשנה הבאה יבואו 20 אלף איש מצרפת, אותי זה יפחיד בגלל התגובה של הישראלים. כבר היום אם אתה נשמע צרפתי, מוכרים לך הכל במחיר גבוה יותר. פתאום נהג המונית מסיע אותך בלי מונה, התפריט בצרפתית יקר יותר, ואם המזגן מתקלקל כי הפיוז קפץ, הטכנאי רוצה להחליף את המנוע. קשה מאוד להיות עולה בקרב הישראלים. אם היו משלבים עולים מצרפת בתוכנית הטלוויזיה 'יצאת צדיק', אף אחד לא היה יוצא צדיק. כמו שאומרים - הישראלי אולי מתוק בפנים, אבל בדרך יש הרבה שכבות".

"הישראלי רואה בצרפתי 
ארנק גדול"

הישראלי הממוצע - שמתאמץ להוציא דרכון אירופי, חולם על רחובות פאריס ומקנא ברשת הרווחה שפורשת צרפת עבור אזרחיה - לא תמיד מצליח להבין מדוע הצרפתים באים לפה, ורואה בהם תושבים חזקים שלא זקוקים לחסדים. זה כמובן עלול להיות בעוכרי העולים, שלא מקבלים את התמיכה שהם צריכים. "כבר התעייפתי לענות לאנשים ששואלים אותי, 'מה, עזבת את הריביירה בשביל להיות פה?'", מספרת פיצ'ון, שהגיעה ארצה מניס. "אני תמיד אומרת: 'תיסע לשם, תבין'. כיום אני מודה על כך שנולדתי בחו"ל, כי אני יכולה להבין את היתרונות של ישראל. אין לנו ארץ אחרת, ופה אנחנו במקום הכי בטוח כי יש לנו צבא. בצרפת אתה מרגיש זר".

"עדיף לבוא לפה בלי כסף, ואז לא מרגישים פראיירים שכולם רוצים את היורו שלהם, כי יש אנשים שרואים את הצרפתים כמו ארנק גדול", אומרת רחל, שעלתה ארצה לפני שבע שנים. "רבים מהצרפתים יסרבו לעבוד תמורת 23 שקל לשעה, אבל מי שחושב ככה לא נשאר פה. בשנה וחצי הראשונות שלי בישראל עבדתי בהובלות קטנות. זו עבודה נוחה לעולה חדשה. לא צריך לדבר, והכסף נקי בכיס".

את רחל ומורן, גם היא ילידת צרפת, אנחנו פוגשים במשרד התיווך ADK INVEST בכיכר העצמאות בנתניה. 80% מלקוחות המשרד הם עולים מצרפת. "העלייה בביקושים לדירות התחילה כבר לפני כמה חודשים", אומרת מורן. "עכשיו 30% מהמתעניינים הולכים על זה באמת. הם פוחדים על הילדים וקונים מהר יותר. באחרונה היו לי לקוחות שקנו דירה תוך יומיים־שלושה".

מה תהיה ההשפעה הכלכלית של גל עלייה?

מורן: "הם יתחילו לפתוח חנויות בגדים, כי זה מה שהם עושים בפאריס. הרבה צרפתים כבר מוכרים פה סחורה מצרפת. החנות בבעלות צרפתית והמוכרים ישראלים, אז לא מרגישים שהבעלים הם צרפתים".

הצרפתים יכולים להצליח בעסקי הביגוד בישראל? יש סיכוי שישראלים ישלמו את המחירים שמשלמים על אופנה בפאריס?

מורן: "הסחורה שלהם הרבה יותר יפה וטובה. זה ייקח כמה שנים, אבל לבסוף הצרפתים יפתחו פה עסקים ויגבו מחירים כמו בצרפת, יעסיקו עולים אחרים מצרפת בחנויות, ישלמו להם כמו בצרפת - והשכר יעלה".

רחל: "את אומרת את זה כי זה מה שהיית רוצה, שהם יפתחו חנויות בגדים. כמו שאני רואה את זה כרגע, הם פונים יותר לתחום האוכל. הבעיה עם ביגוד צרפתי היא המחיר. הישראלים כבר יודעים לעבוד עם סין ולהביא משם בגדים במחיר טוב".

יש הבדל בין ניהול משא ומתן עם ישראלים לניהול משא ומתן עם צרפתים?

אילן אסייג

רחל: "הצרפתים מדברים הרבה כדי להגיע למחיר. הישראלים הרבה יותר תכלס".

התדמית שהודבקה ליהודי צרפת, שלפיה הם עוסקים בעיקר במסחר, עשויה להיות מוצדקת. נתוני משרד העלייה והקליטה מעלים כי כאשר מבקשים מהעולים מצרפת להגדיר את מקצועם, הבחירה הפופולרית היא בעלי מקצוע חופשי או סוחרים. העיסוק הזה מאפשר להם להמשיך לעבוד מעבר לים. "הרבה עולים פותחים עסקים שעובדים עם צרפת, ולכן לא תרגיש אותם בכלכלה המקומית", אומר ג'רמון. "כל סוג של ביזנס שיכול להתבצע וירטואלית, באמצעות מיילים או טלפון - הם עושים. כל דבר שאפשר למכור בטלפון, אם זה פנסיות או ביטוחים - הם יעשו את זה. חלק ניכר מהם ממשיכים לנסוע לצרפת כדי לעבוד".

לתופעת העולים העובדים בצרפת יש שני צדדים: מצד אחד כל משק היה רוצה להחזיק אזרחים שמרוויחים כסף מעבר לים ומבזבזים אותו בישראל. מצד שני, הם משלמים את המסים מעבר לים - כך שתרומתם למשק אינה אופטימלית. "אנחנו קוראים לזה 'עליית בואינג'", אומרת פיצ'ון. "זו עלייה שבה היהודים הצרפתים כל כך רוצים להרחיק את הילדים מצרפת, וכמה שיותר מהר, עד שהמשפחה מגיעה לפה בזמן שהאבא ממשיך לנהל את העסק שם. זו יכולה להיות בעיה גדולה, כי בני הזוג מתרגלים לחיות בנפרד, הילדים רואים את אבא רק בסוף השבוע, ואמא מתפקדת גם כאמא וגם כאבא. כשהאב מגיע הוא רק מפנק ולא מחנך - והילדים מורדים בסמכות שלו".

"אין מה לעשות - 23 שקל 
זה השכר"

כלל לא בטוח שגל העולים שעשוי להגיע בעקבות האירועים בפאריס יהיה זהה מבחינה כלכלית לעולים שהגיעו מצרפת עד כה. חלק ניכר מהצרפתים שרכשו דירות בישראל והעלו את חמתם של הישראלים עשו זאת למטרות נופש. העולים שצפויים להגיע עכשיו עשויים להיות בעלי אמצעים פחותים, במיוחד נוכח המצב הכלכלי בצרפת, הסובלת מאבטלה גבוהה ומצמיחה אפסית.

"עד לפני כמה שנים קוני הדירות בישראל היו בעלי ההון שקנו דירה שנייה", אומר ג'רמון. "כיום, לעומת זאת, רוכשי הדירות הם אנשים שאין להם הרבה. הצרפתים שעשויים להגיע כעת אינם בעלי הון - הסכומים שהם יוכלו להשקיע כאן בדירות יהיו נמוכים מבעבר. כיזם אני מתעניין יותר בפרויקטים בעפולה, באור עקיבא ובגבעת אולגה, בפריפריה. צריך להציע לעולים הפוטנציאליים פרויקטים שבהם הם יוכלו לגור יחד וירגישו בבית. מינהל מקרקעי ישראל חייב להבין שקורה משהו בעולם ולשחרר קרקעות".

גלית דג'ורנו, הבעלים של חנות הנעליים קיקר במרכז נתניה, טוענת כי היא מרגישה שינוי בהתנהלות הלקוחות הצרפתים. "לפני חמש שנים הם היו קונים כאן המון סחורה. היורו היה שווה 5.5 שקלים, וזה השתלם להם. כיום היורו נמוך, והם אומרים לי: 'אבל בצרפת זה אותו המחיר'. בנוסף, בעבר הקונים היו תיירים ואילו כיום אלה צרפתים שחיים פה. אתה רואה איך הם קונים פה דירות, אבל אין להם עבודה - ואז הם מתחילים לאט לאט לרדת ברמת החיים".

"העולה מצרפת הוא לא כמו התייר מצרפת", אומרת פיצ'ון. "דירות הרפאים שמתלוננים עליהן לא עומדות ריקות בגלל העולים מצרפת. חשוב להבין שהעלייה הצרפתית לאשדוד אינה זהה לעלייה הצרפתית להרצליה ולרעננה. יש מקומות מבוססים יותר ופחות. מחצית מהעולים שאני טיפלתי בהם באשדוד גרו בשכירות. ל–40% מהם היו משכנתאות. לבני 40 פלוס שמגיעים הנה קשה ללמוד את השפה, ואם אין שפה אין עבודה. נתקלתי גם במקרים של מצוקה, ברוך השם רק לעתים רחוקות, אבל היו משפחות שהייתי עושה עבורן קניות של מזון ומשאירה את זה אצל השכנים שישימו ליד הדלת שלהם כדי לא לפגוע בהם.

"היו הרבה מקרים שבהם העולים הפסיקו ללמוד באולפן אחרי 40–50 שעות לימוד, כי צריך ללכת ולפרנס. אז הם ויתרו על האולפן ומצאו עבודות טלמרקטינג עבור חברות צרפתיות, בשכר מינימום בתוספת עמלות. רוב העולים מצרפת היו עצמאיים, אם זה בתחום הביגוד, הנעליים או הטלפוניה. אני אומרת להם: 'פה אתה לא יכול לפתוח חנות מיד. אם אין לך שפה, אוכלים אותך. שם היית יהודי בין גויים, ופה אתה עולה חדש בין ישראלים. יהודי בין גויים מצליח, אבל עולה בין ישראלים לא יצליח. אחרי הכל, כולם דורכים אחד על השני. לכל מי שהגיע לישראל עם קצת הון ורצה לפתוח פה עסק אמרתי: 'בחמש השנים הראשונות בישראל אתה לא פותח. קודם תעבוד בתור מוכר בחנות נעליים, תלמד איך זה עובד פה - ואחר כך תראה'".

"עדיין לא מרגישים אותם ברמה העסקית, כי אין הרבה צרפתים שמעזים לפתוח עסק, וחלק נכבד מאלה שניסו - נכשלו", אומר ג'רמון. "הרשויות לא מושיטות מספיק סיוע, בניגוד לצרפת שבה מקבלים פטור ממס לשנים ארוכות וסיוע לעסקים קטנים. באופן כללי צרפת עוזרת לתושבים שלה יותר מישראל, ולכן הכלכלה הצרפתית נמצאת כיום במשבר. הצרפתים הם אנשים מתוחכמים, סוחרים שחיו במדינה חופשית ופיתחו חוש מסחר מחודד, כך שלישראל יש מה להרוויח מהם. חלק מהעולים שהיו שם בעלי עסקים מתחילים לעבוד כאן כשכירים, וזה לא קל, כי בארץ שכיר מרוויח מעט. לאנשי המחשבים קל יותר, כי העיסוק שלהם מבוסס על כישורים ופחות על שפה. הרופאים, לעומת זאת, נתקלים בקשיים רבים, והקליקה הישראלית אטומה כלפיהם. גם לעורכי הדין קשה, כי הידע שלהם יורד לטמיון והם צריכים להתחיל פחות או יותר מאפס. כך גם רואי חשבון. יש כמות גדולה של בעלי בוטיקים, מתווכים או בעלי עסקים קטנים אחרים שמגיעים לפה ולהם קשה מאוד. אלה אנשים שבצרפת הרוויחו 10–15 אלף יורו בחודש, ופה אין להם סיכוי. הדבר היחיד שעוצר אותם מלעלות ארצה הוא הפחד על הפרנסה. אבל הכסף לא קונה הכל, וגם הסיבה הזו תיעלם בסופו של דבר".

קרול מיימון, היושבת בבית קפה בנתניה עם חברות דוברות צרפתית, מעריכה שהחוזק הכלכלי של המגיעים נמצא במגמת ירידה. "עד עכשיו העולים היו הבעלים של נכס בצרפת, ונהגו לטוס הלוך ושוב. כיום חצי מהעצמאיים כבר נמצאים על קו תל אביב־פאריס. רופאי השיניים, לדוגמה, כבר נמצאים פה. מי שנשאר שם הם השכירים. כעת הם יבואו, יחפשו עבודה, ויהיה להם קשה, כי ביחס לעזרה הסוציאלית שהם מקבלים בצרפת - פה אין להם כלום. אבל הם יבואו בכל זאת, כי אין ברירה".

אלן בונפנט, גיסתו של ג'וליאן שמוכרת לצדו בקונדיטוריה, עלתה לארץ רק לפני שנתיים ויכולה להעיד על הקשיים שמערימה ישראל בפני עולי צרפת שרוצים לעבוד במקצוע שלהם. "בצרפת הייתי רוקחת, וכשהגעתי כולם אמרו לי: 'את לא מדברת עברית וצריכה לעשות מבחנים'. אז לא יכולתי לעבוד. אבל מי שיכול לעבוד - יש לו עבודה בישראל. לא באותה משכורת כמו בצרפת, אבל יש. בתחילת הדרך ניקיתי בתים, כיום אני עובדת בקונדיטוריה. הבעיה היא שהרבה צרפתים רוצים לעבוד פה, אבל לא ב–23 שקל לשעה. הם רוצים יותר. אבל אין מה לעשות, זה השכר שנותנים פה".

גם ג'רום גארי, שהגיע לארץ לפני שנה וחצי עם אשתו ובנו, נאלץ לוותר על עיסוקו לטובת העלייה. בצרפת הוא היה מפיק רדיו ושדרן, וכאן הוא פתח באחרונה עסק לפרסום וקומוניקציה המפיק כרטיסי ביקור, פלאיירים, מגנטים וסרטוני וידיאו לשיווק העסק. "נהגתי לערוך קניות במרכול שבו בוצע הפיגוע. הייתי יכול להיות שם באירוע אם הייתי נשאר", הוא אומר. "בחרתי לעלות כי אני ציוני. ההורים שלי, ההורים של אשתי, אחי, בני הדודים שלי - כולם עדיין בפאריס. אנחנו לבד פה. חברים שלי אומרים: 'הפרנסה שלי בצרפת. מה אני אעשה בישראל?' אני באתי למרות זאת, אמרתי 'מה שיהיה יהיה'. ידעתי מראש שיהיה קשה. אין פה רדיו בצרפתית. אולי אחרי שאתאקלם פה, בעוד שנה־שנתיים, אוכל לעבוד ברדיו. אבל זו עלייה מהלב, לא עם הארנק. מי שבאמת רוצה לעלות, זה אפשרי עבורו. הבעיה היא רק בראש. יש לי חבר שעלה ופתח מסעדה, חבר אחר פתח מכבסה. זו הפרנסה שהם מכירים. המשכורות בצרפת גבוהות יותר, אבל פה המזון זול יותר. נטל המסים דומה. מה שכן - השירות בישראל על הפנים. אם יש בעיה עם הטלפון הנייד ואני רוצה להתלונן - זה בלגן".

הנימוס הצרפתי עושה עלייה

חוסר היכולת לעבוד במקצוע שבו עסקו בצרפת הוא אחד החסמים הגדולים העומדים בפני העולים. עורכי הדין, רואי החשבון, הרופאים והרוקחים - כולם מגלים שהדרך לעסוק במקצועם בישראל כרוכה בלימודים ובחינות. "הוועדה להסרת חסמים פועלת בימים אלה כדי להסדיר את נושא התעודות", אומרת לנדבר. "לדוגמה, אנחנו רוצים שהמדינה תכיר בידע של רופא שיניים עם 14 שנות ניסיון. חלק מהדברים דורשים חקיקה, ואנחנו לא יכולים להתחייב לחקיקה בקדנציה הזאת. בתחילת הקדנציה הבאה ננסה לזרז את החקיקה שתאפשר להם לעבוד במקצועות שלהם כאן.

"אנחנו מנסים להכניס לפעולה מערכת שבה עולים יוכלו להמיר את התעודות והרישיונות בצרפת, עוד לפני שהם עולים ארצה, כדי לקצר את הדרך שלהם לקבלת הסמכה במקצועות פרא־רפואיים. כיום הם צריכים לתרגם המון דפים לטובת מסמכי ההשכלה שלהם. למה הם צריכים להציג תעודת בגרות אם הם באים לפה עם תואר ראשון, שני או שלישי? בנוסף, חשוב לשפר את מצב האולפנים. כיום נותנים להם 500 שעות הוראת עברית ברוטו. זה לא מספיק".

צריך לדאוג להם לדיור?

"חלק מהם מגיעים לאחר שהכינו את הקרקע, וכבר יש להם דירות. אחרים משתכנים אצל קרובי משפחה. אם יהיו כאלה שיזדקקו למגורים זמניים - נדאג להם. אבל כיום זו לא עלייה שנמצאת במרכזי קליטה. כמה עולים שיגיעו - אנחנו ערוכים. הגדלנו את מספר השליחים בצרפת, הגדלנו את מספר הטלפנים שעונים לטלפונים, ואנחנו מתכוונים להגדיל אותם עוד ולשכור עוד דוברי צרפתית שיקלטו אותם פה. הגשנו לממשלה בקשה להורדת חסמים ליוצאי צרפת. יש לנו פרויקטים של תעסוקה לעולים, ושיפרנו את השירות שאנחנו נותנים לכל עולה.

זו עלייה צעירה ומשכילה. אנשים אמרו לי היום 'הם לא ציונים', אבל אסור להדביק סטיגמות. העולים האלה מבינים בעקבות הטרגדיה שהבית היחיד שבטוח להם הוא מדינת ישראל".

העולים הוותיקים אמנם מעבירים ביקורת על מערכות הרווחה הישראליות, אך הם ביקורתיים גם כלפי המדיניות הכלכלית של צרפת, והם אף מנבאים כי הנטישה היהודית תפגע בכלכלה המקרטעת שלה. "הכלכלה הצרפתית במצב קשה, יש שם שיעור אבטלה גבוה, והרבה אנשים נמצאים במינוס", אומרת רחל. "קצבאות הביטוח הלאומי שהם משלמים לאזרחים אוכלות הכל. הם לא מצליחים לעלות על נתיב חדש ובריא. הכוונות של השלטון היו טובות, אבל כבר היום אין מי שיממן לפנסיונרים את הפנסיה שלהם - כי אין מי שעובד. הצרפתים לוקחים את כל הכסף שלהם כדי להשקיע בנכס פה. אין להם מיליונים בצד, כך שהרבה מוכרים את הדירות שלהם בפאריס - מה שפוגע אף יותר בשוק, שמצבו גרוע".

ייתכן שהשינוי שיביאו עמם הצרפתים יהיה פחות כלכלי ויותר תרבותי. "לפעמים נמאס לי מהמדינה בגלל היחס של האנשים זה לזה, חוסר הנימוס וחוסר הכבוד", אומרת פיצ'ון. "אמא שלי לא מוכנה לבוא לארץ בגלל הדברים האלה. אבל מצד שני, אני גרה בבניין הזה כבר 13 שנה. כשהגעתי לפה הייתי אומרת שלום לשכנים והם לא היו עונים לי. כשהייתי חוזרת הביתה והייתי רואה מישהו שמגיע שלושה מטרים אחרי, הייתי מחזיקה לו את דלת הכניסה - ולא היו מבינים מה אני עושה. היום זה הבניין הכי ידידותי במדינה. כולם מחזיקים לך את הדלת כשאתה מגיע, כולם אומרים שלום במדרגות. משהו השתנה בהרגלים של האנשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#