אימה מאחורי הקלעים של פארק המים סי וורלד - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אימה מאחורי הקלעים של פארק המים סי וורלד

מותה האלים של מאמנת בפארק חשף מה מסתתר מאחורי הבילוי ■ הסרט "בלאקפיש" מציג תנאי מחיה קשים של לווייתנים, חוסר הכשרה של המאמנים וטיוח של עשרות תקיפות ■ לאחר שהמבקרים התמעטו ובעלת השליטה נטשה, בסי וורלד מנסים להישאר מעל המים

31תגובות

מדי יום יושבים מאות ילדים פעורי פה באמפי של סי וורלד ומתפעלים מהפעלולים שמבצעים הלווייתנים ביחד עם מאמניהם המיומנים. הם שוחים, צוללים, קופצים, מניפים באוויר את המאמנים החייכנים ולקינוח משפריצים על הקהל הנרגש. רשת פארקי המים ובעלי החיים הימיים האמריקאית נחשבת 50 שנה לאחר הקמתה לאחת האטרקציות החביבות ביותר על ילדים ועוד יותר על הוריהם, שמקווים כי בין רכבות ההרים למופעי הבידור ילמדו דבר או שניים על עולם המים ואף ילמדו לחבב בעלי חיים.

אחד הכוכבים הגדולים ביותר של המופעים בסי וורלד אורלנדו - אחד מתוך 11 פארקים של הרשת - הוא טיליקום, לווייתן קטלן (אורקה) במשקל 5.4 טונה שאורכו כמעט 7 מטרים. הילדים וההורים הנלהבים, שמתגלגלים מצחוק כשטיליקום משפריץ עליהם מים, לא ידעו עד לאחרונה את הסוד האפל שמסתתר מאחורי הלווייתן הידידותי שמשעשע אותם כל כך.

AP

טיליקום הוא הגיבור של "בלאקפיש", סרט תיעודי שהוצג לראשונה בפסטיבל סאנדנס בתחילת השנה שעברה ומאז זכה בהמון פרסים ותשבוחות - אך גם עורר בארה"ב סערה שמסרבת לשכוך. 
30 מתוך 32 שנות חייו של טיליקום הוא בילה בשבי, ובמהלך התקופה הזו הוא הרג שלושה אנשים. הקורבן האחרון של טיליקום היתה דון ברנשו, מאמנת ותיקה בסי וורלד אורלנדו, שהותקפה על ידו בעיצומו של מופע ראווה בפארק בפברואר 2010.

נסיבות המוות של ברנשו והעמימות שעליה שמרה סי וורלד בהקשר אליו עוררו את סקרנותה של גבריאל קוופרתווייט, במאית דוקומנטרית, שהחליטה לחקור את העניין. מול מצלמתה של קוופרתווייט התייצבה שורה של מומחי לווייתנים ומאמנים לשעבר בסי וורלד, ובזה אחר זה טענו כולם: תנאי השבי שבהם חי טיליקום בסי וורלד הם שהפכו את היצור האינטליגנטי והחברותי מאוד הזה לרוצח של בני אדם.

החוקרים מסבירים בסרט כי הקטלנים דומים לנו במובנים רבים. הם חיים במשפחות, יש להם רגשות מפותחים ואינטליגנציה חברתית, ולכל להקה יש שפה משלה. אף שבטבע הורגים הלווייתנים הקטלנים בעלי חיים אחרים באכזריות, "האינטואיציה שלהם היא להיות חברותיים כלפי בני אדם", מסביר בסרט האוורד גארט, חוקר לווייתנים. "עד היום אין שום מקרה מתועד של לווייתן קטלן שפגע באדם בטבע". האינדיאנים, אגב, קראו ללווייתנים הקטלנים "בלאקפיש" משום שראו בהם חיות בעלות עוצמה רוחנית רבה ש"אסור להתעסק אתן" - ומכאן שמו של הסרט.

כל אחד יכול לאמן לווייתן

חברת סי וורלד הוקמה ב–1964 על ידי ארבעה בוגרי אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שהתכוונו במקור להקים מסעדה מתחת למים ומופעים שיציגו את חיי המים. עד מהרה דעך עניין המסעדה והם החליטו לבנות פארק במקום, ופתחו את סי וורלד סן דייגו עם מספר קטן של דולפינים ואריות ים וכמה מתקני שעשועים. סי וורלד נהפך במהרה ללהיט ובשנה הראשונה ביקרו בו יותר מ–400 אלף איש. בהמשך הוקמו עשרה פארקים נוספים, בין היתר באורלנדו ובסן אנטוניו שבטקסס, והובאו אליהם עוד סוגים של חיות מים, בהם הלווייתן הקטלן.

לאחר שבשנות ה–80 נקלעה סי וורלד לבעיות פיננסיות, היא נמכרה ב–1989 ליצרנית הבירה אנהויזר־בוש, שהשקיעה מיליוני דולרים בשיקום הפארקים ואף תיכננה לפתוח פארק בדובאי, תוכנית שנגדעה באבה בשל המשבר הכלכלי העולמי. בנובמבר 2009 נמכרה בוש אנטרטיינמנט לקרן ההשקעות בלקסטון ושמה שונה לסי וורלד אנטרטיינמנט. באפריל 2013, לאחר שנה מוצלחת שבה ביקרו בפארקים שלה 24 מיליון מבקרים, ביצעה סי וורלד הנפקה ראשונה לציבור לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר, מנייתה זינקה ב–24% ביום המסחר הראשון, והעתיד נראה מבטיח.

אבל צלו המאיים של "בלאקפיש" מרחף כעת מעל לחברה, וככל שהסרט הוקרן ביותר מקומות - בישראל הוא שודר בערוץ yes דוקו ואפשר לצפות בו ב–yes VOD - הבינה סי וורלד כי מהצרה הזו יהיה לה קשה לצאת. מספר המבקרים בפארקים שלה ירד בתשעת החודשים הראשונים של 2013, לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, והחברה נאלצה להוריד את מחירי הכניסה.

באוגוסט נפלה מניית סי וורלד לשפל, לאחר שהודיעה על הורדת מחירי הכרטיסים על רקע ירידה במספר המבקרים. הפארק בסן דייגו, למשל, החל להציע לתושבי העיר מבצע של כרטיס חינם לילד על כל כרטיס למבוגר (שעלותו 71 דולר) באמצע השבוע. באורלנדו הורדו מחירי הכרטיסים לאמצע השבוע באינטרנט ב–46% ל–42 דולר.

"ביותר מעשור שבו אני מוכרת כרטיסים לסי וורלד לא ראיתי קידום מכירות אגרסיבי כל כך", סיפרה לבלומברג מרי וורינג, שמנהלת את אתר MouseSavers.com שבו נמכרים כרטיסים לסי וורלד. דובר סי וורלד, פרד ג'ייקובס, מיהר להכחיש זאת. "לסרט לא היתה שום השפעה על מספר המבקרים", אמר לבלומברג.

בעולם מוחזקים כיום בשבי 45 לווייתנים קטלנים, לא כולם בסי וורלד. השבי פוגע משמעותית באיכות החיים שלהם: הם מופרדים ממשפחותיהם בצורה אכזרית, תוחלת החיים שלהם מתקצרת בהרבה - מתוחלת חיים הקרובה לזו של בני האדם 
ל–25–35 שנים, הסנפירים שלהם נשמטים ומתעקמים, והעובדה שהם גדלים בצפיפות יחד עם לווייתנים ממינים שונים יוצרת מתח, חיכוכים והרבה מקרי מוות ואלימות. ולא פלא שזה מה שקורה - "אם הייתם במשך 25 שנה בתוך אמבטיה, אתם לא חושבים שהייתם כבר סובלים מפסיכוזה?", תוהה ג'יין ולז־מיטשל, מגישת CNN, בקטע ששודר בסרט.

הצילום באדיבות yes

טיליקום, שבו מתמקד הסרט, ניצוד ב–1983 על ידי מפעילת פארק המים הקנדי סי לנד, ואומן בשיטות אכזריות. "המאמן הראשון אימן אותו ביחד עם לווייתן קטלן מאולף, וכשטיליקום - שלא היה מאולף - לא הצליח לבצע תרגילים כהלכה, שניהם נענשו ונמנע מהם מזון. הדבר יצר תסכול רב אצל הלווייתן המנוסה יותר, שפצע את טיליקום", מספר בסרט סטיב הקסטר, מנכ"ל סי לנד לשעבר.

בלילות ישנו הלווייתנים בסי לנד בתוך כלוב ברוחב 6 מטרים ובאורך 9 מטרים. כשטיליקום הגיע אורכו היה 3.5 מטרים, אבל הוא המשיך לגדול עד לאורך של כמעט 7 מטרים. ואז, ב–1991, אירעה 
בסי לנד התקרית שהביאה לסגירת הפארק. באמצע אחד ממופעי הראווה החליקה המאמנת קלטי ברן ונפלה לבריכה, וברגע שניסתה לצאת תפס אותה אחד הלווייתנים ומשך אותה בחזרה פנימה. דו"ח החקירה של סי לנד טען כי את ברן הרגו שתי נקבות, אך לפי עדי ראייה, מי שהרג אותה היה טיליקום. הפארק נסגר, ובעליו שרצו להרוויח עוד כמה דולרים מכרו את טיליקום לסי וורלד אורלנדו, שהיתה זקוקה ללווייתן מרביע. כיום 54% מהלווייתנים בסי וורלד נושאים את הגנים של טיליקום.

התקרית שבה נהרגה ברן לא היתה מקרה התקיפה הראשון וגם לא האחרון. מאמנים לשעבר בסי וורלד מספרים בסרט כי במשך השנים אירעו יותר מ–70 מקרים שבהם קטלנים תקפו מאמנים - כמה מהבולטים שבהם התרחשו לעיני הקהל המשתאה ומוצגים גם בסרט. ואולם הנהלת סי וורלד לא טרחה ליידע את המאמנים לגבי אף אחד מהמקרים האלה, ובכל פעם שאירעה תקיפה היא הציגה אותה בפניהם - וגם בפני התקשורת - כ"תאונה" או "טעות אנוש" של המאמן.

"לסי וורלד יש אינטרס להציג את הקטלנים כחיות ידידותיות", אומר בסרט המאמן לשעבר ג'ון ג'ט. "זה מוכר הרבה בובות בחנות המזכרות והרבה כרטיסים בקופות". למרות הבובות והמופע המרהיב, ג'ט, שהיה מאמן בסי וורלד באמצע שנות ה–90, לא מתכוון לקחת את בתו בת ה–3.5 לסי וורלד.

"להיות מופקד על טיפול בחיים אינטליגנטיים של עולם אחר זו אחריות אדירה", אמר הקריין בפרסומת לסי וורלד בשנות ה–80, שהזמינה את המבקרים "לבוא ולהכיר עולם חדש". הטיפול בלווייתנים הוא אכן אחריות עצומה: המאמנים בסי וורלד מטפלים בחיות, מאכילים אותן, בודקים אותן ומופיעים אתן. אולם סי וורלד לא דורשת הרבה כדי להתקבל לעבודה התובענית הזו. אין צורך בתואר אקדמי, וכל מה שנחוץ הם רישיון צלילה, תעודת מגיש עזרה ראשונה ומבחן שחייה קצר. את כל שאר ההדרכה מספק הפארק.

באדיבות yes דוקו

"הסרט הזה הוא תעמולה"

למרות הניסיונות של סי וורלד להכחיש את הטענות בסרט, הסערה סביב בלאקפיש רק גברה. לאחר שידור הסרט ב–CNN באוקטובר נוצר באזז גדול ברשתות החברתיות, עם 67,673 ציוצים בטוויטר שנצפו על ידי 7.3 מיליון אנשים, מה שהפך את הסרט לתוכנית המדוברת ביותר של CNN באוקטובר. הסרט קיבל חיזוק בדמות ציוצים מצד סלבריטאים כמו השחקן זאק בראף, שכתב עליו כי הוא "צפיית חובה לכל אוהבי החיות", והקומיקאי הבריטי סטיבן פריי, שהיה קצת פחות עדין וכתב "סוף כל סוף צפיתי ב'בלאקפיש'. אני מקווה שסי וורלד יפשטו את הרגל. מבעית".

בחודש האחרון ביטלו יותר מעשרה אמנים, בהם וילי נלסון, מרטינה מקברייד ולהקת ברנייקד ליידיס, את הופעותיהם העתידיות בסי וורלד באורלנדו. תלמידי תיכון בסן דייגו, העיר שבה הוקם לראשונה הפארק, הפיקו סרטון מחאה, וב"מצעד הוורדים" המסורתי שנערך בפסדינה שבלוס אנג'לס ב–1 בינואר נעצרו 19 מפגינים בחולצות "Sea World Hurts Orcas" לאחר שהפריעו למשאית של "סי וורלד" המכוסה בבובות לווייתנים לעבור.

מנכ"ל סי וורלד, ג'ים אטצ'יסון, שבתחילה בחר לא להגיב על הסרט בתקשורת, הביע כעס על CNN, ולאחר שידור הסרט אמר בראיון לבלומברג כי "זה לחלוטין עובר את הגבול של מה שמצפים מארגון חדשות. הם ממנפים את הכוח שלהם כסוכנות חדשות בשביל מיזם עסקי אחר שלהם, שהוא קנייה ושיווק של סרטים". הוא הוסיף כי זהו "סרט מטעה של תעמולה בנושא זכויות בעלי חיים ולא הייתי מחשיב אותו כסרט תיעודי ששווה לצפות בו".

האקדמיה לסרטים בלוס אנג'לס דווקא חושבת שכן שווה לצפות בו. שמו של "בלאקפיש" כבר הוזכר כמועמד אפשרי בקטגוריית הסרט התיעודי בטקס פרסי האוסקר, אך רק בחמישי הבא, כאשר יוכרזו המועמדויות באופן רשמי, יתברר אם הוא אכן בין חמשת הסרטים המועמדים.

הצילום באדיבות yes

בינתיים, לפני ההכרזה על המועמדויות, ממשיכה סי וורלד להתאמץ ולעשות בקרת נזקים, ובשבוע שעבר יצאה מגדרה כדי להוכיח שלא היתה ל"בלאקפיש" השפעה על הציבור בארה"ב - מסקר שערך האתר אורלנדו ביזנס ג'ורנל לגבי "בלאקפיש" עלה כי 99% מהנשאלים כלל לא הושפעו ממנו. אלא שהסקר השיג את התוצאה ההפוכה - עיתונאי חשדן חקר ומצא כי 54% מהתשובות של הסקר הגיעו מכתובת ה–IP של סי וורלד, והנזק התדמיתי לחברה רק גדל.

המחאה והקריאות להפסיק להתעלל בלווייתנים מרתיעות גם את המשקיעים. בלקסטון, שהחזיקה בנתח השליטה בסי וורלד, מכרה בחודש שעבר 19.5 מיליון מניות בחברה לאחר שאנליסטים רבים הורידו את המלצותיהם למניית החברה, ובכך הפחיתה את הנתח שלה בחברה מ–63% ל–43%, והיא כבר אינה בעלת השליטה בה. גם חברת דלאוור, שהיתה בעלת נתח משמעותי בסי וורלד, מכרה 18 מיליון מניות בדצמבר. מאז יציאתו של "בלאקפיש" לאקרנים בארה"ב ביולי צנחה מניית סי וורלד ב–48%, אם כי שוויה עדיין גבוה ממחיר ההנפקה.

אין ספק שהחשיפה הגדולה של "בלאקפיש" גרמה נזק תדמיתי רציני לסי וורלד. אבל האם הרשת תפשוט רגל כפי שמייחל פריי? ייתכן שייקח לאמריקאים קצת זמן לעכל את העובדה שהפארק החביב שאליו הם נוהגים לקחת את ילדיהם כדי לעורר בהם אהבה לבעלי חיים הוא לא בדיוק מה שחשבו. כך או כך, "זו היתה שנת התפכחות עבור סי וורלד", אמרה קוופרתווייט בראיון לבלומברג. "אנשים כנראה מבינים ששום דבר במקום הזה אינו מה שהוא נראה. המשחק בעיצומו".

מלבד הפגיעה התדמיתית, סי וורלד לא נענש בחומרה על מקרה המוות של ברנשו. באוגוסט 2010 נקנסה הרשת ב–75 אלף דולר על ידי מנהל הבטיחות והגהות בעבודה (OSHA) עקב שלוש הפרות בטיחות, אך סי וורלד טענה כי הממצאים של OSHA היו חסרי בסיס. בן זוגה של ברנשו שקל להגיש תביעה נגד סי וורלד אך לא עשה זאת. ההישג הגדול ביותר של OSHA היה צו בית משפט שהורה כי מאמני הלווייתנים לא יורשו יותר להופיע לצדם במים, אלא בהפרדה של מחסום.

הצילום באדיבות yes

וטיליקום? הוא חזר להופיע במארס 2011 וממשיך להפיץ את זרעו - עד לאסון הבא. כפי שהגדירה זאת בסרט חוקרת המוח לורי מרינו, "חיות שנמצאות בשבי הן פצצת זמן מתקתקת".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#