"חושבים שסין מעוניינת לגדל דברים בישראל? היא מעוניינת בטכנולוגיה כדי לגדל בסין" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חושבים שסין מעוניינת לגדל דברים בישראל? היא מעוניינת בטכנולוגיה כדי לגדל בסין"

רוני צ'אן, מעשירי הונג קונג, טוען שהסינים לא היו מקבלים בהבנה סירוב ישראלי למכור את תנובה ■ איל הנדל"ן, שחושף אנשי עסקים מסין לאפשרויות השקעה בישראל, מציע לא לצאת נגד מעצמה כלכלית: "לא יהיה טוב לבריאות"

103תגובות

כשיזם הנדל"ן ההונג־קונגי רוני צ'אן נכנס לחדר שבו נערך הראיון עמו, הוא החל מיד להתעניין בשלומם של כל הנוכחים ולשאול לפירוש שמות המשפחה שלהם בעברית. הגישה האישית שלו באה לידי ביטוי לכל אורך השיחה - החל בבדיחות, דרך קיום הראיון בעמידה ("חסרות לי שעות שינה") וכלה בטפיחות ידידותיות על השכם ועצות רומנטיות ("עם נשים סיניות מתחילים לאט"). אחרי הכל, הוא מבקר קבוע בישראל ומרגיש כאן בנוח, על אף שאין לו כאן עסקים משמעותיים ("השקעה קטנה בטכנולוגיה וזהו").

הפעם הוא הגיע לישראל לרגל קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב, כחלק מהפגישה השנתית של חבר הנאמנים של האוניברסיטה. "הפעם הראשונה שהגעתי לכאן היתה לפני שנולדת - ב–1975", אומר צ'אן, שבמהלך השיחה מזכיר שוב ושוב את התאריך שבו הגיע לראשונה לישראל. "הכל השתנה כאן", הוא מעיד. "בתל אביב לא היו גורדי שחקים. השתכנתי במלון זול ממש ליד הים - תאר לעצמך כמה הנכס הזה שווה כיום", הוא אומר ומוסיף בחיוך: "פעם יזם נדל"ן, תמיד יזם נדל"ן".

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

צ'אן מכהן כיום כיו"ר חברות הנדל"ן המשפחתיות האנג לונג גרופ והאנג לאנג פרופרטיס, ומחזיק גם במניות ביצרנית הטלפונים הסלולרית הסינית שיאומי (Xiaomi). כמו חברות סיניות רבות בתחום, דוגמת לנובו, גם שיאומי צפויה על פי דיווחים לצאת לשווקים מערביים, אך בינתיים הספיקה החברה לכבוש 10% משוק הסמארטפונים בסין ברבעון הראשון של 2014, לפי נתוני קנאליס. לשם השוואה, מובילת השוק סמסונג הצליחה לכבוש 18% מהשוק הסיני, ללנובו יש 12%, ומיד אחריהן נמצאת שיאומי - לפני אפל ומותגים סיניים מוכרים לאוזניים מערביות כמו וואווי (חוואווי) ו–ZTE.

אבל יותר מכל, צ'אן מציג את עצמו כחסיד של ישראל, אינו חושש להודות שהוא מאוהב בה ומשמש כשגריר בפועל של המדינה בפני אנשי עסקים סינים. כשמזכירים את החששות בישראל מהשתלטות סינית על חברות ישראליות, הטון החביב שלו משתנה: הוא רוצה להבהיר במדויק למה ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על עסקות עם עשירי סין.

את העובדה שהוא לא משקיע כאן ורק משכנע את חבריו מסין ומהונג קונג להשקיע בישראל הוא מסביר בפשטות: "אני לא משקיע בערים שיש בהן פחות מ–6–7 מיליון תושבים. לא מזמן אמרתי לחברים שלי שסוג הקניונים שאני בונה לא קיימים במדינה הזו, גם מבחינת איכות וגם מבחינת גודל. הייתי בכמה קניונים כאן, אבל אף אחד לא דומה".

בלומברג

לדבריו, העניין שמגלים אנשי העסקים הסינים בישראל נעוץ בעיקר בטכנולוגיה. "ישראל כל כך קטנה ומצליחה באופן חריג בתחום הטכנולוגי. החברים שלי עומדים בתור כדי לבוא הנה, כי הם רוצים לדעת איך לעזאזל אתם מצליחים כל כך בזה. אז אני מביא אותם לאוניברסיטת תל אביב. אמרתי לנשיא האוניברסיטה יוסי קלפטר: 'אתם אומת הסטארט־אפ. מהי בירת הסטארט־אפ מבחינת יזמות ויצירתיות? תל אביב. ומהו קודש הקודשים של אומת הסטארט־אפ? אוניברסיטת תל אביב. הטכניון לא כזה, כי הוא נמצא בחיפה'. אמרתי לנשיא הטכניון פרץ לביא: 'זו אוניברסיטה נהדרת והיא מצליחה מאוד, אבל היא לא נמצאת בתל אביב. בנוסף, צריך אוניברסיטה רב־תחומית - לא רק כזו שעוסקת בהנדסה ובמדעים מדויקים'".

צ'אן, בוגר אוניברסיטת דרום קליפורניה, משתמש במוסד הלימודים שלו כדוגמה תוך שהוא מצביע על חפתיו המוזהבים, שעליהם מוטבע סמלה. לדבריו, אוניברסיטת דרום קליפורניה היא בין המובילות בלימודי הנדסה, משפטים ומינהל עסקים, אך גם באמנות ובקולנוע. "ישראל צריכה הרבה יותר מרק אוניברסיטת תל אביב: היא צריכה את מכון ויצמן, הטכניון, באר שבע, בר אילן. היא צריכה את כל האוניברסיטאות הנהדרות האלה".

"מרכזי הפיתוח הסיניים בדרך"

בשנים האחרונות השתתף צ'אן בכמה משלחות של אנשי עסקים מסין ומהונג קונג לישראל, ובהן משלחת שבה השתתף גם יו"ר לנובו, יאנג יואנקינג. "העצות שאני הייתי נותן לסינים הן להכיר את המדינה", אומר צ'אן. "רבים מהם לא היו כאן, ולכן כולם רוצים לבוא אתי. בשתי הקבוצות האחרונות שהבאתי מסין רק אחד או שניים היו בישראל בעבר, ואילו 30 לא היו. הבאתי הנה את נציגי חברת המזון הגדולה בסין, שאחראית על אספקת מזון ל-1.36 מיליארד אנשים במדינה. הבאתי הנה את יו"ר לנובו, שמעולם לא היה כאן אף שהיה לו פה משרד. אחרי שהוא עזב הם הגדילו את ההשקעה כאן. אני לא יכול להגיד שרק בגלל זה, אבל הם הגדילו את ההשקעה".

איך אתה מציג בפניהם את ישראל?

"הדבר הראשון שאני אומר להם הוא: 'תכירו את המקום, תפגשו את האנשים, תנשמו את האוויר, תשתו את המים ותתבוננו סביב'. אמרתי לחברים שלי במשרד החוץ: 'אל תארגנו להם רק פגישות עסקיות או רק פגישות עם מנהיגים. אנחנו צריכים את זה, אבל גם לראות חברות היי־טק ולפגוש דמויות מובילות כמו סול זינגר (מחבר הספר "סטארט־אפ ניישן", י"פ), פרופ' מנואל טרכטנברג או פרופ' דן שכטמן.

"אני לוקח אותם למדבר, למצדה, לים המלח, ליד ושם, למוזיאון ישראל. הם צריכים להכיר קודם את המקום ואז הם מרגישים יותר בנוח. כמה אנשי עסקים כבר חזרו מאז לישראל. שני אנשים שהגיעו אתי בפעם הראשונה חזרו בקבוצה השנייה. שאלתי אותם למה הם באים, הרי הם כבר היו כאן, והם הסבירו לי שהם התאהבו במקום. אחד מהם הביא את הבת שלו והיא עבדה כארכיאולוגית בקרן עיר דוד (עמותת אלע"ד)".

דניאל בר און

מה היית מציע לאנשי עסקים ישראלים בסין?

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

"ישראלים אוהבים לרקוד", מדגים צ'אן בצעדי ריקוד קלילים. "אתמול היינו באירוע כאן, הם רקדו. יומיים לפני זה היינו בכנס אחר - הם רקדו. מה זה אומר? יש להם רגליים זריזות. בסין אתה לא יכול לרקוד ככה. בסין אתה צריך ללמוד להכיר זה את זה. גם כשאתה רואה נערה יפה, אל תהיה מהיר מדי".

אתה מצפה שחברות סיניות יפתחו מרכזי פיתוח בישראל כפי שעושות אינטל, יבמ, מיקרוסופט, גוגל וכו'?

"הן כבר עושות את זה".

ללנובו יש כאן רק משרד שיווקי, למשל.

"אל תדאג. הם יגיעו. אני יודע על חברה סינית מסוימת, אני לא רוצה להזכיר שמות, שמגייסת הרבה מהנדסים בישראל ממש עכשיו".

אבל צ'אן גם דואג להזכיר שאי אפשר להשוות באמת את ישראל לסין: "הטכנולוגיה בסין, בעיקר בתחום התאגידי, עדיין מפגרת מאחור, וארה"ב מובילה בבטחה. אף אחד לא מתקרב לארה"ב. ישראל טובה בתחומים אחרים, אבל אתם קטנים מבחינה פיזית ומבחינת גודל האוכלוסייה. אתם לא מעצמה כלכלית. כיום יש בעולם רק שתי מדינות שהן מעצמות כלכליות ועוד ארבע או חמש שיש להן סיכוי ליהפך לכאלה. כדי ליהפך למעצמה כזו צריך מספיק אדמה, משאבים טבעיים וכוח אדם.

"אי אפשר לחשוב על ישראל במונחים שבהם חושבים על סין. זה כאילו שאני אשווה את עצמי לשחקן הכדורסל יאו מינג, שמתנשא לגובה של 2.29 מטרים. הייתי פעם לידו כשהוא ישב ואני עמדתי, ובקושי הייתי גבוה ממנו. אז אי אפשר להשתמש בישראל כדוגמה למה שסין מסוגלת לעשות. מבחינת גודל, אתם שחקני נישה, ולכן כדאי שתשחקו בהתאם לחוזקות שלכם. אף אחד לא יכול לשחק בכל החזיתות, חוץ מארה"ב ומסין".

ממשלת ישראל יכולה להרשות לעצמה לפחד מרכישות של חברות ישראליות כמו תנובה על ידי חברות סיניות?

"בן גוריון צדק לגבי סין: אי אפשר להתעלם ממדינה גדולה כמוה. מבחינה היסטורית, סין היא בדיוק כמו ישראל, בעיקר במובן אחד - סין מעולם לא היתה תוקפנית כלפי השכנות שלה, אלא אם היא היתה תחת מתקפה ואז לא היתה לה ברירה אלא לתקוף בחזרה. סין היא מדינה גדולה, ובגלל השורשים העמוקים של הקונפוציוניזם, היא מעולם לא ניסתה להתרחב. אין צורך בכך. סין היא מדינה שלווה מאוד, אבל אל תנסו להפוך אותה לאויבת שלכם. אני אומר את אותו דבר גם לגבי ישראל - אל תיהפכו לאויבים שלה. זה לא טוב לבריאות. אירן ניסתה להיות אויבת של ישראל - רעיון רע".

אמירה זו של צ'אן שנויה במחלוקת בכל מה שקשור לפעילות צבא סין בים סין הדרומי והמזרחי מול יפן והפיליפינים על שליטה טריטוריאלית בקבוצות איים, שרובן לא מיושבות, ובחלקן נטען כי יש שדות נפט וגז רבים.

הטענות בישראל, שרכישת תנובה על ידי חברה סינית צריכה להיות מוגבלת, עשויה לפגוע ביחסים בין המדינות?

"בוודאי! אם הייתי נותן לך סטירה, היית רוצה להיות חבר שלי? אני לא רואה כל איום ברכישה כזו לישראל, ואני רגיש מאוד. מה האיום בזה? אם סין תיהפך לאויבת שלכם - מוטב שתאטמו היטב את הגבולות. אתם חושבים שסין מעוניינת לגדל דברים בישראל? היא מעוניינת בטכנולוגיה כדי שאפשר יהיה לגדל בסין, באפריקה או בדרום אמריקה".

יש חשש גם מהמחויבות הסינית לשוק הישראלי ומההשפעה על מחירי המוצרים.

"חשבתי שאתם מנהלים כלכלת שוק. יש לכם אלטרנטיבות, לא? מחירי המזון מושפעים ממחירי הסחורות, שמושפעים מהשוק העולמי. שום מדינה לא יכולה לשלוט במחירי המזון, והכל תלוי במחירי המזון העולמיים. אתם צריכים להיות רציונליים, אבל חלק גדול מכלי התקשורת אצלכם לא הגיוניים. לא שמעתי עדיין טיעון אחד שאני לא יכול לנצח בכל מה שקשור לסיבות למה אסור למכור את תנובה. צריך יותר תחרות? בנו את התנובה הבאה שלכם. זה לא כמו בתחום התרופות, שבו לטבע יש פטנט ייחודי - במובן הזה אני יכול להבין למה לא למכור - אבל בתחום המזון? אתה צוחק עלי. אתה חושב שהסינים יגדלו באדמה שלכם? בקרקע הקטנה שלכם? הם צריכים את הטכנולוגיה שלכם כדי לגדל במדבר שלהם. הם רוצים ללמוד".

"ארה"ב סוציאליסטית 
לעומת סין"

התוכנית הנדל"נית של צ'אן, שמשקיע בעיקר בהונג קונג ובסין, מתמקדת דווקא בתחום הסביבתי, אבל לא רק בגלל תפישה של אחריות סביבתית, אלא בעיקר מפני שהוא רואה בכך הזדמנות להשיג יתרון עסקי. "הונג קונג היא שוק קטן ויקר מאוד מבחינת מחיר למ"ר. סין היא שוק נדל"ן ענקי שהתפתח מאוד ב–20 השנים האחרונות. הפוטנציאל עדיין ענקי, בעיקר בתחום המסחרי, אבל גם בתחום המגורים. אם הייתי חושש שיש בועה, לא הייתי צריך להיות בנדל"ן. בועות הן דבר נהדר - אם עושים את הדבר הנכון".

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

ומהו הדבר הנכון?

"לקנות בזול ולמכור כשזה יקר. בשמונה השנים האחרונות אני בונה מחוץ לשנחאי נכסים בשווי 12 מיליארד דולר עם חוב אפסי. וכשאין חוב, ממה יש לדאוג? אין מינוף. הכל מזומן. זה נדיר מאוד, ואני חושב שאנחנו בין היחידים בעולם. בעשר השנים האחרונות כל אחד מהפרויקטים שלי בסין קיבל את סימול LEAD מוזהב לבנייה סביבתית (הרמה השנייה בחשיבותה לבנייה ירוקה של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, י"פ). אנחנו חברת הנדל"ן היחידה בעולם שהשיגה את זה. עכשיו אני משלים בנייני מגורים בהונג קונג: הפרויקט הזה הוא הראשון והיחיד למגורים בעולם שקיבל את תו הזהב".

