המנכ"לים יוצאים 
מהארון בגאווה - וזה טוב לעסקים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המנכ"לים יוצאים 
מהארון בגאווה - וזה טוב לעסקים

לאחר שנים של שתיקה במסווה של הפרדה בין העבודה לחיים האישיים, יותר מנכ"לים גאים בארה"ב מפסיקים לחשוש ממה שיגידו בעלי המניות, העמיתים והציבור - ויוצאים מהארון

27תגובות

באוגוסט זכה טרבור ברג'ס, מנכ"ל בנק אמריקאי, לצלצל בפעמון פתיחת המסחר של בורסת ניו יורק לציון הנפקתו של הבנק בבורסה, הנפקה שזכתה בכל העולם לכותרות כמו "היסטוריה בוול סטריט!". ההנפקה של C1, בנק קטן מסנט פיטרסברג שגייס 44 מיליון דולר, לא היתה מושכת תשומת לב רבה כל כך, אלמלא ברג'ס בן ה-41 היה ההומוסקסואל הראשון שעומד בראש בנק שמונפק בבורסה. אבל ברג'ס, שנמצא מחוץ לארון מאז היותו נער, לא הבין על מה המהומה. "תמיד חשבתי שאנשים צריכים לקבל אותי כמו שאני, ואני לא מתכוון להתנצל על כך", אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס". "להיות גיי זו עובדה. אני רואה זאת כמו גובה או צבע עיניים".

ציון הדרך של ברג'ס מסמל מגמה חדשה בעולם העסקים האמריקאי. אחרי שבבידור, בפוליטיקה ואפילו בספורט האמריקאי יצאו בזה אחר זה הומוסקסואלים מהארון, ואחרי שב–21 מדינות בארה"ב כבר אושרו נישואים חד־מיניים, הגיע תורו של הארון התאגידי להיפתח, לאחר שנים ארוכות שבהן היה סגור — ולמנכ"לים כמו ברג'ס וג'ייסון גרנפל־גרדנר, העומד בראש חברת התרופות IGI לבורטוריס, מצטרפים בכירים נוספים שחששו עד עתה מההשלכות.

גרנפל־גרדנר, שהיה המנכ"ל ההומוסקסואל הראשון של חברה ציבורית בארה"ב, אמר גם הוא כי אינו מבין מה העניין הגדול. "אני נדהם מכך שאני המנכ"ל הגיי המוצהר הראשון, או שאחרים מסרבים להזדהות כהומואים".

בלומברג

אך מה שמדהים את ברג'ס וגרנפל־גרדנר לא מפתיע כל כך אחרים. בסקר שערך
Human Rights Campaign) HRC), ארגון זכויות קהילת הלהט"ב (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) הגדול בארה"ב, אמרו 35% מהנשאלים כי הם חשים צורך לשקר לגבי חייהם הפרטיים במקום העבודה. 64% מהנשאלים אמרו כי הסיבה לכך שהם אינם פתוחים במקום העבודה לגבי נטייתם המינית היא "כי זה לא עניינו של אף אחד". הסיבה השנייה הנפוצה ביותר היתה: "כי זה יגרום לאנשים אחרים לחוש שלא בנוח".

"אני לא מקבל את זה", אומר ל-Markerweek אלעד ברינדט שביט, מנהל תחום מובייל ומסחר מקוון בפייסבוק ישראל, וגיי מוצהר שחי עם בן זוגו ואף אימץ את שם המשפחה שלו. "כשאת אשה או ממוצא אתני מסוים אי אפשר להסתיר את זה, וחייבים להתמודד, גם אם הבוס שוביניסט, למשל. כשאתה גיי יש לך אפשרות להסתיר זאת בחברה, וזה בעיני סוג של חרב פיפיות, כי הסתתרות בארון היא אמנם פתרון קל ונוח, אך היא לא הוגנת כלפי הקהילה וגם כלפי עצמך. לכן צריך להיות פתוח גם במקומות שבהם זה לא מובן מאליו, וגם כאשר זה עלול לסכן את הקריירה. לא כולם בעולם אוהבים את כולם, וצריך להתמודד עם זה".

ברינדט שביט טוען כי לא נתקל ביחס מיוחד. "אני עובד עם לקוחות שמפרסמים בפייסבוק ונפגש עם הרבה סטארט־אפים, משקיעים ומנכ"לים של חברות גדולות ובנקים, וכשאני עושה מצגת השקופית הראשונה היא הקאבר של הפרופיל שלי בפייסבוק. אני גם מספר על עצמי שאני בן 34, מתל אביב ובן זוג של איל. בשנתיים האחרונות עבדתי עם מאות לקוחות, ורק פעם אחת שמעתי הערה הומופובית".

WireImage

חשש לפגיעה בקשרים מקצועיים

אבל מה קורה כשמנכ"ל החברה הוא גיי? כל דבר שמנכ"ל אומר או עושה זוכה לתשומת לב גדולה במיוחד של הדירקטוריון, צוות העובדים, הלקוחות ובעלי המניות, אמרה מוניקה מקגראת', סגנית דיקן של מכון ארסטי בבית הספר וורטון למינהל עסקים ומאמנת של מנהלי חברות פורצ'ן 500, בראיון לכתבה שפורסמה באתר האוניברסיטה. "אם אתה מנכ"ל, יציאה מהארון עלולה להיות הסחת דעת מבחינתך ומבחינת המסר שאתה מנסה להעביר". לדבריה, היא נתקלה בהרבה מנכ"לים שנמצאים בארון. "זה סוג של 'Don't ask, don't tell'", אמרה, כשהיא מתייחסת למדיניות שרווחה בצבא האמריקאי עד לפני שלוש שנים, ועודדה הומואים לא לצאת מהארון.

ג'ון בראון, לשעבר המנכ"ל של ענקית הנפט הבריטית BP, מכיר את הבעיה הזו מקרוב מאוד, וכמי שיכול היה להיות אביו של ברג'ס (הוא בן 66), גם נאלץ לשמור בסוד את הנטייה המינית שלו במשך שנים ארוכות. הוא הסביר את הישארותו בארון בחשש לפגיעה בקשרים המקצועיים שלו, ובמיוחד לאור העובדה שחברת הנפט שבראשה עמד עבדה עם מדינות שבהן העונש על יחסים הומוסקסואלים הוא עונש מוות.

ואולם הניסיון של בראון לשמור על פרטיותו כשל, והוא נאלץ להתפטר ב–2007, לאחר שהעיתון "דיילי מייל" פירסם כתבה שלפיה השתמש בכספי החברה כדי לתמוך בבן זוגו דאז, אזרח קנדי. "בכל 41 שנותי בחברה שמרתי על הפרדה בין חיי הפרטיים לבין חיי המקצועיים", אמר בראון בהודעה שפירסם עם התפטרותו, והביע אכזבה מכך ש"העיתונות החליטה להפוך את חיי הפרטיים לציבוריים".

כעת בראון מתחרט על ההפרדה הזו, ובספר שהוציא השנה, "ארון הזכוכית", שמו, הוא מסביר למה יציאה מהארון דווקא טובה לעסקים. "הדבר שאני הכי מתחרט עליו בחיי הוא שלא הייתי כן כשהייתי מנכ"ל. הובלתי חברה גדולה במשך שנים רבות, והעובדה שלא נתתי לאנשים לראות מי אני היתה טעות גדולה. אנשים צריכים לראות מודלים לחיקוי", אמר בראיון שהעניק ל"ניו יורק טיימס". עם זאת, הוא הודה כי מעולם לא היה יוצא מהארון אם לא היה נאלץ לעשות זאת.

לדברי בראון, אחד הדברים שמונעים מבכירים לצאת מהארון הוא התרבות התאגידית ההומופובית. על פני השטח, חברות רבות מצהירות כי הן אינן מפלות עובדים גאים. ביותר מ–90% מחברות פורצ'ן 500 יש מדיניות שמונעת אפליה על רקע נטייה מינית. מנכ"לים של שניים מהבנקים הגדולים בוול סטריט, גולדמן סאקס וג'יי. פי מורגן, דיברו בפומבי על תמיכתם בנישואים חד־מיניים, ובחברות כמו מקינזי וגוגל יש אף יש רשתות תמיכה לקהילת הלהט"ב.

רויטרס

להיות גיי עוזר לכישרון היזמי

אך לא בכל ארה"ב הדברים נראים כך. במחקר של אוניברסיטת הרווארד שפורסם ב–2011 בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף סוציולוג'י", נשלחו קורות חיים פיקטיביים לחברות בדרום ומרכז ארה"ב עבור יותר מ–1,700 משרות בדרג התחלתי. לקורות חיים שבהם צוין ניסיון התנדבות בארגון לזכויות הומוסקסואלים היה סיכוי נמוך ב–40% לקבל תשובה.

זו בדיוק הסיבה שהעולם צריך יותר מנכ"לים גאים מחוץ לארון, טוען רוג'ר הנסון. הנסון, מנכ"ל חברת התכשיטים ג'ון הרדי ולשעבר מנכ"ל אמריקן איגל אאוטפיטרס, היה המנכ"ל הגיי המוצהר הראשון של חברה במדד פורצ'ן 1000, ובחודש שעבר פירסם מאמר במגזין “טיים” תחת הכותרת “כן, אני גיי. ואני מנכ”ל. וזה לא מונע ממני לנהל עסק נהדר”.

"מנהלי חברות צריכים להבין שחברה חזקה צריכה לעשות כסף — ולהיות כוח לשינוי חברתי", כתב הנסון. "אבל אפשר להשיג את שתי התוצאות רק כשאנחנו יוצרים הזדמנויות שוות לכל האנשים. זה לא רק צודק, זה גם טוב לעסקים. העובדות מראות שכוח עבודה מגוון המייצג את בסיס הלקוחות מוביל להחלטות וביצועים טובים יותר לאורך זמן. ולאלה מאתנו שהתמזל מזלם והם בעמדת המנכ"ל, שבה אפשר לקבוע את התרבות בארגון ובעולם העסקי, יש הזדמנות וחובה להוביל".

במאמר מספר הנסון כי מאז תחילת הקריירה הוא היה מחוץ לארון, וטוען שהפתיחות שלו תרמה להישגיו. "משמעות ההישגים שלי היא שאני מביא את ה'אני האותנטי' שלי לעבודה בכל יום".

קירק סניידר, פרופסור לתקשורת מאוניברסיטת דרום קליפורניה, אף מרחיק לכת וטוען כי מנכ"לים שהם הומואים מוצהרים הם מנהלים טובים יותר ממנכ"לים סטרייטים או גייז בארון. הוא הגיע למסקנה הזו כשכתב את ספרו "The G Quotient: Why Gay Executives "are Excelling as Leaders. הספר, שנכתב לאחר מחקר של חמש שנים וראיונות עם עובדים ומנהלים ב–2,000 חברות, פורסם ב–2006. לפי תוצאות המחקר, עובדים של מנהל גיי הראו רמת מעורבות גבוהה ב–25% מאחרים.

"גיליתי שמנהלים הומואים מעריכים את עובדיהם כמכלול, משום שהם עצמם מכירים את ההרגשה של להישפט לפי תכונה אחת, במקום שיעריכו אותך לפי מי שאתה", אמר סניידר למגזין Inc. הוא הוסיף כי זו חוויה שלא רק הופכת אותם למנהלים טובים אלא גם ליזמים טובים. "כל מי שיצא מהארון עבר תהליך של ניווט בטריטוריה לא מוכרת והימנעות ממוקשים", אמר. "זה כישרון נרכש שנהפך לחלק מהחוש היזמי".

החשש מהסביבה התאגידית השמרנית הוא כנראה מה שגורם להרבה הומוסקסואלים ולסביות לפנות ליזמות ולהקים חברה משלהם, ואכן בעמק הסיליקון, שהוא גם סביבה צעירה ופתוחה בהשוואה ליתר העולם העסקי, אפשר למצוא לא מעט יזמים גאים - שגם תורמים הרבה כסף לקהילה שלהם. אחד מהם הוא פיטר תיל, יזם הון־סיכון ואחד המשקיעים הראשונים של פייסבוק, שגם היה שותף לייסוד חברת התשלומים המקוונים פייפאל. "יש כמה מנכ"לים גאים שלא יצאו מהארון, זה עניין של פער דורות, אבל זה ישתנה עם הזמן", אמר שלשום תיל בראיון ל–CNBC.

רויטרס

יש גם יזמים צעירים שמקימים סטארט־אפים, שחלקם אף מיועדים לקהילה הגאה, כמו ג'ייסון גולדברג, מייסד אתר העיצוב fab.com, או יואל שימחאי, מייסד אתר ההיכרויות הפופולרי גריינדר.

כיום, מלבד מנכ"לים ויזמים שיוצאים מהארון ומהווים מודל לחיקוי, קיימים ארגונים שתומכים ומקשרים בין יזמים להט"בים, כמו כמו StartOut.org, או קרן VentureOut שמסייעת ליזמים להט"בים לגייס כספים לסטארט־אפים שלהם.

בישראל, תמיכה בעובדים גאים נהפכה לסמל סטטוס בקרב חברות היי־טק בינלאומיות כמו אפל, פייסבוק ומיקרוסופט, אומר ל-Markerweek יועץ אסטרטגי לחברות שחי עם בן זוג ומגדל עמו את ילדיהם. "החברות מעודדות באופן אקטיבי את הבכירים שלהן להתגאות בזהות המינית שלהן, כדי לבדל את עצמן מחברות ישראליות אחרות שלא פועלות כך". לדבריו, גם בחברות מחוץ לענף ההיי־טק, כמו בנקים, מעודדים העסקה של עובדים גאים. "הם מבינים שזה יכול לפתוח אותם לקהלים חדשים".

ברינדט שביט, שלפני שהגיע לפייסבוק עבד במיקרוסופט, מספר כי בשתי החברות העובדה שיש בהן עובדים גאים היא "נון־אישיו". "פייסבוק מפתיעה אותי לטובה כל פעם מחדש. כשהייתי ברילוקיישן באירלנד ונערך בדבלין מצעד הגאווה, החברה אירגנה משלחת למצעד ופתחה במיוחד את משרדי החברה ביום שבת — עם דגלים, קאפקייקס בצבעי הגאווה וקוקטיילים, ופתאום הבנתי שהעובדים הגייז היו רק מיעוט, כי הגיעה כמות עצומה של עובדי פייסבוק עם בני משפחותיהם, וההירתמות הזאת חיממה את הלב".

פייסבוק גם דואגת לתת לעובדיה הגאים זכויות שוות. "כאזרח ישראלי אני מרגיש שאני צריך להיאבק על זכויות סוציאליות מסוימות, שכעובד פייסבוק אני מקבל כמובן מאליו - בן הזוג זכאי לתנאים, אנחנו מקבלים הטבות סוציאליות וכשנתחיל בתהליך הפונדקאות נקבל עזרה", אומר ברינדט שביט. "ההבדל בין מה שאני מקבל במקום העבודה למה שאני מקבל כאזרח ישראלי הוא מדהים, וכאזרח של שתי 'המדינות' האלה לפעמים קצת כואב לי שבמדינת ישראל אני לא מקבל את מה שאני מקבל מהחברה שבה אני עובד".

יוסי זליגר

לצאת מהארון כל יום מחדש

אחת הדמויות הגאות הבולטות בעמק הסיליקון היא מייגן סמית', שמונתה החודש על ידי נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לראש מערך הטכנולוגיה של הבית הלבן והוכתרה מיד על ידי המגזין "אאוט" ל"לסבית המשפיעה ביותר בבית הלבן".

סמית', שעבדה בגוגל 15 שנה והתקדמה עד לתפקיד סגנית נשיא לפיתוח עסקי, היתה עד לא מזמן גם חלק מ"פאוור קאפל" נשי: בת זוגה במשך שנים רבות היתה עיתונאית הטכנולוגיה המוערכת קארה סווישר, מייסדת הבלוג Re/code, שנחשבת ל"אימת עמק הסיליקון". "כשאת לסבית, את צריכה כל הזמן לצאת מהארון כי כולם יוצאים מנקודת הנחה שאת סטרייטית", אמרה סמית' בסרטון וידאו שצולם לאתר MAKERS העוקב אחר נשים מצליחות. "אבל את צריכה להישאר את".

סמית' היא אולי הלסבית הבכירה ביותר בבית הלבן, אבל קשה להתעלם מהעובדה שגם מנכ"ל החברה הבורסאית הגדולה בעולם הוא גיי. אף שנטייתו המינית של מנכ"ל אפל, טים קוק, ידועה לכל — הוא אף הוצב בשנה שעברה בראש רשימת הגאים המשפיעים של המגזין "אאוט" — הוא מעולם לא הצהיר עליה בפומבי, ובעמוד הוויקיפדיה שלו נכתב כי "הוא שומר בקנאות על פרטיותו".

קוק אמנם לא מדבר אף פעם על חייו הפרטיים, אך מנצל כל הזדמנות להביע תמיכה בקהילה הגאה ולצאת נגד אפליה על רקע נטייה מינית. הוא צעד במצעד הגאווה בסן פרנסיסקו לצד עובדי אפל וכתב טור ב"וול סטריט ג'ורנל" שבו קרא לקונגרס לחוקק חוק נגד אפליית עובדים הומוסקסואלים.

ההתנהלות שלו הצליחה לבלבל ביוני את מגיש CNBC סימון הובס, כאשר אמר בשידור חי כי "קוק פתוח למדי לגבי העובדה שהוא גיי, לא?", ועורר מבוכה גדולה בקרב האורחים באולפן. "לא", ענה לו כתב "ניו יורק טיימס" ג'ים סטיוארט, שהגיע לאולפן כדי לדבר מאמר שכתב בעקבות הספר של בראון. "אני לא מתכוון להוציא אף אחד מהארון". סטיוארט הודה כי בעת כתיבת הכתבה שלו על בראון הוא פנה להרבה מנכ"לים גאים, "אך קיבלתי תגובה קרירה מאוד. אף אחד מהם לא הסכים להזדהות בשמו עבור המאמר".

לדברי פרופ' קתרין קליין מוורטון, ישנה חשיבות לאופן היציאה מהארון, במיוחד כשמדובר בבעל תפקיד בכיר כמו קוק. "ייתכן שהאסטרטגיה של לצאת לאט מהארון ולתת לאנשים להתרגל לכך אינה רעיון רע כל כך. עד שמצהירים על כך, אנשים כבר אומרים 'ידענו'". לדבריה, ככל שקוק ימתין, כך יהיה לו קל יותר לצאת מהארון, היות שמנכ"לים של חברות קטנות יותר שעשו זאת כבר הפכו זאת לבעל ערך חדשותי קטן יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#