נפגעו מההדף: האם גם הבית שלכם בסכנה? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נפגעו מההדף: האם גם הבית שלכם בסכנה?

בלילה שבו קרסה המרפסת בפרויקט פארק חדרה התמוטטו גם חייהם של דיירי הבניינים ואלה שכמעט נכנסו אליהם, וגם תדמיתן של היזמית גינדי השקעות - שלא ידעה מה קורה בפרויקט שלה - והקבלנית אורתם מליבו שכשלה בביצוע ■ מי מהם יצליח להשתקם?

56תגובות

האווירה ששררה השבוע בבית המלון עונות בנתניה רחוקה מלהזכיר נופש. הדיירים מפרויקט פארק חדרה של גינדי השקעות, שהוגלו לבית המלון לאחר שמרפסת באחד הבניינים קרסה באמצע הלילה, כועסים, רצוצים ומתוסכלים. השהייה הכפויה בבית המלון, לצד חוסר הוודאות לגבי עתיד הדירות שבבעלותם, מותירים את אותותיהם.

נציגים של גינדי השקעות שבאו לדבר אתם חוטפים את האש. הדיירים דורשים תשובות, רוצים לדעת מה קורה, מי לוקח אחריות, כמה זמן זה ייקח. הם רוצים פיצוי על ההוצאות שנכפו עליהם ועל עוגמת הנפש.

מולם ניצבת גינדי השקעות. חברה קטנה יחסית, בת 14 שנה, המעסיקה 50 עובדים ושלושה מנהלים, שהם גם בני משפחה. כמו הדיירים, אנשי החברה התעוררו בשבוע שעבר באמצע הלילה למציאות חדשה. במקרה שלהם, לא רק הבניין ששיווקו נמצא בסכנת קריסה, אלא המותג כולו, על אלפי הדירות שבנו ועוד ירצו לבנות ולשווק בשנים הקרובות.

נמרוד גליקמן

"קריסת המרפסת נפלה עליהם בהפתעה גמורה. אחרי הכל, הם לקחו קבלן שנחשב בליגה הטובה ביותר", אומרים מקורבים לחברה. "זאת הפעם הראשונה שהם עובדים אתו והוא נחשב לקבלן ברמה הגבוהה ביותר (דרגה ג5), לא היה פה ניסיון לחסוך".

המקורבים טוענים כי הדיירים הם אלה שעומדים כעת אל מול עיני החברה, ושהיא מוכנה לעשות כל מה שיידרש כדי לסייע להם בתקופת הביניים עד שיחוזקו המבנים. בלילה שבו קרסה המרפסת, מספרים המקורבים, בגינדי דאגו לפנות את כל הדיירים ומצאו להם פתרון חלופי בבית המלון. הם גם הציעו לכל משפחה סיוע זמני של 7,500 שקל בחודש לתקופת הביניים. דיירי הבניין שלא אוכלס עדיין, שבו אירעה התאונה, הסכימו לסיוע שניתן ללא תנאים ומבלי להגביל את זכות התביעה של הדיירים. אלה שבבניין המאוכלס סירבו, בעצת עורכי דינם, לקבל את הסיוע. הם רוצים להחזיר את הדירות, לקבל את כספם בחזרה ולהשאיר את הסיפור הזה מאחוריהם.

אתמול נודע כי גינדי השקעות שכרה את שירותיו של צבי האוזר, מזכיר הממשלה היוצא, לטיפול במשבר. האוזר התבקש לגבש פתרון מוסכם בין החברה לדיירי שני הבניינים בטווח המיידי והארוך.

בזמן שהמקורבים לגינדי מנסים לשדר כי הכל תחת שליטה, שהבניינים יתוקנו במהירות ובאופן היסודי והטוב ביותר, הדיירים מספרים על תחושה כבדה של ערפול המידע וחוסר ודאות. הם לא יודעים כמה זמן ייאלצו להישאר במגורים זמניים וכמה זמן זה "זמני"? הם לא יודעים באיזה אופן ישוקמו הבניינים – תיקון או הריסה ובנייה מחדש. הם לא מסוגלים כמעט לחשוב על מה שיקרה בחודש הבא, בטח שלא בשנה הבאה, ומחכים שגינדי תזרוק להם איזשהו רמז למה שעתיד להתרחש. דבר אחד ברור: אף אחד לא רוצה לגור בדירות האלה.

73 הדירות בבניין נחלקות לשתי קבוצות שמתנהלות בנפרד מול גינדי. האחת של הדיירים בבניין שבו קרסו המרפסות, שבו אוכלסו רק שתי דירות. הקבוצה השנייה היא של הדיירים שכבר איכלסו את הבניין הסמוך ונאלצו לעזוב באישון לילה.

תומר אפלבאום

מיטל ערבה, נשואה ואם לשתי בנות, מתגוררת בשכירות בשכונת בית אליעזר שבחדרה. היא רכשה מגינדי דירת גן בת ארבעה חדרים והיתה אמורה לקבל את המפתח לפני שבועיים, מה שלא קרה לבסוף. "יש הרבה בלבול", היא אומרת. "אנחנו לא יודעים כמה זמן זה ימשך, להשכיר דירות או לא? לאיזה תקופת חוזה? אנשים לא יודעים מה לעשות. חוזה השכירות שלי היה עד ספטמבר ואני מאריכה אותו כל חודש, ויומיים לפני קריסת המרפסות בעל הבית ביקש תאריך סופי לעזיבה. לקח לי כמה ימים לחזור אליו ואז המרפסות קרסו, אז הארכנו את החוזה בשנה".

ערבה מספרת על שש משפחות בבניין שלא קיבלו את הדירות, אבל כבר רכשו ריהוט ומוצרי חשמל ועכשיו - בעקבות ההכרזה של עיריית חדרה על הבניין כמבנה מסוכן - הם לא יכולים להיכנס אליהן. "אנשים נתקעו בחוץ בלי סכין גילוח. יש משפחה שהיתה צריכה לקנות ביגוד, ספרים, מחברות ותיקים חדשים לבית הספר של הילדים. יש משפחות שהוציאו גם 25 אלף שקל.

"רק המשכנתא ודמי השכירות שאנחנו משלמים מגיעים ל–7,500 שקל בחודש. אי אפשר לתכנן את החיים. אני הזמנתי סלון שכבר הגיע למחסנים ואני חייבת לקבל אותו. הוא לא מתאים לבית שאני גרה בו ואין לי מה לעשות. בערב שקרסה המרפסת הזמנתי ריהוט לחדרי ילדים, ולמזלי הם הבינו אותי וביטלו את ההזמנה. יש משפחות שהציוד החשמלי והריהוט הגיע ונמצאים במחסנים. יש אנשים שהזמינו ארונות קיר ואי אפשר לעשות בהם שימוש, ובמקום זה צריך לקנות ארון זמני".

לשאלה אם יש להם תחושה שהארנק של גינדי פתוח, משיבה ערבה כי "אנחנו עוד לא שם. יש לנו עורכי דין ואני יכולה להגיד כרגע שאנחנו מדברים על נושא השכירויות והסכומים שאנחנו צריכים כדי לחיות, וזה במשא ומתן. אני מבינה שהדיון כרגע הוא ברוח חיובית, האווירה טובה ויש נכונות מטעם גינדי לבוא לקראתנו". השיחות אולי מתנהלות מול עורכי הדין, אך ערבה מודה כי מגינדי מעולם לא פנו אליה.

על הטווח הארוך היא לא מסוגלת לחשוב כרגע, על אם ואיך יתקנו את הבניין. "אני לא מבינה איך אפשר לתקן בניין. המרפסות פה נפלו בגלל כלום. אני לא יודעת אם היסודות של הבניין בסדר. אני לא רואה את עצמי נכנסת לגור בבניין כזה. קניתי דירת גן כדי שהבנות שלי יוכלו לשחק בחצר, אבל אני לא אוכל לתת להן לשחק בלי לפחד שמרפסת תיפול עליהן. זו טראומה.

"הייתי בין הדיירים הראשונים שהגיעו לבניין אחרי הקריסה, כי חברה בבניין השכן התקשרה לעדכן אותי. הייתי שם כל הלילה, ובבוקר חזרתי הביתה ולא סיפרתי לבנות מה קרה. בדיעבד, אולי זו היתה טעות, כי הבת הקטנה הגיעה לגן ואחת הבנות אמרה לה ש'הבית שלה נשבר, הבית התפרק'. הבת הגדולה שמעה את זה בבית הספר. אחר הצהריים הלכנו לראות את המרפסות התלויות ושלבית שלנו לא קורה כלום. מאז הן רוצות ללכת לבדוק שלבית שלנו לא קורה כלום".

עם כל הרצון לברוח מהבניין, ערבה מודעת גם לבעיה הכלכלית שבה היא נמצאת. היא מעריכה כי לא תוכל למכור את הדירה, אולי רק עוד כמה שנים ובמחצית הסכום שבו היא קנתה אותה. "יש כאן עניין כלכלי משמעותי שגינדי צריכים לתת לו פתרון. לאורתם־מליבו (חברה בת של אורתם־סהר, החברה שביצעה את הפרויקט, ר"ס), יש חלק בזה, אבל אני לא מכירה את מליבו, אני חתמתי מול גינדי והם אמורים לתת לי את המענה".

קמחי מוטי

בגינדי מודעים לכך שהאחריות מוטלת עליהם, והמקורבים לחברה טוענים שבחברה לוקחים אחריות ויפצו את הדיירים. המקורבים מוסיפים, עם זאת, שאין כרגע כל כוונה להרוס את המבנים, אלא לתקנם. "הם ישפרו ויכניסו את מה שצריך כדי שהבניינים יחוזקו ויעמדו בתקנים הכי מחמירים שיש. אין להם מושג איך קרתה התקלה החמורה הזאת, אבל הם נחושים לפתור אותה". המקורבים מעריכים שמדובר בסיפור שיימשך כחודשיים ולאחריו אפשר יהיה לגור במקום.

"אנשים התרסקו 
נפשית וכלכלית"

המשפחות בבניין שבו קרסו המרפסות כבר כמעט הכניסו רגל אחת במפתן הדלת, אבל עכשיו כל משפחה צריכה למצוא פתרונות משלה. אלי שטרן מכר את הדירה שלו ועבר לגור עם אשתו ושלושת ילדיו בשכירות, ביחידת דיור בת שני חדרים בבית הוריו בחדרה.

"זה היה מענה זמני עד שנקבל את הדירה בפרויקט הפארק, והדירה שלי נמצאת בשמונה חודשים איחור במסירה. תאריך המסירה היה ב–30 באפריל. הייתי הראשון שהיה אמור להיכנס לבניין. חתמתי על חוזה ב–28 באוגוסט 2011 והיה כתוב בו שנקבל את הדירה בתוך 18 חודשים. עדכנתי את גינדי והודעתי להם שזה נגד חוק המכר, אבל התעלמו מאתנו, ובוודאי שלא קיבלנו פיצוי - וזה נזק כלכלי אדיר".

השבוע הגיע שטרן למסקנה שהוא לא יראה את הדירה שלו בקרוב, ולכן, כדי להחזיר את המשפחה לאיזושהי שגרה תקינה, הוא שכר דירת חמישה חדרים בחדרה. "מבחינה כלכלית זה מטורף לשלם שכירות ומשכנתא במקביל - 8,000 שקל בחודש.

"כשמכרנו את הדירה וקנינו את הדירה החדשה החלטנו שנקנה לה גם ריהוט חדש, וזה מה שעשינו בשנה האחרונה. את הכסף על המוצרים האלה לא קיבלנו בחזרה, אבל עכשיו שום דבר לא מתאים לדירה ששכרנו חוץ מהמיטות של הילדים. זה לא המטבח, לא הסלון ולא פינת האוכל. זה נזק כלכלי שאני עוד לא יודע להעריך - בטח כמה עשרות אלפי שקלים. הבית בשכירות זה פתרון זמני, אז אנחנו מנסים לחסוך, אבל כרגע אין לנו כלום".

אתה אוסף חשבוניות?

המרפסות שנפלו בבניין בחדרה
נמרוד גליקמן נמרוד גליקמן

"אני מצפה שמישהו יבין באיזה מצב כלכלי אנחנו ויחזיר את כל ההשקעה הכפולה שאנחנו עושים. זו הוצאה שלא היתה צריכה להיות. אנשים התרסקו נפשית וכלכלית. השקענו פה את כל מה שאין לנו בבתים האלה".

את השבוע האחרון מתאר שטרן כקשה ביותר שהיה לו בחיים. "ישבנו בבית וחיכינו שמישהו יעיר אותנו מהסיוט", הוא אומר. את העתיד הוא לא יודע איך לתאר, גם לא יודע להגיד איך הוא יוצא מהסיפור הזה בצורה המיטבית. "עוד לא נכנסתי לזה אפילו. אני רוצה את הדירה בחזרה, כי אני אוהב את מה שקניתי. כרגע אני מנסה לשקם את המשפחה, שבקצב הזה הולכת וקורסת כלכלית. אנחנו צריכים עזרה בשכירות. למצוא פינה שהילדים יחזרו למסלול חיים רגיל ולמנוע מהם משברים".

שטרן חוזר על המלה "פחד" כמה פעמים: פחד מלגור בבניין מתוקן, פחד מירידת ערך של הדירות, וגם מהאפרות של הקמת הבניין מחדש - דבר שייקח שנתיים וזו לא בדיוק אופציה שקוסמת לו במיוחד. לדבריו, "יש איבוד אמון מוחלט בקבלן. אנחנו קנינו מגינדי בגלל השם גינדי".

"אף אחד לא אמר לנו מה יעשו. מובן שברגע שיידעו יגידו לנו, אבל אנחנו מחפשים משהו להיאחז בו. הכל באוויר, הקרקע נשמטת מתחת לרגליים, תרתי משמע, ואין אף אחד שנותן תקווה. מגינדי התקשרו אלי פעם אחת ואמרו לי שרוצים לדבר איתי, ובזה נגמר הסיפור. אף אחד לא דיבר איתי. בתקופת הבנייה והמכתבים שעורכי הדין שלי שלחו להם בגלל איחור המסירה, לא ענו למיילים, לא לטלפונים, לא התייחסו להערות ולתיקונים. לגינדי עלה השתן לראש".

עו"ד שמוליק לכנר, שמייצג את הדיירים עם עו"ד משה אליה, חוזר על משפטים כמו "מתנהל משא ומתן ברוח חיובית". עוד הוא אומר, "אנחנו בקשר אינטנסיבי עם גינדי השקעות, הצגנו בפניהם דרישות. לא שלחנו הודעת ביטול הסכמי המכר של הדירות. אנחנו בוחנים את העניין על סמך בדיקות ועובדות. הרוכשים יגבשו את הרצון שלהם על פי בדיקות הנדסיות. אנחנו בוחנים את כל האופציות, תוך שמירה על כל הטענות. בשלב זה אנחנו קרובים להגיע עם גינדי להסדר לגבי פתרון הדיור לתקופה הקרובה".

"זילזלו בחיים של אנשים"

הבניין שבו קרסה המרפסת נמצא במוקד הסערה, אבל מצבם של הרוכשים בו אולי עדיף על מצבם של הרוכשים בבניין התאום הסמוך, שכבר קיבלו את הדירות. "יש שני הבדלים ברורים בין הבניינים", מסכם עו"ד לכנר. "הדירות ברובן לא נמסרו והנזק נגרם בבניין שלנו. אין שום ספק שבבניין שאנחנו מייצגים יש כשל".

אין דייר רגוע בפרויקט פארק חדרה, אבל בעוד הדיירים בבניין ועורכי דינם מנהלים אסטרטגיה תקשורתית־משפטית רגועה, שמנסה להנמיך את הלהבות ולנהל משא ומתן שקט, הדיירים בבניין המאוכלס מנהלים מלחמת עולם היסטרית.

כבר בתחילת השבוע הודיעו 36 בעלי דירות מתוך 38 (דירה אחת שייכת לגינדי עצמה) שהם דורשים - באמצעות עו"ד טל רבינוביץ' - לבטל את הסכמי המכר של הדירות, בטענה להפרה יסודית של ההסכם. אתמול הם באו בדרישה נוספת, שהחברה תבטח את תכולת הדירות, שכן הם פונו לאחר שעיריית חדרה הכריזה על הבניין כמבנה מסוכן.

הדיירים בבניין זה מתגוררים בו כבר חודשיים, לא בדירות שכורות שבהן הם יכולים להמשיך לגור. חן אבנעים, שנכנסה לדירה החדשה עם בעלה באוגוסט, מספרת: "בעלי שמע באחת בלילה רעש גדול, כאילו גרר נכנס לבניין. הוא התעורר וחשב שמשהו נפל בבית. הוא שמע כרוז של הפקחים של העיירה שמפנים את הבניין לידינו, שנפלה בו המרפסת. התעוררנו בבהלה, ירדנו למטה וראינו את המרפסות. אף דייר לא חזר לישון. פחדנו להיכנס לדירה ולהירדם. יש בבניין נשים בהריון שנכנסו להתקף חרדה ויש גם ילדים".

אבנעים מוסיפה שהיא, כמו רוכשים אחרים, קנתה דירה בפרויקט בגלל השם והמוניטין של גינדי, אבל לאחר קבלת הדירה התחיל להתערער הביטחון שלהם בחברה. "התרענו, ולא עשו עם זה כלום. נכנסנו לדירה באוגוסט באיחור, ואז גילינו הרבה ליקויים, סדקים בקירות, אריח של הבניין מקומה שמינית נפל למטה, היה דייר שהתלונן שהמעקה של המרפסת לא מחובר טוב. פנינו לגינדי ולא התייחסו לתלונות שלנו".

על האפשרות להישאר בדירה לאחר שתתוקן אבנעים לא מוכנה לשמוע. "מה יתקנו? לבניין יש כתם ויש ירידת ערך. בעוד 4–5 שנים מי יקנה ממני את הדירה? אנחנו בפחד שגם אם יגידו לי שיתקנו אני לא סומכת עליהם. לא סומכת על גינדי. אני לא אחיה בפחד בבית שלי, אני לא אעשה צעד במרפסת.

"מדובר בחיי אדם ואי אפשר לזלזל בזה. לא להכניס ברזלים זה זלזול בחיים של אנשים. יש דו"ח שאומר שהיתה בעיה בביצוע של הבניין. הדיירים צריכים להתמודד גם עם גינדי וגם עם הדירה שנלקחה וגם עם ילדים קטנים שנעקרו מהחברים והמסגרות. רק עברנו לבית החדש - זו טראומה".

מבחינתו של אודי תירם, שכן של אבנעים, התסריט הכי גרוע יהיה תיקון הבניין. אשתו והוא לא רוצים לחזור לשם עם שלושת ילדיהם. "אנחנו רוצים לחזור לשגרה ומפחדים לחזור. אני לא אשן שם בשקט. אני גם לא אאמין להם ולא יודע איך הבניין קיבל אישורים. אני חושש שמישהו שוב יעגל פינה או יעצום עין. אני לא אהיה רגוע גם אם יינתן אישור חדש לבניין".

לא ידוע עדיין איך יסתיים העניין; האם הדיירים יכולים לדרוש דירותיהם בחזרה, מה יהיה גובה הפיצוי ואם גינדי מסוגלת לשאת בנטל הפיצוי לדיירים ותיקון המבנה. המקורבים לחברה מאמינים שכן, ושגינדי השקעות תסתדר. את המבנה תתקן אורתם מליבו, שלוקחת אחריות על הכשלים בביצוע, ועם פיצוי הדיירים הם יסתדרו.

והנזק התדמיתי? לטענת המקורבים, מדובר באירוע תדמיתי לא נוח, אבל זהו אירוע נקודתי בפרויקט יחסית קטן של החברה. לטענתם, המוניטין של גינדי השקעות וגינדי בכלל קיים כבר קרוב ל–50 שנה, ולא יתרסק בגלל אירוע אחד. האם יכלו לנהוג אחרת? הם יבחנו את כל ההתנהלות וכמובן שיסיקו מסקנות בנוגע לפיקוח ובכלל, אומרים המקורבים, כרגע מה שהכי חשוב להם זה לדאוג לדיירים.

באורתם־סהר מנהלים בימים אלה בדיקה פנימית לגורמים שהביאו לקריסת המרפסת, אבל רואים בכשלים מקרה נקודתי. "בסמוך לאירוע עצרנו את הפעילות בכל הפרויקטים שלנו, כדי לבדוק אם יש פה בעיה רוחבית", אמר מנכ"ל החברה, אמיר נחום. "כשגילינו שמדובר בתקלה מקומית חזרנו לעבוד. למרות הפגיעה התדמיתית בטווח הקצר, יש לנו לקוחות קבועים שמכירים את האיכות שלנו ואנחנו מאמינים שלא יושפעו מהאירוע הזה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#