החברים של יונה יהב: מה קורה בעיריית חיפה? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החברים של יונה יהב: מה קורה בעיריית חיפה?

יונה יהב מנהל ביד רמה את העיר חיפה כבר 11 שנה, הצליח להביא אותה להישגים מרשימים ולקבץ סביבו תומכים שעובדים אתו ובשבילו ■ אלא שבמקרים מסוימים לאותם תומכים ועובדים יש גם אינטרסים עסקיים הקשורים בעיר ובמתקניה ■ העירייה: כל ניסיון לקשור בין הדברים לא נכון ולא ראוי

244תגובות

באמצע אוקטובר נערך בעיר התחתית בחיפה אירוע משעשע - תחרות "האיש החזק", שהזכירה מחזות מהמערב התיכון של ארה"ב. גברים ונשים הניפו באוויר כדורי מלט עצומים וחביות בירה, סחבו על כתפיהם מתקני מתכת גדולים קשורים למשקולות, קשרו עצמם לרצועות וגררו משאיות בכוח גופם בלבד - הכל כדי לזכות בתואר "האיש החזק".

האירוע הזה לא היה חריג בחיפה של השנים האחרונות, תחת כהונתו של יונה יהב, ראש העירייה מאז 2003, תקופה שמאופיינת באירועים צבעוניים שנועדו לצקת חיים בעיר הצפונית ולהוציא את תושביה לבילויים בחוצות העיר, כמעט כמו אצל האחות הגדולה תל אביב. האירועים האלה מתאימים ליהב - ראש עירייה צבעוני עם פרופיל תקשורתי גבוה, הקורא בתשדירי רדיו לאזרחי ישראל לבוא לעירו וליהנות מחמדותיה.

עופר וקנין

החיפאים אוהבים זאת, ובתחילת 2013 בחרו ביהב לקדנציה שלישית. גם יהב גאה בעשייתו וטוען שעורר את העיר. בהרצאה שנשא בכנס קיסריה, שנערך בחיפה לפני שבועיים, הוא הסביר כי "נכנסתי לתפקיד במצב של 12% אבטלה, הגירה שלילית, הצעירים הצביעו ברגליים נגד העיר, הכלכלה הידרדרה, מפעלים גדולים ומשרדי ממשלה עזבו, בעיר התחתית ובהדר, הליבה של העיר, היו מיליון מ"ר ריקים...(היום) אנחנו מעניקים רישיון בנייה בחודש. אנחנו בונים חמש שכונות במקביל. כל העיר מלאה מנופים, קבלנים גדולים נמצאים פה בהשקעות ענק, הושקעו פה 6 מיליארד שקל בתשתיות. אני אישית עוסק בפתיחת סתימות. עמדתי בראש ועדת ההיגוי של מנהרות הכרמל, מחשוב ברמה גבוהה. נעלמו המאכערים ממסדרונות העירייה ואין לנו קבלת קהל. הצענו את הרפורמה הזו לעיריות האחרות. חייבים לראות בתושבים צרכני קצה", אלה רק חלק מההצהרות של יהב בכנס. "להיות בולדוזר חוקי", קרא יהב להרצאה שלו, שם התואם את התמורות שחלו בחיפה בשנים האחרונות - ובעיקר את פרויקטי התשתיות הגדולים בעיר: מנהרות הכרמל, פרויקטי המטרונית, וכמובן אצטדיון סמי עופר - פרויקטים שאפשר לבקר או להעריך אותם, אבל אי אפשר להתעלם מהם.

אלא שבחינת הנעשה בעיריית חיפה בשנים האחרונות תחת שלטון יהב מעלה יותר מדי שאלות לגבי ההתנהלות שלו ושל חלק מאנשי הציבור ואנשי העסקים הסובבים אותו. קחו, למשל, את תחרות "האיש החזק". מאחורי התחרות עמד מועדון הקרוספיט של חיפה. אחד מבעלי המועדון בחיפה הוא ליעד נישליס, בנו של דני נישליס - דמות חיפאית ידועה, הנושא בכובעים רבים בעיר - ובכל אחד מהם יש לו אינטרסים אחרים. בתור הבעלים של רדיו חיפה, הוא אחת הדמויות הדומיננטיות בתקשורת המקומית - והיה מחובר עסקית לעיריית חיפה שהפנתה בעבר לתחנת הרדיו שלו תקציבי פרסום. רדיו חיפה הוא גם הגוף העסקי המעניק חסות לחלק ניכר מאירועי התרבות שעורכת העירייה. במקביל, רדיו חיפה הוא הזירה שבה הגיש יהב עצמו תוכנית רדיו אישית עד אמצע 2013.

במקביל לקשרים העסקיים של נישליס עם העירייה, הוא היה פעיל בגיוס תרומות לקמפיין של יהב בבחירות האחרונות, וכמספר שלוש ברשימה שלו שימש חבר מועצת העיר. אחרי חצי שנה שבה ניסה להתחמק מכך, נאלץ נישליס להתפטר ביוני מתפקידו כחבר מועצה בעקבות אולטימטום של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שלפיו אם לא יתפטר יחויב למכור את מניותיו שהוחזקו בנאמנות ברדיו חיפה. ייתכן שלהחלטתו להתפטר סייעה העובדה שהעירייה נאלצה אז להפסיק את תשלומיה לרדיו חיפה על פרסום בגלל היותו חבר מועצה. מיד לאחר ההתפטרות ניסו נציגי יהב ניסו להחזיר את תקציבי הפרסום של העירייה ברדיו חיפה, אבל נתקלו בהתנגדות לכך במועצה.

מעל הכל משמש נישליס מאז דצמבר 2013 בתפקיד ציבורי כיו"ר אתו"ס - החברה לאמנות, תרבות וספורט חיפה, תאגיד עירוני המפיק ומתאם את מרבית אירועי התרבות בעיר, אותם אירועים שאליהם קשורות חלק מהחברות של נישליס ובני משפחתו.

כפי שחשף בעבר אבנר הופשטיין, עיתונאי "העין השביעית", המסקר את הסימביוזה בין נישליס ליהב בשנים האחרונות, באירועים רבים בעיר נמצא את טביעות האצבע של משפחת נישליס. כשמדובר במרוץ המדרגות של חיפה - חברת גולדפיש שהיתה בבעלות בנו של נישליס הפיקה את האירוע. כשמדובר במרוץ אקשן פלאנט - רדיו חיפה היה אחד מנותני החסות, בנוסף למועדון הקרוספיט בעיר. גם מי שהגיע לפסטיבל עיר הבירה שנערך בקיץ בחיפה יכול היה לראות את הלוגו של רדיו חיפה על שלטי החוצות שפירסמו את האירוע, לצד הלוגו של אתו"ס ושל עיריית חיפה. את האירוע עצמו אגב, הנחה דולב נישליס - בנו של דני.

מחזור הפעילות השנתי הכולל של אתו"ס הוא יותר מ–50 מיליון שקל (דו"חות 2011), כסף היוצא על הפקות שעל חלקן אחראים בניו של נישליס, כמו גם על פרסום ברדיו חיפה. אם לא די בממשקים אלה, רעייתו של נישליס ריכזה בשנה שעברה עבור עיריית חיפה את תוכנית "חיפה פעילה ובריאה", שנועדה לטפח את הכושר של תושבי העיר.

זה אינו תפקידו הציבורי הראשון של נישליס. בשנים האחרונות הוא כיהן בסדרת תפקידים ציבוריים: הוא שימש יו"ר אגודת הידידים של בית החולים העירוני בני ציון, יו"ר שותפות חיפה־בוסטון העובדת בשיתוף עם העירייה, ויו"ר התיאטרון העירוני חיפה. בתקופת כהונתו זו, זכה התיאטרון לדו"ח חמור מצד מבקר הפנים של העירייה על התנהלות לא תקינה. מעיריית חיפה נמסר דרך דובר העירייה, עידו מינקובסקי, לגבי עניינו של נישליס: "בזמן שדני נישליס היה חבר מועצה, לא נעשתה אף ולו אחת מההתקשרויות המדוברות. כל אלה המצוינות נעשו לפני תחילת כהונתו של מר נישליס במועצת העיר, ללא קשר לבחירתו למועצה. אין ולו אירוע אחד שיש בו איזה קשר בין חברת אתו"ס לאירועים שאותם ציינתם בכתבה. מאז הבחירות אין ולא היה כל שת"פ עם הרדיו בין בתשלום או בחסות".

הדובר של יהב נידון 
לעבודות שירות

גורם נוסף בכוורת הצמודה של יהב הוא גזבר העירייה ג'קי ואקים. ב–2012 פירסם היועץ המשפטי לחברת התשתיות העירונית של חיפה, יפה נוף, שוואקים הוא היו"ר שלה, דו"ח חמור על ניסיונו של הגזבר להטות מכרז לרכישת ציוד רחוב עבור העירייה בשווי מיליוני דולרים, לטובת קבלן מקורב לו. עם זאת, בעירייה אומרים כי יפה נוף לא הסתפקה בדו"ח היועץ המשפטי. היא בחרה לשכור מבקר פנימי, שפירסם דו"ח שניקה את ואקים - וקבע רק כי מאחר שוואקים הוא יו"ר הדירקטוריון של יפה נוף, יו"ר ועדת המכרזים, גזבר העירייה ומזמין העבודה, קיים חשש לפגיעה בעיקרון הפרדת תפקידים. הביקורת לא מצאה סימוכין לטענה שלפיה התקבלו החלטות במטרה להיטיב עם מציע זה או אחר.

אחיו של ג'קי ואקים, אוסמה ואקים, הוא ראש מטה הבחירות של יהב במגזר הערבי. חברת מדידות שנקראה על שם נעוריה של אשתו של ואקים - עורך דין במקצועו - תיכננה עבור בזק עשרות ארונות סעף בעיר תמורת מאות אלפי שקלים. מדובר בארונות סעף שעיריית חיפה מאשרת את הצבתם רק בכפוף לקריטריונים מחמירים הנוגעים לחזות העיר. מעיריית חיפה נמסר כי "הרמיזה שאוסמה ואקים הוא 'מאכער' בשירות בזק אל מול עיריית חיפה היא בין נבזית לשקרית או במקום טוב באמצע".

גורם נוסף בכוורת של יהב בעירייה מתחבר לפרשה שבה היה יהב קרוב להסתבכות ברמה האישית, אך נוקה ממנה בסופו של דבר. מדובר בפרשת "מלך החניונים", שבה נחשדו בכירים בעיריות תל אביב ורמת גן בקבלת שוחד מ"מלך החניונים" ראובן גרוס, במסגרת מכרזים שבהם זכה גרוס בהפעלת חניונים ברחבי הערים. ב–2004 נחקר יהב בשל חשד במעורבות בפרשה. התיק נגדו, כמו גם נגד עמיתו רון חולדאי, נסגר ב–2008 בגין חוסר ראיות.

אבל בחיפה היה מי שכן נתן את הדין. דוברו של יהב דאז, צחי טרנו, הורשע בסופו של דבר ב–2010 שדאג לכך שגרוס ישלם על סקרים שנערכו עבור יהב ב–2003 לפני הבחירות שבהן זכה יהב בראשות העירייה. יהב יצא נקי כמי שלא ידע דבר ממה שעושים פקודיו. טרנו נידון לעבודות שירות שאותן ביצע בגן החיות העירוני של חיפה - המנוהל על ידי חברת אתו"ס. מעורבות טרנו בפרשה לא גרמה לכך שחינו סר בעיני יהב: טרנו, ששימש במשך שנים רבות ראש אגף הדוברות בעיר, הוא כיום ראש מנהלת קמפוס הנמל - יחידה עירונית חדשה שהוקמה בחיפה ב–2012 כדי להחיות את עיר התחתית. מעיריית חיפה נמסר בתגובה כי "מר טרנו הורשע בקבלת תרומה אסורה (ללא ידיעת מר יהב, כפי שקבע בית המשפט) ונשא בעונשו הן בבית המשפט והן על ידי בית דין משמעתי (חיצוני) שנוהל נגדו. לא נקבע קלון ביחס לעבירות ובית הדין למשמעת לא סבר כי נכון להורות על פיטוריו".

אייל טואג

מנכ"ל העירייה, שמואל גנץ, הוא הבעלים של מוסך צמרת בעיר ושל חברת הליסינג אופרייט ליס. על פי רשם החברות, שותפיו בחברה של גנץ הם אנשי העסקים יעקב שחר וישראל קז. גנץ היה גם אחד המשקיעים בקניון הסיטי סנטר שבעיר - יחד עם איש העסקים גד זאבי, שהיה אחד התורמים במערכת הבחירות של יהב - קניון השוכן במבנה שייעודו המקורי היה עסק למטרות תיירות, אך זכה להיתר לשימוש חורד חורג מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בנוסף, על פי רשם החברות, מנכ"ל העירייה הוא שותף של אפריקה ישראל נכסים במחצבות חיפה — דרכה הוא מחזיק בקניון הסיטי סנטר. מהעירייה נמסר בתגובה כי "אכן גנץ הוא שותף בסיטי סנטר, דבר שהתרחש לפני כ–20 שנה אם לא יותר, טרם היותו מנכ"ל העירייה. החוזה נעשה בימי עמרם מצנע. לאחר שנדחה ייעוד הסיטי סנטר במשך עשרות שנים, הגיע ראש העירייה יונה יהב ויחד עם היועץ המשפטי רשף חן היו הראשונים להכריח את המתחם ליהפך לייעודו המקורי, וזהו המלון ה–51 במספר בעיר. על כך אנו חשים שראוי ציון לשבח".

במשך השנים הצליח יהב להשאיר את ניגודי העניינים, לכאורה, של מקורביו בפרופיל נמוך. גם התקשורת המקומית לא עושה לו חיים קשים. למשל, יעקב שחם, הבעלים של המקומון "ידיעות חיפה", מונה בתקופת יהב ליו"ר מועצת המנהלים של מוזיאוני חיפה. בנוסף, טנוס בדיע, המחזיק בתחנת הרדיו למגזר הערבי אלראיד, הוא בעליה של חברת הבנייה ב.ס.ט שבנתה את האצטדיון העירוני החדש, ומשפחתו היא אחת התורמות ליהב במערכת הבחירות האחרונה.

גם כלי התקשורת החיפאיים שאינם קשורים ישירות לעירייה לא יכולים שלא להיות מודעים לתקציבי הפרסום שלה. תקציב הפרסום השנתי הישיר של העירייה ב–2013 היה 5 מיליון שקל, אבל בשקלול תקציביהן של חברות בנות כמו אתו"ס, התיאטרון העירוני, שותפות חיפה־בוסטון שהעירייה לוקחת בה חלק, בית החולים הציבורי בני ציון ומוסדות ציבוריים אחרים - משקיעה העירייה עשרות מיליוני שקלים בשנה בפרסום. מעיריית חיפה נמסר בתגובה כי "ראוי לציין שהעיר חיפה בעלת תקציב פחות מבאר שבע, תל אביב וירושלים ביחד ולחוד. הניסיון המלאכותי לקשור בין הוצאות פרסום של חברות הבת, כגון שלטים על עבודות בכביש, מינויים לתיאטרון ולוח הצגות או שלטי הכוונה במתחם ההיי־טק מת"ם לתקציב פרסום פעילות העירייה הוא ניסיון פסול".

גם ברמה הארצית משקיע יהב בעיתונות: בשלוש השנים האחרונות נהפך פרס מארק ביאנו (עיתונאי חיפאי שנהרג בפיגוע במסעדת מקסים בעיר) - שיועד במקור לעיתונאים חיפאיים - לפרס המוענק לעיתונאים מהתקשורת הארצית. ב-2013 לדוגמה, הוענק הפרס למו"ל "כלכליסט", יואל אסתרון, שאינו בעל קשר לעיר או לקריות. בתגובה החרימו העיתונאים המקומיים את הטקס.

אצטדיון סמי עופר או אצטדיון השקשוקה?

השנה נחנך בחיפה אצטדיון סמי עופר, היכל חדיש בסטנדרטים אירופיים, שנהפך מיד לאצטדיון הכדורגל המפואר בארץ, עם הקירוי החדיש, מסכי הענק ואפילו הפסל בחזית האצטדיון - דמות אשה כסופה הפורסת כנפיים, העתק של פסל השלום המוצב בכניסה לכפר האולימפי בבייג'ין - כולם מזכירים למבקרים את האצטדיונים שהתרגלו לפגוש עד היום רק בביקורים באירופה.

אלא שיש לא מעט אוהדי כדורגל חיפאים שמשהו מפריע להם באצטדיון. זה לא צבע הכיסאות הכחול שיוצר תמונה שמזכירה קצף גלים, ויוצר אשליה אופטית של קהל גם כשהאצטדיון לא מלא, וגם לא המחסור במקומות חנייה, אלא השם שניתן לו. לא מעט קריאות נשמעות נגד העובדה שהאצטדיון נקרא על שם סמי עופר, אף שהסכום שתרמה המשפחה היווה פחות מ–15% מעלותו. קבוצת אוהדים אף פתחה דף פייסבוק בשם "אצטדיון השקשוקה", כמחאה על השם שניתן לו. שמואל גלברט, חבר מועצת העיר לשעבר, הצטרף באחרונה למחאה, והוא גם מתנגד לקרוא לקבוצת הכדורסל העירונית "מכבי בזן חיפה" - על שם מפעלי הזיקוק המממנים אותה, שנמצאים בשליטת עידן עופר.

עלות הבנייה של האצטדיון החדש הוערכה בתחילת הדרך ב–100 מיליון דולר, אבל לגבי העלות הסופית יש ויכוח. העירייה מציגה תחשיבים שלפיהם העלות הסופית של הפרויקט מגיעה עד 530 מיליון שקל. באופוזיציה העירונית טוענים שמדובר בסכומים גדולים יותר. 135 מיליון שקל לבניית האצטדיון הגיעו מהטוטו ו–80 מיליון שקל ממפעל הפיס. תרומתו של עופר ב–2008 הסתכמה ב–80 מיליון שקל, ואת יתר הכספים אמורה העירייה לגייס באמצעות מכירת שטחי המסחר סביב האצטדיון, וההכנסות שאמורות לנבוע מפינוי המגרש הישן בקרית אליעזר. בסוף 2013 הסתכם הגירעון המצטבר בתקציב "הבלתי רגיל" (הכולל הוצאות חד־פעמיות) של העירייה ב–375 מיליון שקל. הגירעון בתקציב הרגיל הסתכם ב–20 מיליון שקל.

לטענת גורמים באופוזיציה, התושבים עוד ישלמו על האצטדיון במגוון דרכים. "אני לא נגד האיצטדיון. טוב שיהיה לעיר אצטדיון כזה", אומר חבר מועצת העיר אביהו האן מסיעת הירוקים. "אבל זו חריגה של 200 מיליון שקל בפרויקט, וכל מי שמתנהל ככה צריך לעמוד לוועדת חקירה. התהליך היה לקוי מתחילתו. לא יכול להיות שיציגו תחשיב עלות של 400 מיליון שקל, על חשבון זה יקבלו מסמי עופר ומהטוטו כספים, ואז יגרדו את התוספות שצריך מכל מיני מקומות. חלק זה ויתור על 60 מיליון שקל שיועדו לספרייה עירונית שהיתה צריכה לקום מכספי מפעל הפיס. יש כיום מכירת חיסול של שטחים ומבני ציבור בחיפה כדי לכסות הגירעון. משנים להם את הייעוד והופכים אותם למגרשי מגורים לכל המרבה במחיר. היה שטח של מבנה ציבור בנוה פז, שכונה של עולים מאתיופיה שזקוקים למתנ"סים ולספריות, הוא נמכר - ועכשיו ייבנה שם בית אבות לקשישים שהם בעיקרם בני העלייה הרוסית".

רמי שלוש

חיפה לא היתה הבחירה הראשונה של סמי עופר. שנתיים לפני התרומה לאיצטדיון, רצה עופר לתרום סכום זהה למוזיאון תל אביב, כדי שזה ייקרא בתמורה על שמו ועל שם רעייתו, אלא שאז התעוררה סערה ציבורית שגרמה לו למשוך את תרומתו. בחיפה לא נתקל עופר בבעיות דומות.

ואולם נקודת החיבור המרכזית של המשפחה לעיר כואבת הרבה יותר לתושבים: בתי הזיקוק בעיר, שהחברה לישראל שבשליטת עידן עופר מחזיקה ב–37% מהם, מהווים את אחד מהגורמים המרכזיים לזיהום האוויר שממנו סובלת חיפה. "דו"ח המחלות של משרד הבריאות הראה כי שיעור החולים במחלות סרטן חודרניות בחיפה גבוה ב–15% מהממוצע הארצי. זה מדאיג אותנו מאוד וצריך להדאיג כל תושב בחיפה, במיוחד לאור התקלות הרציפות והחוזרות בבתי הזיקוק (במארס פרצה שריפה במפעל גדיב שבמתחם בתי הזיקוק; ובספטמבר דווח על דליפה במתקן הפצחן המימני שבמתחם, ח"ע)", אומר האן. "מעבר לכך אנחנו רואים את רצונה של בזן להמשיך את התרחבותם עם תוכנית חפאג 1200 (תוכנית להגדלה של שטח בתי הזיקוק לשטח גדול פי ארבעה מגודלם הנוכחי), תוכנית שהיתה בוועדה המחוזית ואושרה שם תחת הרבה מאוד מגבלות ושסיעת הירוקים והעירייה הגישו על כך ערר. אנחנו חושבים שמערך הגורמים המזהמים חייב להצטמצם עד היעלמותו לחלוטין, עם הוצאת המתקנים מאזור המפרץ.

"לצערי, אני לא יכול לציין מהלכים אופרטיביים להפחתת הזיהום שנעשו בשנות פעילותו של יהב. לדוגמה, אנחנו מנסים כבר כמה שנים לקדם תוכנית לסלילת שבילי אופניים בעיר כדי לצמצם את נזקי כלי התחבורה. יהב טוען שחיפה לא מתאימה לזה, וכך לא נבנה בעיר שביל אופניים כבר 11 שנה. בנוסף, איגוד ערים מפרץ חיפה לאיכות הסביבה, שבראשו עומד יהב, נמצא במצוקה קשה מאוד בהיבט התקציבי ובלי יכולת אכיפה בגלל מספר המפקחים המועט וחוסר היכולת שלהם לעקוב אחרי חומרים מסוכנים שנפלטים לאוויר מהמפעלים. יש הרבה חומרים שנפלטים ולא מנטרים אותם בגלל חוסרים תקציביים. כראש האיגוד וב-11 שנותיו כראש העירייה, יהב לא מצא את העוצמה והרצון לחזק את האיגוד באזור בעייתי ומוכה זיהום אוויר כמו חיפה".

הרחבת בזן מוגדרת על ידי החברה והעירייה כהסדרה שבה ייהרסו מתקנים ישנים ויוחזרו שטחים לעירייה. עם זאת, יהב, כמו ראשי העירייה שקדמו לו בחיפה, לא נכנס לעימות חזיתי עם בזן. ספק אם כניסה לעימות עם סמי ועידן עופר סביב נושא זיהום האוויר מבזן היתה משפרת את סיכוייו של יהב לקבל תרומה עבור האצטדיון. בזן נכון להיום היא חברה מקרטעת, וספק אם תיכנס להשקעות משמעותיות בשנים הקרובות - ועדיין, כשמדובר במפעלים המזהמים שהם הבעיה הגדולה ביותר של העיר, תפקיד העירייה הוא למנוע את התרחבותם על חשבון התושבים. הפעילים הירוקים, לעומת זאת, מצליחים להוציא את יהב מהכלים. במאי 2012, כשהוא עומת עם נתוני התחלואה הגואים בעיר, הוא השיב "נתוני תחלואה? אתם יכולים לדחוף לי אותם...". לפני חודש הוא צולם מאיים לשבור לפעילה סביבתית את המצלמה בזמן שזו שאלה אותו שאלות.

לגבי משפחת עופר נמסר מדובר העירייה עידו מינקובסקי: "סמי עופר ז"ל תרם 80 מיליון שקל להקמת האצטדיון. מדובר בסכום גדול ולמעשה חסר תקדים בעיר ובארץ. הקמת האצטדיון ממומנת כמעט אך ורק על ידי מקורות חיצוניים לקופת העירייה, ואין שחר לטענה בדבר בור תקציבי וכו'. משפחת עופר היא גם הבעלים של בזן, המפעל היחידי במדינה שהשקיע מאות מיליונים בהגנת הסביבה ובהפחתת הזיהום הפושע שהיה מונהג בזמן שהיה שייך לממשלת ישראל".

"מתחם העיר התחתית - כישלון"

ניר קידר

שעת צהריים ברחוב מסדה בחיפה, רחוב קטן שמזכיר את שכונת פלורנטין בתל אביב. רצף של בתי קפה ביום הנהפכים לברים קטנים בלילה שוכנים זה ליד זה, חנות ספרים משומשים עומדת ליד וצעירים יהודים וערבים, הומואים וסטרייטים ממלאים את המקום, אווירה שפעם היה קשה למצוא בחיפה. אנחנו יורדים ברגל לכיוון העיר התחתית, עוברים דרך פארקים עירוניים ומבנים עתיקים, כשמדי פעם מבליח הים מבין הבניינים, ומזכיר לנו את החטא הקדמון של חיפה - העיר שבנייה חסרת אחריות של בנייני משרדים ומפעלי תעשייה לקחה ממנה את המשאב הגדול ביותר שלה, המפרץ שלחופו היא שוכנת.

בדרך אנחנו עוברים ליד ואדי סאליב ומופתעים שוב למראה ההזנחה במקום. כך, בלב לבה של העיר ניצב רובע שלם של בתי פאר ערביים הרוסים ואטומים שכוסו בזבל וצמחייה שאיש אינו מתגורר בהם. שלטים הניצבים כאן מכריזים על בנייה ושיפוץ שאמורים לצאת לדרך בקרוב. בקצה הרחוב מקדמת העירייה רובע אמנים עם 400 יחידות דיור, שעשוי לעורר סוף־סוף את הוואדי.

אנחנו ממשיכים לרדת ומגיעים לעיר התחתית. זהו מתחם הדגל של יהב, ובהתאם ההשקעה ניכרת במקום. השיפוץ, שיצר מדרחוב ענק שנעים ללכת בו, מורגש מיד. עם זאת, דווקא כאן כמעט ריק מאנשים בשעת אחר הצהריים. אין כאן היום אף אירוע של העירייה והכל סגור. אנחנו קרובים לים, אבל מסילת הרכבת שמפרידה בין חיפה לבין הים בולטת כאן יותר מבכל מקום אחר. בחיפה יש תוכניות עתיקות להטמין את הרכבת בקרקע לאורך כל שטח העיר, והעירייה עדיין מנהלת מגעים כדי שאלה ייצאו אל הפועל. בשנים האחרונות דווקא דובר על פרויקט של חשמול הרכבת, תוך הקמת גדר גבוהה משני צידיה, והכפלת הפסים - דבר שאמור לסייע לצורכי מפעלי התעשייה בעיר ולהפחית את זיהום האוויר מהרכבת.

דו"חות שפירסמה עמותת מלר"ז (המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל) על חריגות הקרינה שינבעו מפרויקט החשמול הביאה לכך שהמשרד להגנת הסביבה עצר את הפרויקט.

"מתחם העיר התחתית הוא כישלון", אומר אילן קאופמן, שפתח במקום את מסעדת "בוצ'ר באר" וסגר אותה באחרונה לאחר הפסדים כבדים. "הושקע שם הרבה כסף בדברים מטופשים כדי שיראו וייראו וזה הלך לפח. לא הכרתי את חיפה קודם, וכשהגעתי למקום זה היה בדיוק לפני הבחירות לראשות העירייה, וראיתי את המתחם חי ובועט. היו הרבה סיסמאות על גלריות ואמנים שיביאו למקום, אבל התמהיל לא היה הגיוני. הרעיון להביא גלריות ומעצבים לא מוכרים שמוכרים נעליים ב–900 שקל הוא לא הגיוני למשפחות שמסתובבות בעיר. זו לא פריז. אנשים לא יבואו לקנות אמנות בגלריה במאות שקלים. היה צריך להביא מותגים נגישים ופשוטים.

"לפני הבחירות הושקע מלא כסף כדי להביא עיתונאים שיסקרו את מה שראש העירייה השקיע בו. בכל תחנות הרדיו בארץ פירסמו כל הזמן את המתחם, אבל ברגע שיהב נבחר - העיר התחתית נשכחה. אין עיתונות והאמנים שקיבלו ארנונה חינם לא מחויבים לפתוח את הגלריות בכל יום. היה צריך לכוון את ההטבות לאנשים כמונו. שילמתי בחיפה לפחות את אותה ארנונה שהייתי משלם בתל אביב".

אל מול המקטרגים שטוענים כי העיר התחתית היא כישלון, מציגים אנשי עיריית חיפה את השינוי והשיפוץ המשמעותי שנעשה בחזות העיר התחתית, וטוענים כי התעוררות המתחם רק התחילה. הוויכוח הזה מאפיין פרמטרים רבים הנוגעים לחיפה. בעוד יהב טוען לשיפור משמעותי במצבה של חיפה בתקופתו - בכל הנוגע להגירה מהעיר, השארת הצעירים ומצבה הכלכלי של האוכלוסיה - יש מי שמציג נתונים הפוכים. אלא שמעבר לכל הנתונים האלה, סיכום ביניים של כהונתו עד כה מציג התנהלות בעייתית בכל הנוגע למינהל תקין, והימנעות מטיפול בסדרה של בעיות יסוד שמכבידות על חיפה כבר הרבה שנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#