מימין ומשמאל רוקחים דילים לסתימת פיות - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מימין ומשמאל רוקחים דילים לסתימת פיות

ההחלטות על שוק התקשורת מתקבלות בדילים מכוערים במחשכים בין בעלי ההון לפוליטיקאים

2תגובות

קו אחד ברור ומובהק מקשר בין שני האירועים הדרמטיים השבוע בשוק התקשורת. מצד אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו ספג מפלה כואבת בכנסת כאשר היא אישרה ברוב של 43 מול 23 את החוק שאמור למנוע את הפצתו בחינם של "ישראל היום". כמה שעות לאחר מכן הגיש נתניהו ערר על החלטת ועדת השרים, והכניס להקפאה את החוק להקדמת הפיצול של זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת. ההחלטה הזאת של נתניהו מעמידה את המשך קיומו של ערוץ 10 בפני איום ממשי.

על אף ששני המהלכים נעשו מתוך נסיבות פוליטיות מנוגדות, התוצאה שלהם תהיה משותפת: הפחתה של מספר הקולות שיישמעו במרחב הציבורי הישראלי. אם חוק ישראל היום יאושר, הרי שלעיתון של שלדון אדלסון לא יהיה מודל פעילות בתשלום - והחשיפה של העיתון המודפס תיכחד. במצב כזה, "ידיעות אחרונות" יישאר עם כוח מונופוליסטי ושליטה בדעת הקהל ובמקבלי ההחלטות. אם חוק פיצול ערוץ 2 ייגנז, ייתכן שעד סוף 2020 ישלוט בתודעה הלאומית רק המונופול של ערוץ 2, בעוד שהמתחרים - אם יישארו כאלה — ימשיכו להיות חלשים. לכולם גם ברור שאף גוף חדש לא ייכנס לתחום הטלוויזיה המסחרית ולתחום החדשות.

בשני החוקים האלה, פוליטיקאים מימין ומשמאל - חלקם חרטו על דגלם את חופש הביטוי וגם עשו למענו לא מעט - נוקטים צעדים מסוכנים לסתימת פיות. דווקא בעידן שבו יש אינסוף ערוצי מידע, פוליטיקאים מעדיפים להשתיק עיתונאים ולמנוע ריבוי דעות.

אסור לטעות לרגע. מגורנם של הפוליטיקאים בוקעים טענות שנשמעות הגיוניות ומוצדקות. ח"כ איתן כבל נאם בפתאוס על הסכנה לענף העיתונות בגלל שבירת מחירי הפרסום של אדלסון, ונתניהו רק רוצה "ללמוד את הנושא לעומק". זה מה שהם מצהירים כלפי חוץ. אבל מאחורי הקלעים ההחלטות על שוק התקשורת מתקבלות בדילים מכוערים שנעשים במחשכים בין המו"לים ובעלי ההון ששולטים בתקשורת לבין הפוליטיקאים.

אמיל סלמן

יש לא מעט דוגמאות ליחסים הקרובים האלה בין פוליטיקאים לשולטים בתקשורת. אלה נחשפו בעבר בין השאר בתצהיר של עיתונאי "ידיעות אחרונות" לשעבר מרדכי גילת (כיום ב"ישראל היום") על היחסים בין מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס למשפחת שרון, או בתחקיר של רביב דרוקר על "ישראל היום" והתנהלותו כלפי נתניהו. השבוע גם חשף ערוץ 10 את ההקלטה שבה מדווח אהוד אולמרט לשולה זקן על כך ש"נוני רקד בחדר" כשנודע לו על חוות דעת שתסייע לזיכויו של אולמרט, יקיר העיתון.

ב–TheMarker נחשף כי נתניהו נפגש באחרונה עם אודי אנג'ל, הבעלים של הזכיינית רשת, ויממה לפני ההחלטה בנוגע לערוץ 2 הוא נועד עם מנכ"ל חדשות 2, אבי וייס. בפגישות האלה לא עולה לדיון מצב חופש הביטוי וגיוון השיח, אלא רק הדאגה לאינטרסים העסקיים של המו"לים ובעלי ההון.

מצב כזה, שבו פוליטיקאים מנווטים בפועל את התקשורת ומעבירים חוקים שנוגעים להישרדותה, הוא מסוכן. חוק ישראל היום צריך להיגנז, ובמקום זאת יש לאפשר לשוק העיתונות לעשות את שלו - מי שייצור תוכן איכותי ייהנה מביקושים ומרווחים. מנגד, חוק הפיצול של ערוץ 2 צריך לעבור במהירות, במטרה להוריד את חסמי הכניסה לענף הטלוויזיה. רק ככה אפשר ליצור הפרדה בין ההון, השלטון והעיתון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם