מי מרוויח ומי מפסיד ממכירת תנובה לסינים? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי מרוויח ומי מפסיד ממכירת תנובה לסינים?

אחרי שמונה חודשי משא ומתן נחתמה שלשום מכירתה של חברת המזון הגדולה בישראל לברייטפוד, תאגיד ענק בבעלות ממשלת סין ■ איפקס רשמה רווח יפה, וגם בעלי המניות של תנובה ■ אזרחי ישראל הרוויחו מהסיבוב של הקרן הבריטית הרבה פחות

44תגובות

משא ומתן שנמשך שמונה חודשים על השליטה בחברת המזון הגדולה בישראל הסתיים שלשום לקראת חצות, עם החתימה על הסכם לרכישת השליטה בתנובה על ידי חברת ברייטפוד שבבעלות ממשלת סין. איפקס תמכור לברייטפוד את מלוא אחזקותיה בחברה הייעודית אפ.מש.תנ שמחזיקה ב–76.7% ממניותיה של תנובה, לפי שווי חברה (מניות בתוספת חוב) של 8.6 מיליארד שקל לתנובה ושווי של 8.4 מיליארד שקל (2.4 מיליארד דולר) למניותיה של תנובה.

השליטה בתנובה מוחזקת על ידי החברה הייעודית אפ.מש.תנ, שהוקמה בינואר 2008 על ידי קרן איפקס, שמחזיקה ב–73.1% ממניותיה, ועל ידי מבטח שמיר, שמחזיקה ב–26.1% ממניותיה. השלמת העסקה כפופה לקיומם של כמה תנאים, כולל קבלת אישורים רגולטוריים, היעדר מגבלה חוקית שתמנע את ביצוע העסקה ואי קיומו של אירוע שישנה מהותית לרעה את מצבה של תנובה עד ליום השלמת העסקה, ככל הנראה צו לפירוקה של תנובה.

אחד התנאים להשלמת העסקה הוא חתימה של תנובה על הסכם עם ועד העובדים, שיסדיר את גובה המענק שיקבלו עובדי החברה בעקבות העברת השליטה בה. אפ.מש.תנ תישא בעלות המענק. השלמת העסקה נקבעה לשלושה חודשים מיום החתימה על ההסכם, אולם איפקס רשאית לבטל את ההסכם ללא פיצוי לברייטפוד אם לא יושג הסכם עם הוועד על גובה המענק. במקרה של ביטול ההסכם על ידי איפקס או ברייטפוד, יהיה הצד השני זכאי לפיצוי של 140 מיליון שקל.

דודו בכר

כחלק מההסכם ועל פי התנאי שהעמידה זהבית כהן, מנכ"לית איפקס ישראל, במטרה לרכך את הביקורת הציבורית על העסקה, הצהירה ברייטפוד כי בכוונתה לשמר את מרכז העסקים של תנובה בישראל, לדאוג לרוב ישראלי בוועד ההנהלה ובהנהלת החברה ולהעסיק בראשות החברה מנכ"ל ישראלי. ברייטפוד המהירה כי בכוונתה לשמור את ההנהלה והעובדים הקיימים ולהימנע מהקטנה של היקף הייצור והפעילות של תנובה. ברייטפוד הצהירה כי בכוונתה לכבד ולאפשר את קיום ההסכמים עם הרפתנים בהתאם להתחייבות קבוצת תנובה כלפיהם.

באופן קצת אירוני, נדרשת חברה ממשלתית שמייצגת לכאורה משטר קומוניסטי וכלכלה מתוכננת לתמוך בהתחייבות שנתנה קבוצת איפקס כלפי התאחדות מגדלי הבקר, כלומר הרפתנים, לשמור על משק חלב מתוכנן - כולל מכסות חלב ומחיר מטרה שלפיו רוכשת תנובה את החלב מהרפתנים. ברייטפוד מכירה בהסכם עם התאחדות מגדלי הבקר, שלפיו קבוצת תנובה התחייבה לתמוך בתכנון שוק החלב ולשמר את הייצור המקומי של מוצרי חלב בישראל.

בשלב זה מתנהל משא ומתן בין מבטח שמיר שבשליטת מאיר שמיר לבין ברייטפוד על המשך הישארותו כמשקיע בחברה לצדה של החברה הסינית. מבטח שמיר, שמחזיקה בשרשור ב–20.7%, עומדת בפני הפיתוי למכור את אחזקותיה במזומן תמורת 500 מיליון דולר, שכן על פי התקנון של החברה הייעודית המשותפת לה ולאיפקס יש למבטח שמיר אופציה להצטרף לעסקה (Tag Along).

המגעים בין ברייטפוד למבטח שמיר מתמקדים בתנאיה של אופציית המכר (Put) שתקבל מבטח שמיר למכור את כל אחזקותיה בחברה הייעודית לברייטפוד במחיר שישקף את התמורה שתקבל איפקס. על פי הערכות, ברייטפוד הסכימה לתת למבטח שמיר אופציית מכר לשלוש שנים, והמחלוקת נסובה על דרישתו של מאיר שמיר לקבל בטוחות למימוש האופציה.

אחיאב שמחי, יו"ר ועד עובדי תנובה, כבר הבהיר כי הוא מצפה להשלמת המשא ומתן בימים הקרובים, ואמר כי אם הוא לא יושלם לשביעות רצון העובדים הם ינקטו סנקציות. עובדי תנובה הקבועים - 3,000 מתוך 7,500 עובדי החברה - קיבלו בעת מכירת השליטה לאיפקס ולמבטח שמיר ב–2008 מענק של 31 מיליון דולר. מענק זה היה שקול לחמש משכורות לעובד, ונראה שגם הפעם יבקשו סכום דומה. ייתכן שאיפקס תשלם את המענק לא רק לעובדים המאוגדים אלא לכלל העובדים.

לצד המשא ומתן עם העובדים מתפתחת חזית נוספת עם חברי ארגון הקניות של צמח, שמאגדים את קיבוצי עמק הירדן, וארגון הקניות של מילואות, שמאגד קיבוצים ומושבים שיתופיים בגליל המערבי - שמחזיקים ביחד 5.2% ממניותיה של תנובה. און ברזילי, מנכ"ל מילואות, אמר אתמול: "זוהי עסקה גרועה למשק החלב ולמדינת ישראל. המחשבה שממשלת סין תדאג לאינטרסים של חקלאי ישראל היא אבסורדית בעיני". ברזילי אמר שמילואות וצמח ינסו לכפות על איפקס לממש אופציית הצטרפות לעסקה, שקיימת, לדבריו, בהסכם ההקמה של חברת תנובה־תעמת שמחזיקה ישירות בתנובה.

ההפסד הגדול של הקיבוצים והמושבים שמכרו

עסקת תנובה מסמנת לא רק את העברת השליטה בחברת המזון הגדולה בישראל לידי ממשלת סין, ולא רק שלב נוסף בהגברת מעורבותה של המעצמה הכלכלית העולה במשק הישראלי, אלא גם את המהפך בתודעה הציבורית בכל הקשור לחלוקת העושר, צדק חברתי ונושאים שנתפשו בעבר כמשעממים ומרוחקים מעינו של הציבור, כגון מיסוי.

לפני שש שנים בלבד רכשו איפקס, קרן השקעות זרה, וחברת מבטח שמיר 77% ממניותיה של תנובה לפי שווי חברה של 989 מיליון דולר. איש לא הרים גבה בנוגע לתבונה שבהעברת השליטה בתנובה, סמלה של ההתיישבות העובדת ומונופול בשוק החלב, לידי קרן השקעות שמעצם הגדרתה תמכור אותה תוך 7–10 שנים לכל המרבה במחיר. תהליך המכירה השערורייתי שקדם לעסקה נותר עמוק במדורי הכלכלה ולא תמיד במקום הבולט ביותר, ואריק רייכמן, מנכ"ל תנובה לשעבר ומי שהוביל את תהליך המכירה, תואר כגיבור וכאיש פיננסים ממולח.

העסקה שנחתמה שלשום כבר מעוררת ביקורת ציבורית נוקבת - הן על מכירת חברת המזון הגדולה בישראל, ששולטת בחלקים מהותיים מהחקלאות הישראלית, לידיים סיניות, והן על העובדה שמדינת ישראל לא תזכה ולו לשקל מפירותיה. רק שלוש שנים לאחר המכירה לאיפקס נחשף שתנובה עצמה, לא הרוכשת, שילמה 5 מיליון שקל לרייכמן בשני תשלומים עבור מה שהוגדר כ"אי תחרות", בטענה שרייכמן צבר ידע רב בשוק החלב ולתנובה יש אינטרס שלא יעשה בו שימוש כנגדה.

העסקה היא בראש ובראשונה ניצחון אישי לזהבית כהן, שהיטיבה להפיק את המקסימום מהתמימות של קיבוצים ומושבים שהחזיקו ב-76.7% ממניותיה של תנובה. אלה מכרו לה את מניותיהם בנזיד עדשים, ועוד הריעו בטיפשותם לרייכמן, האיש שהוביל אותם לעסקה הקטסטרופלית.

דודו בכר

מאז הרכישה על ידי איפקס ומבטח שמיר, חילקה תנובה דיווידנדים בהיקף של 650 מיליון דולר. שתי השותפות מימנו את הרכישה בהון עצמי ובהלוואה בנקאית של 1.9 מיליארד שקל, עליה שילמו ריבית מצטברת של 200 מיליון דולר בשש השנים האחרונות; כך שמכירת השליטה בתנובה לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר תניב לאיפקס רווח של 1.05 מיליארד דולר. אם לא די בכך, לא תשלם איפקס ולו שקל מס בישראל על העסקה המצוינת, וזאת בהתאם לפרה־רולינג שקיבלה מרשות המסים בטרם ביצעה את העסקה.

בעלי מניותיה הקודמים של החברה לא העריכו את שווי הנדל"ן של החברה, למשל מתחם השוק הסיטוני שתנובה החזיקה ב–60% ממנו וש–40% ממנו נמכרו באפריל 2010 תמורת 950 מיליון שקל במזומן, או מתחם סינמה סיטי בפי גלילות שנמכר תמורת 325 מיליון שקל בקיץ 2009 לחברת נצבא. תנובה ביצעה העלאות מחירים זמן לא רב לאחר העברת השליטה, ובמקביל נקטה תחת ניהולו של אריק שור פעולות התייעלות כמו סגירת המחלבה הכושלת ברומניה, איחוד מרכזי הפצה ועצירת הדימום הפיננסי במשחטת אדום אדום.

תנובה עברה מהפסד של 175 מיליון שקל בשנה האחרונה לכהונתו של אריק רייכמן כמנכ"ל לרווח של 519 מיליון שקל ב-2013. השיפור הניכר בתוצאותיה הכספיות איפשר לאיפקס למכור את תנובה, וזאת לאחר שחלק לא קטן מהנדל"ן שלה כבר נמכר וכשהיא נושאת על גבה חוב פיננסי נטו של 780 מיליון שקל לפי שווי חברה של 8.6 מיליארד שקל, שמגלם מכפיל EV/EBITDA (שווי מניות בתוספת חוב לרווח תפעולי תזרימי) מכובד של 11.

עם זאת, עסקת ברייטפוד־איפקס עשויה להתברר כמהלך מנצח מבחינתם של תנובה ובעלי מניותיה מקרב הקיבוצים והמושבים. מאז ימי המחאה החברתית של קיץ 2011 וחשיפת העלאת המחירים הפרועה על כמה ממוצרי החלב, שבוצעה בעצתה של חברת הייעוץ מקינזי, נמצאת תנובה במרכז הכוונת של הרגולציה והציבור. משום כך פוטנציאל הצמיחה שלה בישראל שואף לאפס. במחצית השנה האחרונה דן צוות המזון של משרד האוצר בראשות המנכ"לית יעל אנדורן בביטול המכס על גבינות קשות, יוגורט, חמאה ושמנת; מחיר השמנת המתוקה (38%) והגבינה הלבנה (5%) הוכנס לפיקוח והוזל ב-20%; וכלל מוצרי החלב ומוצרי החלב שבפיקוח הוזלו ב-1.1%. החבירה לברייטפוד עשויה לספק לתנובה דריסת רגל בשוק החלב הסיני, שהוא אחד השווקים מהירי הצמיחה בעולם. לא לחינם אמר אתמול המנכ"ל אריק שור: "אחרי 88 שנה יש לנו בעל בית. העסקה מספקת לתנובה מרחב אפשרויות שלא היה לה מעולם קודם לכן".

מרחב האפשרויות שעליו מדבר שור קשור הן לשוק החלב הסיני והן לזהות הרוכשת, שמחזיקה ברשתות קמעוניות שממוקדות בשנחאי ומפעילות 5,000 חנויות. לדברי שור, שוק החלב הסיני מתאפיין עדיין בכושר ייצור נמוך, ועל כן מרבית החלב משמש כחלב ניגר ולמוצרים בעלי זמן מדף קצר, כמו יוגורטים. מרבית הגבינות הצהובות בסין מיובאות, עובדה שפותחת שוק גדול בפני תנובה, שמחזיקה בכושר ייצור של 24 אלף טון לשנה ומרחיבה אותו ל–30 אלף טון לשנה. היות שכדי לייצר ק"ג של גבינה צהובה יש צורך ב-10 ליטר חלב, ברור שיצוא אלפי טונה של גבינה צהובה צפוי להגדיל את הביקוש לחלב, ומכאן מובנת שביעות הרצון של חלק גדול מהקיבוצים והמושבים שמחזיקים ברפתות.

המפסידים הברורים מהעסקה הם בעלי המניות הקודמים, שמכרו את מניותיהם לאיפקס ולמבטח שמיר ולא שעו לאזהרותיו של יצחק באדר, יו"ר ארגון הקניות גרנות, שמאגד 42 מושבים וקיבוצים באזור השרון ומחזיק ישירות ב-8% ממניותיה של תנובה ואחרים, שהעריכו כי תנובה נמכרת במחיר מגוחך. המוכרים לא העריכו נכונה מה הפוטנציאל של תנובה בניהול נכון ואחראי, בניגוד לניהול של רייכמן, שהוביל את תנובה לפנטזיות עסקיות הרסניות שהסבו הפסדים מצטברים של מעל 500 מיליון שקל; ולא ניסו להעריך את שווי הנדל"ן של תנובה, שהניב לחברה רווחים של מעל מיליארד שקל ואיפשר לה לחלק דיווידנדים גדולים.

מדינת ישראל יצאה מהעסקה בידיים ריקות, ולא רק מההיבט המיסויי. כחלק מהסדר חובות הקיבוצים, המדינה קיבלה אופציה לקבל מהקיבוצים 6.75% ממניות תנובה כאשר תימכר, כולל אופציה למכור את המניות תוך שלוש שנים לאיפקס לפי שווי חברה של 989 מיליון דולר. איפקס דרשה שהמדינה תמכור לה 1.3% ממניות תנובה, כדי שתחזיק ב–75% לפחות ממניותיה של תנובה מיד עם הרכישה. אולם במקום להחזיק ביתרת המניות העדיף החשב הכללי דאז, שוקי אורן, למכור את הזכות ל–6.75% ממניותיה של תנובה לאיפקס תמורת 67 מיליון דולר, בטענה שאופציית המכר היתה על המחיר הנומינלי של עסקת תנובה ללא ריבית. ישראל ויתרה כך על 130 מיליון דולר, כולל הדיווידנדים שיכלה לקבל ובניכוי הריבית האלטרנטיבית על הסכום שקיבלה.

מי את ברייט פוד?

בעלת השליטה החדשה בתנובה היא חברת השקעות שמתמחה בחברות מזון. עסקי הליבה של החברה כוללים ייצור סוכר, יין, חלב ומוצרי חלב, קמעונות מזון, הפצת מזון ולוגיסטיקה. ארבע מהחברות של ברייטפוד נסחרות בבורסה בשנחאי: Bright Dairy & Food, החברה שתרכוש את תנובה, שהיא אחת משלוש החברות הגדולות בשוק החלב הסיני; Shanghai Jinfeng Wine, חברת היין הרווחית בסין; Shanghai Haibo  ו–Shanghai Maling Aquiarius.

ברייטפוד פעילה בתחום החקלאות התעשייתית, כר פורה לשיתוף פעולה עם תנובה. Shanghai Dairy Group מפעילה 18 חוות בקר שמחזיקות 65 אלף חיות. פוטנציאל אחר לשיתוף פעולה בין תנובה לברייטפוד הוא בתחום ייצור אבקות חלב, שהחברה הסינית נכנסה אליו לאחרונה ולתנובה יש בו ידע נרחב. חברה אחרת של ברייטפוד, Shanghai Yangtang, מחזיקה ב–10% משוק הסוכר בסין וצפויה להגיע למכירות של 2 מיליארד דולר ב–2015. בתחום קמעונות המזון פועלת ברייטפוד באמצעות שלוש רשתות שמחזיקות ב–5,000 חנויות, כולל NGS, שהיא רשת קמעונאית מובילה בשנחאי ומחזיקה ברשת חנויות הנוחות הגדולה בסין, וכן באמצעות הרשתות Ke De ו–Hao De.

עסקת תנובה היא הגדולה ביותר שביצעה ברייטפוד עד כה מחוץ לסין. ברייטפוד רכשה 60% ממניותיה של חברת Weetabix שמייצרת דגני בוקר במאי 2012 תמורת 1.2 מיליארד דולר. ברייט דיירי רכשה 51% ממניותיה של יצרני החלב הניו זילנדית Synlait ביולי 2010 תמורת 70 מיליון דולר,  ובאוגוסט 2010 רכשה 75% ממניותיה של חברת Mannassen האוסטרלית, שעוסקת בקמעונות ובלוגיסטיקה של מוצרי מזון, תמורת 365 מיליון דולר.

אילן מאור, מבעליה של חברת שנג שפעילה בשנחאי, מסביר מה גורם לחברת מזון סינית מובילה להשקיע בתנובה. מאור מציין ששותפו ירדן זילבר פנה מטעמה של ברייטפוד לזהבית כהן לפני שנתיים. ברייטפוד חיפשה אז השקעה של 2 מיליארד דולר בתחום החלב. הוא מציין ששוק החלב בסין צומח בקצב נדיר: לדבריו, אחת החברות ששנג מלווה מקימה מדי שנה 10–15 רפתות חדשות ומגדילה את העדר שלה ב-40-35 אלף פרות לשנה, בעוד שהיקף שוק החלב בישראל הוא 120 אלף חולבות.

דניאל בר און

לדבריו, רכישת השליטה בתנובה היא חלק ממדיניותה של ממשלת סין להגביר את הנוכחות הבינלאומית של החברות הסיניות, כדי לסייע לצמיחה שלהן. גורם נוסף לרכישת השליטה בתנובה הוא הידע והניסיון של החברה הישראלית בפיתוח ובייצור מגוון של מוצרי חלב, שהוא רחב בהרבה ממגוון המוצרים בתחום החלב הקיים כיום בסין.

מאור ממהר לפזר את החששות בנוגע לכוונותיה של החברה הסינית: "ברייטפוד לא רוכשת את תנובה משום שהיא חברה כושלת ובכוונתה להבריא אותה, אלא משום שהיא חברה טובה, ועל כן לא תחליף את המנכ"ל ולא תפטר עובדים. המטרה של ברייטפוד היא ליהנות מתנובה ולצמוח אתה. ברייטפוד היא שחקן לטווח ארוך, היא לא מונעת משיקולים פיננסיים ואין עליה לחץ למשוך דיווידנדים ולמכור. היא לא תעביר פעילויות מישראל, וייתכן שבעתיד תבצע פעילויות משותפות עם תנובה במדינה שלישית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#