מלים יפות 
ללא כיסוי: מי דואג לפרויקטי פינוי בינוי - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מלים בקבלנות

מלים יפות 
ללא כיסוי: מי דואג לפרויקטי פינוי בינוי

החלטת הממשלה הראשונה בדבר פינוי־בינוי התקבלה ב-1998 ■ מאז ועד היום נבנו או נבנים בישראל כולה רק חמישה פרויקטים כאלה

החלטה 989 של ממשלת ישראל מ-27 לנובמבר עוסקת בעידוד התחדשות עירונית באמצעות פרויקטים לבינוי־פינוי־בינוי ללא מעורבות יזם, דהיינו ביוזמה וניהול ממשלתיים. לכאורה מדובר בבשורה גדולה - סוף־סוף לוקחת על עצמה המדינה ביצוע פרויקטים שיביאו להגדלת ההיצע ולהורדת מחירי הדיור. למעשה, מדובר במהלך שסיכויי הצלחתו מועטים.

החלטת הממשלה הראשונה בדבר פינוי־בינוי התקבלה ב-1998. מאז ועד היום נבנו או נבנים בישראל כולה רק חמישה פרויקטים כאלה. עשרות מתחמים מוכרזים מצויים בשלבים שונים של טרום ביצוע. סיפורי ההצלחה מעטים וכולם פרי עקשנותם של יזמים פרטיים. הקשיים במימוש אינם רק במישור היחסים עם הדיירים בעלי הקרקע, אלא בעיקר בממשקים הרבים עם הרשויות. נמחיש זאת באמצעות כמה דוגמאות.

במסגרת הליך התכנון, הכולל תוכנית בסמכות ועדה מחוזית, על היזם להתגבר על התנגדות הרשות המקומית לציפוף הבנייה, על דרישות המחוז למטלות ציבוריות שונות ועל התנגדויות, עררים והליכים משפטיים.

עוזי גורדון אדריכלים

לאחר חמש או שש שנים, כשהתוכנית המקוצצת מאושרת, מתברר שהיא לא רלוונטית, שכן תקנות חישוב השטחים השתנו ובינתיים עלתה הדרישה לשילוב דיור בר־השגה ועוד כהנה וכהנה גזירות (וזאת מבלי להזכיר את הדיירים שכבר איבדו אמון בתהליך ואת החוזים שפקעו). סוגיה אחרת נוגעת למישור הכספי. לפינוי־בינוי נקבע אמנם פטור מהיטל השבחה, אך הרשויות, המתקשות לוותר על מקור הכנסה, מערימות קשיים ומנסות לקבל פיצוי דרך אגרות הבנייה והיטלים שונים. היזם אינו יודע מראש מה יהיה תג המחיר, שכן הכל נתון למשא ומתן ברוח מקצוע סחר הסוסים. גם רשות מקרקעי ישראל אינה מקלה על היזמים את מלאכתם.

הרשויות כולן מדברות גבוהה־גבוהה אודות חיזוק המרקם העירוני וציפוף הבנייה - בעיקר באמצעות פינוי־בינוי, אך אלה מלים יפות ללא כיסוי. מהלך ממשלתי אחד בלבד בעשור האחרון השפיע לטובה, והוא חוק הדייר הסרבן את מרבית האשראי להצלחתו יש לזקוף לזכות הפסיקה האמיצה והנבונה של בתי המשפט ולא לזכות המחוקק, שבחר בדרך הפיצויים העקיפה במקום ליצור כלי לכפיית ביצוע הפרויקט על סרבנים.

אין להתפלא על כך שהעוסקים בתחום אינם תולים תקוות גדולות בסיכויי הממשלה להצליח בייזום וניהול פרויקטים כאלה. בהתאם לנהוג בעולם כולו, המדינה דווקא העבירה ומעבירה את הליך הקמת הפרויקטים המורכבים והמשמעותיים לידי המגזר הפרטי. כביש 6, מנהרות הכרמל, מתקני התפלה, תחנות כוח ואפילו בסיס ההדרכה המרכזי של צה"ל כולם הוקמו ומוקמים במעורבות ממשלתית מינימלית, הקובעת את מסגרת הפעילות וכללי המשחק, ומשאירה את התכנון, הייזום, הביצוע והמימון ליזמים.

סעיף נוסף בהחלטה שמגביר את הספקות, מטיל את ניהול המיזמים על עמידר ועמיגור. חברות אלה עוסקות בניהול נכסים, הישגיהן שנויים במחלוקת ויכולותיהן בתחום היזמות אינן רבות, בלשון המעטה. זאת ועוד, דירות הדיור הציבורי, שבניהול חברות אלה מהוות פעמים רבות גורם מעכב בפרויקטים של פינוי־בינוי.

בשורה התחתונה, לו חפצה הממשלה באמת לקדם התחדשות עירונית, שומה עליה להתנער מאשליות, לזנוח את חלום היזמות ולהתמקד במטרות שלטוניות ריאליות. בכלל זה שיפור וייעול ההליך התכנוני, יצירת מנגנונים לאכיפת הפרויקט על סרבנים ולהגנה מפני קבלני חתימות היוצרים חסמים, וקביעת קריטריונים ברורים, כולל לוחות זמנים, לקבלת פטור מהיטל השבחה, דמי היתר והסדרת מערך התשלומים לרשויות. בכל היתר יעסקו ובהצלחה היזמים הפרטיים.


גרופמן ואלדר הם עורכי דין: הראשון הוא מנהל מחלקת נדל"ן והשני עובד במחלקת נדל"ן במשרד תדמור ושות', המייצגים יזמים ונציגויות דיירים בפרויקטים של פינוי־בינוי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#