"יש הרבה נכסים למכירה 
ואין מי שיקנה - חוץ מהסינים" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הסינים באים

"יש הרבה נכסים למכירה 
ואין מי שיקנה - חוץ מהסינים"

תאגיד הפיננסים הסיני צ'יינה אוורברייט מתכוון להשקיע עם שותפים בקרן חדשה 300-200 מיליון ד' בכלכלה הישראלית ■ מנהלי הקרן מסבירים מה עומד מאחורי ההסתערות על ישראל, ולמה חברות ישראליות שרוצות להצליח בחו"ל צריכות להעביר את הפוקוס שלהן מזרחה ■ כתבה שלישית בסדרה

15תגובות

שנגיאן פאן מבינה שהנוכחות שלה יכולה לעורר קצת עצבנות בקרב האנשים שהיא נפגשת אתם. לא שהיא עצמה, שקטה ורכת דיבור, מותירה רושם של אדם מאיים, אך בכל משפט שהיא אומרת ניכר שהיא מבינה את מעמדה הייחודי כמייצגת תופעה שקצת מלחיצה חלק מהישראלים: גל ההשקעות של חברות סיניות בישראל.

שנגיאן היא ראש זרוע ההשקעות האסטרגיות והפיתוח בחברת הפיננסים הסינית צ׳יינה אוורברייט (China Everbright), שנמצאת בבעלות ממשלתית, מנהלת נכסים בשווי של 3.5 מיליארד דולר ופעילה בתחומי בנקאות ההשקעות, הברוקראז׳ וניהול הקרנות. על אף שאת התואר השני שלה היא עשתה באוקספורד, נראה שהיא השלימה עם העובדה שבכל פעם שהיא מנסה לקדם את חברת ההשקעות שלה, היא צריכה גם לקדם לא מעט את סין, מה שהופך אותה לשילוב בין פיננסיירית ככל הפיננסיירים לשגרירה מסוג מסוים. ״שואלים אותי לא מעט לגבי הפרות קניין רוחני״, היא אומרת.

הסיבה לביקורה של שנגיאן בישראל היא Catalyst CEL, קרן משותפת של חברת ההשקעות הפרטיות קטליסט של אדי קוקירמן ואוורבריייט, שמתכוונת להשקיע בשנים הקרובות 200–300 מיליון דולר בחברות בישראל, בעיקר חברות טכנולוגיה. בתחילת החודש הכריזה הקרן על השלמת גיוס של 100 מיליון דולר ממשקיעים סינים, רוסים וישראלים, 75 מיליון דולר מהם מאוורברייט עצמה.

הקרן, אומר אלן דובקין, שותף בכיר בקטליסט, מחפשת בעיקר חברות בגודל בינוני, עם מחזור מכירות שנתי של עשרות מיליוני דולרים, במיוחד כאלה שיש להן טכנולוגיות או מוצרים שיכולים להתאים לשוק הסיני. המיקוד הוא בחברות היי־טק, אבל מנהלי הקרן לא פוסלים גם השקעות בחברות לואו־טק 
ו–Mid–tech, כמו חברות תעשייה וחברות בתחום המים או החקלאות. ההשקעות צפויות להיות גדולות יחסית, ברמה של עשרות מיליוני דולרים. ״ברשימה שלנו נמצאות חברות תעשייתיות, חברות כימיקלים, חברות מים וחברות אנרגיה. יש ביקוש אדיר בסין לפתרונות מים ופתרונות אנרגיה, והישראלים מובילים בשוק הזה״, הוא אומר.

אייל טואג

״אנחנו מסתכלים בחברות שיש להן הישגים מוכחים, שהתבססו בשווקים בצפון אמריקה ובאירופה ושיש להן שירותים רלוונטיים, מוצרים רלוונטיים או טכנולוגיות שיהיו רלוונטיות לכלכלה הסינית, אבל לא הצליחו עדיין להשאיר רושם גדול על החלק הזה של העולם", אומרת שנגיאן.

בזמן שהיא אומרת את הדברים האלה, מפגינים חברים בתנועת המושבים ותנועת הקיבוצים נגד העסקה המתהווה למכירה תנובה לחברת המזון הסינית ברייטפוד. בשבועות האחרונים מה שהתחיל כטפטוף, עם רכישת פגסוס טכנולוגיות על ידי Yifang הסינית ב-2010 ורכישת השליטה במכתשים אגן (כיום אדמה) על ידי כמצ׳יינה ב–2011, נהפך לזרם חזק יותר: בשנה שעברה רכשה פוסון פרמה הסינית את אלמה לייזרס הישראלית, ML וג׳אמפ נרכשו על ידי גלובל ריטייל הסינית, איפקס עברה למשא ומתן מתקדם עם ברייטפוד בנוגע למכירת תנובה, וכמה קרנות וגופי השקעה סיניים הכריזו על כוונה להשקיע מאות מיליוני דולרים בישראל. רק השבוע גייסה חברת הראייה הממוחשבת הישראלית קורטיקה כ–20 מיליון דולר ממשקיע סיני לפי שווי של 200 מיליון דולר. אחרי שנים שבהן שלטו האמריקאים והאירופאים בהשקעות בסטארט־אפים ישראליים, נראה שבחודשים האחרונים נכנסו הסינים בסערה לשוק המקומי. צ'יינה אוורברייט עצמה אינה זרה לכלכלה הישראלית: בחודש שעבר היא השקיעה (בנפרד, ללא קשר לקרן) בחברת ההדמיה הרפואית ריל אימג׳ינג.

איך את מסבירה את ההסתערות הסינית של השבועות האחרונים על הכלכלה הישראלית?

שנגיאן: ״הדיאלוג ההדדי בין סין לישראל קיים כבר הרבה זמן, וסין היא אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל, כך שזה בפני עצמו לא חדש. אבל הייתי אומרת שככל שהכלכלה הסינית נהפכת לגדולה יותר, החברות הסיניות נהפכות ליותר גלובליות, יותר בינלאומיות, ולכן הן מחפשות יותר הזדמנויות מחוץ לסין מאשר בעבר. סין עוברת שינויים מבניים ברמה הטכנולוגית, במעבר בין כלכלה מבוססת ייצור לכלכלה שהיא יותר מתוחכמת, יותר היי־טק. במקביל יש בסין כוח צרכני הולך וגדל, מעמד ביניים עצום שנוצר. לא מדובר רק בישראל, זה קורה גם בחלקים אחרים של העולם״.

ועדיין, ישראל היא שוק קטן.

״אנחנו חושבים שהרבה היבטים של הכלכלה הישראלית הם אטרקטיביים מאוד. רבות מהחברות שפגשנו בישראל הן גלובליות. הן חזקות מאוד במחקר ופיתוח ומשקיעות בכך הרבה משאבים, וממוקדות ברווחיות. רבות מהחברות שאתן נפגשנו כבר חושבות על האפשרות של הנפקה בעוד כמה שנים. יש להן חזון ברור של איפה הן רוצות להיות, גם ברמת המוצר, גם ברמת השוק וגם ברמת ההתפתחות של החברה. ההנהלה רזה מאוד, ומאחר שלמנהלים יש נתחי בעלות בחברה הם מאוד מסורים״.

וזה שונה ממה שנתקלתם בו במדינות אחרות?

אי–פי

״כן. הייתי אומרת שבמונחי החזון הגלובלי, בהחלט יש הבדל בין חברות ישראליות לחברות סיניות״.

אתם מבקשים להשקיע בעיקר בחברות טכנולוגיה?

״לקרן שלנו יש פוקוס טכנולוגי חזק, אבל לא נפסול הזדמנויות השקעה טובות. אבל ההזדמנויות בתחום הטכנולוגיה הן בעדיפות גבוהה יותר. לחברות שאנחנו מחפשים כבר יש פתרון שהוא בביקוש גבוה בשוק שלהן, כאלה שיוכלו בשנים הראשונות של ההשקעה לעשות אימפקט רציני״.

דובקין: ״החברות שאנחנו רוצים להשקיע בהן הן חברות שטוב להשקיע בהן בלי קשר לסין. אנחנו מוסיפים להן רגל חדשה של צמיחה פוטנציאלית״.

לאור ריבוי הקרנות הסיניות שמחפשות בימים אלה הזדמנויות השקעה בישראל, הייתם אומרים שיש אווירה של תחרות, ניסיון למצוא ראשונים את הרעיון הישראלי הבא ששווה מיליארד דולר?

שנגיאן: ״כן. אנחנו מקווים, לפחות״.

דובקין: ״אנחנו רואים קרנות סיניות אחרות בשוק וגם משוחחים עם חלקן על השקעות משותפות. לא הייתי אומר שיש המון תחרות: יש כל כך הרבה הזדמנויות, כולם מסתכלים בדברים שונים. יש מספיק לכולם. אבל כן, ככל שעוד ועוד משקיעים מגיעים, זה יוצר תחושה שהסביבה תחרותית״.

קוקירמן: ״המטרה שלנו היא לבחור את הבלוקבאסטרים הישראליים הבאים, כאלה שסין תוכל להגדיל את הצמיחה שלהם באופן משמעותי״.

תחרות פירושה גם שהערכות השווי של החברות הישראליות עולות.

שנגיאן: ״לעומת סין, השווי של החברות פה נראה סביר למדי״.

קוקירמן: ״יש הבדל במכפילים בין חברות ישראליות לחברות סיניות: המכפילים בסין גבוהים מאוד, בגלל גודל השוק. החברות הישראליות זולות יותר".

דובקין: ״הרבה יותר".

איזה סוג של משקיעים אתם? שקטים? פעילים? אתם מחפשים רק חברות שרוצות להתפתח בסין, או גם חברות שמעדיפות להתמקד בשווקים אחרים כרגע?

שנגיאן: ״אם יש חברות שרוצות לפעול בארה״ב אנחנו מכבדים את הבחירה הזאת, זה פשוט שאנחנו יכולים לעזור להן הרבה פחות. לעומת זאת, אם חברות רוצות לצמוח בסין, אחת הדרכים שאנחנו יכולים לסייע להן לעשות זאת היא באמצעות מציאת שותפים מקומיים טובים, להקל עליהן להיכנס לשוק. אנחנו לא רק משקיעים פסיביים. אנחנו מחפשים הזדמנויות שיאפשרו לנו להיות אקטיביים, שייתנו לנו מקום בדירקטוריון או השפעה מסוימת על תהליכי קבלת ההחלטות. אנחנו מרגישים שיש לנו משאבים שאנחנו יכולים למנף, ואנחנו רוצים לעזור לחברות לצמוח״.

אייל טואג

איך הישראלים מגיבים להצעה הזאת?

״אני חושבת שאנשים באופן כללי מעוניינים במה שאנחנו מציעים״.

את נשמעת מהוססת.

״זה תהליך מתמשך. אנחנו נפגשים עם החברות, דנים אתן, מנסים להבין מה הצרכים שלהן, מדברים עם בעלי המניות וההנהלה״.

אתם נתקלים בחשש מהשקעות סיניות? חשד?

״נשאלתי לא פעם על הפרות קניין רוחני, שאלות בסגנון ׳יש לי טכנולוגיה טובה, האם יעתיקו אותה בסין?׳. אני עונה שזאת לא רק בעיה של סין, זאת בעיה שקיימת בכל העולם, ולא להיות בתוך השוק לא עוזר. למעשה, זה מזיק, כי אם אתה לא שם אתה לא יודע מי עושה מה, בעוד שאם תבסס נוכחות בשוק אתה גם מבסס מערכות יחסים עם הספקים והלקוחות. אם תצליח לשתף פעולה עם החברות הסיניות, תפחית בהרבה את הסיכונים שדבר כזה יקרה. ראוי גם לציין שממשלת סין פועלת רבות בנושא הזה״.

אבל את מבינה את החשש.

״אני אופטימית לגבי העתיד. אני חושבת שהשוק הסיני כל כך גדול ועמוק שאי אפשר לוותר עליו רק מפני שאתם חוששים. ואם יש לך שותף מקומי, זה עוזר״.

"יש תיאום אדיר בין הצרכים של סין למה שעושים בישראל"

כניסה לסין היא שינוי קונספטואלי להרבה חברות ישראליות, שהפוקוס שלהן הוא ארה״ב ואירופה.

דובקין: ״יש תיאום אדיר בין תוכנית החומש של ממשלת סין למה שחברות ישראליות עוסקות בו״.

שנגיאן: ״יש שני דברים שאנחנו בוחנים כשאנחנו מסתכלים בהשקעות פוטנציאליות ומנסים להעריך את הפוטנציאל שלהן בשוק הסיני. האחד הוא תוכנית החומש, כי ממנה הנגזר התקציב הממשלתי שיופנה לתחום הזה. למשל, ממשלת סין תוציא המון כסף בתחום של הגנת הסביבה, אז בתחום הזה יש הרבה הזדמנויות. הדבר האחר שאנחנו בוחנים הוא העלייה של מעמד הביניים הסיני, דברים שקשורים לדפוסי הצריכה המשתנים של האוכלוסיה בסין. אפילו אפליקציות ודברים כאלה״.

הייתם משקיעים בווייבר לולא היפנים היו חוטפים לכם אותה?

קוקירמן: ״חברה בלי מודל הכנסות משמעותי לא תעניין אותנו״.

המעורבות של הממשלה בעסקים בסין היא עוד חשש שיש לחברות ישראליות, שלא קיים בארה״ב.

שנגיאן: ״אני לא בטוחה שזה העניין. ישראלים זכו לחינוך מערבי, אין מחסומי שפה בינם לבין ארה״ב. להגיע לשוק שאתה לא מכיר, שהחוקים בו שונים וכל המערכת שונה, אכן עשוי להיות מאיים בהתחלה. לכן אתה זקוק למישהו שיחזור לך לבסס יחסים עם ספקים, לקוחות, סוכנויות ממשלתיות. בנוסף, זה תלוי באיזה מגזר מדובר. אפילו כשהן בבעלות הממשלה, החברות הסיניות פועלות כמו חברות לכל דבר. אתה לא עושה עסקים עם הממשלה, אתה עושה עסקים עם החברה. הרבה מהחברות הסיניות גם נסחרות בבורסה, גם אם יש לממשלה נתח בהן. הלקוחות שלך הם לא הממשלה״.

דובקין: ״לממשלת סין יש תוכניות להשקיע המון באנרגיה סולארית, אז הן מספקת כל מיני הטבות מסים ליזמים וחברות, כדי לעודד אותם לפנות לאנרגיה סולארית. זאת לא בהכרח תוכנית ממשלתית, אבל הכסף הממשלתי מניע את זה. זה המצב בסין״.

לבעלות הממשלתית אין השפעה על המודלים העסקיים של חברות שפועלות בסין?

שנגיאן: ״זאת סביבה שונה, אבל לא בגלל הבעלות הממשלתית בחברות. אני מעודדת חברות ישראליות ללכת לסין ולראות בעצמן שזה לא כל כך לא שקוף. סין היא אחת מכלכלות השוק הכי תוססות בעולם כרגע״.

לארה״ב יש עוד משהו שלסין אין - אקזיטים. לא ראינו יותר מדי אקזיטים שמומנו על ידי חברות סיניות בשנים האחרונות.

שנגיאן: ״אחת מנקודות החוזקה של הקרן היא שחברות ישראליות שהן כבר גלובליות יזכו לרגל חדשה, סינית. אם כבר, זה הופך אותן לנחשקות יותר מבחינת אקזיט. יש גם לא מעט חברות סיניות שמחפשות שיתופי פעולה כיום. אלה יכולים לייצר הזדמנויות לאקזיט״.

"זו רק ההתחלה"

למה ההסתערות הסינית מתרחשת עכשיו? איפה הייתם לפני 2014?

שנגיאן: ״השוק הסיני צמח מהר מאוד בשנים האחרונות. שוק ההשקעות הפרטיות בסין צמח מאפס בתחילת העשור הקודם ליותר מ–20 אלף קרנות פרייבט אקוויטי כיום. אנשים עשו המון כסף, אבל רוב המיקוד היה מופנה פנימה, אל תוך סין. בתחילת העשור הקודם הסינים התחילו גם להסתכל החוצה ולרכוש חברות כמו לנובו. בשנים האחרונות זה מתעצם״.

דובקין: ״עבדתי בזרוע הישראלית של סיטי במשך 13 שנה, ובעשר השנים הראשונות שלי כאן לא ראיתי אף קבוצה סינית מביעה עניין בישראל. לפני שנתיים וחצי התחלנו פתאום לראות משהו התחלתי״.

שנגיאן: ״אני מאמינה שעכשיו שהסכר נפרץ, זאת מגמה שתהיה עצומה בעתיד״.

אז הסיבה להתעניינות הפתאומית נובעת לחלוטין מסיבות פנים־סיניות. שום קשר לישראל.

דובקין: ״זה קשור לסין, אבל גם ישראל התבגרה בשנים האחרונות. האיכות של החברות ומספר החברות האיכותיות עקבי יותר. ישראל מנפיקה חברות גלובליות איכותיות בקצב מהיר יותר ויותר עקבי מאשר בעבר. רואים את זה במספר האקזיטים וההנפקות המעניינות. במקביל, היו כמה אירועי מקרו שקרו בישראל בשנתיים וחצי האחרונות ויצרו הזדמנויות רכישה לקרנות: האחד היה ההצטרפות של ישראל ל–OECD. בן לילה נהפכה ישראל לשוק מפותח וכל הקרנות שהשקיעו בה, קרנות של שווקים מתעוררים, יצאו מהשוק. קרנות שמשקיעות בשווקים מפותחים נכנסו, אבל איפה הן השקיעו? בזק, טבע, בנק לאומי, בנק הפועלים.

"הדבר השני שקרה היה ועדת הריכוזיות, שהיתה לה השפעה אדירה על השוק. למה אין קרנות השקעה פרטיות בישראל, אבל כן יש המון קרנות הון־סיכון? מפני שהפירמידות הגדולות פעלו כמו חברות השקעה פרטיות. אבל עכשיו הן מוכרות נכסים ויצטרכו להתפרק, אז קרנות ההשקעה הגלובליות הגדולות - בלאקסטון, KKR - כולן באות לכאן. אבל הן מסתכלות בעסקות של מיליארד דולר ומעלה. אם יורדים לעסקות של חצי מיליארד דולר, אפילו 250 מיליון, מגלים המון הזדמנויות״.

שנגיאן: ״חשוב לנו להשקיע בכלכלה צומחת ויציבה, עם כמה שפחות סיכונים מערכתיים״.

דובקין: ״יש הרבה נכסים למכירה ואין מי שיקנה, חוץ מהסינים. אפשר לראות את זה עם תנובה. זאת הסיבה שהסינים באים: הם מקבלים נכסים במחיר טוב עם תחרות מוגבלת״.

שנגיאן: ״אתם אולי מרגישים שאתם רואים הרבה קרנות ומשקיעים סיניים שבאים לקנות, אבל ברוב סין אנשים לא מכירים את ישראל. אנחנו רק מתחילים ליצור מודעות לכלכלה הישראלית בסין. זאת אולי המטרה הלא מוצהרת של הקרן הזאת״.

להערכתכם, עד כמה תגדל התופעה בשנים הקרובות?

דובקין: ״זאת רק ההתחלה. ב–18 החודשים האחרונים ראינו כמה רכישות משמעותיות של חברות ישראליות, מתוכן אולי שלוש על ידי חברות סיניות. זה ישתנה״.

שנגיאן: ״ככל שישראל זוכה ליותר חשיפה בשוק הסיני, יותר חברות ומשקיעים סיניים מגלים את הכלכלה הישראלית ומביעים גם הם עניין״.

דובקין: ״בעוד כמה שנים אתה תיסע בהרצליה ותראה שמות של חברות סיניות על הבניינים. זה כבר קורה״.

שנגיאן: ״אני אהיה כנה: זאת לא אחת מהקרנות הכי גדולות שלנו. לעומת קרנות אחרות בתיק מדובר בקרן בגודל בינוני. אבל אם היא תצליח, נוכל לעשות משהו גדול יותר בעתיד״.

אז אחרי הכל, מדובר בניסוי. אתם עדיין לא מאמינים מוחלטים בכלכלה הישראלית.

דובקין: ״יש לנו שני צוותים כאן, 100 מיליון דולר בכספי משקיעים. הייתי אומר שזאת מחויבות רצינית״.

שנגיאן: ״אני טסה לסין היום, אבל אחזור בחודש הבא. יש לנו פה צוות מקומי. נטיס לפה גם בכירים אחרים באופן קבוע. מה שצריך״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#