סוכריות נגד כאבים ואבקת דם: הפרויקט המפתיע שהציל פצועים ב"צוק איתן" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוכריות נגד כאבים ואבקת דם: הפרויקט המפתיע שהציל פצועים ב"צוק איתן"

מקלון נגד כאב ו-"תחבושת פלא": "צוק איתן" היה טבילת האש של פרויקט "שומר אחי" של חיל הרפואה - תוכנית בהשקעה של 30 מיליון שקל, שנועדה לשפר את שיעורי הישרדות הפצועים ולהקל על כאביהם בשדה הקרב

95תגובות

תמונות בתי החולים המוצפים בפצועים, המסוקים שפורקים עוד ועוד נפגעים, הרופאים שמטפלים בהם והמאבק על חייהם של החיילים היו בין האייקונים של מבצע צוק איתן. מה שהתמונות האלה לא סיפרו את מה שקדם להן: המאבק על הפצועים בשטח בדקות הראשונות והקריטיות לאחר שנפגעו.

מבצע צוק איתן היה טבילת האש הראשונה של פרויקט הדגל של חיל הרפואה בשנים האחרונות - "שומר אחי" - תוכנית רב שנתית שהושקעו בה 30 מיליון שקל ונועדה לשפר משמעותית את שיעורי ההישרדות של פצועים בשדה הקרב.

עדיין מוקדם לדעת במדויק כמה חיילים ניצלו כתוצאה מהשיפורים שהוכנסו ברפואת השדה בצה"ל, ובצבא נזהרים מלצאת בהצהרות ובמספרים, אך כבר עתה ברור כי במבצע האחרון נעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות רפואיות חדשניות שלא היו קיימות במערכות קודמות ולא קיימות בצבאות אחרים בעולם, ובהצלחה מרובה.

REUTERS

"רוב האנשים מתים בסמוך לזמן ולמקום שבו נפצעו, ולכן חיפשנו דרכים להביא קדימה את הרפואה המתקדמת, ממוקדת ורלוונטית, כדי להציל כמה שיותר חיילים", אומר ראש ענף רפואה מבצעית בצה"ל, סא"ל ד"ר אלון גלזברג. מושג המפתח הוא "שעת הזהב" - פרק הזמן מרגע הפציעה ועד מותם של כ-90% מההרוגים במלחמה (למעשה 43 דקות ולא שעה). לכן חשוב כל כך לתת טיפול איכותי כבר בשטח.

האויב הגדול ביותר של הפצועים בשטח הוא הדימום. יותר מ-80% ממקרי המוות מפציעות שמוגדרות בנות הצלה הם מאיבוד דם, לפי ההערכות. לדברי אבי בוסקילה, מנכ"ל עמותת חיל הרפואה, "את מרבית הדימומים הקשים שמובילים למוות אי אפשר לעצור באמצעים הרגילים של לחיצה בלבד, אלא נדרשים אמצעים מתקדמים יותר ופינוי מהיר כדי להשיג את היעד הזה".

אלה אכן הנושאים העיקריים שבהם התמקד צה"ל בשנים האחרונות: "כדי לצמצם מקרי המוות ולשפר את הטיפול הראשוני בפצועים, הושם דגש על כמה דברים בסיסיים: תגבור הכוחות באנשי רפואה מיומנים, כמו פרמדיקים ורופאים שמעניקים רמת רפואה גבוהה יותר כבר בשטח, ציודם בכלים רפואיים מתקדמים יותר, ופינוי מהיר לבתי חולים", אומר גלזברג. לדבריו, "הפינוי בצוק איתן היה הצלחה אמיתית. במלחמת לבנון השנייה היו פצועים שסבלו מאוד במשך שעות עד שפינו אותם לבתי חולים. הפעם הפצועים פונו לאחור מהר מאוד".

REUTERS

גולת הכותרת של הרפואה בשטח בצוק איתן היו החידושים הרפואיים שנכנסו לשדה הקרב. "עולם הטיפול בטראומה כמעט לא השתנה מאות שנים", אומר גלזברג. "האינפוזיה, למשל, נכנסה לשימוש ב-1831 ולא השתנה דבר. השינויים הראשונים היו בשנים האחרונות, כי צורת המחשבה משתנה - קודם מגדירים את הצורך, ואז פונים לחברות ואומרים להן - תמצאו את הטכנולוגיה, ושזה יהיה כמה שיותר פשוט, זול ופרקטי".

גם בתחום הטיפול בכאב, שבעבר לא זכה כמעט להתייחסות, חלה התפתחות במערכה האחרונה. "זה אחד מלקחי העבר", אומר בוסקילה, "בתחילת מלחמת לבנון השנייה, למשל, שכבו פצועים בשטח בלי שלחובשים היו כלים ויכולת לטפל בכאב שלהם. בשנים האחרונות הגישה השתנתה: ראשית, כל חובש מצויד במזרק אוטומטי עם מורפיום, ויש גם אמצעים נוספים. מעבר לחשיבות של מניעת הסבל המיותר של החייל הפצוע, הוכח במחקרים שלטיפול מיידי בכאב יש חשיבות רבה, כמו הרגעת הפצוע שמאפשרת לטפל בו בקלות רבה יותר. לא פחות חשוב מכך - זה מעלה את הסיכוי לעצור את המעגל של הכאב הכרוני בעתיד, וכן את הסבירות לסבול מתופעות של פוסט־טראומה".

הנה חלק מהעזרים הרפואיים שנכנסו לשימוש מסיבי במבצע צוק איתן:

1. חסם עורקים לשימוש עצמי

"חסמי עורקים נמצאים בשימוש מאז קרב הפלפונס (ספרטה נגד אתונה,431 לפני הספירה) ומאז הטכנולוגיה לא השתנתה", אומר גלזברג. ואולם בשנתיים האחרונות כל חיילי צה"ל מצוידים בחוסם עורקים אמריקאי חדשני בשם CAT (שמחירו כ-25 דולר ליחידה), שנחשב לפסגת הטכנולוגיה בתחום. ה-CAT אמנם נכנס לשימוש במבצע עופרת יצוקה ב-2009, אך בצוק איתן הוא כבר נמצא אצל כל אחד מהחיילים. מדובר ברעיון פשוט: זהו חוסם העורקים "הרוסי" שבו מחזקים את החוסם באמצעות מקל, אלא שב-CAT המקל הוא חלק מהחוסם, שמורכב מסקוצ'ים ומתופסנים, וחיילים יכולים להניח אותו על עצמם באמצעות יד אחת.

"כל הדיוט יכול להניח את ה-CAT. אנחנו מלמדים את החיילים איך להשתמש בו כבר בטירונות, ובצוק איתן היו חיילים שהניחו אותו על עצמם או על חבריהם", אומר גלזברג. "היתרון הגדול שלו, מעבר לשימוש הפשוט, זה שהוא מייצר יותר לחץ על כלי הדם - ויותר ביעילות. יש הרבה מדע מאחורי הפלסטיק הזה. הוא מתוכנן כך שיהיה איזון אופטימלי בין לחץ שמזיק לעצב לבין עצירת הדימום".

2. תחבושת שמזרזת
 את קרישת הדם

עבור פצעים שחוסם עורקים לא מתאים להם, נמצאת כיום בשימוש תחבושת המוסטטית - תחבושת שלא רק סופגת את הדם כמו תחבושת רגילה, אלא מכילה חומר מיוחד שמזרז את קרישת הדם. התחבושת מתאימה, למשל, למקרים של דימומים מאזורים שחוסמי עורקים לא מתאימים להם, כמו קטיעה גבוהה או פציעת בטן. "מאות בשנים השתמשו בתחבושות כדי לעצור את הדם, אך כאן יש תחבושת שמייצרת סביבה תגובה אקטיבית של קרישה. זה מציל חיים", אומר גלזברג.

לכל חובש בצה"ל יש כיום בערכה תחבושת כזו, שפותחה גם היא בארה"ב (מחירה כ-40 דולר ליחידה), ועד לעופרת יצוקה היא היתה רק ברשות הרופאים. בנוסף, במהלך צוק איתן השתמשו רופאים ופרמדיקים בזריקות הקסקפורן (מחירה כ-8 שקלים למנה), שהיא, לדברי גלזברג, "בטוחה, זולה, עמידה לחום, וככל שנותנים אותה יותר מוקדם מצילה יותר אנשים". התרופה פועלת כך שהחומר הפעיל שלה משמר את הקרישה הטבעית של הגוף ומעכב את מנגנון פירוק הקרישים. "העולם מכיר את התרופה הזו הרבה שנים, אך אנחנו מהראשונים בעולם שמביאים את זה ממש לשדה הקרב", אומר גלזברג.

3. מנת דם אינסטנט

"אבקת פלזמה" נשמעת אולי כמו מדע בדיוני, אך מתברר שמדובר בטכנולוגיה ישנה למדי ששודרגה בשנים האחרונות ונהפכה לחלק מהפק"ל במבצע האחרון: פלזמה יבשה, או אבקת פלזמה (מחירה כ-120 יורו לאמפולה - צה"ל רכש 500 מנות מגרמניה), היא בעצם "מוצר דם" שמיובש בשיטה המזכירה שיטת ייבוש של נס קפה, כשבערבוב עם נוזל נהפכת למעין מנת דם זמינה ומצילת חיים. השימוש הראשון בפלזמה היבשה נעשה לפני כמה שנים, כאשר צה"ל הציל כך את חייו של פלסטיני שנפצע קשה בתאונת דרכים בבקעה. מאז היא שימשה להצלת חיים רבים של פצועים סורים שמטופלים על ידי צה"ל בצפון, ובמלחמה הנוכחית שימשה גם את פצועי צה"ל.

היתרון הגדול של הטכנולוגיה הוא שבניגוד למנות דם שדורשות קירור או הקפאה, במקרה של פלזמה, את האבקה אפשר לקחת לתוך שדה הקרב. "כל רופא ופרמדיק נכנס עם זה על הגב", אומר גלזברג. "יש שקית פלזמה ובקבוק נוזל - מערבבים, ותוך שלוש דקות מקבלים פלזמה מהסוג הנכון. זה הומצא כבר בשנות ה-40, אבל הפסיקו להשתמש בזה בגלל שהיו חיילים שחטפו זיהומים ממוצרי הדם. בשנות ה-90 הגרמנים לקחו את זה על עצמם, וכיום הם מייצרים פלזמה כזו עם טכנולוגיה מיוחדת שמשמידה וירוסים וחיידקים במנה. לאט-לאט נצבר ניסיון של 234 אלף איש שקיבלו את הפלזמה - והיא הוכחה כבטוחה יותר אפילו מהפלזמה שיש בבנקי הדם. היא עמידה לחום, פשוטה, זולה ומצילה חיים. כיום צה"ל הוא היחיד שמחזיק במוצר הזה מחוץ לגרמניה ולצרפת".

REUTERS

4. סוכריה על מקל נגד כאבים

האקטיק, מעין סוכריה על מקל שנועדה לטפל בכאב מתפרץ (מחירה 39 שקל ליחידה), זכתה לפרסום רב כאשר נכנסה לסל הבריאות לפני כמה שנים לטיפול בכאבים מתפרצים של חולי סרטן, ובצוק איתן אימצו את התרופה גם בצה"ל. התרופה, המבוססת על החומר הפעיל פנטניל (החזק פי 100 ממורפיום), עובדת במנגנון שונה מהמורפיום, אך מטפלת בכאב ביעילות רבה: מקלון אקטיק מתחת ללשון - והכאב מטופל למשך שעה לפחות.

"הכאב היה תחום ששנים שגינו בו, נתנו לפצועים לסבול אם כפילוסופיה של 'לא נורא תחזיק מעמד', ואם מפני שלא ייחסו לזה חשיבות לעומת טיפול בפצעים", אומר גלזברג. "האקטיק הופך את הפצועים לכאלה שלא סובלים ושאפשר לטפל בהם, ואף לא גורם לירידה בלחץ הדם - אחת הבעיות של מורפיום ונגזרותיו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#