אוהבים לבשל? אפשר לעשות מזה הרבה כסף - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אוהבים לבשל? אפשר לעשות מזה הרבה כסף

באמצעות אתר EatWith מתכנסת יחד חבורה של אנשים שלא נפגשו מעולם כדי לאכול את המטעמים שהכין בעל הבית - שאותו הם לא מכירים

35תגובות

חבורת נשים מרמת אביב, אשת הון־סיכון, פסיכולוגית, פרופסור למדעי המחשב ואדריכלית מברזיל נכנסים לדירה בלב שכונת מגורים ביפו. זו לא התחלה של בדיחה, אלא קבוצת האנשים שהתכנסה בשני שעבר בשעות הערב לחוויה יוצאת דופן. הקבוצה, שכללה כ–15 איש, הגיעה לארוחת ערב הודית שבישל צ'נצ'ל בנגה, שף ואמן הודי שנשוי לסיגל מנור־בנגה. הארוחה אורגנה באמצעות אתר שהקים הסטארט־אפ הישראלי EatWith, שמשדך בין מארחים ואורחים שנפגשים לארוחות מיוחדות.

בני הזוג בנגה־מנור הצטרפו ל–EatWith כמארחים לפני כמה שבועות, ומאז כבר קיימו בביתם ארבע ארוחות. הארוחות מאפשרות לבנגה, אמן שעוסק בציור בסטודיו שלו בפלורנטין, להתפרנס ותוך כך לעסוק בדברים שהוא אוהב.

לינק לסמארטפונים ולטאבלטים

כתבות נוספות באתר TheMarker:

כמה שווה התואר שלכם בשוק העבודה הישראלי

מכונית העתיד שועטת (בשקט-בשקט) ברחובות מנהטן

אירוח אנשים לארוחות, בהם גם זרים, אינו רעיון זר עבור בני הזוג. ב–2005 פתחו בני הזוג בביתם בירושלים את "הבית הפתוח לתרבות הודו" שמארגן ומארח אירועים שבהם משתתפים ומופיעים אמנים, נגנים ורקדנים הודים שחיים בישראל. הזוג גם מארח ארוחות הודיות ונמצא בקשר עם שגריר הודו בישראל. באחרונה עברו בני הזוג מירושלים ליפו והעתיקו את פעילות הבית ההודי למעונם החדש, שנבחר במיוחד כך שיוכלו לארח בו. הפלטפורמה של EatWith מאפשרת להם להגיע לקהל חדש של לקוחות ולהרחיב את פעילותם. מנור־בנגה מספרת שהם נחשפו לאתר לאחר שבן זוגה בישל לחתונה שנערכה באוהל בדווי ליד ערד. הורי החתן, חובבי בישול, רשומים כמארחים ב–EatWith, ולאחר החתונה הכלה התקשרה לזוג לספר להם על האתר. מנור־בנגה נרשמה עוד באותו ערב, ולאחר שמילאה שאלון קצר שבחן את התאמתם - החלו לארח.

ההכנות לארוחה האחרונה, שבה סעדו 15 איש, החלו רק ב–16:00 ביום האירוע. כיאה למארח מקצוען, שעה וקצת לפני תחילת הארוחה מצאנו את בנגה רגוע ושלו, עוסק בהכנות האחרונות לארוחה - תבשילים שדורשים זמן בישול קצר. בנגה אינו מתרגש מכמות האורחים שעומדת להגיע. במקום שממנו הוא מגיע בהודו, מספרת זוגתו, אנשים אפילו לא מתקשרים לפני שהם מגיעים לביקור. שם הנורמה היא שאנשים, לפעמים מכרים רחוקים, מגיעים להתארח. "לנו זה נראה נורא משונה, אבל בהודו זה טריוויאלי. מבחינה זו זה לא משהו שצ'נצ'ל לא מבין. הוא מביא את הכנסת האורחים ההודית לבית ישראלי טיפוסי, פחות או יותר", אומרת מנור־בנגה. לכן בנגה רגיל לארח - ובכמויות גדולות. אבא שלו בישל למאות אנשים שעבדו אתו בתאגיד טאטא ההודי, וממנו הוא למד את רזי הבישול.

ב–20:00 הגיעו ראשוני האורחים, שלרובם היתה זו הפעם הראשונה בארוחה מסוג זה. לאחר הדקות הראשונות שבהן הם היו מעט ביישנים והמשיכו לדבר בעיקר עם האנשים שעמם הגיעו, החל הקרח להישבר. זוג ברזילאי, הוא פרופסור למדעי המחשב שהגיע לחקור סטארט־אפים בישראל והיא אדריכלית שבינתיים לומדת באולפן, שהגיע יחד עם בתם, מתחיל בשיחה עם האורחים האחרים. הברזילאית, שמתגוררת בסאו פאולו, אומרת שבמקום מגוריה אי אפשר היה להקים שירות כזה כי הסכנה באירוח זרים גדולה מדי. מהר מאוד, כיאה לסטארט־אפ ניישן, מתברר שבין האורחים יש ייצוג נכבד לאנשי היי־טק. בין הנוכחים שותפה בקרן הון־סיכון, עובדים בסטארט־אפים ויזמים. לאחר מכן מתיישבת לשולחן קבוצת הנשים מרמת אביב, שיוצאת בכל חודש לארוחה משותפת, וזו כבר הארוחה הרביעית שלהן דרך EatWith. השיחה חוצת התרבויות קולחת, וקשה להאמין שחצי שעה לפני כן הם היו זרים מוחלטים. אולי אלה התבלינים הפיקנטיים שחיברו בין האנשים.

EatWith Media

הפתרון לבדידות בחגים

הרעיון להקים את EatWith נולד לאחר שגיא מיכלין, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, טייל בכרתים ונפל מדי ערב על מלכודות תיירים. בעזרת חברים הוא הצליח למצוא משפחה מקומית בהרקליון, העיר הגדולה בכרתים, שאליה הצטרף לארוחת ערב. החוויה המיוחדת, המפגש הבלתי אמצעי עם בני המקום והסיפורים ששמע באותו לילה גרמו לו לחשוב על בניית קהילה של מארחים ואורחים שנפגשים סביב אוכל. העיקרון הפשוט והאינטואיטיבי מזכיר את האתר Airbnb, המאפשר לבעלי דירות להשכיר אותן לתיירים על פי מחיר שהם קובעים וחולל מהפכה של ממש בעולם התיירות. באופן דומה גם EatWith יוצרת שוק (Marketplace) שמבוסס על מוצר שאנשים פרטיים מציעים.

יחד עם שמר שורץ, כיום סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה, הקים מיכלין את EatWith ב–2012. הפלטפורמה הטכנולוגית של החברה משדכת בין המארחים - שמציעים סוגים שונים של ארוחות באתר - לבין אורחים. איך זה עובד? מי שרוצה להצטרף לאחת הארוחות שמציעים חברי הקהילה של EatWith ימצא באתר של החברה רשימה של מארחים ותאריכי ארוחות במקומות שונים. כעת פתוחות באתר 23 מדינות שבהן אפשר להירשם לארוחה. בישראל, למשל, אפשר למצוא ארוחות ממטבחים שונים - הודי, תימני, איטלקי - בתל אביב, בירושלים ובערים נוספות. בברצלונה, שבה ממקדת EatWith מאמצים שיווקיים, יש יותר מ–200 מארחים. כל ארוחה מופיעה בעמוד שבו מופיעים פרטים לגבי התפריט שיוגש בארוחה, רקע על הטבח, תמונות מרהיבות מארוחות קודמות וביקורות של משתתפים שכבר אכלו אצל המארח.

Media EatWith

חלק מהמארחים מציעים סדנאות בישול, כמו אפיית חלות לשבת. באתר אפשר למצוא גם אירועים שקשורים לחגים ומועדים - הדלקת נרות בחנוכה (שכוללת קונצרט מוזיקה קלאסית) וארוחות שישי. כך, האתר מאפשר למקומיים ולתיירים להשתתף בחגיגות אותנטיות ולא להיות לבד בחגים. טווח המחירים באתר מגוון גם הוא: בישראל עולות רוב הארוחות בין 100 ל–350 שקל. בחלק מהמקרים המחיר משתווה למחירה של ארוחה במסעדה, אף שאיכות האוכל המוגש לא ידועה. עם זאת, החוויה של הסועדים מיוחדת יותר בהשוואה לארוחה במסעדה רגילה הודות למפגש האנושי. בערים אחרות בעולם אפשר למצוא מנעד רחב יותר של מחירים. הארוחה היקרה בישראל עולה 1,080 שקל ומארחת אותה שפית שיצרה מטבח ישראלי ייחודי. האירוח הזול ביותר באתר הוא בבית תה ירושלמי (שמזמין את האורחים להצטרף לג'ם עם כלי נגינה שנמצאים בבית) ועולה 13 שקל. המארח מבטיח שהוא יושב עם האורחים שמגיעים לבית. כמו כן, אפשר למצוא באתר חוויות שמתאימות לתיירים כמו ביקור בשוק מחנה יהודה בירושלים ואחריו סדנת בישול ים־תיכוני (ב–92 שקל).

כל אחד יכול להגיש בקשה ליהפך למארח באתר. ההרשמה כוללת שאלון שהמארחים נדרשים למלא. באזורים שבהם מרכזת EatWith את מאמציה - בעיקר בישראל, בברצלונה ובניו יורק - נציג של החברה משתדל לפגוש את כל המארחים כדי לוודא שהם עומדים בסטנדרטים של איכות מבחינת המקום, האדם המארח והאוכל המוגש. שורץ אומר שהחברה לא מחפשת שפים מקצועיים, אך המארחים צריכים לספק חוויה טובה לאורחים. לדבריו, החברה מקבלת פניות ממארחים ואורחים בכל העולם שמעוניינים להצטרף לשירות. מחיר הארוחה נקבע על ידי המארח, ו–EatWith גובה ממנו עמלה של 15%. שורץ טוען כי אנשים נהפכים למאחרים ממבחר סיבות - הרצון להיחשף לתרבויות חדשות ולאנשים חדשים, אהבת הבישול וכן הרצון להרוויח כסף.

EatWith מצטרפת לגל חברות, בעולם ובישראל, שעוסקות בכלכלה שיתופית (Sharing Economy) - כלומר, יוצרות שוק שבו אנשים פרטיים מעמידים למכירה מוצר או נכס שיש בידיהם. מודל זה מנצל את היכולות שפתח האינטרנט ומקדם כלכלה שהיא לעתים הוגנת יותר, ברוח המחאות החברתיות. לאתר כבר קיימים מתחרים בעולם כמו
Dine With Locals, Feastly ו–HomeDine. אתר Gusta, שהוקם על ידי יוצאי Airbnb, נסגר בינתיים.

"האנשים שמגיעים מתלהבים מאוד", אומרת מנור־בנגה. "האינטראקציה עם אנשים שחיים אורח חיים לא לגמרי קונבנציונלי תמיד מסקרנת. זה מספק צורך ליהנות מאוכל טוב, אבל גם מציצנות - שזה בסדר מבחינתי ונראה לי לגמרי לגיטימי".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

Media EatWith


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#