בלומברג

זה נובע מאחריות סביבתית?

"גם, אבל גם מחשיבה פרקטית. סין התפתחה מאוד ב–30 השנים האחרונות, ובמהלך הזה זיהמה את האוויר ואת המים. האם זה בר־קיימא? לא. האם המנהיגים יודעים את זה? הם יודעים את זה היטב, יותר מבארה"ב. רבים מהדיירים בבניינים האלה, חברות כמו מיקרוסופט, KPMG, יבמ ו–GE, החליטו שהם חייבים לנהוג באחריות סביבתית בכל מקום שבו יפעלו בעולם, אז הם לא יוכלו לשכור משרדים שלא עומדים בתנאים האלה. הם ילחצו מלמטה, הממשלה תלחץ מלמעלה. חברות רבות יחפש בניינים ידידותיים לסביבה, אני אהיה מהבודדים שיכולים להציע את זה - ובמקרה כזה שכר הדירה יעלה".

לצ'אן יש עמדות מוצקות לגבי תפקידם של בעלי ההון בפתרון חוסר השוויון בסין - חלוקת ההון, אבל בתנאים של בעלי ההון, כמו שמירה על מסים נמוכים ורגולציה מתאימה. "יש שלוש אפשרויות", מסביר צ'אן. "או שכולם יהיו עשירים, או שחלק יהיו עשירים וחלק לא, או שכולם יהיו עניים. מה אתה מעדיף? ברור שעדיף שכולם יהיו עשירים. במשך 200 שנה כולם היו עניים בסין. אז איך מגיעים ממצב שבו כולם עניים למצב שכולם במצב טוב? זה תהליך, ואי אפשר להגיע לשם בן לילה. סין היתה ענייה במשך כל כך הרבה שנים והטכנולוגיה היתה מפגרת. היו לה גם בעיות אידיאולוגיות, מפני שהקומוניזם הוא ממש ממש טיפשי ופשוט שומר על כולם עניים.

"לפני 30 שנה לא היה שוק חופשי בסין. כיום הוא כל כך חזק, עד שהוא גורם לארה"ב להיראות קומוניסטית. אולי לא קומוניסטית, אבל סוציאליסטית. אירופה סוציאליסטית באופן חריג. סין היא אחד המקומות הקפיטליסטיים ביותר בעולם, כמו ארה"ב של 1880–1900. התהליך יכול להיות כואב ולא אידיאלי, ולכן יש כיום פערים די גדולים בסין - אבל לא יותר גרועים מבארה"ב, לפי מדד ג'יני.

"אני נוסע הרבה להודו, ועוני כמו שיש במומבאי לא ראיתי בפינה הנידחת ביותר בסין. סין ענייה, אבל לפחות אנשים יכולים לשרוד ברוב חלקיה. אז מה יש לעשות? צריך לעבור תהליך. סין היא גם קפיטליסטית וגם סוציאליסטית. המסים, לדוגמה, גבוהים מאוד. אני מגיע מהונג קונג, שהיא גן עדן של מסים, למשל מס חברות של 16%. אבל בסין כולם מחלקים את הכסף שלהם באמצעות פילנתרופיה. המשפחה שלי עושה את זה עשורים רבים. כשאבא שלי מת, לא קיבלתי גרוש. אני לא עשיר באמת".

אז אתה תומך ברעיונות הפילנתרופיים של אנשים כמו וורן באפט וביל גייטס?

"לא, לא, לא. אנחנו נמצאים הרבה לפניהם. הם תומכים בנו, כי אנחנו עשינו את זה הרבה לפניהם - במשך עשורים. גייטס ובאפט עושים עבודה נהדרת, והם מציבים דוגמה מלאת השראה. הם הגיעו לסין כדי לשכנע את מנהיגי הקהילה העסקית לחלק את הכסף שלהם. זה מביש, כי הם לא ערכו מחקר שוק. שום כלכלה בעולם בשלב כה מוקדם של פיתוח לא ראתה כל כך הרבה אנשים עשירים מחלקים את הכסף שלהם כמו בסין.

"סביר להניח שאני אחד מעשרה אנשים בהונג קונג שכל ארגון בעולם שמבקש כסף דופק על דלתו. אני יודע איך להגיד לא טוב מאוד, כי לפני שצריך לדעת להגיד כן - צריך לדעת להגיד לא. אדם כמוני יודע להגיד לא - מאוד בעדינות ובנחמדות, אבל גם בנוקשות. אל תציקו לי יותר - אני לא אתן לכם גרוש.

"אנחנו נותנים למי שאנחנו חושבים שמגיע לו. אני הרווחתי את הכסף, אז אני מחליט למי לתת אותו. אני לא אוהב להתערב בפוליטיקה. אני לא אדם פוליטי. אני אוהב מדיניות, אבל לא פוליטיקה. אני נותן סכומים קטנים מאוד למטרות פוליטיות, 1,000 דולר פה ושם. אנחנו נותנים להרבה דברים אחרים שאנחנו מחשיבים למשמעותיים. הדבר הטיפשי ביותר שאדם עשיר יכול לעשות הוא לתת את הכסף לבן שלו. אנשים אומרים שאני אדם עשיר, אבל למעשה זה לא ממש נכון. המשפחה שלי עשירה".

את משנתו מדגים צ'אן במפגש שערך לפני שני עשורים עם כמה מעשירי ארה"ב. "לפני 20 ומשהו שנה הוזמנתי לדבר בפני אנשים עשירים מאוד במלון היי אדמס מול הבית הלבן. נפגשתי עם האנשים האלה שרצו שאדבר על אסיה. הם הציגו את עצמם ואת הקליקה שלהם. כמעט כולם הגיעו ממשפחות עשירות ידועות מאוד, היו עשרות מיליארדי דולרים בחדר הזה. אחרי שנאמתי, הם אמרו שהם רוצים שאני אהיה חלק מהם. אז אנשים חושבים שאני עשיר ויכול להיות חלק מהקבוצה הזו. גיליתי שאף אחד מהם לא יודע לעשות כסף: כולם עשו את הכסף שלהם מפני שההורים שלהם או הסבים שלהם הרוויחו כסף".

צ'אן תולה את העובדה שבהונג קונג ובסין יש הרבה עשירים שבנו את הונם בעצמם בתנאי שוק מתאימים. "במקומות מסוימים אין רגולציה, והם פועלים בצורה פרועה עם שלטון חוק חלש. אם אתה מרוויח היום כסף אתה יכול להפסיד אותו מחר. אני לא רוצה להיות עשיר במקומות האלה. יש מקומות שבהם יש יותר מדי רגולציה - המסים כל כך גבוהים שבקושי אפשר להרוויח כסף. בהונג קונג יש שלטון חוק חזק מאוד ומסים נמוכים, אז אנשים יכולים להרוויח הרבה כסף אם הם עובדים קשה. אבא שלי הרוויח הרבה כסף. אחי ואני ניהלנו את הכסף והכפלנו ושילשנו את גודל החברה מאז מותו של אבי. הממשלה חייבת לעשות את חלקה בדאגה לאוכלוסיה, אבל אסור לסמוך רק על הממשלה. הדבר הטוב ביותר הוא שאנשים עשירים ייתנו את כל כספם".

אבל על כל אדם כמוך, כמו באפט או גייטס, יש גם דוגמאות אחרות.

"העקרונות החשובים ביותר הם שוק חופשי וכבוד כלפי האחרים. אם הם רוצים לעשות את זה בדרך הזו - מותר להם. זה הכסף שלהם, הם הרוויחו אותו באופן חוקי והם יחליטו מה לעשות אתו. אם לא ישמרו על העיקרון הזה אף אחד לא יוכל להרוויח כסף ונידרדר לקומוניזם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#