"יש כלי תקשורת שבהם מקבלים הוראות להשתיק את מחאת המילקי" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הילד הרע של הטלוויזיה

"יש כלי תקשורת שבהם מקבלים הוראות להשתיק את מחאת המילקי"

השכר שקיבל רפי גינת היה לא סביר והתקשורת פוחדת לסקר את המחאה החברתית מחשש שהיא תגרום שוב למשבר גדול ■ רביב דרוקר ורזי ברקאי בראיון לא ערוך ולא מצונזר, רגע לפני שתוכנית התחקירים "המקור" עולה לעונה חדשה תחת ערפל גדול של אי־ודאות בערוץ

74תגובות

שבוע לפני עלייתה לאוויר של "המקור", ושני המגישים, רזי ברקאי ורביב דרוקר, עדיין לא ממש בטוחים באיזה יום תשובץ התוכנית. ערוץ 10, שבו היא משודרת, נמצא שוב לקראת סגירה בסוף השנה - והבלגן בערוץ חוגג. כששני המגישים מתחילים לקדם את התוכנית מול המצלמות, נוצרת אי־נעימות קלה: ברקאי ממליץ להדליק ערוץ 10 "ביום שלישי". אבל דרוקר ממהר לעדכן אותו: "התוכנית תשודר ברביעי. הרגע הוחלט". ברקאי פורץ בצחוק מופתע. "איך זה השתנה פתאום? אף אחד לא אמר לי".

צחוק בצד, "המקור" היא הילד הרע של הטלוויזיה המסחרית. היא פירסמה לא מעט תחקירים שצוטטו בכלי התקשורת האחרים והשתלטו על סדר היום הציבורי, ואולי גם הביאו כמעט לסגירת הערוץ. דרוקר מנסה לריב עם כל מי שלא כדאי לריב אתו. ברקאי, אולי אחד המראיינים הכי טובים ברדיו ומגיש "מה בוער" בגלי צה"ל, הצטרף בעונה שעברה ל"המקור" ותורם ניסיון של 40 שנה בתקשורת. הוא מתעסק כיום יותר בראיונות ובתכנים דוקומנטריים - ומשאיר את התחקירים לדרוקר.

בחדר המערכת של "המקור", בקומה 23 בבית הורד בגבעתיים, יושבים תחקירני "המקור" והעורכת רותם שדות, ומתחילים לגלגל את העונה הבאה. אבל יש בעיה קטנה - נכון לעכשיו, ב-31 דצמבר השאלטר יורד על הערוץ והוא אינו מקבל רישיון להמשיך לשדר.

יש חשש שהעונה תיעצר באיבה?

דרוקר: "יש חשש. אנחנו מתים לעבוד במקום עבודה שאנחנו יודעים שגם בשנה הבאה יהיה קיים. זה לא היה בערוץ בחמש השנים האחרונות. אבל בשבועות האחרונים אנחנו אופטימים יותר".

האם המצב ההישרדותי הזה יגרום לכם להוריד את הווליום בתחקירים?

דרוקר: "לא נרגיע. אתה יכול להגיד לדרג הפוליטי שלא נעצור, ואם יהיה תחקיר על שר התקשורת, גלעד ארדן, אנחנו נפרסם. אם יש למישהו חומר על ארדן, או על בנימין נתניהו, שיביא לנו אותו".

ברקאי דווקא רוצה לכוון בעונה הבאה לשם החם ביותר בפוליטיקה המקומית. "תביאו חומר על משה כחלון", הוא אומר בעיניים בורקות, אבל דרוקר ממהר להסביר לו איך עובדים הדילים מאחורי הקלעים: "את זה דווקא השלטון יאהב. יעשו אתך עסקה - זיכיון תמורת כחלון".

לא ברור מאליו ש"המקור" תמשיך לעונה נוספת - בעיקר לאור התוצאות שהיא מציגה. תוכנית כמו "המקור" נאלצה להסתפק במשך השנים ברייטינג נמוך יחסית, 7%-8%, בעיקר לאור העובדה שהיא הוצבה תמיד מול מפלצות הריאליטי של ערוץ 2. בשל העלויות הנמוכות היא אולי לא הפסדית, אבל בוודאי לא מסייעת להגדלת כוחו של הערוץ.

אייל טואג

על פניהם של ברקאי ודרוקר אפשר לראות את השאיפה לטפס גבוה יותר בטבלת הרייטינג. "אי אפשר להגיד שרייטינג לא מעניין אותנו. זו גם יוקרה מקצועית, וגם ממצב את הערוץ במקום שבו היינו רוצים", אומר ברקאי. "זו טלוויזיה לא קלה לעיכול. אנשים לא רוצים לראות דברים כאלה. ועדיין, חשוב לנו מאוד שמדי שבוע יראו אותנו מקבלי ההחלטות וכאלה שהפוליטיקה ויחסי ההון־שלטון בישראל מעניינים אותם".

דרוקר: "אין כמעט עיתונות חוקרת אמיתית בישראל. כשאני אומר 'אמיתית' זה לא לקחת את התיק של המשטרה, ולהציג אותו כתחקיר עיתונאי. אנחנו עושים גם את זה בשמחה, אבל אני מדבר על תחקיר עצמאי שמביא לראשונה עובדות. זה הלחם והחמאה שלנו, ומייחד אותנו מרוב התוכניות".

אולי העם אשם - אנשים לא רוצים את התכנים האלה.

דרוקר: "כשצופים בנו 9% זה 250 אלף איש. ואם מתוכם יש מקבלי החלטות ומעצבי דעת קהל, זו השפעה אדירה. התחקירים הכי גדולים שביצעתי מעולם לא קיבלו רייטינג דו־ספרתי. יומני עומרי שרון הגיע ל-7%, ביבי טורס זה 8.6%, ישראל היום הגיע ל-9.6%, וקק"ל עשו 7%-8%".

עד כמה הרייטינג מנחה אתכם בהחלטות באילו נושאים לטפל? בתוכניות תחקירים אחרות, כמו "עובדה", בוחרים להפיק יותר סרטים דוקומנטריים מרגשים וראיונות בלעדיים, ופחות תחקירים.

דרוקר: "האופי והדנ"א שלנו זה תחקירים. זה לא אנטי רייטינג, אבל זה לא מביא הרבה רייטינג. בעונות הקודמות עשינו כמה דברים שהם לא תחקירים, בגלל בעיות תקציב או כי פזלנו לרייטינג, וזו היתה פשרה. אם זה היה תלוי רק בי - בתוכנית היו 100% תחקירים, גם אם היו משודרות רק 15 תוכניות בשנה".

ברקאי: "בשנה שעברה זה היה פחות או יותר חצי דוקו וחצי תחקירים. אין לנו יכולת לצפות מה יעשה באזז ומה לא. היה לנו לאחרונה ספיישל טרום עונה על חינוך, נושא מאוד לא טלוויזיוני, וקיבלנו אחלה רייטינג. חשבנו שנגיע ל-7.5%-8% וזה יהיה נהדר - וקיבלנו יותר מ-11%".

דרוקר: "הפקטור הכי חשוב הוא מידת ההשפעה. אם אתה יכול לשנות נורמות, מבנה של משהו, לא רק פרסונה אחת. המדד שלי הוא לא חקירת משטרה או רייטינג, אלא אם הצלחתי ליצור גל הדף. בעיקר אני מחפש דרגים גבוהים ומקומות שאחרים לא רוצים לגעת. שם מתרחשים הדברים הכי מעניינים, ושם יש לנו ערך מוסף".

"המודל ליהפך לערוץ 2 נוסה 100 פעם ונכשל כישלון מהדהד"

שר התקשורת ארדן מקדם בימים אלה חקיקה שתפצל את זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, וכן מסרב להעניק הקלות נוספות לערוץ 10. ערוץ 10, מצדו, בהובלת המנכ"ל יוסי ורשבסקי, מנסה לדרוש הקלות כדי להתמודד כערוץ צר יותר, שמציג הוצאות מופחתות ותוכן איכותי בלבד על בסיס תוכני חדשות 10 - ובלי ריאליטי.

יש לזה היתכנות עסקית? אפשר להיות מאוזן כערוץ חדשות לצד שני ערוצים של קשת ורשת?

דרוקר: "אנחנו יודעים רק שהמודל ליהפך לערוץ 2 נוסה בערוץ 10 100 פעם, ונכשל כישלון מהדהד ונורא. ערוץ 10 לא הוריש לערוץ הנוכחי אפילו מותג אחד של בידור בפריים־טיים שעובד, לעומת חברת החדשות, שיצרה שמונה תוכניות ייעודיות ומזוהות שיש להן קהל".

אמרת את זה למנהלים בערוץ 10?

דרוקר: "אנחנו ורוב אנשי ערוץ 10 אמרנו את זה תמיד. אבל אמרו לנו שערוץ כזה לא עומד על הרגליים. יותר מכך, היו כל מיני אנשים עם עיניים גדולות ופנטזיות 'שיהיה לי הכי גדול ואני אנצח את ערוץ 2', וזה התרסק פעם אחר פעם. היתה שכבה של רציונליזציה עסקית, אבל על זה היו שכבות על שכבות של אגו ושל יוהרה".

במשך השנתיים האחרונות, עד לפני כמה חודשים, חי דרוקר במשטר אחר. יוסי מימן, בעל השליטה שהפסיד בערוץ יותר מ-600 מיליון שקל, הצליח להעביר את המושכות לידיו של המיליאדר רון לאודר. אנשיו של לאודר, אבי בלשניקוב ומיכל גרייבסקי, מינו את רפי גינת למנכ"ל הערוץ. באמצעות הזרמה של מאות מיליוני שקלים הם ניסו, שוב, להתחרות בערוץ 2. אבל בסוף 2013, בפתאומיות, החליט לאודר לנטוש, והערוץ חזר לידיו של מימן.

השאיפה להיות ערוץ 2 בלטה במיוחד בשלטון הקודם. הרגשתם אז בנוח בערוץ?

דרוקר: "חלק מהזמן לא הרגשתי בנוח. גינת והנציגים של לאודר החמיצו הזדמנות אדירה לשים את ערוץ 10 על רגליים איתנות בזמן שהיה להם כסף וזמן לעשות את זה. חלק ניכר מהמחיר שעובדי הערוץ משלמים כעת בקיצוצי המשכורות נובע מחוסר האחריות הזה. הם ביזבזו את הכסף על תוכניות כמו 'הכפר' ועל זוגות גרושים בפיליפינים, שעלו טונות של כסף. על זה יש כעס רב בקרב הרבה מעובדי החדשות, והוא מוצדק. אלה אנשים שהבטיחו שאנחנו פה לטווח ארוך, ועושים מסיבות וטקסים ומעבירים אותנו לירושלים, ופתאום יום אחד הם נעלמים עם איזו נדוניה. זה מרתיח את הדם".

פירסמנו ב-TheMarker את הרווח של גינת מערוץ 10, שהיה 10 מיליון שקל בשנה וחצי. מה הרגשתם כשקראתם את זה?

ברקאי: "אין תגובה. הוא לא אתנו כעת, אז לא צריך לדבר עליו".

דרוקר: "למה אין תגובה? אם המספרים שפירסמתם לגבי הפקת 'כלבוטק' נכונים, ויש לי יסוד להניח שהם נכונים, זה מטורף. הקורא בבית לא מבין עד כמה זה מטורף. אנשים שעושים תוכניות דומות ושמעו את המספרים - צנחה להם הלסת. הוא קיבל 450–500 אלף שקל עלות לתוכנית, בזמן ש'המקור' מופקת ב-100–150 אלף שקל לתוכנית. כשביצעו את הקיצוץ הגדול בשכר והיתה ישיבת עובדים סוערת היה ויכוח גדול מאוד. אבל דבר אחד היה משותף דבר לכולם - מה זה הסיפור הזה של רפי גינת? המספרים האלה טילטלו את כולם. אבל אשם מי שהביא לו את הכסף הזה. הוא רשאי לדרוש מה שהוא רוצה".

בינתיים דרוקר מעודד מהשיפור במצבו של חדשות ערוץ 10, בניהולו של גולן יוכפז. בחודשים האחרונים, במיוחד לאחר מבצע צוק איתן, הרייטינג של חדשות 10 מתחזק. "פעם הם היו פי שלושה מאתנו, היום זה פחות מפי שניים", אומר דרוקר. "אני מרגיש שערוץ 10 הוא כלי תקשורת מוביל לגמרי מבחינת השיח אצל מקבלי החלטות".

ברקאי: "הערוץ מיצב את עצמו כערוץ האופוזיציה לישראל - לא במובן של מפלגת העבודה, אלא כערוץ חתרני. זה דימוי אמיתי כי ערוץ 10, בניגוד לערוץ 2, עושה יותר דברים שמעצבנים את הממסד".

הדס פרץ

"פה לא ייתנו לך שלוש מצלמות 
גם לראיון עם ברק אובמה"

בשנים האחרונות מתברר כי שומרי סף בישראל אינם מבצעים את תפקידם נאמנה. רבות דובר על הכשלים במשטרה ועל ההתנהלות של מפכ"ל המשטרה, יונחן דנינו. דרוקר עצמו כתב כי על היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, להתפטר בגלל רפיסותו, וגם מבקר המדינה סופג ביקורת.

האם לתקשורת יש תפקיד חשוב במיוחד בימים אלה, שבהם שומרי הסף חלשים?

דרוקר: "אני לא רוצה להיות דרמטי ולהגיד שמאחר ששומרי הסף חלשים התקשורת צריכה להיות חזקה יותר. אבל אין כמעט עיתונות חוקרת בישראל. מה שאנחנו קוראים לו 'עיתונות חוקרת' זה כמעט לא עבודה עיתונאית. יש בעיית משאבים".

זה רק עניין כספי?

דרוקר: "יש גם אינטרסים שגורמים לכך שכשרוצים לתעדף שמים עיתונאים על 100 דברים במקביל ולא מניחים להם לעבוד על תחקיר במשך חודשים. בתוכנית תחקירים בחו"ל שולחים לשטח ל'בולדוג' (מארב למרואיין, נ"ט) שלוש מצלמות. פה לא ייתנו לך שלוש מצלמות גם לראיון עם ברק אובמה".

אפשר למנות כמה סכנות לחופש הביטוי - את נתניהו ואדלסון, נוני מוזס, הטייקונים ששולטים בטלוויזיה, המאכערים והיח"צנים. מה הסכנה הכי מהותית לדעתכם?

דרוקר: "חולשתה של התקשורת, הנובעת מהבעיות של התקשורת בכל העולם. ואדלסון מוסיף את משקלו. זה יוצר מצב שגם ערוץ 10, שרוצה לשדר תוכנית כמו 'המקור', לא יכול לתת עוד 100 אלף שקל לתוכנית ולבחון את התוצאה. לרזי יש סיפור טוב שהוא עובד עליו עכשיו והוא חייב לנסוע לארה"ב, אבל אין לזה 2,000 דולר. זה מבאס מאוד".

ברקאי: "אני לא מרגיש שיש סכנה לחופש הביטוי. ממש לא. אני עובד בגלי צה"ל 20 שנה ובערוץ 10 שנתיים, ומעולם לא הרגשתי מכבש לחצים שפוגע בחופש הביטוי".

כשאתה רואה את המאבק וההטיה בשני העיתונים הגדולים, "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות", אתה לא מרגיש שזו פגיעה בחופש העיתונות?

ברקאי: "למה זה קשור? 'ידיעות אחרונות' מטעמים כאלה ואחרים החליט לתפוס צד נגד נתניהו. כשיש תחקיר אחר, אם ידיעות לא יפרסם יש היום הרבה כלי תקשורת שכן יפרסמו, או אתרים באינטרנט".

"המקור" היתה יכולה להיות משודרת בקשת או ברשת בערוץ 2?

דרוקר: "לדעתי לא בקשת ולא ברשת".

ברקאי: "אני רציתי להגיד שכן, אבל כשאני חושב על הרוח של התוכנית שלנו, אני לא יודע. יש כבר תוכנית תחקירים בערוץ 2, אבל היא באמת עוסקת בנושאים אחרים".

דיווחנו לא מזמן על פגישה פרטית בין נתניהו לבעל השליטה ברשת, אודי אנג'ל. היה מתפרסם שם תחקיר ביבי טורס?

עופר וקנין

דרוקר: "אני יודע כמה דברים ואני לא רוצה להיכנס לפרטים. אם תחקיר ביביטורס מוכן היה מונח על שולחנו של מנכ"ל רשת, אבי צבי, זה היה משודר. השאלה היא אם היית בכלל מגיע לנקודה הזאת".

ברקאי: "ומה עם חדשות ערוץ 2? אמנון אברמוביץ' מעצבן אותם יותר ממך".

דרוקר: "אין ספק, אבל יש הבדל בין פרשנות או כתבה, כמו כל סיפורי שרה נתניהו שהתחילו בחדשות 2, ובין פעילות עצמאית שמישהו יושב לך על הזנב שנתיים ואז נותן את זה ב–40 דקות על המסך. את זה חברת החדשות לא עושה".

גם בחדשות 2 מושפעים מהרוח המסחרית של קשת ורשת?

דרוקר: "אין ספק. מי שחריג כאן זה ערוץ 10, ולא להפך. במקרה של ערוץ 10, הכוכבים הסתדרו כך שבעלי המניות נתנו למוטציה הזאת להתרחש. הכלל בארצנו הקטנה הוא להיות כמו ידיעות וערוץ 2. 'עובדה' היא תוכנית פנטסטית גם ברמה הבינלאומית, אבל אין לה כמעט תחקירי הון־שלטון. תחקיר הלוביסטים היה נפלא ונגע קצת בהון־שלטון, וגם תיירות המרפא היתה תחקיר חשוב, אבל לא רואים שם חשיפה על ח"כ או על שר בכיר והון־שלטון".

זו החלטה של המערכת או הנחיה מלמעלה?

דרוקר: "התקציב של 'עובדה' גבוה בהרבה מ'המקור', והיא מצדיקה את זה ברייטינג. חבל שהם לא לוקחים את הכתבים המהוללים שלהם ומפנים את המשאבים להרבה יותר תחקירים. אני לא יודע למה אילנה דיין מחליטה להתרכז בזה ולא בזה".

"אצל הרבה מחאת המילקי היא גם קטע פוליטי, אבל הם מסווים אותו"

ברקאי, כמי שנמצא כל כך הרבה שנים בתקשורת, וקם כל בוקר ב-5:30 כדי להתכונן לשידור תוכנית הרדיו "מה בוער", דווקא סבור שהכוח שנמצא בידיו אינו מספיק לשנות דברים. "התקשורת הישראלית כמעט לא משפיעה", הוא אומר. "היא משפיעה נקודתית, כלומר על מתנ"ס פה ועל עירייה שם. אבל בדברים הגדולים התקשורת הישראלית לא משפיעה".

כי אנחנו חלשים מדי או כי אתה פשוט מיואש מהמצב?

ברקאי: "כי אני בודק תוצאות. היו תחקירים כמו קק"ל של רביב וביביטורס, אבל בגדול ההשפעה של העיתונות הישראלית על המציאות קרובה לאפס".

לא חל פה שינוי בשיח הציבורי כלפי הטייקונים ובעיות במשק בעקבות התקשורת?

ברקאי: "נקודתית טופלו דברים מסוימים, אבל לאורך זמן זה לא עוזר. אפשר לראות את זה בכך שהתקשורת הישראלית נוטה שמאלה, ומה זה עזר לנו מאז 1967? זה יהיה נאיבי מצדי לחשוב שאני יכול לשנות. אנחנו אימפוטנטים מבחינת יכולת ההשפעה שלנו".

תחקיר קק"ל של דרוקר איפשר לקדם בחוק ההסדרים סעיף שיכניס למדינה מיליארד שקל. דרוקר צריך להיות מאושר מההשפעה שלו.

ברקאי: "בקק"ל הוביל הוא שינוי משמעותי, לא דרמטי, וזה בסדר. אבל מה עם ביביטורס? זה מוסמס ונעלם".

דרוקר: "אני לא חושב שביביטורס הוא כישלון. זה לא היה אמור להיות תחקיר שמעיף ראש ממשלה. אני לא יודע אם חל שינוי באופן ההתנהלות של פוליטיקאים בכל הקשור לקבלת מימון מאנשי עסקים זרים לטיסות וצ'ופרים, אבל התחקיר נמצא שם באיזשהו מקום. אני שומע את זה מפוליטיקאים. כבר כתבתי ששומרי הסף, עושה רושם שממניעים זרים, אפילו לא בדקו את הנושא שלוש שנים. זה יוצר הרגשה של סיציליה".

אלון רון

יש במגירות שלכם תחקירים שלא שודרו בגלל לחצים?

דרוקר: "אף לא אחד. לא היה תחקיר שנעצר. היו תחקירים שעוכבו, כולל תחקיר 'ישראל היום', שעוכב שלא בהסכמתנו. הרבה פעמים הרבה עיתונאים - לא כולם - אומרים 'לא נותנים לנו לפרסם תחקיר'. זה שטויות. הוחלט לא לשדר את התחקיר של ברוך קרא על אביגדור ליברמן בערוץ באותה תקופה (בשליטתם של בלשניקוב וגרייבסקי, נ"ט). נלחמנו בהנהלה בעזרת הרבה אנשים בערוץ, כולל ירון לונדון שעזר לנו מאוד. יום קודם הוחלט שמשדרים".

ברקאי: "בסוף חלק מהעניין זו עצלות. אם לא נותנים לך להיכנס דרך הדלת, תיכנס דרך החלון. רביב מומחה בדברים האלה. זה קשה מאוד ולא מתגמל. לפעמים עובדים על תחקיר שנתיים, ואז אחרי כמה זמן אתה מגיע למסקנה שאי אפשר לשדר את זה, וזה מתסכל מאוד".

רזי, אתה יותר מקורב רגשית לנתניהו. היית מפקד שלו בצבא. התקשורת הוגנת אליו?

ברקאי: "אני פחות צהוב אליו. נתניהו וכל סביבתו בנתק עם דרוקר. נפגשתי אתו פעמיים מאז שהגעתי ל'המקור' לשיחות רקע. לזכותו ייאמר שחוץ מלשאול אותי איך זה לעבוד ב'המקור' הוא לא ניסה ללכלך על דרוקר. היחס של התקשורת הישראלית בקטע של ההתנהלות האישית ממש לא מוגזם. יש דוגמה רעה שיוצאת מרחוב בלפור. אבל ההיטפלות לביבי בעניינים האלה היא בין השאר משום שהתקשורת לא אוהבת את העמדות האידיאולוגיות שלו. יש ראשי ממשלה אחרים, ואריאל שרון הוא הדוגמה הכי טובה, שהתקשורת איתרגה בגלל עמדותיהם. יש לי בעיה עם זה".

הוא עדיין רוצה לסגור את ערוץ 10?

דרוקר: "אני תופס מרחק מהמאבק הרגולטורי. אבל אני לא חושב שנתניהו ומקורביו יזילו דמעה אם ערוץ 10 ייסגר. אני חושב שערוץ 10 צריך לנווט את עצמו כך שהוא לא יגיע למצב שבו הוא צריך את ראש הממשלה שיתערב להצלתו".

המבחן של התנהלות התקשורת עשוי אולי להיות במחאת המילקי שצפה ועולה עכשיו. התקשורת, בשונה מפעמים קודמות, אינה ממהרת לגבות את גל המחאה ולהצדיק אותו. "חלקים לא קטנים בתקשורת למדו לקח מהמחאה החברתית הקודמת, לצערי הרב, ונותנים לזה פחות בולטות מתוך חשש שזה יידרדר למשבר הגדול שהיה בפעם שעברה", אומר דרוקר. "אני שומע את זה מעיתונאים. בפעם שעברה התקשורת עשתה הטיה לטובה והגבירה את הווליום, והפעם אנשים מקבלים הוראות במסדרונות להשתיק".

אתם יכולים להבין צעיר שרוצה לגור בברלין?

ברקאי: "אני ממש מבין אותו. אני לא אעשה את זה כי הישראליות היא כבר משהו בלתי נפרד ממני, אבל אצל הילדים שלי זה פחות מוצק ואני לא יודע מה יהיה אצל הנכדים שלי. המחירים פה גבוהים מאוד, והישראלי שעובד לא גומר את החודש. אבל אצל הרבה מהצעירים זה גם הקטע הפוליטי, אף שהם מסווים אותו".

כלומר, זו מחאה שבעצם מגיעה מהשמאל?

ברקאי: "אני חושב שכן. היוזמים שלה הם אנשים שגם מתוסכלים פוליטית".

דרוקר: "אם היו שמים קלפי בהפגנה הגדולה, אני לא אומר שלא היה 20%-30% ימניים, אבל לא 
50%-60% כמו חלקם באוכלוסיה. לצעירים האלה קשה עם הרבה מאוד כיוונים שאליהם המדינה הולכת. גם לי בצוק איתן היה קשה מאוד לראות את התפתחות הדברים, את חוסר היוזמה המדינית ואת הרצון לא לעשות כלום. הכי קל לבטא את התסכול הזה ביוקר המחיה, כי כולם מתאחדים סביב זה".

אם זה פוליטי, זה שולל את הלגיטימיות של המאבק?

דרוקר: "זה נכון, אבל מישהו צריך להגיד את זה. אם הפער במחירי המילקי היה אותו דבר, אבל נתניהו היה עסוק בפינוי התנחלויות מבודדות - מחאת המילקי היתה מצומצמת יותר".

"השכר קוצץ בברוטליות"

אם יש מהלך אחד שכבר זיעזע את השכבה העליונה של הטאלנטים בישראל, זו ההחלטה של ורשבסקי עם כניסתו לערוץ להציל את הדימום החודשי באמצעות קיצוץ מסיבי, כולל פיטורי עשרות עובדים וקיצוצי שכר רוחביים - וגם קביעת רף עליון לשכר בטלוויזיה לטאלנטים. אם עד עתה, ואולי גם כיום בערוץ 2, טאלנטים בכירים עשויים לקבל 100 אלף שקל בחודש ומעלה, ורשבסקי החליט כי בערוץ 10 לא יקבלו יותר מ-45 אלף שקל.

דרוקר היה אחד הנפגעים המרכזיים מקיצוץ השכר הזה, והוא נאלץ לרדת משכר של כ-80 אלף שקל לכ-45 אלף שקל בחודש. "השכר שלי קוצץ בברוטליות חסרת רחמים", מודה דרוקר.

יש מי שיגיד ששניכם חילונים, אשכנזים, מבוססים, ובעלי שכר גבוה. אולי גם לכם אין יכולת לשקף את המצוקה, למשל של הפיטורים בערד?

ברקאי: "שכר טאלנטים גבוה הוא בעייתי, אבל דרוקר עושה שתי משרות בערוץ 10 במשרה מלאה (פרשן פוליטי ו'המקור'). שבוע העבודה שלו הוא שבעה ימים בשבוע, 15–16 שעות ביום. לכן זה לא הרבה כסף בכלל. יש אנשים שעושים הרבה פחות ממנו ומקבלים הרבה יותר כסף ממנו, כולל בערוץ 10. אבל כשאתה קורא שמישהו שמקבל 100 אלף שקל בחודש ועושה כתבה על פיטורים בערד זה סוג של צדקנות".

דרוקר: "צריך להבחין בין פרזנטור לבין עיתונאי. פרזנטור לא מכין כתבות ולא מביא סיפורים, אלא בעיקר קורא פתיחים - ויש בזה טעם עצום לפגם. למוטי קירשנבאום, או לרזי או לירון לונדון, כל אחד עם קילומטרז' של 50 שנה בעיתונות, לא מגיע להרוויח כמו סמנכ"ל הכספים של אפריקה או סמנכ"ל כוח אדם ב-גאולה HOT? לדעתי התרומה שלהם לחברה הישראלית היא לא פחותה. אתה יכול להגיד לי 'אבל הערוץ מפסיד', אבל זה עניין של בעלי המניות שלו. ברמה הציבורית אין לי בעיה להגן על זה".

השאלה היא לאיזה מעמד משייכים עצמם אנשי התקשורת. לאצולת ההון או למעמד הביניים?

דרוקר: "גם 150 אלף שקל זה להרוויח יפה. זה הרבה מאוד כסף ואתה במאיון העליון, אבל אתה עדיין לא באצולת הממון. צעירים הולכים ללמוד כיום מדעי המחשב, מינהל עסקים, משפטים וראיית חשבון, וכבר לא הולכים לתקשורת - ובצדק. אני רוצה להמליץ לו שילך לתקשורת ולהגיד לו שיש לו סיכוי להיות אילנה דיין. אני לא יודע כמה היא מרוויחה, אולי 100–150 אלף שקל, אבל זה מה שהוא יכול להרוויח. היא פנומן, והיא מביאה סיפורים ויש לה יושרה, ויש סיכוי שגם הוא יגיע לשם".

אז המוטיווציה הכספית היא זו שאמורה להניע עיתונאים? לא תחושת שליחות?

דרוקר: "גם. בואו לא נהיה תמימים".

אני מניח שרזי קיבל כמה הצעות לעזוב את גלי צה"ל ולקבל פי כמה וכמה.

דרוקר: "חבל על הזמן. רזי, תספר לו על המכונית של ארקדי (גאידמק, שהיה בעבר הבעלים של תחנת רדיו 99, נ"ט)".

ברקאי: "אני בפאזה אחרת בחיי. אני מבוגר מדרוקר ב-21 שנה, ולא הייתי הולך לעשות את 'המקור' אם דרוקר לא היה פה. קיבלתי הרבה הצעות בחיים, גם של יותר כסף, ולא הלכתי אליהן. אני אדם מסודר, אבל לא מיליונר, ו-50 אלף שקל בחודש לא מעניין אותי. רביב דיבר על 100–150 אלף שקל. בערוץ 2 מרוויחים סכום כזה למשרה אחת, וזה מוגזם בעיניי. אבל להרוויח 60 אלף שקל (דרוקר: 'יותר קרוב ל-40'), זה נראה לי בסדר. אפילו שזה הרבה מעל הממוצע".

אולי אלה הבדלי הדורות? הדור של ברקאי לא להוט כל כך אחרי הכסף.

דרוקר: "גינת הוא מהדור של רזי. הם למדו יחד. נורא קל להגיד שהדור הצעיר גרידי, אבל לכל דור יש האנשים שלו".

מה היה במכונית של ארקדי? קיבלת הצעה?

ברקאי (מחייך): "קיבלתי הרבה הצעות בחיים".

אוהד צויגנברג

"אני לא יודע מה מניעיה, אבל היו לגאולה אבן טיעונים מגוחכים"

הרפורמה הדרמטית בענף התקשורת, זו שכבר יצאה לפועל, היא סגירת רשות השידור והקמה גוף חדש לשידור הציבורי. היוזמה של ארדן גובתה בתמיכה ציבורית, אבל גם בלא מעט ביקורות ובטענות שעדיין תישאר שליטה פוליטית בשידור הציבורי.

אולי המקום של תוכנית כמו "המקור" הוא בכלל ערוץ ציבורי ולא ערוץ מסחרי.

דרוקר: "התוכנית מתאימה מאוד לערוץ 10 במתכונת החדשה. אנחנו מרגישים כעת הרבה יותר נוח".

ברקאי: "יש דברים שהערוץ הציבורי לא היה מוכן לשדר. הוא היה מוכן לפרסם את תחקיר ביביטורס? אין מצב. גם לגבי קק"ל אני בספק גדול. איזה תחקיר חשוב אנטי ממסדי היה ברשות השידור בחמש השנים האחרונות? זה היה נתקע במזמוז של דרג ניהולי כזה או אחר, שלא רוצה להרגיז אף אחד".

אתם מרוצים מהחקיקה לגבי רשות השידור?

דרוקר: "אני אופטימי מאוד, אבל יכול להיות שאין לי מושג על מה אני מדבר ואני נאיבי. יש לי הרגשה שכשאתה זורק 1,800 אנשים לרחוב, אתה לא יכול אחרי זה לעשות עוד מאותו דבר. יש לי ויכוחים קשים על זה עם קירשנבאום, שחושב שאני הוזה בהקיץ ואומר שלעולם - אם זה באמצעות תקציב או מינויים - הפוליטיקאים ימצאו דרך לשלוט".

הדעה הרווחת היא שנתניהו עדיין שולט מלמעלה ומאשר כל מהלך.

דרוקר: "יש דברים שארדן עשה בלי תיאום ובלי אישור. בארדן יש רעב גדול מאוד להצלחה, והוא מבין מהי הצלחה במקרה הזה - לא אם זו תהיה עוד רשות פוליטית. על פי המעשים עד עכשיו, נראה שרוב המניעים שלו ענייניים".

בינתיים כבר היה פיצוץ ראשון ברשות עם המאבק בין גאולה אבן לאיילה חסון. הרגשתם שזה היה גם מאבק פוליטי או רק ממניעים עיתונאיים?

דרוקר: "אני לא יודע מה המניעים, אבל היו לגאולה טיעונים מגוחכים. לטעון שמותר לך לראיין אנשים מהליכוד כשאת נשואה למועמד בפוטנציה לראשות הליכוד? אנחנו פונים מכאן לגאולה לחזור להיות גאולה שאנחנו אוהבים הרבה מאוד שנים. יש לה קריירה מפוארת והיא מנחה עם יושרה אמיתית. רציתי שהיא תבוא ל'המקור'. הצעתי לה".

וכרגע כשהוא בפסק זמן פוליטי היא יכולה להמשיך? סער הרי לא הולך לחפש עבודה כעורך דין.

דרוקר:" עכשיו זה משהו אחר. עוצמת החיכוך היתה בלתי נסבלת קודם. עכשיו היא נסבלת".

ברקאי: "בנראות זה נראה טוב יותר, וגם בקטע אמיתי זה בסדר גמור".

אתם מזהים רצון במנהל הזמני, יונה ויזנטל, למלא את הפונקציה של עיתונות נשכנית ועצמאית?

דרוקר: "אני משוכנע לגמרי בכך. במצב הזה, ויזנטל הוא הכי מוכשר לנהל. רואים בזמן האחרון גם באייטמים ובליין־אפים החלטות אחרות, טובות וראויות. ובכל זאת, אנחנו לא רואים בערוץ 1 מתחרה. יש מהדורה טובה, אבל אנחנו אף פעם לא שואלים מה היה בערוץ 1 במקביל לשידור שלנו".

יש סיכוי שנראה אותך, דרוקר, עובר לערוץ 1?

דרוקר: "כן. אפילו שאני אוהב מאוד את ערוץ 10. זה הבית שלי המון שנים, ואני קשור למקום הזה".

למה לעבור? כי יהיה לך יותר חופש עיתונאי?

דרוקר: "החופש שאני מקבל בערוץ 10 בלתי מוגבל. רשות השידור החדשה, באופן פרדוקסלי, אמורה להתאפיין ביותר כסף. אנחנו נאנקים לעשות תוכנית תחקירים בגרוש ורבע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם