עודף מדוגיקוין? הכירו את המטבעות שמעבירים את השליטה בכסף לציבור - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עודף מדוגיקוין? הכירו את המטבעות שמעבירים את השליטה בכסף לציבור

המשבר הכלכלי העולמי ומשבר החובות באירופה יצרו בקרב רבים חוסר אמון במערכת המוניטרית, והביאו עימו מהפכת המטבעות שמאיימת לשנות 
את טבעו של הכסף שאנחנו מכירים ■ גם בישראל כבר פותחים את הארנק

28תגובות

בעוד קצת יותר משבוע יקבל כל אזרח באיסלנד כסף בחינם, מבלי שיצטרך לעשות כמעט דבר - או אפילו לצאת מהבית. דרך אחרת לומר זאת היא שב-25 במארס יהיה כל אזרח איסלנדי עשיר קצת יותר משהיה קודם לכן. הם לא יהיו עשירים יותר בקרונות, לצערם, אבל מצד שני הם יקבלו משהו שכרגע שווה הרבה יותר מסתם עוד קרונה: אורורה־קוין (Auroracoin), המטבע הווירטואלי החדש דמוי הביטקוין, שמטריף את איסלנד בפרט ואת העולם בכלל.

אורורה־קוין הוא פרי יצירתו של המתכנת באלדור אודינסון. כמו עמיתו היפני המסתורי סטושי נקמוטו, הקריפטוגרף הגאון שהמציא את הביטקוין ב–2009, גם אודינסון (המסתורי בפני עצמו) הוא ליברטריאן מושבע, שמבקש לחולל מהפכה שתעביר את השליטה בכסף מהממשלה לציבור.

בניגוד לנקמוטו, ששיחרר את הביטקוין לאוויר העולם ואז נעלם - עד שנחשף, לכאורה, כקשיש אמריקאי־יפני מקליפורניה בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב״ניוזוויק״ - אודינסון מתכנן להיות פרו־אקטיבי: את המטבע שלו, שמבוסס על הקוד של מטבע וירטואלי אחר בשם לייטקוין, הוא מתכנן להפיץ ל–320 אלף אזרחיה של איסלנד, כשהוא משתמש במאגר המידע הציבורי שבו נמצאים מספרי הזהות של כל האזרחים.

כל אחד מהם יקבל, לפי אודינסון, 31.8 אורורה־קוין. לא נשמע הרבה? השווי הנוכחי של אורורה־קוין בזירות המסחר של מטבעות וירטואליים הוא כ–30 דולר ליחידה, אחרי שעלה לתקופה קצרה לשווי של 98 דולר ליחידה. כלומר, בעוד שבוע וחצי יקבל כל אזרח באיסלנד כ–1,000 דולר היישר לחשבון הבנק. 10.5 מיליון מטבעות אורורה־קוין בשווי של יותר מ–300 מיליארד דולר יועברו, בחינם, לרשות הציבור.

AP

אורורה־קוין הושק לפני קצת פחות משלושה שבועות, וכבר הצליח לסחוף את עולם המטבעות הווירטואליים המבעבע. תוך פחות משבוע הוא עקף את לייטקוין, המטבע שעליו הוא מבוסס, ונהפך למטבע הווירטואלי השלישי בגודלו בעולם במונחי שווי שוק (אחרי ביטקוין וריפל), עם שווי כולל של יותר מ–300 מיליון דולר באתרי מסחר כמו Mintpal ו–Cryptsy.

אבל בניגוד לחקיינים אחרים של הביטקוין, אורורה־קוין אינו ניסיון לנצל את הטרנד כדי לעשות כסף, אלא מיזם אידיאולוגי שנועד לשחרר את אזרחי איסלנד מעולם של פוליטיקאים מושחתים. במניפסט שפירסם עם השקת המטבע, הסביר אודינסון שמה שהניע אותו להמציא את האורורה־קוין הן הגבלות ההון המחמירות שהטילה ממשלת איסלנד בעקבות קריסתו של המגזר הבנקאי במדינה ב–2008. לפי ההגבלות הקיימות, אזרחי איסלנד, שעדיין סובלים מאינפלציה גבוהה בעקבות קריסתה של הקרונה האיסלנדית ב–2008, לא רשאים להחליף את המטבע הלאומי, ולכן לא יכולים לקנות מט״ח כמו דולר או יורו. הם גם לא יכולים לקנות ביטקוין. לכן אודינסון החליט ליצור עבורם ביטקוין משלו.

״הצעדים האלה היו אמורים להיות זמניים, אבל כמו הרבה מהלכים ממשלתיים, הם עדיין בתוקף כיום״, כתב אודינסון במניפסט. ״כבר חמש שנים נאלצים אזרחי איסלנד להעביר כל מטבע זר שהרוויחו לבנק המרכזי. הם לא רשאים להשתתף במסחר בינלאומי. הם לא חופשיים להשקיע בעסקים מחוץ למדינה. היתה לכך השפעה רעה על ההשקעות הזרות באיסלנד, מאחר שזרים חוששים שלא יוכלו להמיר את השקעותיהם חזרה לדולר או יורו. פירוש הדבר הוא שכלכלת איסלנד מדממת לאט לאט. אזרחי איסלנד מוקרבים על מזבחה של מערכת פיננסית פגומה, שנשלטת על ידי אליטה שביצעה הימורים בקנה מידה אסטרונומי ונתמכה על ידי הממשלה, על חשבון העם. צריך לקחת את הכוח מהפוליטיקאים״.

המטרה, כתב אודינסון, היא לספק לאיסלנדים דרך חזרה לכלכלה הגלובלית, ללא תיווך של הממשלה. במקום לגייס אזרחים אחד אחד, הוא החליט להפוך את איסלנד למעבדת ניסוי ראשונה מסוגה בהיסטוריה במטבעות וירטואליים: בעוד שברוב העולם השימוש בביטקוין הוא שולי ביותר ומוגבל, גם כיום, בעיקר לקהילה קטנה של משוגעים לדבר, באיסלנד ייתכן שחלק גדול מהאוכלוסיה יעבור להשתמש במטבע חדש, וירטואלי, שאינו נשלט על ידי הממשלה, כבר בסוף החודש. ״אלה שמבינים ומתלהבים יפדו את המטבעות שלהם. אחרים יתנסו. הספקולנטים יעשו ספקולציות. קצב האימוץ יעלה בהדרגה״, אמר אודינסון בראיון לבלוג הטכנולוגיה הפופולרי טק קראנץ׳.

"אין מהפכת מידע 
בלי מהפכה בכסף"

אורורה־קוין הוא ניסוי מרתק, אבל הוא רחוק מלהיות היחיד. המטבע האיסלנדי מצטרף לעשרות מטבעות קריפטוגרפיים - מטבעות וירטואליים המבוססים על אלגוריתמים של הצפנה - שכבר נסחרים כיום בבורסות כמו Cryptsy. רובם, כמו ביטקוין, מתבססים על העברה ישירות ממשתמש למשתמש (P2P), ללא מתווכים כמו בנקים או חברות סליקה; לא מנוהלים באופן ריכוזי אלא מבוזר; ונוצרים בתהליך של ״כרייה״ שמתבסס על פתרון בעיות מתמטיות מסובכות. לנוסחה הזאת יש וריאציות שונות.

בנוסף לביטקוין, שעובר משבר מתוקשר במיוחד בשבועות האחרונים, ישנו הריפל (Ripple), המטבע השני בגודלו במה שמכונה ״כלכלת הקריפטו״, שנתמך על ידי משקיעים גדולים במיוחד כמו קרן ההון־סיכון אנדריסן־הורוביץ וגוגל. אליהם מצטרפים הלייטקוין, המאסטרקוין, הניימקוין, הדוגיקוין (על הלוגו שלו מוטבע כלב, למקרה שלמישהו יש ספק למקור השם) ועוד רבים אחרים שנכללים בתוך קבוצת המטבעות האלטרנטיביים, או בקיצור Alt coins. לכאורה זה עוד טרנד שנובע מהצלחתו של הביטקוין: אנשים מזהים הזדמנות לעשות כסף, וקופצים עליה.

אלא שלמטבעות הקריפטוגרפיים, שתלויים בסופו של דבר במידה רבה בגורלו של הביטקוין - כשהוא עולה הם עולים, וכשהוא יורד הם יורדים, מי יותר ומי פחות - מצטרפות אלפי יוזמות מקומיות שצצו בשנים האחרונות במדינות כמו צרפת, יוון, גרמניה, ארה״ב וישראל: מטבעות חדשים, מקומיים באופיים, שנועדו לסייע לקהילות שסבלו ממשבר כלכלי או מחוסר אמון במערכות הממשלתיות לנהל עסקות בלי להשתמש במטבעות הרגילים. אלה לא מטבעות אלטרנטיביים, משום שהכוונה שלהם אינה בהכרח להחליף את המערכת הקיימת. אלה הם בעצם ״מטבעות משלימים״, שנועדו לספק כלים לבצע סחר חליפין באופן קהילתי. ההשפעה הכלכלית של השימוש בהם זניחה עדיין, אבל גדלה במהירות.

בצרפת, למשל, במונטריי שבפרברי פאריס, התושבים השיקו בסוף השנה שעברה מטבע מקומי בשם ״לה פשה״ - המועבר בצורת קופונים דמויי שטרות ולא באמצעים דיגיטליים - שבאמצעותו עסקים קטנים יכולים לקבל תשלום, במקום להשתמש ביורו. ״לה פשה״ אינו המטבע המשלים הראשון בצרפת: במדינה פועלים כיום לפחות 20 סוגים שונים של מטבעות משלימים. בגרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, פועלות כיום יותר מ–23 מערכות מטבע אזוריות שהוקמו כולן לאחר השקתו של היורו, מתוך חוסר אמון במערכת המוניטרית האירופית ורצון להגן על קהילות מקומיות מנחת ידה של הגלובליזציה.

גם בישראל, בנוסף לאיגוד הביטקוין הישראלי שמקדם את השימוש במטבע הווירטואלי, צומחת בשנה האחרונה סצינה שגדלה בקצב מסחרר ומצמיחה שורה של מטבעות משלימים. מ״לב״, המטבע של מאמאזון מרקט, שוק הקח־תן לאמהות; עבור ב״שפע״, המטבע של פלטפורמת המסחר O–Share שבה אנשים מוכרים וקונים כל דבר אפשרי, משירותים ועד רהיטים לגינה; וכלה ב״ביט״, המטבע שמשרת את פלטפורמת מיוזיק מרקט ושבו משתמשים מוזיקאים כדי למכור ולקנות ציוד או שירותים אחרים. מטבעות נוספים אמורים להצטרף אליהם בחודשים הקרובים. אף אחד מהם לא מבקש להפיל את השקל, או אפילו להתחרות בו, אך הם כן מבקשים לשחרר את פעילות המסחר של הקהילות שלהם מהתלות בו.

אלה, ברובם הגדול, הם תוצר של אירועי השנים האחרונות - המפץ הגדול שיצרה הצלחת הביטקוין, המשבר הכלכלי העולמי ומשבר החובות באירופה שיצרו בקרב רבים חוסר אמון מובנה במערכת המוניטרית - אבל בעיקר של השינויים הטכנולוגיים שאיפשרו את הקמתם של שווקים דיגיטליים בטוחים שיכולים לפעול עם מטבע משלהם. כל הגורמים האלה יחדיו מאיימים על אחד מהדברים הכי מובנים מאליו בכלכלה כפי שאנו מכירים אותה: כסף פיאט (Fiat money), כלומר כסף שזיהויו ככסף נגזר מכך שממשלה מכריזה עליו ככזה.

לדברי הכלכלן הבלגי ברנרד לייטאר, אחד מהמומחים המובילים בעולם למטבעות אלטרנטיביים, יותר מ–5,000 מטבעות אלטרנטיביים/משלימים פועלים בעולם כיום. ״זה חלק ממהפכת המידע, זה כזה פשוט״, הוא אומר ל–Markerweek. ״את הרעיון שיש לאנשים מסוימים, שתהיה לנו מהפכת מידע שלא תשנה את מערכת המידע הכי חשובה - מערכת הכסף - אני משווה לאנשים שאמרו בתחילת המהפכה התעשייתית שהכל ישתנה, חוץ מהסוסים״. הוא לא ממהר לייחס למשבר העולמי אחריות לפיצוץ המטבעות האלטרנטיביים: ״התהליך הזה התחיל לפני יותר מ–20 שנה. ב–2005 כבר היו אלפי מערכות מטבע משלימות שפעלו ביותר מתריסר מדינות״.

לייטאר, שחוקר מערכות מטבע כבר 40 שנה, יצר בעבר מטבע משלו. קראו לו היורו. כבכיר בבנק המרכזי הבלגי, הוא לקח חלק מרכזי בעיצובו והחלתו של ה–ECU, סל מטבעות אירופיים ששימש לעסקות בשנות ה–80 וה–90 ונהפך מאוחר יותר לבסיס למטבע האירופי המוכר לנו כיום. אלא שאת ההתנסות שלו בעולם הבנקאות המרכזית החליט לייטאר לסיים מבעוד מועד. הסיבה, הוא אומר, היא שהבין שהמערכת הקיימת שבורה ומקולקלת, מועדת לקריסות - ושהבנקים המרכזיים לעולם לא יאפשרו לבצע בה רפורמה. בשנים האחרונות הוא מקדם את הקמתם של מטבעות משלימים כדרך להעצים קהילות מקומיות ולשפר את יציבותה של הכלכלה העולמית.

״אנשים מסתכלים על הביטקוין וחושבים שהוא לא יציב. אבל במאה השנים האחרונות היו לנו מאות משברים מערכתיים. בין 1970 ל–2010 היו לנו 145 משברים בנקאיים ו–208 משברים מוניטריים. סבלנו מ–14 משברים עולמיים גדולים בין 1837 לשנות ה–30. המערכת לא יציבה, היא מעולם לא היתה יציבה והמצב הולך ומחמיר, והסיבה לכך היא תרבות המטבע היחיד לכל מדינה, מטבע שנוצר על ידי חובות של בנקים״.

בזמן שרגולטורים ברחבי העולם תוהים איך בדיוק להתייחס לתופעה החדשה שמאיימת לקחת להם את המונופול על הכסף, תומכי המטבעות האלטרנטיביים טוענים שמדובר לא רק בחלופה יציבה יותר, אלא גם בהצהרה האולטימטיבית על חופש: חופש לבחור לא רק כמה כסף אקבל ואשלם עבור שירותים ומוצרים, אלא גם איזו צורה של כסף אקבל, ומה יהיו הערכים שיתלוו לבחירה הזאת. האיום האמיתי שמלחיץ את הרגולטורים ואת הרשויות המוניטריות, הם מסבירים, הוא לא שיש ביטקוין אחד שמערער על המונופול שלהם, אלא שיש עשרות כמוהו ועוד אלפי מערכות מטבע אלטרנטיביות ברחבי העולם. ואם השקל או הדולר, למשל, הם לא האופציה היחידה שעומדת בפנינו, אלא רק אפשרות אחת מבין מאות או אלפים, איזה כוח נותר בידיהם?

"החזרנו את המטבע להיות אמצעי קשר בין בני אדם"

לפני כשנה נקלע הבר הקואופרטיבי התל אביבי בר קיימא לקשיים כלכליים. מייסדיו, פעילי המחאה החברתית שביקשו להקים עסק קואופרטיבי שישלם שכר הוגן ויגבה מחירים זולים מהלקוחות, התקשו ליישב בין החלומות האידיאולוגיים למציאות הקרה וחסרת הרחמים של עולם העסקים. בערך באותו זמן, כשהבר קיימא היה בשיפוצים, החלו חלק ממייסדיו לפתח דרך חדשה ליישב בין הרצון להיות הוגנים והצורך לחסוך בהוצאות: מתוך המצוקה הם החליטו להחליף שירותים וחפצים בין אדם לאדם, מבלי להזדקק לשקלים.

התוצאה של אותו תהליך היתה ״אושר" (O-Share), פלטפורמת מסחר וירטואלית שבה העסקות מתנהלות על בסיס מטבע שנקרא ״שפע״. 6,700 החברים בפלטפורמה סוחרים ביניהם מאז בשירותים כמו נגרות ושיעורים פרטיים, ברהיטים, ואפילו באמנות.

״את הרעיון העלה ניצן בלסיאנו״, מספר אופיר אביגד, ממקימי הבר קיימא וממייסדי ״אושר״. ״הוא חיפש אנשים להקים אתם את אושר. אני זוכר טוב מאוד את השיחות שהיו לנו על זה בזמן השיפוצים, עם פטיש ביד. שם זה נולד״. כיום מנוהל הארגון על ידי אביגד, שותפו לדירה יובל כץ ובלסיאנו. הפלטפורמה רושמת קרוב ל–100 עסקות ביום, ו–35 איש בממוצע, מספר אביגד, מצטרפים אליה מדי יום בחודשיים האחרונים.

״אושר״ היא רק דוגמה אחת מסצינת המטבעות האלטרנטיביים בישראל, שצמחה דרמטית בשנה האחרונה. לצד עליית המטבעות האלטרנטיביים בעולם, השנתיים האחרונות הביאו גם להולדתה של סצינה ישראלית ערנית ותוססת, שגדלה במהירות וכבר כוללת אלפי משתמשים בשורה של מטבעות משלימים.

זה התחיל במאמאזון, קבוצת הפייסבוק הפופולרית לאמהות, שהקימה לפני קצת פחות משנה אפליקציית מסחר בשם מאמאזון מרקט, עם מטבע משלה בשם ״לב״ — שבו משתמשות חברות הקבוצה כדי למכור ולקנות מוצרים ושירותים. הפלטפורמה זכתה להצלחה מסחררת, הודות לפופולריות של הקבוצה, וכיום היא מונה 30 אלף משתמשים שמבצעים בה כ–500 עסקות ביום.

זמן קצר אחרי מאמאזון הגיחה לאוויר העולם ״אושר״. ״היתה לנו בהתחלה יומרה לבנות מערכת בעצמנו״, אומר אביגד. ״זה היה רע, זה היה מכוער וזה היה מקרטע. בשיא של השלב הזה היו לנו 600 יוזרים וכמה עסקות בודדות ביום. עשינו אירוע של חשיפה למערכת המכוערת שלנו, ובקהל ישב בחור בשם אייל הרצוג שבסוף הפרזנטציה, שהיתה מאוד מביכה ומגמגמת — אפילו לא הצלחנו להשלים את ההדגמה של ההרשמה — ניגש אלי והראה לי את האפליקציה של מאמאזון״.

אייל הרצוג, היזם שמאחורי אתר שיתוף הווידאו מטהקפה, הוא גם מייסד חברת הסטארט־אפ אפקוין (Appcoin), שהטכנולוגיה שלה עומדת מאחורי מאמאזון מרקט, אושר, שוק המוזיקאים החדש מיוזיק מרקט ועוד כמה מטבעות שעתידים לצאת לדרך בחודשים הקרובים. הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי אפקוין הוא שכל מי שרוצה לייצר מטבע צריך לקבל את הכלים לנהל מטבע. בשלב זה המוצר של אפקוין, תוכנה שמאפשרת לכל אחד להקים מטבע באותה הקלות והמהירות של פתיחת בלוג בוורדפרס, עדיין לא זמינה לציבור הרחב, אבל בשקט בשקט התניעה החברה בשנה האחרונה את שוק המטבעות המשלימים בישראל. מנהלי החברה המסתורית מעדיפים שלא להיחשף בתקשורת, אך מאחורי הקלעים הם הקטר שמתניע את הסצינה הישראלית.

הראשונה שאפקוין פנתה אליה היתה קבוצת מאמאזון, שהוקמה על ידי אור אלתרמן־ברנע ומיה שפילמן. מאמאזון, שהוקמה לפני כשנתיים, כבר היתה קבוצת הפייסבוק לאמהות הגדולה בישראל וקהילה תוססת בפני עצמה. ״המטבע עשה פלאים לקהילה״, אומרת אלתרמן־ברנע. ״זה שינה לאמהות את החיים. חשבון האשראי שלהן פחת בלפחות 1,000 שקל, זה מטורף. נוצרה קהילה סביבו. זה הפך את המרקט ליותר מסתם מקום שאליו אני באה כדי לחפש מוצר מסוים: יש לי מטבע, אני חלק ממשהו שהוא יותר גדול. נוצרו בזכות זה קשרים וחברויות. הן המציאו שפה סביב זה: ׳את מלבלבת לי את זה?׳, ׳זה מלובלב?׳״.

בנוסף לחיסכון וחברויות, אלתרמן־ברנע הבחינה בשינוי עמוק יותר: ״אנשים מצליחים לא להיות תלויים בשקל. החזרנו את המטבע להיות אמצעי קשר בין בני אדם. זה ממש מהפכני, ואתה רואה את זה קורה לך מול העיניים, איך הקשר בין אנשים נהפך לחזק יותר מהמטבע עצמו. זה מוכיח שלמטבע יש ערך חברתי גבוה מאוד, שזה הדבר האחרון שאפשר להגיד היום על השקל״.

בניגוד למטבעות משלימים אחרים בישראל, מאמאזון מרקט פתוח גם לאנשים שלא חברים בקבוצת מאמאזון המקורית, אלא גם בקבוצות מאמאזון מקומיות קטנות שנפתחו בעקבותיה. עשרות אלפי המשתמשות בפלטפורמה סוחרות ביניהן בבגדי תינוקות ובגדי נשים וגברים, במכשירים חשמליים, במוצרי קוסמטיקה ותכשיטים, וגם בשירותים כמו תמיכה טכנית ואפילו אפיית עוגות. ״הייתי בטוחה שיאכלו אותנו בהתחלה: ׳מה מטבע עכשיו? למה לא שקל?׳, אבל האמהות אימצו את זה מהפוסט הראשון. הרי אף אחת לא מצליחה לסגור את החודש, אבל כולנו עדיין רוצים לפנק את הילד שלנו. זה גם נותן לאמהות המון כוח: זה מטבע שרק לך יש אותו במשק הבית, רק את מנהלת את הארנק הזה״.

רויטרס

אלתרמן־ברנע נמצאת במצב ייחודי למדי: בתוך התא המשפחתי הקטן שלה יש שני מטבעות ושני ״נגידים״. בעלה, אור ברנע, עיתונאי לשעבר, הוא המנהל של מיוזיק מרקט, פלטפורמת המסחר המוזיקלית של חברת יוטאב — שלה מטבע משלה, ״ביטים״. אז איך מתנהל משק בית שבו לכל הורה יש מטבע משלו? ״שנינו נגידים, אבל שנינו לא יכולים להשתמש בזה. אסור לנו להרוויח מהמרקטים האלה, זה החוק״, היא צוחקת.

הנגידות, אומרת אלתרמן־ברנע, אינה תפקיד פשוט. ״צריך לדאוג שלא תהיה אינפלציה ושהמטבע ישמור על הערך שלו. עשינו כמה טעויות, אבל גילינו שהגרעין הכבד של המשתמשות, שהוא די רחב, מאזנות את המטבע בעצמן מפני שהן כל כך מאמינות בו. הן דואגות לא לתמחר במחירים גבוהים מדי״.

המצטרף החדש ביותר לסל המטבעות האלטרנטיביים בישראל הוא הביט. כמו שפע ולבבות, הוא משמש כמטבע דיגיטלי שבאמצעות סוחרים משתמשי מיוזיק מרקט בשירותים שקשורים למוזיקה, כמו ציוד יד שנייה ושעות אולפן. ״אנחנו מנסים לעשות שני דברים״, מסביר ברנע. ״האחד הוא להקים קהילת מוזיקה בארץ, כי אף שיש כמה קהילות מוזיקליות אין קהילה מאוחדת שמאגדת את כולם. הדבר השני הוא ליצור לקהילה הזאת מטבע״.

למרות התשתית הטכנולוגית המשותפת, לכל מטבע משלים בישראל יש זהות ערכית־אידיאולוגית ברורה משלו, "מדיניות מוניטרית" נפרדת ומטרות שונות. ״זה לא באמת מטבע, זה שוק שיש לו מטבע, בניגוד למטבע שיש לו שוק״, אומר אביגד. ״אני גם מנהל קהילה, גם בנקאי מרכזי וגם שוטר. המדיניות שלנו היא שאסור לתאגידים ולרשתות לפרסם מודעה, והריבית מחוץ לחוק: אסור להרוויח כסף מכסף. אסור להלוות בריבית לאנשים אחרים. במלים אחרות, הכסף עצמו לא יכול לשמש כסחורה. אסור לקנות ולמכור שפע. הדרך היחידה להרוויח שפע היא להרוויח אותו. כמו כן, אין מינוס״. כל מי שעובד באושר, מסביר אביגד, מקבל את שכרו בשפע: 250 שפע בשבוע (״למה שבוע? כי אם אנחנו רואים אחרי שבוע שאתה לא עובד, אתה עף״).

אבל מעבר לריבית ולפרסומות, הכללים לא תמיד ברורים. פעמים רבות ההחלטות מתקבלות באופן אינסטינקטיבי. ״אנחנו יודעים עם מי אנחנו רוצים לעבוד ועם מי לא. זה מנוסח בבטן. אנחנו לא רוצים לעבוד עם הרעים: רשתות כמו AM:PM וסופר פארם לא יורשו לפרסם באושר, ואם הן יעשו את זה נמחק את המודעה ונסגור להן את החשבון. אנחנו מקדמים כלכלה מקומית, כלומר רק עסקים קטנים ומקומיים וכאלה שיש להם שורת רווח חברתית.

״זה נורא רגיש״, הוא מוסיף, ״כי מי החליט שאתה תהיה הנגיד? אתה אף אחד, אין לך תואר בכלכלה. וגם אם היה לך, מי החליט שאתה תהיה המנהל? בגלל זה אתה חייב לנהל את המטבע שלך עם מנגנון של שקיפות, עם מנגנון דמוקרטי וללא מטרות רווח״.

ביום שישי שעבר חגגו אנשי ״אושר״ את הפיכתם לקואופרטיב. לדבר יש כמה משמעויות מעשיות: האחת, ההנהלה של הארגון נהפכת לגוף נבחר, ותוך שנה עשויה להיות מודחת בבחירות. ״הדבר השני הוא שלפי חוק, שני חברים באגודה שיתופית בישראל שעושים עסקה לא חייבים בתשלומי מסים, לא מע״מ ולא כלום. אם אתה עורך דין וזקוק לשירותיו של מעצב גרפי, אתה יכול למצוא אותו באושר ולשלם לו בשפע, ולא צריך שאף אחד מכם יוסיף מע״מ. זאת ממש פריצת דרך מבחינתנו״.

במקרה של מיוזיק מרקט, המטרה ברורה: להקל קצת על הנטל הכלכלי הכבד שנופל על מוזיקאים ואוהבי מוזיקה בישראל. ״לרוב האנשים אין כסף, על אחת כמה וכמה בתחום התרבות, במיוחד במוזיקה — ובמיוחד במוזיקה הקלה שלא מתוקצבת בישראל, בניגוד לאופרה ומוזיקה קלאסית״, מסביר ברנע. ״מצד שני, ההיצע והביקוש לא נורמליים. כולם אוהבים מוזיקה, וכל אדם שני מנגן. גיטריסט למשל, שעורך כמה הופעות בחודש אבל לא מכניס מהן הרבה כסף, יכול לחסוך דרכנו בנרתיק, במיתרים, בפדלים חדשים ובשעות אולפן. אם הוא יכול לחסוך את הכסף הזה ולשלם באמצעותו שכר דירה, חשמל ודלק, עשינו את שלנו״. השבוע הכריזה מכללת המוסיקה BPM כי היא תציע שתי מלגות של לימודים לשנתיים, בשווי 1,000 שקל כל אחת, תמורת 300 ביטים. ״כסף הוא רק אמצעי, לא מטרה״, אומר ברנע.

״מה ההבדל בין המטבע של המוזיקאים והמטבע של ההיפים והמטבע של ההיפסטרים והמטבע של האמהות? זאת כבר שאלה פילוסופית, שנוגעת בשאלה מה זה בכלל מטבע״, אומר אביגד. "המותג שונה. האיש בטופ שונה. אבל מעל הכל, המדיניות המוניטרית שונה: מי יידע ליצור אינפלציה? מי יידע ליצור תמריצים להתנהגות הולמת? באושר אסור לתאגידים לפרסם, אצל אחרים כן. האסטרטגיות שונות לחלוטין״.

גם הקהילות מקיימות מאזן עדין ביניהן. ״המטבע לא סחיר, אז אין שער חליפין בין לבבות ושפע כי זה ייצור ספקולציה, אבל יש איזון בין הקהילות. ככל שקהילת אושר קונה יותר במאמאזון וקהילת מאמאזון לא קונה באושר, לנו הולך ונהיה יקר יותר לקנות מהם, ולהם הולך ונהיה זול יותר לקנות אצלנו. ואז האמהות שומעות שזול יותר באושר, קונות אצלנו והכל מתאזן״.

אי–פי

אביגד, שפעיל בסצינת הכלכלה האלטרנטיבית בישראל מתחילתה, ממהר לקעקע את הסטריאוטיפ שלפיו קהל היעד של המטבעות המשלימים הם בעיקר אקטיביסטים. ״קהל היעד שלנו הוא בעיקר סטודנטים ומשפחות צעירות. האקטיביסטים אולי קולניים יותר, אבל כשבודקים מה קונים באושר, ואני רואה כי אני המנהל, רואים בעיקר פריטים יד שנייה לבית ושירותים חברתיים, כמו עזרה בתיקונים. משפחות צעירות, שיש להן תחלופה של פריטים שנורא חבל לא לקנות יד שנייה, הן חלק חשוב״.

הצמיחה המהירה של הסצינה הישראלית, הוא אומר, הפתיעה גם אותו. ״יש לנו 35 מצטרפים חדשים ביום, ואין לנו שום קמפיין שיווקי. יש לנו רק דף פייסבוק צנוע, שבו רוב הפרסומים הם פנים־קהילתיים. אבל אנשים מספרים על זה אחד לשני. אנשים נהפכו לאוונגליסטים של הדבר הזה. יש גם הרבה אנשים שתופסים טרמפ אידיאולוגי על אושר ומשתמשים בו ככלי כדי להסביר את האידיאולוגיה שלהם״.

ההצלחה גם מובילה להתרבות של מטבעות. האם ישראל הקטנה מסוגלת להכיל שורה ארוכה של מטבעות אלטרנטיביים? ״יש פה קצת דינמיקה של בהלה לזהב. כולם רוצים לפתוח מכרות״, אומר אביגד. ״חלק יתבססו ויקימו שושלות, חלק יסגרו את העסק ויעברו לעבוד אצל מי שהצליח. אין ממש איך להימנע מזה. תן לברירה הטבעית לקבוע מי ישרוד״.

"לביטקוין יש עתיד בצורות אחרות"

בזמן שכל זה קורה, הביטקוין חווה משבר חסר תקדים ומתוקשר מאוד בשבועות האחרונים. עוד לפני קריסתה של מאונט גוקס (MtGox), אחת מפלטפורמות המסחר הגדולות והוותיקות במטבע הווירטואלי, שהגישה בקשה להגנה מפני נושים בשבוע שעבר והותירה יותר מ–100 אלף נושים שאיבדו יותר מ–750 אלף ביטקוינים - 6% ממחזור הביטקוינים הקיים - שפשוט ״נעלמו״, היה הביטקוין הכוכב של שורה ארוכה של סיפורים שליליים: ממעצרים מתוקשרים (של צ׳רלי שרם, סגן יו״ר ביטקוין פאונדיישן, ארגון שפעל בשנים האחרונות מול רגולטורים בארה״ב ובעולם כדי לקדם את המטבע ונהפך בשנים האחרונות לסמכות העיקרית בכל מה שנוגע לביטקוין) ועד לחרמות רשמיים מצד מדינות (רוסיה) ויצרניות אלקטרוניקה (אפל) ומקרי שוד תכופים של מאגרי ביטקוין וירטואליים.

בשבוע שעבר קרס עוד בנק ביטקוין, הפעם הבנק הווירטואלי הקטן פלקסקוין, שהפסיד ביטקוינים בשווי של 600 אלף דולר בעקבות מתקפת האקרים. במקביל, בשבועיים האחרונים נחשפו פגמים בעייתיים במיוחד לא רק בתשתית שמקיפה את הביטקוין, אלא בפרוטוקול של המטבע עצמו. אותו באג, שלטענת מאונט גוקס הוא שהוביל לקריסתה, מאפשר להאקרים לשנות את פרטיהן של עסקות כך שיוכלו למשוך הרבה יותר מטבעות מכפי שהם אמורים. לפי ״פורבס״, יש כיום כ–150 תוכנות זדוניות (Malware) שגונבות ביטקוינים מיוזרים תמימים — יותר מ–100 מתוכן נוצרו בשנה האחרונה בלבד. וככל שהביטקוין יגדל, הבעיה הזו צפויה להתעצם.

הגילויים האחרונים הובילו את הכלכלן נוריאל רוביני, שהתפרסם אחרי שחזה את המשבר הפיננסי העולמי כבר ב–2006, להכריז שהביטקוין אינו מטבע - אלא הונאת פונזי. ״הביטקוין אינו מטבע, הוא משחק פונזי ואמצעי לביצוע פשעים״, כתב רוביני בטוויטר. ״הוא לא מהווה יחידת מידה: אף מחיר של מוצר או שירות לא נקבע לפי ערך הביטקוין, וזה לעולם לא יקרה. הודות לתנודתיות הרבה שלו הוא גרוע בצבירת ערך".

ובזמן שכל זה קורה, החליטה כתבת ״ניוזוויק״ ליה מקגראת׳ גודמן לחשוף לראשונה את פניו של האיש שמאחורי הביטקוין: סטושי נקמוטו. לפי כתבת השער של המגזין מהשבוע שעבר, האיש המסתורי שמאחורי הביטקוין הוא אכן אדם בשם (דוריאן) סטושי נקמוטו, 64, יפני־אמריקאי, פיזיקאי שאוסף רכבות צעצוע ועבד בעבר עבור תעשיות ביטחוניות. אלא שבראיון בן שעתיים עם סוכנות הידיעות אי־פי הכחיש נקמוטו מכל וכל את מעורבותו בהמצאת הביטקוין וטען שמעולם לא שמע על המטבע האלטרנטיבי עד ש״ניוזוויק״ פנו אליו. הסיפור המוזר נהפך למוזר אפילו יותר אחרי שאדם שטען שהוא סטושי נקמוטו האמיתי פירסם הודעה ברשת החברתית Ning וטען: ״אני לא דוריאן נקמוטו״. ההודעה פורסמה באמצעות החשבון המקורי שבאמצעותו הושק הביטקוין ב–2009, שבמשך שנים לא נעשה בו שימוש.

כל זה לא אומר שהביטקוין עומד לסיים את דרכו בקרוב. המחיר שלו עדיין גבוה מ–600 דולר, ויש כאלה שמעדיפים לראות את אירועי השבועות האחרונים כשלב הכרחי בהתבגרותו של המטבע הווירטואלי המוביל בעולם. אם הביטקוין אי־פעם יוכל להיות אלטרנטיבה אמיתית לכסף ממשלתי, טוענים תומכיו, הוא צריך לעבור את התהליך הכואב שיהפוך אותו לגרסה בטוחה יותר, בוגרת יותר, של הביטקוין שאנו מכירים.

לייטאר אינו מעריץ גדול של הביטקוין. ״המטבע הזה הוא המצאה תקשורתית. הוא לא חלק מהעתיד שלנו״, הוא אומר. ״זה לא באמת מטבע, זה כלי ספקולטיבי שמשמש אנשים כדי להרוויח כסף״. עם זאת, לייטאר מפריד בין ביטקוין המטבע לביטקוין הפרוטוקול: ״לרעיון״, הוא אומר, ״כן יש עתיד, בצורות אחרות. הוא יכול לשמש להקמת מטבעות אחרים״.

יוני אסיא, המנכ״ל והמייסד של הרשת החברתית למשקיעים eToro, הוא מאמין גדול בביטקוין בפרט ובתופעת המטבעות המשלימים באופן כללי. הוא חבר מייסד באיגוד הביטקוין הישראלי, מקדם רכישת ביטקוינים דרך eToro ומחזיק בביטקוינים בעצמו בתיק ההשקעות שלו. ״אני רואה את הצד הקסום של הטכנולוגיה החדשה הזאת. אני חושב שהיא ללא ספק תשנה את עתיד הכלכלה. עולם הפיננסים ייהפך לעולם מוטה צרכנים, ופחות מוטה מוסדות פיננסיים. טכנולוגיות כמו מטבעות קריפטוגרפיים מאפשרות לאנשים לסמוך זה על זה. העובדה שאלפי מתכנתים התאחדו והקימו בעצמם מטבעות חדשים וכלכלה של מיליארדי דולרים שעובדת ומתפקדת בלי שמדינה תיקח על זה אחריות היא פנומנלית בעיניי״.

בכל העולם רגולטורים לא לגמרי יודעים כיצד להתייחס למהפכה הזאת. לצד מדינות שמחרימות לחלוטין את הביטקוין ומטבעות אחרים מסוגו, כמו רוסיה, יש מדינות כמו ארה״ב, שעושות צעדים מהוססים לקראת קבלה של המטבע אל תוך המיינסטרים. אבל גם במדינות שמוכנות לקבל בהיסוס את המהפכה, יש עדיין זרעים לא קטנים של ספק. בנג'מין לוסקי, הרגולטור הפיננסי של ניו יורק, הוא אויב מושבע של הביטקוין: באוגוסט הוא זימן 22 חברות שמשקיעות וסוחרות בביטקוין לחקירה. בהתבטאות שנהפכה מאז לידועה לשמצה בקרב תומכי המטבעות האלטרנטיביים, הוא יצא נגד השימוש של פושעים בביטקוין, ואמר ש״לא שווה להתיר הלבנות כספים רק כדי לאפשר פריחה של אלף פרחים של חדשנות״. בקליפורניה, לעומת זאת, המחוקקים החלו לפעול בחודשים האחרונים ללגליזציה של הביטקוין — כשהם מתעלמים בנוחות מהעובדה שהביטקוין כבר חוקי לחלוטין.

גם בישראל התגובה הרשמית לביטקוין היא שילוב של מיושנות וחששות לגיטימיים, ונעה בין רתיעה לבין ניסיון מהוסס להבין את הטכנולוגיה החדשה. בחודש שעבר, בהודעה משותפת חריגה שפירסמו בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, רשות המסים, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הוזהר הציבור הישראלי מפני שימוש בביטקוין. המאפיינים הייחודיים של המטבע, נאמר בהודעה, עלולים ״להוות קרקע פורה לפעולות מרמה, כדוגמת הונאות פונזי״. ההודעה התפרסמה לאחר שהודעות דומות פורסמו על ידי רגולטורים בקנדה ובאיחוד האירופי.

עם זאת, הגישה הרשמית של בנק ישראל ושאר הרגולטורים הישראליים כלפי הביטקוין אינה פסילה על הסף, אלא בחינה זהירה של המטבע הווירטואלי. בבנק ישראל עדיין בוחנים בימים אלה את ההשלכות האפשריות של השימוש בביטקוין, את מעמדו החוקי ואת הסיכונים הכרוכים בו. הרגולטורים הישראלים בעיקר ממתינים לראות מה יעשו עמיתיהם בארה״ב ובאירופה לפני שינקטו צעדים בעצמם.

לדברי לייטאר, אך טבעי שרגולטורים ינסו להילחם במטבעות אלטרנטיביים. ״כמובן שהם יילחמו. גם מגדלי הסוסים העדיפו שלא תנהג במכונית או תרכב על אופניים״, הוא אומר. אסיא מבין את הרקע להתנגדות: ״מדובר פה בהפרדה בין הון לשלטון. הנה הון ששלטון לא יכול לשלוט בו. מה יקרה אם באמת 50% מהאוכלוסיה האיסלנדית יעברו להשתמש במטבע משלהם ויאמרו ׳הפרדנו את ההון מהשלטון ואת השלטון מההון׳? יש משהו נורא דמוקרטי ורומנטי בתפישה הזאת״.

למרות הקשיים האחרונים, אסיא לא ממהר להספיד את הביטקוין - ומדגיש את ההיבט האידיאולוגי העמוק שקושר את רובם הגדול של המטבעות האלטרנטיביים יחד. ״גם אחרי שקורה משהו כמו קריסת מאונט גוקס, מחיר הביטקוין לא ירד מ–1,000 דולר ל–100. הוא עצר ב–600. למה? כי רוב האנשים מבינים למה הם מחזיקים את זה. זה בא ממקום של אמונה. זאת כלכלה מבוססת ערכים: הערכים שמייצגים את ביטקוין הם חופש, ליברטריאניות, דמוקרטיה והפרדה מוחלטת בין הון ושלטון. למטבעות אחרים יש ערכים אחרים. אני לא בהכרח חושב שביטקוין יהיה התוצר הסופי של הדבר הזה, אבל אני כן חושב שבעתיד יקומו עוד מטבעות שמייצגים כל מיני סוגים של תפישות אידיאולוגיות ומוסריות. אפשר להתווכח על הערכים עצמם, אבל יש משהו נורא מעניין בכלכלה שיכולה להתבסס על ערכים, שבה אנשים יכולים להקים אתרים, ליצור מטבעות ולומר ׳זאת הכלכלה שלנו׳״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#