הפרדוקס השחור 
של אובמה: החיים בוושינגטון טובים יותר, אם אתה לבן - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרדוקס השחור 
של אובמה: החיים בוושינגטון טובים יותר, אם אתה לבן

בחירת אובמה לנשיא הזרימה חיים חדשים לבירת ארה"ב: ברים אופנתיים, שכונות שקמו לתחייה ומחירי נדל"ן מטפסים ■ אבל ככל שמצב משתפר, מצבם של התושבים השחורים, שמהווים בה רוב, מידרדר

12תגובות

"וושינגטון השתפרה מאוד בשנים האחרונות ונהפכה לעיר מבוקשת. אזורים שלמים מתחדשים, ברים ומסעדות נפתחים כל הזמן, יש עושר תרבותי ויש הרבה יותר מה לעשות מאשר בעבר", אומר מייקל, צעיר כבן 30 שעבר לבירת ארה"ב ב–2010, בזמן שאנחנו נהנים מהופעת ג'אז פתוחה המתקיימת באחד הפארקים הסמוכים לגבעת הקפיטול מדי יום שישי.

כתבות נוספות ב-TheMarker

הכירו: "מעיל רוח" - המערכת ששומרת על חיילי השריון בעזה

ההגנה היחידה מפני פגיעת טילים במטוסים: להימנע מטיסה באזורי קרב

AP

מייקל ואשתו גרים בדירת 2 חדרים באזור לוגאן סירקל - מהאזורים האופנתיים בעיר כיום, שכמו לא מעט שכונות אחרות עבר גם הוא ג'נטריפיקציה, או במלים אחרות, "לבנים עוברים לעיר ושחורים עוזבים אותה", כפי שהוא מתאר. "‫‬האזור של רחוב 14, שבו אנחנו גרים, היה לפני עשר שנים מוקד של סמים וזנות. לפני שלוש שנים, רוב המסעדות והחנויות לא היו קיימים בכלל. אני זוכר שקראתי בקיץ שעבר שרק ברחוב הזה נפתחו 25 מקומות חדשים תוך חודשיים בלבד".

ג'נטריפיקציה - המוגדרת כחדירה של אוכלוסיה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות עוני במרכזי הערים - היא המונח שמתאר את השינוי המרכזי שהתחולל בבירת ארה"ב בעשור האחרון. "השינוי מתחיל מדור צעיר שגדל בפרברי הערים, וההורים שלו היו צריכים להזדחל בפקקים לתוך העיר כל יום בדרכם לעבודה. הדור הזה החליט שהוא רוצה לגור במרחק הליכה מהכל, וכך התהפכה התמונה - מרכז העיר נעשה עשיר והפרברים הפכו לעניים", מסביר מייקל, שמהווה דוגמה מובהקת לתהליך שהוא מתאר: צעיר לבן משכיל, בעל הכנסה נאה ועבודה קבועה, שעבר לגור באזור שעד לא מזמן היה שחור ועני.

תהליך הג'נטריפיקציה מתרחש בהרבה ערים בארה"ב ובעולם, אלא שוושינגטון אינה עוד עיר. בחזית היא בירת המעצמה החזקה והעשירה בעולם, אך בעורף היא מתמודדת מזה עשורים עם בעיית עוני קשה, רובה ככולה של תושביה השחורים. בארה"ב הקהילה השחורה היא מיעוט, אך בוושינגטון היא הרוב: שיעור השחורים באוכלוסיית העיר גבוה מ–50%, וכל ראשי העירייה של וושינגטון מאז 1974 היו שחורים. עכשיו גם הנשיא נכלל בסטטיסטיקה הזאת.

שיעור השחורים בוושינגטון עדיין גבוה - 50.7% לפי נתונים פדרליים ב–2010. אך הוא נמצא בדעיכה מהירה: תוך עשר שנים הוא ירד מיותר מ–60%, בעוד ששיעור הלבנים בעיר קפץ באותן שנים מ–30% ל–38.5%. שיעור ההיספנים בעיר עולה בקצב מתון והגיע לכ–9%.

באופן פרדוקסלי, מגמת ההלבנה של העיר השחורה קיבלה תנופה דווקא עם כניסתו לבית הלבן של הנשיא השחור הראשון. "העובדה שברק אובמה נבחר הזרימה אלפי עובדי ממשל חדשים והאיצה את הג'נטריפיקציה", אומרת ג'וליאנה דנהאם־אירווינג, עורכת דין העובדת בבנק העולמי, המתגוררת בעיר מזה יותר מ–15 שנה. "זה תהליך מורכב, כי מצד אחד אנשים נפלטים מבתיהם, אבל מצד שני הוא יוצר עושר. כשעברתי לכאן מניו יורק ב–1998 הרגשתי שהגעתי לעיר אטית ואפורה, אבל היום הרבה אזורים נמצאים בפריחה והחיים בעיר נעשו תוססים".

כמו אובמה, גם דנהאם־אירווינג מגיעה ממשפחה מעורבת, וכמוהו גם היא עבדה בעברה עם אוכלוסיות קשות יום. "בעבר הייתי תובעת מטעם הפרקליטות של העיר, ובעלי הוא חוקר במשטרה, כך שאני מכירה מקרוב את הנעשה בשכונות הקשות ביותר של וושינגטון. יש בעיר הזאת כיסים של עוני עמוק שעדיין לא התמודדו אתם, גם במהלך שנות הנשיאות של אובמה. השכונות האלה לא השתפרו כלל בשנים האחרונות".

"שיעור השחורים בשכונות העניות של וושינגטון הוא 98%–99%. זאת הפרדה גזעית מוחלטת", אומר אד לאזיר, העומד בראש ארגון DCFPI
(DC Fiscal Policy Institute), שקם ב–2001 כדי לקדם אוכלוסיות חלשות בעיר ולהשפיע על מדיניות התקציב העירוני.

חצי משכר הלבנים, 
פי שישה יותר אבטלה

AP

2008 היא לא רק השנה שבה שחורים (וגם לבנים) הצביעו בהמוניהם לאובמה, אלא גם השנה שבה היכה בהם המשבר הפיננסי. והיכה שוב, ושוב. מאז פרוץ המשבר, הפערים בין שחורים ולבנים בוושינגטון גדלו משמעותית. "אם אתה לבן ובעל תואר אקדמי, זה כאילו שהמשבר כלל לא התרחש - המשכורות המשיכו לעלות ואנשים נהנו מהפריחה של העיר", אומר לאזיר. "אבל אם אתה לא לבן, זה סיפור אחר לגמרי. עבור שחורים, המשבר הכלכלי נמשך".

בוושינגטון קל לזהות את הפרדוקס השחור: שככל שמצב העיר משתפר, מצב השחורים בה מידרדר. מאז 2008 קפץ שיעור האבטלה בקרב שחורים בעיר מ–10.4% ל–17%, עלייה של 66%, בעוד שבקרב לבנים הוא ירד מ–3% ל–2.7% בלבד. גם שחורים שהצליחו לשמור על עבודתם בוושינגטון בשנים הקשות לא רוו נחת: בעוד שרמת ההכנסה החציונית שלהם נותרה בעינה, קצת יותר מ–17 דולר לשעה, משכורות הלבנים עלו ב–9% ל–32.3 דולר לשעה - כמעט כפול.

למעשה, גם מצבם של השחורים המועסקים הורע. הסיבה: מחירי הדיור בעיר קפצו במהלך שנות המשבר בשיעור חד יותר מאשר בשנים שלפני כן. המחיר החציוני לשכירת דירה בוושינגטון עלה ב–50% תוך עשר שנים - מ–735 דולר לדירת חדר ב–2000 ל–1,100 דולר ב–2010. ערכו החציוני של נכס הוכפל באותן שנים ל–400 אלף דולר. בד בבד, מספר הדירות הזולות בוושינגטון, שדמי שכירותן נמוכים מ–750 דולר בחודש, צנח ב–72%, לפי נתוני DCFPI.

כשהשכר קופא ומחיר הנכס קופץ, משפחות רבות מתקשות להמשיך לממן את שכר הדירה. "66% מהמשפחות העניות מוציאות כיום מחצית מההכנסה על דיור, רובן ככולן משפחות שחורות", אומר לאזיר. "השילוב של משכורות שיורדות ומחירי דיור שקופצים הוא קטלני. רבות מהמשפחות לא יכולות להמשיך לממן את שכר הדירה, ופשוט עוזבות. התהליך הזה התחיל אחרי 2000 והתגבר אחרי 2005". אזורים בולטים שעברו ג'נטריפיקציה הם שכונת קולומביה הייטס, רחוב U ובלומינגדיילס. "הרבה מהשחורים עוזבים למחוז פרינס ג'ורג', מחוץ לעיר, ממש על הגבול המזרחי".

"גם כשאובמה יכול היה, 
הוא לא עזר לעיר"

עד שנות ה–50 התמונה היתה הפוכה: שיעור הלבנים בוושינגטון היה כ–70%, ושיעור השחורים נע סביב 30%. אולם תור הזהב של הפרברים לאחר מלחמת העולם השנייה הזרים אליהם בעיקר משפחות לבנות, שנטשו את מרכזי הערים האלימים. ב–1960 כבר היתה וושינגטון לעיר בעלת רוב שחור. שיעורם באוכלוסיית העיר הגיע לשיא של 70% ב–1980, עם היבחרו לנשיאות של רונלד רייגן, הנשיא שהיטיב אולי יותר מכל עם ארה"ב הלבנה והעשירה. כל היתר, ושחורים במיוחד, סבלו מאז מקיפאון או מירידה בשכר — עד היום. משדה התעופה על שם רייגן בעיר אפשר להשקיף על הגטאות השחורים מדרום לנהר אנה סקושיה.

בחירתו ההיסטורית של אובמה, 20 שנה בדיוק אחרי תום עידן רייגן עוררה תקוות אדירות בקרב הקהילה השחורה בארה"ב. בוושינגטון, עם רוב שחור, ייחוס גיאוגרפי ותמיכה חסרת תקדים של יותר מ–90% באובמה בבחירות 2008 ו–2012, הציפיות היו גבוהות במיוחד. "כמובן ששחורים ציפו שאובמה ינקוט מאמץ מיוחד בעיר", אומרת דאנהם־אירווינג. "לכן חלקם חשים אכזבה ממנו, אבל חלקם גם מבינים את סדר העדיפויות של הנשיא, שנבחר להיות נשיאם של כל האמריקאים".

"שחורים רבים בעיר כועסים על אובמה, משום שמבחינה פורמלית, וושינגטון הבירה נמצאת בשליטה פדרלית", אומר לאזיר. לדבריו, כל חוק עירוני עובר אישור רשמי של הקונגרס. אף שהממשל נזהר לא לפגוע בסמכות של ראש עירייה נבחר, הוא יכול להטיל וטו על חוקים או לקבל החלטות ישירות הקשורות לעיר. ואכן, נשיאים נבחרים נוטים לפזר הבטחות גם לגבי וושינגטון. "לרוב הם מכריזים על רצון לשפר את העיר ואחר כך פשוט שוכחים את זה. הזכור ביותר הוא ביל קלינטון, שעשה מצעד בשכונות העניות של העיר, הבטיח הבטחות ולא עשה כלום", אומר לאזיר.

במקרה של אובמה, אחת הפעמים היחידות שהוא בחר להתערב בחוקי העיר היתה דווקא למען יריביו המרים: "הרפובליקאים רצו לאסור על וושינגטון להשתמש בתקציב שלה כדי לסייע במימון הפלות, ואובמה הסכים לכך - במקום להגיד לא, כי לעיר יש סמכות לעשות כרצונה. הוא פשוט ויתר להם על זה בתמורה למשהו אחר בתקציב הפדרלי. אגב, כמעט כל הנשים שמקבלות סיוע בהפלות הן שחורות. זה היה סמל לכך שגם כשאובמה היה יכול, הוא לא עזר לעיר".

אבל אם גם ראש העירייה שחור, למה צריך לבוא בטענות לנשיא? הרבה לפני זריחתו של אובמה, פוליטיקאים שחורים בוושינגטון איכזבו את בוחריהם במשך שנים ארוכות. עד 1974 הממשל הפדרלי היה ממנה ועדה מסדרת שניהלה את העיר. מאז שהוכרז על ביטולה לטובת בחירות מוניציפליות, הרוב השחור של וושינגטון בחר בראש עירייה שחור. אולם מתוך שישה ראשי עירייה שחורים, כמעט ולא היה אחד שלא מעד - משערוריות פוליטיות, דרך אי־סדרים פיננסיים ועד עונש מאסר על אחזקת קראק וקוקאין. ראש העירייה הנוכחי, וינסנט גריי, הסתבך עם תרומות לא חוקיות של מאות אלפי דולרים לקמפיין שלו, ויסיים בקרוב את תפקידו. את כיסאו הוא יפנה לראש עירייה מסוג אחר - אשה שחורה או גבר לבן: מיוריאל באוזר, מועמדת הדמוקרטים, זוכה בסקרים ליתרון קטן בלבד על המועמד העצמאי דיוויד קטניה, לפי סקר "וושינגטון פוסט" שפורסם לאחרונה. הבחירות ייערכו בנובמבר.

"הבעיות ששחורים מתמודדים אתן בעיר הן השתקפות של בעיות לאומיות - רק שכאן הן קיצוניות", אומר לאזיר. לדבריו, אם ראש העירייה הבא של וושינגטון רוצה למנוע קריסה של הקהילה השחורה, עליו לפעול למען שלוש מטרות: דיור זול, שכר מינימום גבוה והגדלת הכנסות העירייה ממסים. "הדבר החשוב ביותר - לשמור על דיור זול למשפחות. תקציב העיר על שיטור גדול כיום פי ארבעה מתקציב הדיור", טוען לאזיר. הוא משוכנע שתהליך הג'נטריפיקציה יימשך ויזלוג לעבר גם השכונות הקשות ביותר, כמו אנה סקושיה, קונגרס הייטס ודינווד - כולן לא הרחק מגבעת הקפיטול. "לשכונות עצמן צפוי עתיד ורוד, אבל לא לתושבים שגרים בהן היום. תראה את רחוב 14 ורחוב H בלב העיר: ב–1967 זה היה המוקד של מהומות השחורים אחרי רצח מרטין לותר קינג, וכיום הם מלאים במסעדות ובברים אופנתיים של לבנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#