"אם אתם לא רוצים אותי - אני לא רוצה להיות פה"

לאורך 20 שנה נתן שרגא בירן לאחיינו דודי ויסמן לבנות עבורו את אחת הקבוצות העסקיות הגדולות במשק הישראלי ■ אבל כבר תקופה ארוכה העסקים מגמגמים

חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית

ישיבת הדירקטוריון של קבוצת האחזקות אלון השבוע היתה סוערת. דירקטוריון הקבוצה החליט בישיבה שלא להמשיך את כהונתו של דודי ויסמן כמנכ"ל - ולמנות במקומו את אביגדור קפלן, לשעבר מנכ"ל כלל ביטוח .

ויסמן נשא בעקבות כך דברים נוקבים, והשתמש בביטויים כמו "אתם יורקים לי בפרצוף", מצהיר כי לבו אינו מתפקד באופן מלא ולכן הוא לא ייקח ללב, ומסיים ב"אם אתם לא רוצים אותי - אני לא רוצה להיות פה".

אולי היתה זו העובדה שהדירקטוריון הצביע נגדו פה אחד שאיכזבה את ויסמן, ייתכן גם שאין דרך לסיים 20 שנות העסקה של מנכ"ל בקבוצה משמעותית כמו אלון בלי שאמוציות יתפרצו, אבל הוא לא היה אמור להיות מופתע. הסכסוך בינו לבין שרגא בירן, האיש שמחזיק ב–80% ממניות חברת ביילסול - החולשת על 53% ממניות קבוצת אלון - נמשך כבר יותר משנה. בתקופה זו הגדירו מקורבי בירן את ויסמן כפקיד שהתבלבל וחשב שהוא בעל שליטה. ויסמן, מצדו, דאג להזכיר כי אלון היא מפעל חייו ובירן לא היה מעורב באמת בבנייתה. על רקע התבטאויות אלה, קשה היה לראות את השניים ממשיכים לעבוד יחד.

מי שמכיר את הקבוצה יודע כי ויסמן ובירן היו צמד מוזר מהרגע הראשון. בירן, כיום בן יותר מ–80, הוא עורך דין שעשה את הונו בעסקות נדל"ן ענקיות שבהן הופשרו אדמות תנועת ההתיישבות בשנות ה–70 וה–80, והוא דודו מדרגה שנייה של ויסמן. בראשית שנות ה–80 נתן בירן אמון בקרוב המשפחה הצעיר והעניק לו את הגב הפיננסי כדי להתחיל לבנות את קבוצת אלון.

דודי ויסמן צילום: תומר אפלבאום

אף שבשרשור החזיק ויסמן רק בכ–9% מהקבוצה, הוא היה הפנים של אלון מהרגע הראשון. תמונתו היא זו שהתנוססה לאורך השנים בתקשורת כשרצו להצמיד פנים לקבוצת הענק שהשקיעה במאגר הגז תמר, בתחנות דלק ובבתי זיקוק בארה"ב, בנדל"ן באירופה, ברשת כרטיסי אשראי דיינרס ישראל ובמגוון רשתות מזון ומוצרי צריכה בישראל - מגה, ורדינון, נעמן, פיצה האט ועוד.

ויסמן לא היה עוד מנכ"ל שכיר, אלא הצטייר גם כבעל השליטה - מול הבנקים, בעלי האג"ח ובעימותים העסקיים שאליהם נקלעה הקבוצה. בירן נותר מאחור כשהוא מביט בוויסמן מנהל ומרחיב את האימפריה. הסימביוזה הזו בין מי שמתחמק מהזרקורים למי שהתחמם לאורם התנפצה בשנים האחרונות.

הסיבה הבסיסית לכך היא הצרות הפיננסיות של הקבוצה, הנובעות מהזרוע הקמעונית שלה, אלון רבוע כחול, המחזיקה ברשת תחנות הדלק וחנויות הנוחות דור־אלון, ברשתות מגה, עדן טבע מרקט ו–am:pm. מניית אלון רבוע כחול איבדה שליש מערכה בשנה האחרונה ונסחרת כיום ברבע מהשווי שבו נסחרה לפני חמש שנים. צרותיה ממוקדות בעיקר בעובדה שמגה אינה מצליחה להתמודד בכבוד עם התחרות בענף רשתות המזון, ומעמדה מידרדר באופן עקבי כבר שנים ארוכות.

דווקא הבדלי האופי שתמכו בשותפות בין השניים בשנים הטובות עשויים לעמוד בבסיס הקרע בין השניים בשנים הקשות. כשמגיעים לתוכניות הבראה והתכווצות, הפתרונות שרואה איש עסקים כמו בירן - שמביט בעסקיו בלי אגו מנקודת מבט פיננסית קרה, לא יהיו תמיד זהים לאלה שרואה לנגד עיניו מנהל שמתייחס לחברה שבראשה הוא עומד בתור "מפעל חיים" שאסור לפגוע בו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