"המשפחה שילמה כסף כדי שהציבור הרחב יחשוב עליה דברים טובים" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המשפחה שילמה כסף כדי שהציבור הרחב יחשוב עליה דברים טובים"

הצופים במשחקה של נבחרת ישראל השבוע לא היו יכולים לפספס שהחגיגה הנהדרת מתרחשת באצטדיון שקרוי על שמו של בעל הון ■ מה הבעיה בזה?

73תגובות

בתחילת השבוע נהנו אזרחי ישראל מחגיגת כדורגל נהדרת. הנבחרת שלנו, שבדרך כלל מאכילה את אותנו מרורים, סוף־סוף ניצחה בגדול וחיזקה במעט את תחושת הגאווה הלאומית.

ובכל זאת, משהו צרם - וזה לא היה קשור למהלכים על כר הדשא. לא היה צריך להיות חדי אוזן במיוחד כדי להבחין שלפני המשחק, במהלכו ואחריו עלה שוב ושוב השם "סמי עופר": איזו אווירה נהדרת כאן ב"סמי עופר", אילו תנאים נהדרים ב"סמי עופר" וכן הלאה. סמי עופר המנוח היה זה שבחייו דרש שהאצטדיון ייקרא על שמו, אף שהוא תרם להקמתו רק 15% מתוך חצי מיליארד השקלים שהיו נחוצים לבנייתו - וראש עיריית חיפה יונה יהב נענה לדרישה. כמה שנים קודם לכן ביקש עופר שמוזיאון תל אביב לאמנות ייקרא על שמו, אבל אחרי מאבק ציבורי עיקש, שתועד בסרט "שיטת השקשוקה", ירד הרעיון מהפרק.

ניר קידר

עופר אינו היחיד. בישראל יש עוד כמה מקומות שקרויים על שם בעלי הון: היכל התרבות בתל אביב קרוי על שם צ'רלס ברונפמן, אצטדיון הכדורגל בעיר קרוי על שם האחים ברנרד ולואיס בלומפילד (פילנתרופים מחו"ל, שתרמו להקמת האצטדיון בשנות ה–60), ומתקנים חדשים בבתי חולים בתל אביב ובחיפה קרויים על שם תד אריסון וסמי עופר.

האם החזרה הבלתי נגמרת על השם סמי עופר היתה מחויבת מציאות? מבירור שנערך עם רשות השידור, בעלת זכויות השידור למשחקי ליגת העל ונבחרת ישראל, עולה שאין בחוזה בין הצדדים סעיף המחייב את השדרים לומר את השם "סמי עופר", אך הנוהג הכללי ברשות הוא להזכיר את שמו הרשמי של מקום כאשר מדברים עליו. "יש כאן טשטוש בין הפרטי לציבורי, וזה בדיוק מה שמשפחת עופר רוצה להשיג", אומר ד"ר דורון נבות מהפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. "זו בעצם עסקה: המשפחה שילמה כסף כדי שהציבור הרחב יחשוב עליה דברים טובים".

רויטרס

אבל זה לא המקום היחיד. לדוגמה, מכבי תל אביב בכדורסל משחקת בהיכל נוקיה.

"לדעתי, כאן מדובר במקרה ייחודי בגלל שהאופן שבו המשפחה הזו עשתה את הונה. כשאתה קורא למתקן ציבורי על שם בעל הון שעשה את הונו בממשקים של פוליטיקה וממשל, אז יש כאן בעיה של מתן לגיטימיציה לסוגיות שהן לכל הפחות שנויות במחלוקת. האצטדיון הוא באמת מקום מתקדם וחדיש, והצמדת השם סמי עופר יוצרת את התחושה כאילו המשפחה היא האחראים לקדמה הזו, בעוד שמי שאחראית על הפרויקט היא עיריית חיפה".

האצטדיון קרוי על שמו של עופר, וזה כבר עניין סופי. מה אפשר לעשות עכשיו?

"עכשיו זה תפקידו של הציבור. השדרים והעיתונאים לא צריכים לשתף עם זה פעולה. ב'ידיעות אחרונות' כותבים שיש משחק ב'סמי עופר'. למה, בעצם? כל מי שמתייחס למקום הזה - עיתונאים, חובבי ספורט, אנשים מהאקדמיה - לא חייב להגיד את השם סמי עופר. אף אחד לא יועמד לדין אם הוא יקרא למקום 'האצטדיון העירוני בחיפה'. ברשות השידור בהחלט יכולים לקבל החלטה כזו, בוודאי אם אין להם מחויבות חוזית. זה יכול לתקן במעט את מה שכבר נעשה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#