עשרה כללים 
למניעת שידור חוזר של "הדנקנרים" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשרה כללים 
למניעת שידור חוזר של "הדנקנרים"

תאוות הכוח שלהם חשפה פרצות שאיפשרו להם לקבל עוד כסף של אחרים

81תגובות

ב צירוף מקרים מעניין התרחשו השבוע שני דברים מסעירים הנוגעים לבני משפחת דנקנר: בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט איתן אורנשטיין, פסק כי נוחי דנקנר יאבד את השליטה בקונצרן אי.די.בי לאחר שהביא לקריסת החברה עקב חובות עתק לנושיה וחדלות פירעון. אותו בית משפט, הפעם בראשות השופט צבי גורפינקל, גזר את דינו של דני דנקנר, הבן דוד, לשנת מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל בגין הרשעה בעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי ותחבולה.

בשולי הדברים ולגמרי בשקט קרה השבוע דבר מה נוסף הנוגע לדנקנרים: משרד האוצר ביטל חוזה שנחתם לפני עשר שנים בין מינהל מקרקעי ישראל למשפחת דנקנר, שהעניק להם זכויות בנייה מופלגות בקרקעות של חברת המלח באילת ובעתלית.

נתחיל דווקא באירוע האחרון, כי זה המקום שממנו התחיל הכל. הבסיס הכלכלי של משפחת דנקנר היה חברת המלח שהחזיקה בקרקעות בעתלית ובאילת. משם התרחבה המשפחה לעסקי נדל"ן ותקשורת, וב–1996 עשתה את הקפיצה הגדולה כשהיתה שותפה לקבוצת משקיעים שרכשה את השליטה בבנק הפועלים.

מוטי קמחי

ההשקעה הזו חייבה הרבה כסף שלא היה למשפחה. מה עושים כשרוצים לקנות בנק ואין לך מספיק כסף? כמובן, לוקחים הלוואה מבנק אחר. בני הדודים הצעירים, נוחי ודני דנקנר, אכן לקחו הלוואה מבנק לאומי בסך 358 מיליון דולר כדי לרכוש את הפועלים. אלא שכדי לקבל הלוואה צריך להציג ביטחונות. מה היו הביטחונות להלוואה? קרקעות חברת המלח. אבל הן לא היו שוות הרבה. אז מה עושים? מעריכים אותן בשווי גבוה יותר ומספרים סיפורי נסים ונפלאות שייקרו וייבנו על אותן קרקעות. קשרים עם פוליטיקאים ושוחד (על פי החשד נגד דני דנקנר) יכולים להפוך את הקרקעות האלה למשהו בעל ערך באמצעות שינוי ייעוד.

לפני עשור ניתנה אפשרות לזכויות בנייה נרחבות בקרקע. הרבה שנים חלפו מאז וכמובן שלא נבנתה אפילו אבן אחת על הקרקעות האלה. עכשיו, איכשהו, המדינה מצמצמת את זכויות הבנייה בקרקעות הללו, אבל הן כבר מזמן לא של הדנקנרים, אלא של שרי אריסון שרכשה אותן מהם. מבחינת הדנקנרים, הדבר החשוב הוא שברגע המסוים ההוא שבו נזקקו להלוואות כדי לרכוש את הפועלים - הקרקעות סיפקו את הביטחונות שהוערכו בהערכת יתר מופרכת לחלוטין. משם הכל היסטוריה. משם הכל נראה כמו טעות נגררת או תאונת שרשרת.

הסיומת הקשה של דרכם של נוחי ודני דנקנר השבוע היא אולי ההוכחה לכך שמה שמתחיל בחטא מסתיים בחטא. ההתנהלות של השניים במשך השנים חושפת כשלים מערכתיים, התנהלות כושלת של רגולטורים, פרצות בחוק, ובמקרה של דני גם עבירות על החוק. ואולם יש לשניים בכל זאת תרומה גדולה לכמה מהחוקים, הכללים והנורמות העסקיות שהשתרשו וצריכות להשתרש כאן. כל אחד, מכיוונו, תרם את חלקו. תאוות הכוח שלהם חשפה פרצות שאיפשרו להם לקבל לידיהם עוד כסף של אחרים ולעשות בו כרצונם.

יש כמה שאלות קשות מתחום המימון שעלו עם השנים עקב התנהלותם של השניים וכמה כללים שצריכים להיכתב בגינם:

1 . בנק ישראל חשב כבר ב–1996, כשמשפחת דנקנר ביקשה לקנות את בנק הפועלים, שמצבם הפיננסי לא משהו. הבנק בכל זאת אישר להם לרכוש את הפועלים, תחת הסתייגות כי אם הם מסתבכים, אז חברת אריסון השקעות (השותפה של הדנקנרים ברכישת הבנק) צריכה לתת להם רשת ביטחון. אם זה נראה כמו ברווז והולך כמו ברווז, מדוע לא פסלו אותם כבר אז? בדיעבד זה הסתדר, כי אריסון הבת אכן חילצה את הדנקנרים וקנתה מהם את מניותיהם בבנק, אבל הם לא היו ראויים להחזיק בבנק מלכתחילה.

הכלל צריך להיות: רוצה לרכוש בנק? עמוד בזכות עצמך.

2. בני הדודים רכשו את בנק הפועלים באמצעות הלוואה מבנק לאומי. כמה שנים אחר כך, כששוויים של הבנקים צנח, מצאו עצמם הדנקנרים ובנק לאומי עם הלוואה ששווה הרבה יותר מהמניות שלהם בפועלים, וכך נחשפה מערכת הבנקאות לחשש לכשל מערכתי שבו היחלשות של בנק אחד מחלישה מיידית גם את האחר. בבנק ישראל נתנו לזה פתרון מסוים בהמשך והגבילו את היכולת לרכוש אמצעי שליטה בבנק באמצעות הלוואה מבנק אחר. זה היה טירוף של ממש.

מוטי קמחי

הכלל צריך להיות: רוצה לרכוש בנק? תביא כסף מהבית, ואל תיקח לשם כך הלוואה מבנק אחר.

3. בנק לאומי נכשל גם במתן ההלוואה, שכן היא נסמכה על קרקעות ששוויין נופח לגמרי לצורך הערכת הביטחונות של הדנקנרים. היו אלה ימים שבהם הבנקאים רצו לתת הלוואות ויהי מה. השתלטויות ממונפות להחריד? ביטחונות חסר? הכל הולך. ואחר כך הם מאשימים את המשקיעים המוסדיים על כך שאינם יודעים לתת הלוואות.

הכלל צריך להיות: חלומות והבטחות לא יכולים לשמש ביטחונות.

4. בשבתו כיו"ר דירקטוריון הפועלים המשיך דני דנקנר לאתגר את הפיקוח על הבנקים ואת הבנק שבראשו עמד, ושיקר לגבי הונו האישי כדי לקבל מהבנק הלוואות. זאת עבירה פלילית, שבגינה הורשע. אלא שהכשל המרכזי כאן הוא יכולתו של יו"ר בנק לקבל הלוואה מהאנשים שהוא בעצמו ממנה וקובע את שכרם. זה פגום ועקום וצריך לאסור זאת בתכלית האיסור.

הכלל צריך להיות: יו"ר בנק רוצה הלוואה? שייקח מבנק אחר. כנ"ל לגבי מנכ"ל הבנק. שלא יעמידו את הכפופים להם בפני מצב שבו הם צריכים לאשר להם הלוואות.

5. מדוע דני דנקנר הסתבך? כי במקביל להיותו יו"ר בנק הוא החזיק בעסקים נוספים וכושלים. ברגע שיו"ר בנק מצוי בקשיים כלכליים, הפיתוי שלו להשתמש במשאבי הבנק, כוחו ונכסיו הוא עצום. נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, זיהו את הכשל הזה והדיחו את דני דנקנר מתפקידו.

הכלל צריך להיות: אם אתה יו"ר או מנכ"ל בנק, אתה לא יכול להחזיק בעסקים פרטיים. מי שמשתכר מאות אלפי שקלים בחודש צריך לחיות בשלום עם המגבלה הזו.

6. נעבור לנוחי דנקנר. גם כאן, הערבוב בין חובות פרטיים לעסקים ציבוריים הוא אם כל חטאת. דנקנר הכניס בעסקת בעלי עניין גסה את חובותיה של חברת גנדן, שלהם היה ערב אישית, לתוך אי.די.בי הציבורית. משקיעים מוסדיים, מעריכי שווי, רואי חשבון והבנקים שלו כמובן – כולם שיתפו אתו פעולה. מדוע? כי הוא שלט בפירמידת ענק שיכולה להמטיר טובין לרוב – תקציבים, ריטיינרים, תפקידים נחשקים.

הכלל צריך להיות: לאסור העברת חובות פרטיים לחברה ציבורית.

תומר אפלבאום

7. קבלת ההחלטות בפירמידה היתה מעוותת גם היא. כמה רעש היה סביב ההחלטה של נוחי דנקנר להעסיק את בתו רונה כמנהלת באי.די.בי תמורת שכר של 27 אלף שקל לחודש? אפילו אסיפה כללית מיוחדת התארגנה לשם כך, ואפילו קיצצה לה את השכר ל–16 אלף שקל. הללויה. שאפו. אסיפה כללית שלמה בשביל כמה אלפי שקלים בחודש זה מרשים, אבל איך קורה שהחלטה קצת יותר מהותית כמו השקעה של כ–5 מיליארד שקל במניות של בנק שווייצי, ועוד בעיצומו של משבר הבנקאות העולמי החמור ביותר מזה 80 שנה, עוברת בשקט וללא אסיפה כללית? ללא הסתייגויות בדירקטוריון? ללא ויכוח בין השותפים באי.די.בי? זאת עדות חותכת וקשה לעליבות הדירקטורים ולריקבון של הממשל התאגידי בחברה.

הכלל צריך להיות: עסקות חריגות בהיקף מסוים מחייבות אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. רק כך אפשר להתגבר על דירקטורים חלשים.

8. למפקח על הבנקים יש אינספור כללים שמגבילים את גובה המימון ללווה אחד או לקבוצת לווים גדולה. זה לא מנע ממערכת הבנקאות להישאר כעת עם חוב של קרוב למיליארד שקל שנוחי דנקנר חייב לה באמצעות החברות הפרטיות שלו. מה זה אומר על המסננת של בנק ישראל? מה זה אומר על יכולתם של הבנקאים לראות תמונה מדויקת של מצב עסקיו של אדם? מה שווים כל קציני האשראי, הכלכלנים החכמים ומומחי המימון כשמנהלים בכירים ודירקטורים מנהלים צינור ישיר לצרכן מימון כבד כמו נוחי דנקנר, רוקדים זה בחתונות של זה, ואחר כך גם טוענים ש"נוחי ודני אינם קרובי משפחה" לפי הגדרת החוק.

הכלל צריך להיות: להגביל עוד יותר את המימון לאדם פרטי, ולהרחיב את הגדרת "קרובים" כך שתתאים למציאות הישראלית.

9. האם באמת "אין קשר בין החברות הפר טיות לחברות הציבוריות", כפי שמנסים לטעון כמה בנקאים, עורכי דין בכירים וטייקונים בדימוס? מה זה השטויות האלה? כמה אפשר לרמות את הציבור ולהגיד שאין קשר? כמה אפשר להסתתר מאחורי מבנים משפטיים ולשקר לציבור? יש קשר הדוק, ברור וחד, והמבנה הפירמידלי שכעת אמור להיעלם בעקבות חוק הריכוזיות הכשיר שורה של כשלים מימוניים חריפים לאורך כל הדרך. שלא לדבר על הקצאת המקורות הבלתי יעילה, שמאפשרת ניתוב של כסף טוב למקומות רעים, רק מתוך תפישה שלפיה בחלק מסוים של הפירמידה הבנק יכול לעשות עסקים טובים.

הכלל צריך להיות: חיסול הפירמידות.

10.  השתלטויות ממונפות הן עסק בעייתי למדי. ככל שהמנוף גדול יותר, כך גדל הפיתוי או הצורך לחלוב ולרוקן חברות כדי לשרת את ההלוואות הגדולות שנטל המשתלט הממונף. למעשה, גם בראייה משקית השתלטויות ממונפות לא תורמות הרבה, ולרוב מזיקות. מוטב שהכסף הזה ישמש לבניית עסקים חדשים, ולא להעברת נכס מבעלים אחד לבעלים שני.

הכלל צריך להיות: להגביל את שיעור המימון של הבנקים להשתלטויות ממונפות מדי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#