הסודות של עולם ההיי-טק: מי החתיך בתעשייה ומי הכי פוץ - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אלו שיודעים

הסודות של עולם ההיי-טק: מי החתיך בתעשייה ומי הכי פוץ

אחרי שהם מסיימים לפרגן זה לזה בפומבי, אנשי סצינת ההיי־טק והיזמות הישראלית מתחברים לרשת החברתית האנונימית סיקרט וכותבים מה הם באמת חושבים על מי הכי חתיך בתעשייה ומי המשקיע הכי גרוע ■ והכל בלי צנזור: "כולם שם בני זונות, מוציאים את הצד הרע בפומבי"

7תגובות

מה קורה כשלוקחים רשת חברתית ומורידים ממנה את השמות ואת הפנים של המשתמשים? איזה סוג של סודות ושקרים נחשפים מאחורי מסיכות אנונימיות ואילו דברים מתגלים על קולגות, מתחרים או אנשים שהם יקירי פייסבוק או המדיה? הרשת החברתית סיקרט (Secret), שמאפשרת שיתוף אנונימי של סודות, הגיעה גם לישראל, מסעירה את סצנת ההיי־טק המקומית וכבר גבתה קורבנות ראשונים. אנשי התעשייה - המשתמשים הראשונים בסיקרט בישראל - נחשפו במהירות לצד האפל והמסוכן שנחשף כשהתקשורת האנושית נהפכת לאנונימית.

"תגידי, את בסיקרט? אם לא אז את צריכה, מקצועית ורכילותית", פנה אלי השבוע מכר, בכיר באחד הסטארט־אפים הישראליים, שתימצת היטב את החוויה שהפכה את האפליקציה לתופעה החמה ושיחת היום בהיי־טק הישראלי. "זה מגניב לאללה וגם קצת דוחה באותו הזמן. בפייסבוק אני לא משתף כלום ולא עושה לייקים. בסיקרט אני יכול להיות יותר חופשי וגם יש מלא רכילות משעשעת", הסביר המכר. "מצד שני כולם שם בני זונות, מוציאים את הצד הרע בפומבי, זה יכול ממש לפגוע באנשים".

העיקרון מאחורי סיקרט פשוט: כל אחד יכול לפרסם כל דבר (טקסט או תמונה) ברשת חברתית סגורה מבלי שאיש יידע מי עומד מאחורי הפרסום. הגישה לתוכן היא באמצעות אפליקציה שכל סוד בה נהפך לריבוע בעיצוב נקי, שאפשר "לאהוב" (בדומה ללייק בפייסבוק) או להגיב לו בצורה אנונימית. האפליקציה בנויה מזרם של סודות שפירסמו "חברים", כלומר משתמשים אחרים ברשת שמספר הטלפון שלהם נמצא ברשימת אנשי הקשר שלכם או שהם חברים שלכם בפייסבוק, וחברים שלהם - לצד סודות מישראל ומהעולם שפירסמו אנשים שלא קשורים לרשת החברים של כל משתמש. אמצעי הזיהוי היחידים של מפרסם הסוד הם מידת הקירבה שלו למשתמש - כלומר האם זהו חבר שמופיע ברשימת אנשי הקשר, חבר של חבר, או המיקום הגיאוגרפי שלו: האפליקציה מציינת אם הוא נמצא בקירבה גיאוגרפית אליכם (למשל "0.4 מייל מכאן") או באיזו מדינה פורסם הסוד.

ללא קרדיט

סיקרט כבשה בסערה את עמק הסיליקון, ובשבועות האחרונים מאומצת גם על ידי הסיליקון וואדי הישראלי. ככל הנראה, בינתיים אין יותר מכמה מאות משתמשים ישראלים בסיקרט, אך בשבועות האחרונים נראה שקצב ההצטרפות לרשת עלה - וכך גם קצב הסודות שמתפרסמים בה וההשפעה שלהם על האירועים השוטפים שמעסיקים את תעשיית הסטארט־אפים והיזמות. היא נהפכה לצינור מרכזי להעברת ידע: חלקו בעל ערך עסקי, רובו בעל חשיבות רכילותית צהובה.

"הלל פולד הוא בחור נחמד והכל, אבל הוא גם סוג של אידיוט"

הלל פולד, סמנכ"ל השיווק של הסטארט־אפ Zula, הוא דמות מוכרת בסצנת הסטארט־אפים והיזמות הישראלית: בנוסף לעבודתו בסטארט־אפ הוא בלוגר טכנולוגי ויועץ לסטארט־אפים. לעמוד הפייסבוק שלו יש יותר מ–13 אלף עוקבים שנחשפים לתמונות ולסטטוסים שהוא משתף, שכוללים לעתים קרובות תמונות ממפגשים וארוחות עם סטארט־אפיסטים ישראלים. בטוויטר יש לפולד 26 אלף עוקבים. פולד, שזוכה לאהבתה והערכתה של התעשייה ברשתות החברתיות, הוא אחד מהנפגעים הראשונים של סיקרט בישראל.

פולד הצטרף לרשת הסודות החדשה, אך נטש אותה מפני שלא אהב את סוג התכנים שמצא שם. הוא נהפך למושא של סודות רבים שעסקו באנשי התעשייה וכללו התייחסויות אישיות כלפיו, פעמים רבות פוגעניות. בסטטוס שפירסם בפייסבוק בסוף השבוע שעבר הוא הוא הגיב לאחד הסודות הללו, שבו הוא כונה אידיוט. "סיקרט הוא כל מה שלא בסדר באינטרנט ובחברה. זה מעציב אותי, ולא בגלל מה שכתבו. זהו אחד מבין כמה פוסטים שאנשים הביאו לתשומת לבי. בעצמי מחקתי את האפליקציה. האם זה כואב? כן. האם זה יגרום לי להפסיק לעשות טוב למען אנשים ולסצנת הטכנולוגיה הישראלית? בהחלט לא", כתב פולד. ההתייחסות הזו זכתה לקרוב ל–400 תגובות בפייסבוק וכ–150 לייקים. החוויה של פולד העלתה את סיקרט על פני השטח של השיח הגלוי של תעשיית ההיי־טק הישראלית.

"אשתי שולחת אותי לפח מיחזור עם 
מוצרי פלסטיק ונייר ומצפה ממני להפריד אותם לפחים הנכונים, אבל אני זורק את הכל בפח הרגיל"

כפלטפורמה שמאפשרת שיתוף תוכן אנונימי, סיקרט מושכת משתמשים ממגוון סיבות. בהתאם לכוח המשיכה של כל משתמש, כך גם סוג הסודות שמשותפים ברשת. אפשר למצוא בסיקרט שפע פרסומים שנוגעים לווידויים אישיים כמו יציאה מהארון, שיתוף מחשבות על סקס או פנטזיות, גילוי פרטים מביכים על בני זוג או הורים או תוכניות עתידיות (למשל, "השבוע אני מתפטר"). סודות אחרים הם דברים סתמיים או אמירות רוחניות קיטשיות, למשל "אחת התחושות הכי גרועות בעולם היא לדעת שניסית לעשות את הכי טוב שיכולת ושעדיין זה לא היה טוב מספיק". אף פעם אי אפשר לדעת אם מאחורי הפרסום עומדת כוונה כנה, או שזהו ניסיון ליצור פרובוקציה ולבדוק את התגובות שמעוררים תכנים מסוג מסוים.

בעוד הפרסומים ברשת האמריקאית של סיקרט הם תמהיל מגוון של כל סוגי הסודות, בישראל משמש סיקרט בעיקר כפלטפורמה לרכילות שקשורה לתעשיית הטכנולוגיה. "כשמשווים את הפיד המקומי של סיקרט לפיד האמריקאי, פה הכל נמצא מסביב לתעשיית ההיי־טק. שם זה גילויים על עצמי, התייחסות לאנשים קרובים, פנטזיות מיניות", אומר נ', בכיר בתעשיית ההיי־טק ומהמשתמשים המוקדמים של סיקרט בישראל.

בין הסודות שנידונו בתקופה האחרונה על ידי משתמשים ישראלים היו שאלות כמו: מה אתם חושבים על מתחם העבודה ליזמים SOSA ואיך המנכ"לית שלו קיבלה את התפקיד? למה אנשים שונאים את הסטארט־אפים בילגארד או Any.Do? מי הם יזמי האינטרנט הנפוחים והמתנשאים ביותר שאתם מכירים? מי נמצאים ברשימה השחורה של יוסי ורדי? דוגמאות נוספות לשאלות שמשכו את תשומת לבם של המשתמשים הישראלים הן מי המשקיע הטוב ביותר, מי המשקיע הגרוע ביותר, מי הבחורות הכי שוות בתעשייה, מי הבחורים הכי שווים בתעשייה, ואיזו אפליקציה מוערכת מדי מול הישגיה. בעוד שביום־יום שלה תעשיית ההיי־טק הישראלית מקדמת ערכים של פרגון הדדי, בסיקרט אותם אנשי תעשייה חושפים דעות אחרות ולא חוששים לתקוע סכינים בקולגות ובמכרים. "בפומבי כולם יפרגנו להצלחה של סולוטו או לגיוס של Zula. בסיקרט אנשים יאמרו דברים אחרים לגמרי", מוסיף המשתמש.

דיונים אחרים עוסקים בסוגיות כלליות יותר שמעסיקות את תעשיית ההיי־טק, אך כמעט לא עולות לדיון בפרהסיה, לפחות לא ברמת הדיון החופשית והפתוחה שמתאפשרת בזירה אנונימית: למשל דיון בשאלה מדוע רוב הסטארט־אפים נכשלים, או התלבטות בדילמות עסקיות מבלי לספק פרטים אישיים. "בדיוק קיבלתי הצעת רכישה נדיבה ואני לא יודע אם לצחוק או לבכות, כי גם לסבב הגיוס הראשון יש רישום יתר", נכתב בסיקרט.

"בתור משתמש זה נותן לי ערך גדול מאוד", אומר א', בכיר באחד הסטארט־אפים הישראליים בתחום המובייל שהצטרף בשבוע האחרון לסיקרט. "המקום היחיד ברשת שבו אני מציג את עצמי הוא לינקד־אין. בכל שאר הרשתות אני רוצה לשמור את הזהות הניטרלית. סיקרט מאפשר לי לבטא את עצמי ולהזדהות עם דברים, בניגוד לרשתות לא אנונימיות".

"צריך להעמיד את כתבי הטכנולוגיה שכיסו את 'ההשקה' של אפליקציית Yo מול כיתת יורים. לתת להם כדור בראש. נקודה"

באופן לא מפתיע, נראה שנקודת המפנה שסימנה את הפיכת סיקרט לגורם שמשפיע על השיח בסצנת ההיי־טק הישראלית היתה אירוע שזכה לסיקור נרחב בתקשורת העולמית, אך גם ללא מעט הרמות גבה בתעשייה המקומית. לפני פחות מחודש הושקה האפליקציה הישראלית Yo. האפליקציה, גם היא סוג של רשת חברתית חדשה, מאפשרת לבצע פעולה פשוטה מאוד - לשלוח Yo לחברים, מלה אחת בת שתי אותיות.

האפליקציה זכתה לסיקור חסר תקדים בתקשורת, אף שהוכתרה מיד כאפליקציה מטופשת שהצורך בה אינו ברור. אחד המקומות המרכזיים שבהם הובעה ביקורת כלפי האפליקציה היה סיקרט. "מגיעה מדליה למי שעשה את הקמפיין לאפליקציית הזבל הזו", נכתב בין השאר בסיקרט. סודות אחרים בנושא התייחסו לעיתונאי הטכנולוגיה שסיקרו את ההשקה. אך את מרב תשומת הלב בימים שלאחר השקת האפליקציה משך בלונד 2.0, משרד יחסי הציבור שליווה את השקת האפליקציה - ובמיוחד העומדת בראשו, איילת נוף. בסיקרט פורסמו סודות פוגעניים ואישיים ביחס לנוף, וגם הערות רבות לכל אחד מהם.

"רבים בתעשייה הרגישו שמדובר בסיפור שנופח מעל ומעבר כתוצאה ממניפולציה של אמצעי התקשורת. הם חיפשו מקום לומר מאחורי מעטה אנונימיות את מה שאי אפשר לומר בקול רם", אומר נ', הבכיר בתעשייה שהיה מראשוני המשתמשים ברשת.

"באמצע הקמפיין של Yo, שהיה הקמפיין הכי מוצלח שהיה לנו אי פעם, מישהו אמר לי שאנחנו נושא חם בסיקרט", מספר מוטי פאר, מנכ"ל משותף בבלונד 2.0. "לא ידעתי על קיומה של התופעה. התקנתי את האפליקציה והזדעזעתי. נחרדתי לקרוא מה כתבו עלינו ומה כתבו על הלקוח שלנו שכל כך הצליח, ועל כל כך הרבה אנשים בתעשייה שאני מכיר ומכבד שחטפו התקפות אישיות".

ההתעסקות ב–Yo המחישה את הפוטנציאל ההרסני הגלום ברשת אנונימית. "קל מאוד להרוס שם של אדם. המשתמשים לא נחשפים בשמם הפרטי, והמגיבים לסודות מופיעים תחת אייקונים שמתחלפים בכל סוד. לכן משתמש אחד יכול להרוס שם של אדם באופן שיטתי וליצור את הרושם שזאת דעת הרוב. אפשר לפרסם דעות סותרות לכל כיוון, אבל בלי תרבות של סימוכין או אחריות על דבריך", אומר נ', ומצביע על בעיות נוספות בהתנהלות סיקרט.

"כשהייתי נער, אם בחורה היתה זורקת בחור הוא היה כותב על הקיר של השירותים בתיכון או בתחנת דלק 'שירלי נותנת' ומוסיף את מספר הטלפון שלה. עם התפתחות האינטרנט זה עבר לטוקבקים, וסיקרט היא השלב השלישי. זה בית שימוש. אני חושב שזה מגעיל. אין שם שום דבר שיכול להוות ערך מוסף", קובע פאר. כיועץ תקשורת הוא ממליץ לחברות להתייחס לסיקרט כמו אל טוקבקים - כלומר, להתעלם. ההמלצה שלו ללקוחות היא להתייחס רק לפניות מזוהות, שבהן המגיב נחשף בשמו ובתמונתו. "כל דג רקק יכול להגיד מה שהוא רוצה", אומר פאר. "אין מה לעשות שם. אני חושב שזו פלטפורמה שאי אפשר לנהל בה משהו חיובי שמביא ערך או תועלת".

"אני בטוח בעצמי ופרסומים כאלה לא יערערו אותי וימנעו ממני לעשות את מה שאני עושה, אבל ברור שאני נפגע", אומר פולד. "אני לא רובוט. יותר ממה שכתבו עלי, מבאס שזה מה שאנשים עושים באקו־סיסטם שלנו. זה אנונימי. זה פשוט זול. התלבטתי אם להתייחס בפייסבוק למה שכתבו עלי בסיקרט, ואחרי שפירסמתי את ההתייחסות בפייסבוק קיבלתי המון תגובות חיוביות. יש כאלה שיגידו שזו התנהגות ישראלית מאוד של לא לפרגן. אני מנסה רוב הזמן לעזור לאנשים בלי לקחת כלום מאף אחד".

"לול ונצ'רס כאן. האם פגשנו אותך? 
אם כן, האם יש פידבק שאנחנו יכולים ללמוד ממנו? קופים אדומים, גולגולות ירוקות, טילים כחולים - זה הצ'אנס שלכם לעזור לנו להשתפר בעבודה אתכם"

לסיקרט יש אמנם פוטנציאל להיות הרסנית עבור אנשים מסוימים, אך כרשת שאנשי תעשיית ההיי־טק בולטים בה, היא יכולה לספק מידע מקצועי רב ערך למי שישתמשו בה למטרות אלה. כך למשל, אחד המשתמשים ביקש השבוע המלצה למנטורים ליזמים של סטארט־אפים ישראליים בשלבים מוקדמים. "אני חושב שאפשר להשיג בזה ערך עסקי בצורה נוחה. זה תלוי בסוג החברה ובכמה אתה יכול להיות קשור ללקוחות. כבר התחלתי לחשוב איך נוכל לחשוב על כאלה דברים", מוסיף א' הסטארט־אפיסט.

השבוע עשתה קרן ההון סיכון לול ונצ'רס 
(Lool Ventures) את אחד הניסיונות האמיצים והמעניינים עד כה לשימוש בסיקרט. בתחילת השבוע פנתה הקרן באמצעות סיקרט ליזמים וביקשה מהם משוב על ההתנהלות שלה. המגיבים לסוד התייחסו, למשל, לכך שלשותפים בקרן לוקח זמן רב לחזור ליזמים עם תשובה לגבי העניין שלהם להשקיע בחברה. בנוסף לביקורת בונה, הפוסט גרר גם עלבונות אישיים. אך בפייסבוק, שבה מתנהל דיון מזוהה, המהלך של לול הוכתר כהצלחה.

"סיקרט הוא ערוץ תקשורת, מקום שבו מתרחשת השיחה היום, וככזה חשוב לנו להיות בו", מסביר יניב גולן, שותף בלול ונצ'רס. "האנונימיות בסיקרט מייצרת אתגרים בניהול השיחה, אבל גם הזדמנות לשמוע וללמוד מפידבקים שאולי לא נשמע לעולם במדיום שבו האנשים מחויבים להזדהות. לכן, במקום רק להגיב החלטנו גם ליזום, והזמנו את כל מי שנפגש אתנו לומר לנו את מה שתמיד רצו לומר ולא יכלו עד היום".

ואיך מתמודדים עם הביקורת הלא בונה שהפלטפורמה מזמינה?

"ניהול השיחה אינו פשוט ברמה הרגשית, מכיוון שכשאין צורך להזדהות, מבחינת חלק מהמשתתפים בשיחה זה אומר שגם אין צורך לשמור על ערכים מקובלים אחרים. אבל מבחינתי הקושי הוא כאין וכאפס לעומת הערך הרב שקיבלנו מלהבין את המקומות שבהם אנחנו צריכים להשתפר בבניית מערכת יחסים נכונה עם קהילת היזמים בישראל".

"הייפ בקרב גיקים זה כמו להיות 
המגניב בכיתת פיזיקה - לאף אחד בעולם האמיתי לא אכפת"

אז האם סיקרט הוא תופעה אזוטרית שתחלוף במהרה, או אמצעי תקשורת בעל ערך אמיתי למשתמשים, שיכול להשפיע ולעצב את השיח בתעשיית ההיי־טק? "בפוטנציאל זה רעיון מעניין, אבל מאיך שאני רואה את הפעילות בסיקרט, אני מאמין שהתופעה תיעלם תוך חודש", אומר פולד. "בארה"ב השימוש בסיקרט שונה לחלוטין: מספרים שם על חברות שמגייסות כסף או נרכשות ואנשים יוצאים מהארון. אני מחקתי את האפליקציה כי הכל שם שלילי. אני לא סובל שליליות ברשת. כשאני נתקל בדבר כזה אני שואל למה? זה חוסר פרגון בלי שום בסיס. פשוט מביך מה שאנשים כותבים שם. זה רמה של תיכון.

"אנשים לא מבינים את העוצמה של מלים. אותי זה לא יערער, אבל יהיו השפעות אם ילד בן 18 או מבוגר בלי ביטחון ייחשף לתגובות כאלה. לשון הרע זה כמו לפזר ברוח נוצות מכרית ולאחר מכן לנסות לאסוף אותן. זה בלתי אפשרי. ככה זה מלים - אי אפשר להתנצל אחרי שאומרים אותן. אני לא חושב שאנשים מבינים את זה, ואנשים שאני מכיר מהתחום נעלבים מזה". המגיבים לפוסט של פולד בפייסבוק הזהירו גם מההשלכות העתידיות האפשריות של חשיפת זהות המשתמשים בסיקרט.

עם זאת, אולי סיקרט עונה על צורך אנושי בסיסי וקשה יהיה לעצור את כדור השלג שהאפליקציה התחילה? והאם סיקרט מסמנת את דור העתיד של הרשתות החברתיות שאחרי פייסבוק וטוויטר? "מתפרסמות שם רכילויות מאוד מעניינות וחסרות מעצורים לגופו של אדם על אנשים שאני מכיר. אני לא משתתף ברכילויות כי אני לא כל כך אוהב לשון הרע, אבל זה מאוד מסקרן אותי", מודה א'. "זה שילוב מאוד יצרי של סקרנות ותחושה מגעילה. זה נותן הצצה למה שאנשים באמת חושבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#