"אצלנו נשים יכולות לצאת ב-16:00, לקחת את הילדים מהגן - ולהמשיך לעבוד בערב" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אצלנו נשים יכולות לצאת ב-16:00, לקחת את הילדים מהגן - ולהמשיך לעבוד בערב"

מנכ"לית קודאק ישראל, עינב אהרוני יונס מספרת על מדיניות ההעסקה של קודאק, ועל תוכניותיה בארץ

45תגובות

כשנכנסים למרכז המחקר והפיתוח של קודאק בישראל, קשה להאמין שאנחנו נמצאים במשרדים השייכים לחברה בת כמעט 130 שנה. המבנה בפתח תקוה, שאליו עברה קודאק ישראל לפני כשש שנים, מזכיר חברות היי־טק אחרות שנמצאות בסביבה, עם חלל מרכזי פתוח ומואר באור טבעי, כשמשני צדיו גרמי מדרגות והעבודה נעשית בחללים פתוחים. "חשוב לנו שסביבת העבודה תשקף את התקשורת הפתוחה כאן", אומרת עינב אהרוני־יונס, מנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח.

המרכז בישראל, שמעסיק 256 עובדים, מתמקד במחקר ופיתוח של תוכנה, חומרה ומוצרים, כאשר יותר ממחצית מהעובדים הם חוקרים, מהנדסים וכימאים, ששוקדים על הדור הבא של טכנולוגיות הדפוס. "ישראל מובילה את פיתוח התוכנה, ויש בה את רמת הכישורים הגבוהה ביותר בכל הנוגע לפיתוח תוכנה", אומר מנכ"ל קודאק, ג'ף קלארק, ומספר כי במרכז בישראל מיוצרות גם פלטות גמישות ומתוחכמות לדפוס על אריזות — אחד התחומים של קודאק שצומחים כיום במהירות. "אנחנו מפתחים כאן כלים להדפסה מהירה, כמו כלי בשם פרוספר שמסוגל להדפיס 300 מטר בדקה. זהו אחד המוצרים החשובים ביותר של החברה - והוא מיוצר כאן בישראל".

שורשיה של קודאק בישראל נעוצים בעצם בסאיטקס, חברת ההיי־טק של אפי ארזי שנרכשה ב-2000 על ידי קריאו הקנדית. ב-2005 רכשה קודאק את קריאו, ומאז מהווה המרכז בישראל חלק חשוב מפעילות קודאק העולמית. "במונחים היסטוריים של ישראל אנחנו חברה ותיקה, כך שאנחנו מכירים את הביזנס", אומרת אהרוני־יונס. "הייתי אומרת שיש כאן שילוב של גנים של סטארט־אפ וידע עמוק של תעשיית הדפוס".

אייל טואג

אהרוני־יונס הגיעה לקודאק לפני עשר שנים כעורכת דין ורואת חשבון, ונכנסה לתפקיד המנכ"לית לפני כמעט שלוש שנים, דווקא בתקופה של פשיטת הרגל בחברה האם. "איך הגעתי לתפקיד המנכ"לית? זו שאלה טובה, כי אם עוברים פה במסדרונות באמת רואים בעיקר אנשי מחקר ופיתוח, ואני לא הגעתי משם, כך שהיה אמיץ מצד קודאק לקחת מישהי כמוני לתפקיד. מצד שני, אני מביאה ערך מוסף שונה שמחבר את המערכת לקודאק, של סיוע לחברה לקצור טכנולוגיה בישראל ולהוציא את המרב מהעובדים שלנו".

לקלארק חשוב לציין כי מלבד המנכ"לית של מרכז הפיתוח, 30% מהעובדים של קודאק בישראל הן נשים. "אנחנו מספקים סביבה תומכת לנשים, וזה אחד היתרונות של עבודה בחברה בינלאומית", אומרת אהרוני־יונס. "נשים יכולות לצאת מהעבודה ב-16:00, לקחת את הילדים מהגן, אבל אחרי שהם הולכים לישון הן יכולות להמשיך לעבוד ולנהל, למשל, שיחת ועידה עם ארה"ב. בנוסף, יש לכולם סמארטפונים ולפטופים, כך שהטכנולוגיה עוזרת לנשים לעבוד מכל מקום. המדיניות של קודאק לא מקנה חשיבות רבה למקום שממנו עובדים - זה לא משנה אם את עובדת מהבית כי הילד חולה, או אם את בסינגפור או בארה"ב, כל עוד מתקשרים בצורה פתוחה".

גם המרכז של קודאק בישראל ידע ימים פחות טובים, כאשר ב–2008 פוטרו ממנו 250 עובדים עם ההחלטה של החברה להעביר ייצור לסין. "ההחלטה אז היתה להתמקד בעסק הליבה שלנו, שהוא מחקר ופיתוח ולא ייצור, אך שנה לאחר מכן פיתוח התוכנה הועבר לתוך ישראל", אומרת אהרוני־יונס. כעת שואפת קודאק להרחיב את הפעילות שלה בישראל, באמצעות רכישות ואף שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות.

אייל טואג

"אנחנו מתכוונים להתרחב כאן לאורך זמן", אומר קלארק, "כי הפעילות כאן היא בתחום שצומח. ישראל היא מערכת אקולוגית של טכנולוגיה שאנחנו רוצים להיות חלק ממנה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם