"למה לבנות קזינו אם אפשר להגיע למיליארד משתמשים במובייל"

פלייטיקה הישראלית היא חברת משחקי המובייל השלישית בגודלה בעולם, עם האקזיט המהיר ביותר בישראל ו"ההשקעה הטובה ביותר" שביצעה החברה האם שלה, ענקית ההימורים סיזרס ■ "ההבדל בינינו לבין קנדי קראש הוא שבעוד שנה־שנתיים אנחנו עדיין נהיה כאן"

אשר שכטר
אשר שכטר

“אנחנו לא חברת הימורים”. על המשפט הזה, שלכאורה אמור להיות מובן מאליו, חוזרים רוברט אנטוקול, מייסד יצרנית משחקי המובייל הישראלית פלייטיקה, ומיץ’ גרבר, נשיא חטיבת הבידור והקזינו של ענקית ההימורים סיזרס. הסיבה שהם מרגישים שהם חייבים לחזור שוב ושוב על המשפט הזה מלמדת, אולי, על המצב המאתגר שבו מצאו עצמם השניים מאז רכשה סיזרס את פלייטיקה ב–2011: מצד אחד, חברת הימורים ענקית שמחזיקה בבעלותה כמה מבתי הקזינו הגדולים והידועים בלאס וגאס, כמו גם באליפות העולם בפוקר; מהצד השני, החלוצה של תעשיית הגיימינג למובייל בישראל, שמפתחת, במקרה, משחקים שמבוססים על משחקי קזינו. פלא שאנשים עושים את הקשר?

“בתעשיית ההימורים אנו תמיד בעמדה שבה אנחנו צריכים להסביר את עצמנו, אבל זה בסדר מצדנו, אני לא מתלונן ואין לי בעיה לעשות את זה, אבל כן יש לי בעיה כשאני צריך להגן על משהו כמו פלייטיקה", אומר גרבר. "רק בגלל שסיזרס קנתה אותה, זה לא הופך אותה לחברת הימורים. יש לנו סלבריטאים שמופיעים בבתי הקזינו שלנו מדי לילה - סלין דיון, רוד סטיוארט ובריטני ספירס; ושפים מפורסמים כמו גורדון רמזי שמפעילים פה מסעדות. האם היית אומר שבריטני ספירס היא חברת הימורים? היא נמצאת בחטיבת הבידור של תעשיית ההימורים, וזה בדיוק המקום שבו נמצאת פלייטיקה”.

פלייטיקה, שנוסדה ב-2010 על ידי אנטוקול ושותפו אורי שחק כחברת משחקים לרשתות חברתיות (סושיאל גיימינג), עם מימון ראשוני ממשקיעים כמו גיגי לוי, אז מנכ”ל 888, היא אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים והמפתיעים של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית בשנים האחרונות. שמונה חודשים בלבד לאחר שהוקמה, פלייטיקה כבר נמכרה לסיזרס, בשני שלבים, לפי שווי של 160 מיליון דולר - האקזיט המהיר בישראל. אקזיט מהיר כל כך היה מרשים עבור כל חברה, אך הוא היה מרשים במיוחד, בהתחשב בעובדה שעד להגעתה של פלייטיקה כמעט שלא היתה תעשיית משחקים בישראל, ודאי לא כזו שמושכת משקיעים בינלאומיים. פלייטיקה, חברה כמעט אלמונית באותה תקופה שפיתחה שני משחקים לפייסבוק - סלוטומניה, המבוסס על מכונות מזל, ומשחק הקוביות Farkle, צמחה תוך כמה חודשים למיליוני משתמשים ולכדה את עינה של סיזרס.

המשחקים שמייצרת פלייטיקה, בדומה למשחקי מובייל אחרים, שייכים לקטגוריית ה–Freemium, כלומר המשחק עצמו הוא בחינם, אבל משתמשים יכולים לקנות בכסף שירותים מיוחדים כמו שלבים נוספים. “המשחקים שלנו הם בדיוק אותו דבר כמו קנדי קראש או אנגרי בירדס”, אומר גרבר, “רק שבמקום ממתקים או ציפורים יש קוביות”.

מיץ' גרבר (בחולצה לבנה) ורוברט אנטוקולצילום: אייל טואג

מאז הרכישה, הצדיקה עצמה פלייטיקה בעיני סיזרס - ואף יותר מכך. סיזרס שילמה כ–100 מיליון דולר עבור פלייטיקה וגרפה הכנסות של 303 מיליון דולר הודות לה ב–2013. בשלוש השנים האחרונות הפכה פלייטיקה לאחד מנכסי המפתח של סיזרס, ולחברת משחקי המובייל השלישית בגודלה בעולם, אחרי קינג (יצרנית קנדי קראש) וזינגה (יצרנית פארמוויל). מאז הקמתה, היא צומחת בעשרות אחוזים בשנה: הכנסותיה ב–2013 מייצגות צמיחה של 57% לעומת 2012, ואלו של 2012 ייצגו צמיחה של קרוב לפי ארבעה לעומת 2011. לפלייטיקה יש כיום 25 מיליון משתמשים שמשחקים מדי חודש באחד משלושת המשחקים העיקריים שלה: סלוטומניה, בינגו בליץ וסיזרס קזינו, ו-700 עובדים במשרדיה בתל אביב, סנטה מוניקה, מונטריאול, רומניה, ארגנטינה, אוקראינה ובלארוס. כשנרכשה על ידי סיזרס, היו לה רק 20 עובדים.

"האופי הישראלי 
מתאים לתעשייה”

“פלייטיקה היא כנראה ההשקעה הכי טובה שעשינו”, אומר גרבר. "העסקה עם Harra’s (רשת מלונות ובתי קזינו שהתמזגה עם סיזרס ב–2005) היתה טובה, וגם של אליפות העולם בפוקר, אבל לפחות בעשר השנים האחרונות, פלייטיקה היא בהחלט הרכישה הכי טובה שעשינו. מדובר בסיפור צמיחה מדהים, ועוד בתחום שלא היינו מעורבים בו קודם לכן”.

בשנה האחרונה פלייטיקה וסיזרס פעילות במיוחד בתחום הרכישות של יצרניות משחקים למובייל. בפברואר רכשה פלייטיקה את פסיפיק אינטראקטיב הבריטית־ישראלית, היצרנית של משחק הפייסבוק House of Fun. זו היתה הרכישה הרביעית של CIE, חטיבת הסושיאל והגיימינג שהקימה סיזרס לאחר רכישת פלייטיקה, והשנייה שלה בישראל.

רכישת פלייטיקה וההצלחה שלה זכתה החברה הובילה בשנים האחרונות לצמיחתן של חברות משחקים ישראליות נוספות, כמו דרגונפליי, שמפתחת גם היא משחקים המבוססים על משחקי הימורים ונמכרה ביוני לחברת המשחקים Bally תמורת כ-100 מיליון דולר, וסיידקיק. “פלייטיקה הקימה תעשייה חדשה”, אומר אנטוקול, 46, שנולד בלטביה ועלה לישראל בגיל 4. אף שהקים את פלייטיקה רק ב–2010, הוא אחד מוותיקי תעשיית הגיימינג בישראל, לאחר שהקים את חברת סימייט ומכר אותה לפני כשש שנים לחברת המשחקים הישראלית אוברון, שנסגרה מאז.

לדברי גרבר, 49, שעד 2008 שימש מנכ”ל חברת ההימורים המקוונת הבריטית פארטי־גיימינג, חברות כמו פלייטיקה, שלא עוסקות בהימורים בעצמן, הן העתיד של חברות כמו סיזרס. “זה הגל הבא של לאס וגאס”, הוא אומר. “60% מההכנסות שלנו כיום לא נובעות מהימורים. הן מגיעות מבידור, מזון, משקאות, חיי לילה ומועדונים. יש לנו גם עסק קטן של הימורים מקוונים, אבל בחטיבה שכוללת את העסק הזה ואת פלייטיקה, פלייטיקה אחראית ל–90% מההכנסות”.

לדבריו, רכישת פלייטיקה והכניסה של סיזרס לתחום המשחקים החברתיים נבעה מהאכזבה שלו מכך שתחום ההימורים המקוונים, שבו הוא תומך בהתלהבות, לא ייהפך לחוקי בעתיד הקרוב. “ישבתי בלאס וגאס ואמרתי, 'הימורים מקוונים לא יהיו חוקיים כל כך מהר, אז מה נעשה?' ואז גילינו את תחום הסושיאל גיימינג. וזה תחום מרתק: לא רק שאתה מכניס כסף - רק אחוז קטנטן מהמשתמשים באמת עושים את זה - אלא שאתה לא יכול להוציא כסף החוצה, זה מה שהופך את המשחקים האלה לכל כך ייחודיים. אמרתי, "זה עסק מושלם, אם נשב ונחכה שהימורים מקוונים יהיו חוקיים, ייתכן שהם אף פעם לא יהיו'. אז החלטנו להיכנס לזה, ומה שהיה הכי טבעי הוא כמובן משחקים שמבוססים על משחקי קזינו. חיפשתי ספציפית חברה ישראלית, כי לדעתי האופי הישראלי מאוד מתאים לתעשייה החדשה הזאת, שדורשת הסתגלות תמידית לפלטפורמות חדשות”.

גרבר הוא תומך נלהב בהסרת האיסור שהטילו מדינות רבות בעולם (בהן ישראל) על הימורים מקוונים, בדומה לבכירים רבים אחרים בתעשיית ההימורים שרואים את האפשרויות הכלכליות האדירות הטמונות בלגליזציה של הימורים מקוונים. אפילו כיום, עם כל הבעיות התדמיתיות והחוקיות הקשות של תעשיית ההימורים המקוונים, מדובר בענף שמגלגל 36 מיליארד דולר בשנה - יותר מחצי מההכנסות של תעשיית ההימורים בארה”ב בצורתה הנוכחית. ואולם בארה”ב, שבה גורפת סיזרס את הרוב המוחלט של הכנסותיה, התרת הימורים מקוונים היא הצעה שנויה במחלוקת במיוחד: ברוב מדינות ארה”ב - למעט נוואדה, דלאוור והמצטרפת החדשה ביותר ניו ג’רזי, שהפכה את ההימורים המקוונים לחוקיים בתחומה בפברואר 2013 - קיים איסור על הימורים מקוונים, אך כעשר מדינות אחרות דנות בימים אלה בהצעות ללגליזציה של הימורים ברשת.

בשנה האחרונה נהפך הנושא לזירת התגוששות בין מיליארדרים, כשמצד אחד ניצבות ענקיות הימורים כמו סיזרס ו-MGM שמעוניינות לנצל את האפשרויות הטמונות ברשת כדי להגדיל את הכנסותיהן, ומהצד השני ניצב המיליארדר שלדון אדלסון, בעל השליטה בענקית ההימורים לאס וגאס סנדס, שהשיק בשנה שעברה קמפיין שמטרתו לגרום לקונגרס להטיל איסור מוחלט על הימורים מקוונים בטענה שעל הימורים ברשת אי אפשר לפקח ושמדובר בתעשייה טורפנית שמנצלת ילדים. בעוד שבשנה שעברה, עם אישור ההימורים המקוונים בניו ג’רזי, נראה היה שתומכי הלגליזציה ינצחו במאבק, בשנה האחרונה נחלו אדלסון ושותפיו למאבק כמה הצלחות משמעותיות.

“אין קואליציה, יש רק אדם אחד”, אומר גרבר, “אדם מאוד חזק ומאוד עשיר אמנם, אבל אדם אחד. אני בתעשיית ההימורים מאז 1992, אז אני רגיל להגן על העמדה שהימורים מקוונים, כל עוד הם תחת פיקוח, הם דבר טוב, ולמה ההיסטריה שמעודדים אנשים כמו אדלסון לא נכונה. אני עושה כסף מהימורים מקוונים כל כך הרבה זמן, שאני יודע שצעירים ספורים בלבד משחקים בפוקר מקוון או משחקים דומים, משום שצריך לגנוב את תעודת הזהות של ההורים, את כרטיס האשראי שלהם, ואלא אם ההורים משתפים איתם פעולה, מדובר במבצע מסובך. אני לא יודע איך אדלסון לא רואה את האינטרנט כאינטגרלי לעתידו, ייתכן שזה קשור לגיל שלו. בכל מקרה, זה צבוע מצדו, כי הוא בתוך תעשיית ההימורים יותר מכל אדם אחר, ולהיות כל כך עמוק בתוך התעשייה ועדיין להיות נגד צורה אחרת של הימורים, זה לא עקבי”.

בובות של קנדי קראשצילום: רויטרס

"כל העולם יכול להיות לקוח"

בצר להם, פנו חברות ההימורים הגדולות לתחומים אחרים, בהם תחום המשחקים החברתיים, שעליהם הסתערה סיזרס עם רכישת פלייטיקה ושכיום מהווה את הענף הצומח ביותר של החברה, אבל גם בידור, מסעדות, מועדוני לילה וכל דבר שאינו הימורים של ממש. “סיזרס היא לא חברת הימורים, היא חברת בידור שיש לה מרכיב מאוד חשוב בעולם בתי הקזינו ועוד מרכיב קטן מאוד של הימורים מקוונים, לצד חטיבת גיימינג גדולה. ואם תראה את המומנטום בלאס וגאס ובמקומות אחרים, תראה שהמגמה היא התרחקות מתלות בהכנסות מהימורים בלבד, כי זה מה שהמבקרים שלנו רוצים”, אומר גרבר.

אבל למה סושיאל גיימינג?

גרבר: “משתי סיבות פשוטות: כיום לבנות מלון־קזינו חדש עולה 2 מיליארד דולר, וליצור משחק חברתי עולה הרבה פחות. ההון הדרוש כדי לצמוח הוא כל כך גדול כיום, שזה הרבה יותר זול לפתח משחקים. מה גם שאם אני מנהל קזינו בלאס וגאס, יש לי רק מספר מסוים של אנשים שיכולים להיכנס בו ביום אחד. בעולם המקוון יש מיליארד משתמשים שיכולים לשחק במשחקים של פלייטיקה. אפילו שרק 1.5% מהם משלמים כסף כדי לשחק, העובדה שכל העולם יכול להיות לקוח שלך זה מה שמעניין בביזנס הזה”.

בסך הכל לא התרחקתם יותר מדי מהמגרש הביתי. המשחקים של פלייטיקה מבוססים על משחקים שקיימים בבתי הקזינו שלכם.

גרבר: “זה הנושא שלהם, כן, ואנחנו לא מתביישים בכך, אבל זאת רק האריזה שלהם. באותה מידה הם היו יכולים להיות על טוסטרים. קשה לומר מה גורם לאנשים לאהוב משחק מסוים, אבל המשחקים שלנו ידועים כבר יותר מ–100 שנה. אם נעשה אותם כיפיים למשחק במובייל, הם יהיו הצלחה, וזה מה שרוברט עושה”.

האם זה מה שעושה אותם פופולריים, העובדה שהם מבוססים על משחקים אמיתיים? שהם מעבירים את חוויית ההימורים, רק בלי כסף?

גרבר: "קשה לומר, כי המשחק הכי פופולרי כיום במובייל הוא קנדי קראש, ואם היית שואל אותי לפני 5 שנים איזה משחק יהיה יותר פופולרי, בלאק ג’ק או משחק שמבוסס על ממתקים, הייתי אומר בלאק ג’ק - והייתי טועה. אם היית שואל אותי איזה משחק יהיה פופולרי יותר, בלאק ג’ק או משחק שבו אתה הורג ציפורים, הייתי אומר לך גם בלאק ג’ק - ושוב הייתי טועה”.

אנטוקול: “לא המצאנו שום דבר חדש. היתרון שלנו הוא בביצוע. לקחנו את משחקי המזל והתאמנו אותם לסביבה בפייסבוק, זה הכל. אותה מכונת מזל, אותו פוקר, אותו בינגו, רק בפלטפורמה חברתית. אנחנו לא מתרחקים מהזווית של הקזינו. זה נושא טוב. ועדיין, אותו אחוז שמשלמים אצלנו משלמים גם בקנדי קראש, רק שבקנדי קראש יש פי עשרה משתמשים שמשלמים. ההבדל הגדול הוא שאנחנו נהיה שם עוד שנה־שנתיים. קשה לי לדמיין את קנדי קראש רץ עוד שנה־שנתיים כפי שהוא כיום”.

יש דמיון מסוים בין תעשיית ההימורים לתעשיית המובייל גיימינג. משחקים כמו קנדי קראש הואשמו לא פעם שהם מבצעים מניפולציות במשתמשים ומעודדים התמכרות.

שלדון אדלסוןצילום: AP

גרבר: “רק 1.5% מהמשתמשים, בממוצע, משלמים כסף כדי לשחק. אם נעשית כאן מניפולציה, אז היא לא מוצלחת במיוחד. כשמשחק כמו קנדי קראש עושה מיליון דולר ביום, זה מעלה שאלות על הביזנס. אנשים מתחילים לשאול ‘איך אתה עושה את זה? אתה בטח עושה מניפולציה’. אנחנו לא מאמינים בכך. יש אנשים עם בעיות התנהגותיות: הן אולי יתבטאו בקניית יתר באינטרנט, או בהוצאה של סכומים מוגזמים על קנדי קראש או סלוטומניה, אבל הקיום שלהם הוא חלק מהעולם. מדובר באחוז קטן ואנחנו לא מחפשים אותם”.

ובכל זאת, יש פה אלמנט לא קטן של הימורים: האדרנלין, המנגנונים הפסיכולוגיים של מאמץ ותגמול, מזכירים מאוד את מכונות המזל המוכרות לנו.

גרבר: "אסביר את זה ככה: אתה בבית ויש לך ארבעה כרטיסי אשראי עם מסגרת של 10,000 דולר בכל אחד. אבל יש לך רק 10,000 דולר בבנק. מי מפקח על הקניות שלך באמזון? אף אחד. אז קל מאוד לקנות באמזון עד שכל כרטיסי האשראי שלך חסומים, ופתאום יש לך חוב של 40 אלף דולר לאמזון. האם קניות הן ממכרות? כן. האם יש דרך לשלוט בקניות של אנשים באינטרנט? לא כל כך. מספר מצומצם של אנשים סובלים מאישיות התמכרותית, ואי אפשר לשלוט בזה”.

במיוחד ילדים עשויים להתמכר למשחקים כאלה.

אנטוקול: “אני יכול לומר לך בכנות שאין לנו קהל צעיר שמשחק במשחקים שלנו. זה משעמם אותם. את הבת שלי המשחקים שלנו משעממים. הם מעדיפים לשחק קנדי קראש, אנגרי בירדס, סימס. השחקנים שלנו הם מבוגרים יותר, וגם יותר נשים מגברים, אנשים שנמשכים למשחקים כמו פוקר או בינגו”.

איך אתם מסבירים את ההצלחה של פלייטיקה? היו חברות לפניה שפיתחו משחקים דומים, שמבוססים על משחקי מזל, וגם כיום יש לה מתחרות שמתפתחות משחקים דומים.

אנטוקול: “הייחוד שלנו הוא בביצוע. בפייסבוק, למשל, לא היינו המשחק הראשון שהתבסס על מכונות מזל. אמרו לנו ‘עזבו, זה לא עובד כל כך טוב, נסו משחק אחר’. היתרון הגדול של הביזנס שלנו, והסיבה שאנחנו מצליחים לעומת המתחרים, היא שאנחנו היינו הראשונים בכל פלטפורמה. היינו הראשונים בפייסבוק, הראשונים באייפון, היינו הראשונים באנדרואיד, הראשונים באמזון. כיום אנחנו חברה גדולה, ואנחנו עדיין מנסים להסתכל לעתיד ולחשוב מה יהיה השלב הבא, כי גם אם אנחנו לא יודעים מה הוא, אנחנו יודעים שהוא יבוא מאוד־מאוד בקרוב”.

איך שומרים על צמיחה וממשיכים לגדול בתחום כל כך הפכפך כמו המשחקים למובייל? משחק פופולרי היום יכול ליהפך תוך זמן קצר למיושן, וחברה שמובילה את השוק היום יכולה ליהפך פתאום ללא רלוונטית. זה כבר קרה ללא מעט מהמתחרים שלכם.

גרבר: “אחד הדברים החשובים הוא שאנחנו לא מחפשים את הלהיט הבא. זה לא הוליווד”.

אנטוקול: “חלק מהחברות בתחום מתנהגות כמו אולפני סרטים, תמיד מנסות לעשות את הלהיט הבא. יש פה מודל עסקי בעייתי, כי לא תמיד הלהיט הבא מגיע. לפני שלוש שנים היית אומר זינגה באותה נשימה כמו אקטיביז’ן ו–EA (שתיים מיצרניות המשחקים הגדולות בעולם), אבל הם לא הצליחו להביא את הלהיט הבא ודעכו. פלייטיקה לא בנויה ככה. החברה שלנו הרבה יותר יציבה והרבה יותר שמרנית בקטע הזה. המשחקים שלנו הם משחקים ששיחקו אותם לפני 20 שנה ו–30 שנה בפלטפורמות כאלה או אחרות, ושישחקו גם בעוד עשרות שנים. אז הבסיס שלנו יציב. המשחקים שלנו לא יעשו חשיפה מטורפת כמו קנדי קראש, אבל מצד שני הם הרבה יותר יציבים ממנו. כשאני מסתכל על השנה קרובה, אני יודע שאני הולך לגדול. זה לא שאנחנו לא רוצים להביא את הקנדי קראש הבא, אנחנו בהחלט רוצים את זה ועובדים על זה, אבל לא על זה מבוססת הצמיחה שלנו. 80% מכוח האדם שלנו עובדים על פיתוח תוכן למשחקים קיימים”.

גרבר: “במקביל, אנחנו אגרסיביים מאוד ברכישות”.

אנטוקול: “מאוד. אני לא מכיר חברה אחרת שרכשה שלוש חברות ב–18 החודשים האחרונים, ושכולן היו הצלחה”.

אז המפתח להצלחה הוא רכישות והתבססות על משחקים מוכרים?

אנטוקול: “ומהירות. התעשייה הזאת נעה מהר: לפני שלוש שנים, בכנסים של התעשייה כולם דיברו על פייסבוק; לפני שנה אף אחד לא דיבר על פייסבוק, כולם דיברו על אפל; עכשיו כולם מדברים על אנדרואיד; ותכף הם ידברו על אפל שוב. התעשייה הזאת אכזרית מאוד. לפני שלוש שנים היו חברות ענקיות שפיתחו משחקים לפייסבוק שכיום אף אחד לא זוכר את השמות שלהן. למה? כי הן היו אטיות מדי.

"לפני ארבע שנים היה לי משחק אחד על פלטפורמה אחת. 100% מההכנסות שלנו הגיעו ממשחק אחד בפייסבוק. כיום יש לנו שבעה משחקים ב–12 פלטפורמות. ככה אנחנו מגינים על עצמנו: יותר משחקים מיותר סוגים ביותר פלטפורמות. זה ההבדל בין פלייטיקה של לפני שלוש שנים ופלייטיקה של היום - אנחנו יותר יציבים ויותר בני קיימא”.

גרבר: “אנחנו גם לא נשואים לקונספט של משחקים שמבוססים על משחקי מזל. נבצע רכישות נוספות של אפליקציות אחרות. יש לנו עכשיו את המומחיות והמבנה לשם כך. נקנה גם משחקים על דובי פנדה אם נחשוב שנוכל להרוויח מהם”.

השאלה היא אם השוק אינו רווי, ואם הוא לא יהיה רווי הרבה יותר בעתיד, בצורה שתקשה על חברה כמו פלייטיקה להמשיך לצמוח בעשרות אחוזים כל שנה.

אנטוקול: “זאת השאלה הכי גדולה בתחום הזה. אני מודע לזה שאין תחום בעולם שיכול להמשיך לצמוח בצורה הזאת במשך עשרות שנים, אך אני כן חושב שאנחנו בתחילת הדרך ורק מגרדים את אפשרויות הצמיחה שלנו. אחוז המשלמים על משחקים הוא עדיין נמוך - 98% מהשחקנים משחקים בחינם - ואני מקווה שזה ישתפר. קנדי קראש בהחלט עזר המון לחנך את השוק ולהביא משלמים חדשים, אבל יש עוד המון שאפשר להשיג, לכן הצמיחה נמצאת לדעתי לעוד הרבה שנים”.

גרבר: “יש גם גדילה גיאוגרפית. אם תסתכל על ההכנסות שלנו ותבדוק כמה מגיעות מסין, זה אפס. הודו, ברזיל, אירופה, אנחנו שחקנים קטנים שם. כיום אנחנו מתמקדים באסיה ובדרום אמריקה. אלה המטרות שלנו ל–2015. הצמיחה הגדולה תבוא משם”.

אנטוקול: “העולם משתנה. לפני עשר שנים לתעשיית הגיימינג היה מודל עסקי אחר. כיום המודל המוביל הוא Freemium, אבל בעוד שלוש־ארבע שנים יהיה מודל עסקי אחר. אי אפשר לחזות את זה. באחת הפגישות הראשונות עם סיזרס שאלו אותי איפה אני רואה את החברה בעוד שלוש שנים. אמרתי ‘שלוש שנים? אני לא יודע לומר איפה נהיה בעוד חצי שנה”.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker