לקח מהשמועות על החטיפה: האיש שבווטסאפ ניצח בקרב - לא במלחמה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לקח מהשמועות על החטיפה: האיש שבווטסאפ ניצח בקרב - לא במלחמה

השמועות על חטיפת הנערים שהשתוללו השבוע בווטסאפ והכניסו את הציבור הישראלי ואת רשויות המדינה לפאניקה היו תזכורת נוספת ללקח חשוב: אל תאמינו לכל מה שאתם רואים בטלוויזיה או קוראים בעיתון, ובוודאי שאל תאמינו לכל דבר שמישהו שלח לכם בווטסאפ

בשבוע האחרון קיבלנו תזכורת נוספת לכך שלוויראליות יש חסרונות (כאילו שהיינו זקוקים לכזאת). זה קרה אחרי ששורה ארוכה של שמועות שקריות, ובחלקן גם אכזריות במיוחד, לגבי שלושת הנערים החטופים הופצו בווטסאפ (לעתים כשהן מתחזות להודעות של גופים רשמיים כמו דובר צה״ל), ועוררו במקביל תחושות שנעו בין בהלה, עצב ושמחה לגבי פציעתם/מותם/שחרורם של החטופים. אבל בעיקר, הן יצרו לא מעט בלבול.

חלק מהשמועות, שהועברו במהירות מפה לאוזן עד שאלפי ישראלים היו בטוחים שהן נכונות, היו מרושעות - כמו השמועה שהנערים החטופים נורו על ידי שוביהם. אחרות, שנפוצו ביומיים הראשונים להיעדרם, היו שמועות שלפיהן הנערים חולצו במבצע צה״לי מורכב ומהולל.

אוליבייה פיטוסי

אם היינו זקוקים לעוד הוכחה שווטסאפ נהפכה לרשת העיקרית שדרכה ישראלים מעבירים ביניהם חדשות בוערות, קיבלנו אותה השבוע. כמובן, העובדה שכולם מתעדכנים דרך מקור מסוים לא הופכת אותו ליותר מהימן. התברר שוב שגם הציפייה הלא־ריאליסטית של כולנו כיום לקבל את כל המידע הרלוונטי, כאן ועכשיו, עלולה ליצור כמה בעיות בכל מה שנוגע לאמינות.

אבל מה שהיה מעניין יותר מהשמועות עצמן היו התגובות של הרשויות אליהן. כפי שקרה במקרים ביטחוניים אחרים בשנים האחרונות, אלפי ישראלים כבר ידעו על אירוע החטיפה הרבה לפני שצה״ל הודיע עליו באופן רשמי. כששמועות אחרות לגבי החטיפה נפוצו, רדפו הרשויות אחרי מפיצי השמועות בניסיון נואש להפריך כל אחת.

העיתונים וכלי התקשורת האחרים, נואשים אחר קצה חוט, ניסו במקביל לבדוק אם חלק מהן אולי, באופן בלתי סביר, נכונות. בקצרה: האיש בווטסאפ ניצח. בדיוק כמו שהאיש בפייסבוק ובטוויטר ניצח לפניו. בדיוק כמו שהאיש באינטרנט, בימים שבהם הוא נקרא פשוט ״אינטרנט״, ניצח לפניהם. הגופים הרשמיים - בין אם מדובר בכלי תקשורת או בגופים ממשלתיים - לא יוכלו לנצח אותו. הם פשוט לא מהירים מספיק.

העניין המפתיע השני היה שלא מעט אנשים אכן האמינו לשמועות שהופצו השבוע -אפילו שהן הופצו באותו מדיום שכבר הספיק, בין היתר, להכריז על סגירתה של פייסבוק, להפיץ מכתב פרידה מזויף של הסופר המנוח גבריאל גארסיה מארקס ולזרוע בהלה שקרית בנוגע לקרינה רדיואקטיבית מסוכנת שמגיעה לחוף המערבי בארה״ב מכיוון פוקושימה. אנשים, מסתבר, עדיין מאמינים לדברים שהם קוראים באינטרנט. מי ידע.

TheMarker

בעקבות חרושת השמועות לגבי הנערים החטופים תהו רבים מה ניתן לעשות, וכיצד ניתן להיאבק בשמועות כוזבות שמופצות דרך רשתות חברתיות. בפועל, מדובר במאבק בדבר שבו אי אפשר להיאבק: המהירות שבה מופץ מידע כיום, בין אם אמיתי או כוזב. בסין ניסה בית המשפט העליון להיאבק בתופעה בספטמבר, כשהכריז על עונשים כבדים של עד שלוש שנות מאסר למי שיפיץ שמועות כוזבות ברשת. מכיוון שסין היא לא בדיוק מודל לחיקוי, ושגם לה זה לא עבד, כנראה שאין יותר מדי מה לעשות.

למעט, אולי, דבר אחד. אמרה מפורסמת (שמיוחסת ברשת הן לבנג׳מין פרנקלין, הן לאדגר אלן פו והן לישו) גורסת ש״אל תאמין לשום דבר שאתה שומע, ורק לחצי ממה שאתה רואה״. על אותו משקל אפשר להוסיף: אל תאמינו לכל דבר שאתם קוראים באינטרנט. מדי פעם לא אומרים שם את האמת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#