איך מסבירים מצנח זהב של 8.5 מיליון שקל? - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך מסבירים מצנח זהב של 8.5 מיליון שקל?

מנכ"ל מגדל, שיסיים את תפקידו לאחר חמש שנים, לא יקופח. פרופ' משה צבירן לא מבין על מה המהומה: "רוב האנשים האלה עובדים, עובדים, עובדים, ואז עוזבים בבת אחת. לפעמים לוקח להם חודשים או שנים עד שהם תופסים מחדש את הניהול בחברה חדשה"

28תגובות

בשבוע שעבר הודיעה מגדל כי מנכ"ל החברה, יונל כהן, יסיים את תפקידו לאחר חמש שנים שבהן הוביל את החברה. עם זאת, לא צריך לדאוג לו, כי כהן מסיים את כהונתו עם “מצנח זהב” שיבטיח לו 8.5 מיליון שקל תמורת זאת שבארבע וחצי השנים הקרובות לא יתחרה במגדל ביטוח ויעמוד לשירותה לצורכי ייעוץ. זאת, בנוסף ל"דמי הסתגלות" בסך 1.32 מיליון שקל.

ואולם כהן הוא לא היחיד שזוכה לתנאי פרישה מפנקים בחברות ציבוריות, וכל מענק שכזה מכשיר את זה שיקבל בכיר אחר בחברה אחרת. עד שלא תהיה התערבות רגולטורית, כנראה שנמשיך לראות הרבה פורשים שצונחים בסיום העסקתם עם מיליונים רבים בחשבון הבנק.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

פרשנות // כאשר יחימוביץ' והרצוג נאבקים, כחלון עשוי לנצח

החיים מתנהלים ברשת - אבל בשירות הציבורי מפקססים

אסף שילה

פרופ' משה צבירן, סגן דקאן בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ויועץ בתחום תגמול בכירים לחברות במשק, התגמול הזה תקין?

"אני לא נוהג להגיב על משכורות של מנהלים ספציפיים. אני מעורב ביותר מדי מקרים של תגמול מכדי שאוכל להתבטא באופן אישי".

ובכל זאת, איך מסבירים לציבור את מצנחי הזהב שניתנים לבכירים שצורמים הרבה פעמים עוד יותר מהשכר הרגיל. לא מספיק המיליונים שקיבלת עד היום – אתה לוקח עוד שכר גבוה פי כמה וכמה לקינוח?

"אני מבין את השאלות, אבל מצנח זהב זה לא תמיד שם הוגן. חשוב להבין שבדרך כלל רוב האנשים האלה עוזבים את התפקיד לפני שהם יודעים מה יהיה התפקיד הבא שלהם, אם בכלל. נכון שזה לא חייב להיות בהכרח ורק באחרונה ראינו מעבר של בכיר מבנק אחד ישירות לבנק אחר (לילך אשר טופילסקי שעברה לפני שבועיים מתפקיד מנהלת החטיבה הקמעונית בבנק הפועלים למנכ"לית בנק דיסקונט, ח.ע), אבל רוב האנשים האלה עובדים, עובדים, עובדים, ואז עוזבים בבת אחת. לפעמים לוקח להם חודשים או שנים עד שהם תופסים מחדש את הניהול בחברה חדשה. בנוסף, המענק הזה ניתן להם כדי להבטיח שעד היום האחרון אותם בכירים הם יתמקדו בחברה".

איך אפשר לכמת בכל זאת את הפיצויים האלה?

"אי אפשר לכמת באופן מוחלט. מה שמקובל הוא לתת תקופת הודעה מראש של שלושה חודשים עד חצי שנה לפני סיום העבודה. אם לי ולך צריך לתת שבועיים או חודש של הודעה מראש לפני שאנו עוזבים - לאנשים האלה מקובל לתת הודעה מוקדמת ארוכה יותר. הסיבה לכך היא מצד אחד לתת אפשרות לעוזב להסתגל למצב חיפוש עבודה, ובמקביל הרצון בכך שלארגון תהיה השהות להתארגן למצוא מחליף. לעומת זאת, בהנחה של פרידה שלא מששון אלא מאסון – ההודעה מראש נועדה לתת אפשרות להעביר התפקיד במלואו ולאפשר לארגון התארגנות מחדש, והציפייה היא שבתקופת ההודעה המוקדמת המנכ"ל ישרת את הארגון במלוא כוחו.

"יש גם את עניין המיזוגים והרכישות. הרבה פעמים חוזי הבכירים נועדו לעגן את זה שאם החברה נרכשת, היא רוצה להבטיח שבעלי התפקידים הבכירים יישארו ויעזרו בתהליך המיזוג, וכדי שזה יקרה מבטיחים להם שיפוצו בפרק זמן של, נאמר, שנתיים אחרי המיזוג, ויש את המקרים שבהם המענק משמש כדי לעגן את נושא אי התחרות. אם אתה קובע סעיף אי תחרות ללא תגמול כספי – אין לזה עוגן חוקי. אתה יכול להאמין באדם ולסמוך על הגינותו, אבל רק עם תמורה כספית יש לזה משמעות משפטית".

אז מה בכל זאת צריכים לשאול חברי הדירקטוריון שצריכים לאשר את חבילות פרישה שכאלה?

"זה די פשוט. צריך לשאול למה נקבע המענק הזה, אם הוא עומד בנורמות המקובלות בענף ומה היתה התרומה של המנכ"ל הספציפי. אם מישהו נתן לארגון הרבה במשך 20 שנה, המענק יכול להיות גם הכרת תודה".

אין פה אלמנט של שמור לי ואשמור לך? של מועדון סגור של דירקטוריונים שמאשרים זה לזה את השכר?

"זה משהו שאני לא יכול להתייחס אליו".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם