כסף והשפעה - כפול 2: ה"פאואר קאפלס" של המשק - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אשת הברזל 
והבנקאי

כסף והשפעה - כפול 2: ה"פאואר קאפלס" של המשק

הוא - חיים כהן, לשעבר מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, שהקים קרן הלוואות לחברות בקשיים, היא - זהבית כהן, מנכ"לית קרן איפקס ■ יחד הם אחד מהזוגות החזקים (Power Couple) הבולטים במשק ■ והם לא היחידים - כתבה ראשונה בסדרה

43תגובות

בתחילת 2011 מונה חיים כהן למנכ"ל חברת המידע העסקית הגדולה דן אנד ברדסטריט (D&B). בקהילה העסקית היה מי שהרימו גבה נוכח מינויו של אדם שכל חייו עסק בפעילות שהיא הלחם והחמאה של הבנקאות - מתן אשראי לבעלי עסקים או לאנשים פרטיים - לתפקיד שחלק ניכר ממנו מבוסס על יצירת קשרים עם גורמים שונים בכלכלה הישראלית. היו גם מי שהעריכו אז כי לעזרתו של כהן תבוא אשתו, זהבית כהן, מנכ"לית קרן איפקס, שבבעלותה חברת המזון תנובה ובית ההשקעות פסגות.

את הקשר בין חיים כהן לבין דורון כהן, אחד מבעלי D&B ויו"ר החברה, יצרה אחת העובדות, שהכירה את חיים כהן בתפקיד קודם. גם זהבית ידעה לתת מלה טובה על בעלה. "היא אמרה לדורון כהן שהוא לא יפסיד מהמינוי הזה, אלא רק ירוויח", אומר גורם המכיר את הדברים מקרוב. לפני מעט פחות משנה עזב חיים כהן את תפקידו: אותו גורם מספר כי בעלי D&B הראו לו את הדרך החוצה, גם אם באופן רשמי הדברים הוצגו אחרת. מקורבים לחיים כהן מכחישים שהוא פוטר. עם זאת, כשדורון כהן נשאל על העניין באופן מפורש, הוא לא הכחיש זאת. "חיים כהן כיהן כמנכ"ל D&B במשך כשנתיים וחצי", נמסר מהחברה. "בתקופת כהונתו תרם לקידום תחום ניהול הסיכונים ופיתח יחסי חברות עמוקים והוגנים עם דורון כהן ועם הנהלת החברה".

זהבית וחיים כהן הם אחד מזוגות הכוח (Power Couple) הבולטים במשק ישראלי. הכוח הזה לא מתחלק שווה בשווה: המלים "נחמד" ו"חביב" חזרו על עצמן כשמרואיינים ניסו לתאר את דמותו של כהן. אף אחד לא העלה על דעתו לתאר באותו אופן את אשתו: כהן היא טיפוס שאי אפשר להישאר אדישים אליו, ותיק העיתונות שלה גדוש במחמאות רבות לצד לא מעט ביקורת. היא הדבר הכי קרוב ל"אשת הברזל" של הכלכלה הישראלית - קשוחה, דומיננטית, אסרטיבית ואמביציוזית. "הם משלימים זה את זה", מאבחן מקור המכיר היטב את בני הזוג. "היא ערמומית ונושכת, אדם עם חושים יצריים וחייתיים, והוא יותר מיושב. הוא מסייע לה בעיקר באיזון והרגעה".

אביב חופי

השניים הכירו בסוף 2002, באירוע לקוחות של סיטי בנק. חיים היה הבנקאי ששירת את זהבית, שעבדה בקונצרן אי.די.בי, אז עדיין בשליטת משפחת רקנאטי. ב–2004, כאשר היתה בת 40, הם התחתנו, וכיום יש להם שלושה ילדים. עבור שניהם אלה נישואים שניים, ולחיים יש שלושה ילדים מנישואיו הראשונים.

במהלך הקריירה הצטלבו דרכיהם העסקיות. ב–2005 עזב חיים את סיטי בנק ועבר לעבוד 
באי.די.בי. אשתו היתה חברת הנהלה בכירה - המשנה למנכ"ל ומנהלת הכספים הראשית. הוא, לעומת זאת, היה מנהל של כלל ביטוחי אשראי, חברה נכדה של כלל ביטוח, אחת החברות בקונצרן אי.די.בי. באותו זמן שימשה זהבית כדירקטורית בכלל ביטוח. ב–2011 שוב הצטלבו דרכיהם, כאשר זהבית מונתה לדירקטורית בחברת אזורים שבשליטתו של איש העסקים הרשי פרידמן, בעוד שבעלה אף הוא היה מועסק תחת פרידמן - שהיה אחד השותפים ב–D&B.

השבוע, כתשעה חודשים אחרי עזיבתו של כהן את D&B, פורסם שהוא יוצא לדרך חדשה: הקמת קרן עם שני שותפים בעלי ותק בשוק ההון - מנהל ההשקעות נני מעוז וסוחר ניירות הערך אייל זרביב. לדברי מקורבים לבני הזוג, זו תהיה קרן מזנין, כלומר כזו המעניקה הלוואות לחברות בקשיים. הקרן, שתיקרא אוורסט היי־יילד (high-yield), הציבה יעד ראשון לגיוס של 150 מיליון שקל.

מי שעקב במשך השנים אחרי פעילותו של חיים הופתע מהמהלך. היו כאלה שסברו שאילולא הזוגיות עם זהבית, הוא לא היה פונה לדרך זו. "הוא פקיד בנק מדופלם", אומר גורם בשוק ההון המכיר אותו היטב. "אתה מכיר את אלה שאחרי הלימודים באוניברסיטה הולכים לעבוד בבנק ונשארים שם עד הפנסיה? זה הוא. אחד שהסטייט אוף מיינד שלו הוא שמרני, להישאר באותו מקום שנים ארוכות, מהבוקר עד הלילה".

דניאל בר און

לדברי אותו גורם, "בשלב מסוים הוא הסתנוור מההצלחה של אשתו. הוא התחיל להאמין שהעובדה שהוא לידה הופכת אותו לאדם אחר ממה שהוא באמת, לאיש בכיר יותר. שים לב שלמרות כל הניסיון שלו בעולם הבנקאות, שמו עדיין לא הוזכר כמועמד לנהל גוף גדול. אנשים מבינים שהוא נחמד, אבל הוא לא מתאים לדרגות הניהול הגבוהות".

להערכת גורם אחר בשוק ההון, סביר להניח שכהן יידע להשתמש בקשרים ובהיכרויות של אשתו בעת גיוס לקוחות. "הזוגיות שלו עם זהבית נותנת לו אפשרות להתחכך במילייה העסקי", מסביר אותו גורם. "איפקס נהפכה לגוף גדול ודומיננטי בזירה העסקית של ישראל, שהיא אחרי הכל ביצה מאוד קטנה. מי שנמצא שם נחשף להרבה מאוד דברים. אלה אותם אנשים שמסתובבים באותם המקומות".

יש המעריכים כי לכהן יהיה קשה מאוד להצליח בדרך העסקית החדשה, בעיקר בשל חוסר ניסיונו בתחום הקרנות. מנגד, מקורבים לבני הזוג טוענים שבתחום הספציפי של מתן אשראי, לחיים יש ניסיון רב, וכך גם לשותפיו, בעיקר עם חברות במצוקה. לדברי אותם גורמים, אין בכוונתו להסתייע בקשריה של אשתו כדי לגייס לקוחות.

למרות זאת, יש כאלה שעדיין מטילים ספק בסיכויי ההצלחה של מהלך כזה, בעיקר לאור הקושי הרב לגייס כספים מגופים מוסדיים. "פעילות של בנק לא דומה לפעילות של קרן פרטית", אומר גורם בשוק ההון המכיר את בני הזוג מקרוב. "בראש ובראשונה עולה השאלה איך הם יגייסו 150 מיליון שקל כדי לתת את ההלוואות. צריך לזכור שלגופים גדולים ולמותגים מוכרים הרבה יותר קל לגייס סכומים כאלה מאשר לאדם פרטי. כאן זה ברור אף יותר, כי הוא לא נתפש כאדם דומיננטי ומוביל, ונראה כאילו הוא מסתמך על המוניטין של אשתו. פעמים רבות אדם לא מעמיד את עצמו במבחן, אבל חושב שברגע האמת הוא יצליח. לדעתי, לחיים מצפה פגישה קשה עם המציאות, והוא יתקשה לגייס אפילו שליש מהסכום הזה".

אריאל שליט

אדם שעבד עם כהן בעבר מוסיף: "אין לו ניסיון בתחום המזנין. זו מומחיות שונה לחלוטין מהאשראי הבנקאי הרגיל. מזנין הוא דבר הרבה יותר מסוכן, משום שמדובר בחוב נחות, בדרך כלל ללא ביטחונות, להבדיל מאשראי רגיל שמערכת הבנקאות נותנת".

סומנה כאחראית להעלאת מחיר הקוטג'

חיים כהן, 55, נולד וגדל בשכונת קטמון בירושלים, למשפחת אצולה של הציונית הדתית. אמו היתה מורה ואביו, פעיל אצ"ל בעברו, היה בכיר בבנק המזרחי. אחיו היחיד הוא יוסי כהן, לשעבר סגן ראש המוסד וכיום ראש המטה לביטחון לאומי, שזהותו נחשפה בשנה שעברה.

את הקריירה שלו התחיל כהן בבנק המזרחי. הוא עבד שם במגוון תפקידים, בין היתר כמנהל סניף. לאחר 12 שנה עזב לבנק איגוד, שם שימש סמנכ"ל שיווק. ב–2000 הצטרף לסיטי בנק, הבנק האמריקאי הגדול שהגיע לישראל בסוף שנות ה–90, בתקווה להקים רשת קמעונית גדולה של בנקים בישראל בסגנון "סניף בנק בכל פינה", כפי שתואר אז בעיתונות. התואר הרשמי של כהן היה סגן נשיא, כפי שנהוג בחברות אמריקאיות, אך למעשה הוא היה סמנכ"ל בבנק, לצד עוד לא מעט סמנכ"לים אחרים, ולא היה חבר בהנהלתו. בסופו של דבר, החזון הקמעוני של סיטי בנק לא צלח, והבנק מחזיק משרדים בלבד בישראל. ב–2005 עזב כהן את הבנק לטובת קונצרן אי.די.בי. הוא הובא לחברת כלל עם אסתי פרידמן, שעבדה אתו בסיטי בנק, כדי לפתח את תחום מתן האשראי החוץ־בנקאי של כלל ביטוח. המיזם זה לא צלח, וכלל לא הצליחה להתחרות באופן רציני בבנקים בכל הנוגע לאשראי חוץ־בנקאי.

הרשי פרידמן
מוטי מילרוד

סיפורה של זהבית כהן, 50, הוא במידה רבה סיפור סינדרלה - אשה שהגיעה משום מקום היישר לצמרת עולם העסקים הישראלי - שנהפך לסיפור של הישרדות - אשה שנופלת ומצליחה לקום מחדש. היא גדלה בבית צנוע בפתח תקוה, ובגיל 20, לאחר שירות צבאי בעיתון "במחנה" לצד יאיר לפיד, נסעה לארה"ב בעקבות יהודי־אמריקאי שפגשה בישראל. היא הגיעה לשם בלי לדעת אנגלית, אך זה לא מנע ממנה לעשות תואר ראשון ושני באוניברסיטאות מקומיות.

עניין הלימודים האקדמיים הוא נקודה רגישה אצל כהן, שבמשך שנים נהגה להציג את עצמה כדוקטור. היא אמנם למדה לימודי דוקטורט בבית הספר למינהל עסקים וורטון שבאוניברסיטת פנסילווניה, אך לא השלימה את הלימודים לזכאות לתואר, כי בחרה להתחיל לעבוד בפירמת רואי חשבון. בשלב מסוים פנתה לאוניברסיטה עלומת שם בלאסאל, לואיזיאנה, ותוך שנתיים כבר היתה יכולה להציג את עצמה כדוקטור למימון, תואר שהיה צמוד אליה עד לפני שש שנים. אז התחוור לה שקיצור הדרך שבו בחרה היה טעות מרה: בעיתונות נחשף שאוניברסיטת לאסאל כלל לא היתה מוסמכת להעניק תואר אקדמי. פרשה זו, שנחשפה ב–2008 ב"ידיעות אחרונות", גרמה נזק לתדמיתה של כהן. היא, מצדה, טענה בעבר שהיא הקורבן הראשי של הפרשה, בשל התנהלותה של אוניברסיטת לאסאל. באתר הבורסה אפשר למצוא כיום הודעה המבשרת על מינויה של כהן לדירקטורית בחברת כלל ביטוח. לפי הודעה זו, השכלתה היא דוקטורט במימון מאוניברסיטת פנסילווניה.

ב–1998, לאחר 15 שנה בארה"ב, חזרה כהן לישראל. עד 2006 היא עבדה באי.די.בי, ושלוש השנים האחרונות היו תחת ניהולו של נוחי דנקנר, שהשנה נפרד משליטתו בתאגיד הגדול בישראל. כהן מוכרת כאשת כספים מצוינת, השולטת במספרים ויודעת לקבל החלטות טובות על רקע ניתוחים כלכליים מבריקים. מצד שני, במהלך הקריירה שלה, במיוחד כאשר היתה יו"ר תנובה, עלו נגדה לא מעט טענות על יחסי אנוש גרועים כלפי הכפופים לה. חולשתה בהבנת אנשים באה לידי ביטוי גם ביחס לקהל הרחב. כיו"ר דומיננטית של תנובה, לכהן היה חלק לא מבוטל בהחלטה להעלות את מחיר הקוטג' בעקבות דו"ח שתנובה הזמינה מחברת הייעוץ מקינזי. כלכלית, זו היתה החלטה שהכניסה לתנובה כסף רב, אבל היא הסבה נזק רב במישור התדמיתי, גם לכהן עצמה. בימי המחאה החברתית של קיץ 2011 היא סומנה כאשה שאחראית על העלאת מחיר הקוטג', ומול ביתה ברמת השרון נערכו מדי בוקר הפגנות. בשלב מסוים החליטה כהן לצאת למפגינים ולשוחח אתם, אבל הדיאלוג לא צלח. כהן מעולם לא נהגה להתראיין רבות בתקשורת, אבל אחרי 2011 היא הפסיקה כליל להתראיין והשתדלה להתרחק ככל האפשר מאור הזרקורים. אנשים ששוחחו אתה על הימים ההם התרשמו שהחוויה הזו נצרבה אצלה כסוג של טראומה.

עד המחאה החברתית, נחשבה כהן לסיפור הצלחה בה"א הידיעה. היא זו שהצליחה ב–2006 לשכנע מאות חברי קיבוצים למכור את תנובה לקרן הבריטית. יחד עם בעלה היא היתה נוסעת ליישובים הנידחים ביותר כדי לשוחח באופן אישי עם הקיבוצניקים.

מוטי קמחי

איש מפתח שהיה לצדה במסעות השכנוע הוא מנכ"ל תנובה אריק רייכמן. כהן הצליחה לייצר עם רייכמן קשר קרוב והצליחה לרתום אותו למהלך, דבר שסייע מאוד לרכך התנגדויות בקרב אנשי ההתיישבות העובדת. לאחר הרכישה הקשר בין השניים הלך ודעך, ומקורבי רייכמן רמזו שהדבר נבע מכך שכהן לא היתה צריכה אותו יותר.

ב–2010 הובילה כהן את המהלך לרכישת בית ההשקעות פסגות, הגדול בישראל, מידי קרן יורק. בדיעבד התברר שכהן הסכימה לשלם מחיר גבוה מדי על פסגות - לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל. כהן שילמה על המוניטין שהיה לפסגות, אך זה צנח בעקבות החקירה של רשות ניירות ערך בנוגע להרצת ניירות ערך בכספי הנוסטרו של בית ההשקעות, שהחלה במהלך העברת הבעלות מקרן יורק לאיפקס. לאחר משא ומתן ממושך עם הרשויות הוחלט לא להעמיד את החברה לדין - תמורת הדחתו של המנכ"ל המוערך רועי ורמוס, שנחשב במידה רבה לזה שיצר את המוניטין של פסגות והפך אותו לבית ההשקעות הגדול בישראל. כמו כן נאלץ בית השקעות לשלם קנס של 150 מיליון שקל, וסוכם כי ההליכים הפליליים נגד ורמוס והעובדים שתחתיו, שביצעו בפועל את העבירות, יימשכו (עניינו של ורמוס נסגר והוא נאלץ לשלם קנס של חצי מיליון שקל תמורת אי־הגשת כתב אישום. המשפט בעניינם של שני הסוחרים המואשמים בהרצה נמשך).

באוקטובר 2011, רגע לאחר המחאה החברתית, נאלצה כהן להתמודד עם חקירה פלילית אחרת. בניגוד למקרה של פסגות, היא היתה חלק אינטרגלי מהחקירה הפלילית של הרשות להגבלים עסקיים, ואף נחקרה באזהרה בחשד שהסתירה מהרשות להגבלים את דו"ח מקינזי. התיק נגדה ונגד תנובה נסגר בדצמבר 2012 והחברה שילמה קנס של 3 מיליון שקל. באוקטובר 2011, מיד לאחר החקירה בתנובה, התפטרה כהן מתפקידה כיו"ר החברה ולאחר מכן גם מתפקידה כיו"ר פסגות. בשלב זה נראה היה שהיא גם בדרך לעזוב את איפקס, ואולם היא נשארה. "היא הפגינה כאן כישורי הישרדות מרשימים", אומר אדם שמכיר אותה מקרוב. "היא הצליחה לעבור גם את גלי המחאה נגד התנובה, גם את המשבר של חקירות רשות ניירות ערך, ואחרי כל זה נשארה באיפקס. זה לא דבר רגיל".

"זכתה ליחס קשה מדנקנר במשך תקופה ארוכה"

אמיל סלמן

"הבייבי" העיקרי של כהן בשנים אלה הוא מכירת תנובה, ובחודשים האחרונים נראה שהיא מצליחה. לאחר מאמץ רב הצליחה כהן לסגור את עסקת מכירת תנובה לברייטפוד, חברה ממשלתית סינית. העסקה היתה אמורה להיסגר סופית השבוע, אולם היא נדחתה ב–45 יום, וייתכן שתושלם רק בינואר 2015, וכל עוד המהלך לא מושלם, קיימת אפשרות שהעסקה לא תצא אל הפועל. מחיר העסקה - 8.6 מיליארד שקל - משקף רווח אדיר לאיפקס, לעומת שווי של 3.8 מיליארד שקל שבו קנתה הקרן את תנובה ב–2006.

העסקה עוררה ביקורת ציבורית רבה בשל מכירת המותג הישראלי המוכר לחברה מסין, שמשלם המסים הישראלי לא יזכה לראות ממנה שקל אחד. לפני כמה חודשים תקף אותה באופן אישי יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אבישי ברוורמן, כשאמר ש"זהבית כהן ואיפקס רק רוצים למקסם את הרווחים על ידי מכירת תנובה לסינים. זה לא האינטרס הציוני. עסקה כזאת תהיה כתם על זהבית כהן ועל תנובה".

גם ללא עסקת המכירה לסינים, יש הסבורים שכהן גרמה לחברה נזק תדמיתי. "היא לא עשתה טוב לתנובה ולחקלאים המייצרים עבורה", אומר מקורב לחברה. "היא כן עשתה טוב למשקיעים של איפקס. נכון, ערך החברה עלה, אבל יש גם דברים אחרים שאותם צריך להביא בחשבון. מה שקרה במשבר הקוטג' הוא פגיעה בחברה לזמן ארוך". מנגד, בכיר בתחום הקמעוני סבור שהביקורת על כהן לא במקומה. "גם כיום, אחרי שהביאה את העסקה עם הסינים, במקום למחוא לה כפיים, מדברים עליה כאילו היא אויבת העם. איפקס היא קרן שתפקידה להרוויח, מה לא בסדר בזה? מדברים על המס שמאבדת המדינה? היא אשמה בזה? היא קבעה את החוקים של המס? מה שעשו לה סביב העניין הזה הוא לא מכובד ולא נעים".

בשלב זה נראה שכהן צוחקת כל הדרך אל הבנק. אחרי התקופה המתוחה של 2011, היחסים בינה לבין ההנהלה בבריטניה טובים מתמיד. לפני שנה היא קיבלה מעמד של שותפה באיפקס העולמית, צעד שמשמעותו קבלת חלק מהרווחים של איפקס מפעילותיה בעולם. סביר להניח שגם האירוע העסקי המשמעותי של השנה האחרונה - אובדן השליטה של דנקנר באי.די.בי - העלה חיוך על פניה. כנציגת הבעלים של פסגות, שהיתה הגוף הדומיננטי במהלך ההשתלטות של מוטי בן משה על הקונצרן, בוודאי היו לה כמה דברים מקצועיים לומר על המהלך, אך זה היה גם סוג של סגירת מעגל וניצחון מתוק ברמה האישית: שלוש השנים של כהן באי.די.בי תחת שלטונו של דנקנר היו חוויה די קשה עבורה.

אנשים שעבדו לצדה מספרים על צעקות ונזיפות שלהן זכתה מצד דנקנר, שלא היו קשורות בהכרח לתפקודה המקצועי, אלא לסגנון הניהולי הקשה של דנקנר באותם הימים, שממנו סבלו גם מנהלים אחרים. "היא זכתה ליחס קשה מדנקנר במשך תקופה ארוכה", אומר גורם שעבד עמה 
באי.די.בי והיה עד לדברים. "לפחות בפעם אחת, הדברים גם נעשו בפומבי: בישיבת דירקטריון זהבית הקריאה את הדו"חות של אי.די.בי, ודנקנר אמר עליה דברים איומים, פשוט הלבין את פניה מול כל חברי הדירקטריון. המהלך של תמיכת פסגות בבן משה בהשתלטות על דנקנר היה כמובן מקצועי לחלוטין, אבל אני לא אתפלא אם כהן שמחה לתת גיבוי מלא למהלך הזה גם בגלל הימים שבהם עבדה תחת דנקנר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#