"הנתק בין שני הצדדים 
ירסק אותם כלכלית" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הנתק בין שני הצדדים 
ירסק אותם כלכלית"

פיראס (שם בדוי), יזם ערבי־ישראלי מצליח: "היהודים זקוקים לאיש שיבנה להם את הבית ואנחנו חייבים תעסוקה. אי אפשר לעשות הפרדה בינינו, ולכן השגרה תהיה חייבת לחזור"

24תגובות

פיראס (שם בדוי), יזם ערבי־ישראלי מצליח, לא הגיע לוועידת השלום של "הארץ" שהתקיימה השבוע בתל אביב. "אני נמצא עם לקוח גדול בצפון", הסביר. אבל לא בטוח שזאת הסיבה היחידה. פיראס, שעובד זה שנים רבות עם בכירי העולם העסקי הישראלי, משדר עסקים כרגיל ומתאמץ שלא לתת להידרדרות במצב הביטחוני להשפיע עליו - אלא שזה יותר מורכב. פיראס, שרוצה להעביר מסר של שלום ושותפות, חושש להיחשף בשמו. "בשני הצדדים יש קיצונים שמלהיטים את הרוחות, ואני מעדיף לתת לגל העכור הזה לעבור", הוא אומר.

פיראס לא רק מדבר על שלום, אלא מאמין בכל לבו בשיתוף פעולה בין יהודים לערבים.

אף שהוא רואה באיזו קלות אפשר למוטט אמון שנבנה בעמל רב ובמשך שנים, פיראס מתעקש להיות אופטימי. "אני מאמין שלערבים וליהודים בישראל אין שום סיכוי לחיות ללא שיתוף פעולה. הנתק הזה הוא התרסקות לשני הצדדים, ולכן אני בטוח שהגל הזה יעבור. היהודים זקוקים לאיש שיבנה להם את הבית ואנחנו חייבים תעסוקה. אי אפשר לעשות הפרדה בינינו, ולכן השגרה תהיה חייבת לחזור".

אייל טואג

החשדנות ההדדית שמתפשטת בימים אלה לא תגבר על הצורך בשיתוף פעולה?

"לפני כמה ימים קראתי כתבה על הקריאה לחרם צרכנים על טחינה בארכה. הרגשתי ייאוש גדול כשראיתי שאנשים ביקשו בפייסבוק להחרים את המותג, והאיצו בחברים שלהם לשתף את הקריאה כדי להגיע לקהל גדול. קראתי את זה ואמרתי לעצמי: זה פשוט מפחיד, לא נכון לעשות את זה. הייתי מודאג, אבל אז ראיתי את התגובות שם. היו כמעט 300 תגובות וקראתי את כולן כי רציתי לדעת מה אנשים חושבים. הופתעתי לראות ש–90% מהמגיבים התנגדו למהלך ואמרו שדווקא יקנו שם, וזה עודד אותי. אני מאמין שהרוב הגדול בשני העמים רוצה לחיות בשלום, הקבוצה שעושה את העליהום הם ה–2% שמתנגדים".

האינטרסים משותפים ליהודים ולערביי ישראל, אבל מה לגבי היחסים עם הפלסטינים?

"גם אתם מתקיים שיתוף פעולה חשוב לשני הצדדים. חלק גדול מהיצוא של הרשות הפלסטינית מגיע לישראל. קבלני משנה שעוסקים בטקסטיל, בניילון, בפלסטיק ואפילו במזון עובדים עבור הישראלים, ומצד שני חלק גדול מהיבוא הפלסטיני הוא של מוצרים שמיוצרים בישראל. האינטרס הכלכלי לשלום קיים גם במקרה הזה".

אז האינטרס הכלכלי יכול לגבור על דעות קדומות, עוינות הדדית ואידיאולוגיה?

"כן. אני מאמין שהאינטרסים הכלכליים יכולים לגבור על הכל. בסופו של דבר, כל אדם מונע מאינטרסים כלכליים. הוא רוצה לחנך את הילדים שלו, הוא רוצה לחיות טוב, לאכול טוב, לשפר את רמת החיים שלו. הכל מונע מאינטרס כלכלי, ואין אחד שלא רוצה שהחיים שלו ישתפרו. המהומות האלה רק מרעות את המצב.

"תראי למשל את טייבה: העיר פרחה בשנים האחרונות בזכות שיתוף הפעולה עם היהודים. ועכשיו מה? יספגו הפסדים שבוע, שבועיים, בשבוע השלישי לא יוכלו כבר לספוג. הקושי הכלכלי יחנוק אותם. המצב במגזר הערבי אמנם עדיין רחוק מלהיות משביע רצון, והפערים גדולים, אבל גם שם התרגלו לרף מסוים של רמת חיים שאי אפשר לסגת ממנו חזרה. ולא רק לנו, גם ליהודים נוח המסחר והשיתוף הזה עם המגזר הערבי. הפריחה הזאת הגיעה בזכות אינטרס שהיה נוח לשני הצדדים. לכן אני מאמין שהאינטרסים ינצחו".

קשה לראות את האינטרסים האלה כשפה נופלים עשרות טילים וכששם צה"ל מפגיז בלי הפסקה.

"נכון, זה מצב מייאש, אבל אני לא רוצה להתייאש. אני חושב שהזעם יעבור מהר, ואולי אפילו מהמצב הזה יצמח משהו יותר טוב, הבנה שדרושה חשיבה על נוסחה חדשה ליחסים עם הפלסטינים. הרוב הדומם, משני הצדדים, לא רוצה מלחמות. נפגשתי השבוע עם קבוצה של היי־טקיסטים, שסיפרו לי עד כמה המצב הזה מתסכל אותם ואמרו שיסכימו לשלם כדי שזה ייגמר כבר. אני בוחר מראש להקשיב רק לקולות האלה. אני לא רוצה לשמוע את הקיצוניים, אלא את הקול השפוי".

ואפשר לסנן את רעשי הרקע?

"אפשר וצריך. לתקשורת יש תפקיד מאוד חשוב בהרגעת הרוחות, אבל היא מתקשה לעשות את זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#