נתניהו, אל תמשיך את מורשת לפיד

הדרכים לצמצום יוקר המחיה מצריכות מאבקים מול קבוצות לחץ, ואת זה נתניהו ולפיד לא רוצים לעשות

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סמי פרץ

ערב הבחירות הקודמות, יומיים לפני ההליכה לקלפי, ניסה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשלוף קלף אחרון בניסיון למשוך עוד כמה מצביעים, כשהכריז על מינויו של משה כחלון ליו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל. בהודעת הליכוד נאמר: "המינוי נועד להפחית משמעותית את מחירי הדירות". זה היה תרגיל שקוף למדי: נתניהו חשש ממחאת בוחרים על מחירי הדיור המאמירים, וחשב שיוכל למכור לציבור את מינויו של כחלון מהרפורמות בסלולר כקוסם שיפתור גם את בעיית הדיור. המינוי לא יצא לפועל, ונותרנו עם מחירי דיור גבוהים - שרק עלו מאז. חדלונה של ממשלתו בהורדת מחירי הדיור זועק לשמים והביא עלינו את יוזמת מע"מ 0% של שר האוצר יאיר לפיד - שבינתיים נפלה עם פיטוריו מהממשלה.

כעת נתניהו עושה משהו חמור הרבה יותר. הוא מצהיר כי בכוונתו להנהיג מע"מ 0% על מוצרי יסוד. זהו אקט יח"צני ריק מתוכן, שמשדר ייאוש. מערכת הבחירות הנוכחית עדיין לא החליטה על מה היא: האם על סדר היום הביטחוני? האם על הכלכלי-חברתי? או שמא על החלפת נתניהו ויהי מה? ומאחר שעוד לא הוחלט על מה הבחירות, נתניהו לא מוכן לאבד מצביעים לטובת מפלגות יוקר המחיה באשר הן, אז הוא נגרר ומפזר הבטחות למע"מ 0% על מוצרי יסוד, בדיוק דקה לאחר שהשמיץ את יוזמתו של לפיד להנהיג מע"מ 0% בשוק הדירות.

יש הרבה מאוד הסברים לכך שמע"מ דיפרנציאלי הוא רעיון בעייתי שמוטב לזנוח ותכף ניגע בהם, אבל עוד לפני הסיבות הכלכליות, חייבים לשים את האצבע על הבעיה הכי קשה של יוזמת לפיד ויוזמת נתניהו (אם בכלל אפשר לקרוא לזה יוזמה ולא תעלול בחירות): הוא משדר ייאוש בנוגע ליכולתו לפתור בעיות. מי שלא מסוגל להוריד את יוקר המחיה באמצעות רפורמות של ממש, כמו הגדלת היצע והסרת חסמים בשוק הדירות או פתיחה של שווקים לתחרות ולהורדת מכסים בשוק המזון - הולך על התרגיל הכי פשוט בספר. אין בכך כל חשיבה, שינוי מבני עמוק או התמודדות עם בעיות ליבה. פשוט לחיצה על כפתור שלכאורה מוריד את המחיר מיד, אך מחירו ייגבה מיידית ומכיס אחר - שהרי אין ארוחות חינם. אבל בדרך היוזמה הזו תזרע הרס בשוק ובמערכת המס, ובעיקר לא תיגע בגורמי הליבה שהביאו את יוקר המחיה עד הלום.

צילום: מוטי מילרוד

ועכשיו לסיבות שבגללן ההצעה של נתניהו להנהיג מע"מ 0% על מוצרים מסוימים תגרום ליותר נזק מתועלת:

1. הורדת המע"מ לא תמיד מגולגלת על הצרכן, וחלק ממנה נשאר בכיסו של בית העסק. אם המדינה רוצה לחסוך לצרכן 18% מעלות המוצר, היא לא תצליח לעשות זאת, כי בתי העסק ינצלו את העובדה שהמחיר ירד וכוח הקנייה של הצרכן גדל כדי להגדיל את רווחיהם.

2. מע"מ דיפרנציאלי על כל הצרכנים ללא אבחנה: מהעניים ביותר ועד העשירים. האם נתניהו רוצה להוזיל את יוקר המחיה של העשירים? הרי גם הם קונים חלב, לחם וביצים. מדוע לתת להם הטבה כזו? אין דרך לפתור זאת במרכולים, אלא אם הקופאי יבקש מהצרכן להציג תעודת עני. ותעודה כזו יכול להשיג רק מי שיש לו כסף.

3. ברגע שיונהג מע"מ 0% על מוצרים מסוימים, מיד יתחיל לחץ אדיר מצד כל המגזרים והחברות במשק לפטור ממע"מ את מוצריהם. מדוע רק על לחם וחלב? מה עם תרופות? וחשמל? ותיקוני מחשב? זה לא חיוני? זה לא עולה כסף? זה לא חלק מיוקר המחיה? ההיסטוריה מוכיחה שברגע שהמדינה נותנת פטור ממס לאוכלוסיה או על מוצר כלשהו, אי אפשר לבטלו. ראינו זאת בפטור המע"מ על פירות וירקות ובעיר אילת. פטור שניתן - לא יוחזר. הוא רק יגדל ויתפח.

גם בעולם מע"מ 0% הוא פתרון נפוץ שמאפשר לממשלות לעודד צריכה מסוימת (מוצרים בריאים, תיירות, בטיחות וכו' - ראו טבלה). ב-2006 ערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת מחקר על מע"מ דיפרנציאלי במוצרי מזון, לבקשתו של ח"כ דאז משה כחלון, שתיאר את היתרונות והחסרונות בגישה הזו. לא נמצאה שם הוכחה ברורה שמע"מ מופחת על מוצרי מזון יתרום להקטנת האי-שוויון. לעומת זאת נמצא כי מהלך כזה יכול לסייע לממשלה לווסת צריכה של מוצרים מסוימים או לעודד אותם. אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה מהפטנט הזה, שעלה על שולחן הדיונים בקדנציה של המשלה היוצאת ויחזור לשם בקדנציה הבאה. כל עוד הוא יישאר על השולחן - זו תהיה הוכחה שהממשלה לא יודעת לעשות דברים יותר דרמטיים.

4. ויש כמובן את שאלת המימון. כל הטבה שנתניהו, כחלון, לפיד או יצחק הרצוג מבטיחים לנו כיום תחייב מציאת מקורות. אין פה פתרונות קסם. בשלוש השנים האחרונות המע"מ עלה פעמיים ב-1%, מ-16% ל-18%, כדי לתת מענה לצרכים אחרים: תחילה כדי לתת מענה לדרישות המחאה של קיץ 2011 ובשנית כשהוקמה ממשלת נתניהו הנוכחית והתברר גודל הגירעון שלה. אם נתניהו באמת מתכוון (והוא לא) להנהיג מע"מ 0% על מוצרי יסוד, יואיל נא להצביע על העלות ועל הדרך לממן זאת. אל תיתן לנו הטבה לפני שאתה מודיע מאיזה כיס אתה לוקח לנו.

5. שאלה אחרת היא מידת היושרה הישראלית. ובכן, היא לא גבוהה מאוד. בישראל יש שיעור גבוה של העלמות מס, ויש שאומדים אותו ב--200 מיליארד שקל בשנה. הנהגת מע"מ 0% על מוצרים מסוימים יכולה לתת תמריץ להעלמות מס ("תרשום לי את זה כלחם") שתקטין את גביית המסים. בשוק הפירות והירקות יש כלכלה שחורה בהיקף לא קטן כתוצאה מכך שהוא פטור ממע"מ. המע"מ הוא דרך מסוימת להתמודד עם העובדה שארבעת העשירונים התחתונים בישראל אינם משלמים מסים מפני שאינם מגיעים לסף ההכנסה המחויבת במס. מסים עקיפים דוגמת המע"מ הם הדרך היחידה לגבות מסים מכל האוכלוסיה. כמובן שעולה השאלה איך גובים מסים ממי שהכנסתו כה מצומקת, וכאן התשובה יכולה להיות באמצעות הרחבת המגנון של מס הכנסה שלילי (תשלומים שהמדינה משלמת לבעלי שכר נמוך ובלבד שהם עובדים).

נ.ב

יש דרכים יעילות יותר לצמצם את יוקר המחיה מאשר לבטל את המע"מ. אפשר לפרק מונופולים ולהגביל את פעילותם, אפשר לבטל מכסים ומכסות, לצמצם ביורוקרטיה, לבנות שוק עבודה גמיש, להפחית עלויות מסים ואגרות לבתי עסק, לפתוח שווקים ליבוא ולתחרות. כל הפתרונות מוכרים וידועים. רק מה, הם מצריכים מאבקים מול קבוצות לחץ, ואת זה לא נתניהו ולא לפיד רוצים לעשות. אני משער שגם הרצוג לא. מערכת המס היא כלי רב עוצמה להתמודדות עם האי-שוויון (ישראל היא בין המדינות הכי לא שוויוניות ב-OECD). אבל כדי להשתמש בה בחוכמה נדרשים דווקא ביטולי פטורים כמו פירות וירקות או פטורים ממס על חיסכון בקרנות השתלמות, והפניית הכספים האלה לאתגרים שמשפרים את כוח הקנייה וכושר ההשתכרות שלנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker