49 דולר לרומן מזדמן: הכירו את האתר שמאפשר לכם לבגוד - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

49 דולר לרומן מזדמן: הכירו את האתר שמאפשר לכם לבגוד

בגידות? חס וחלילה, ואם גם אתם בדעה הזו כנראה שאין לכם מה לקרוא את הכתבה הזאת ■ אבל אם הנושא בכל זאת מעניין אתכם, הנה כמה נתונים בשביל המחקר: כשנשים בוגדות הן מאשימות את הבעל, גברים - את הביולוגיה, ושבע שנות נישואים או הריון אחד זה כל מה שצריך כדי להתחיל לחפש ריגושים בחוץ

29תגובות

נואל בידרמן הוא אישיות יוצאת דופן בנוף המנהלים של אתרי ההיכרויות באינטרנט. אשלי־מדיסון, האתר שהוא מנהל, מיועד לגברים ולנשים המבקשים לבגוד בבני זוגם. בידרמן לא מסתתר מאחורי פסבדונים, אלא מתראיין לכלי התקשורת המרכזיים בארה"ב, כמו "ניו יורק טיימס" ו"ביזנסוויק", ומטיף את משנתו בתוכניות דוגמת The View עם ברברה וולטרס והתוכנית של ד"ר פיל. החודש פירסם מגזין GQ כתבת ענק עליו ועל השירות שהוא מעניק, ובאתר של TED אפשר לצפות בו מרצה על בגידות.

"החיים קצרים. נהלו רומן" היא הכותרת המפתה של אשלי־מדיסון, שקיבל את שמו פשוט מפני שאלה היו שני השמות הפופולריים בארה"ב בזמן שנוסד. הגולשים מתבקשים לבחור מי הם ומי קהל היעד שלהם: גבר נשוי המחפש רומן או אשה נשואה המחפשת את אותו דבר. אפשר גם להצהיר שאתם רווקים שמחפשים סטוץ עם נשואים. "השירות שלנו עובד היטב משום שאחד המקורות החשובים ביותר להיכרויות - מקום העבודה - הולך ונסגר", אומר בידרמן. "ביותר ויותר מדינות יש איסור על קשרים רומנטיים בין עובדים במקום העבודה, כך שקשה יותר למצוא בני זוג. אם רוצים להכיר מישהו או מישהי כדי לקיים יחסי מין, הכי נוח להתחבר לאתר כמו שלנו".

על פי נתונים שפירסם אשלי־מדיסון, יש לו כ–20 מיליון מנויים ברחבי העולם: כ–12 מיליון מתוכם בארה"ב, והשאר ב–28 מדינות נוספות. בידרמן אומר כי לאתר שלו יש את קצב הגידול המהיר בין אתרי האינטרנט העוסקים בהיכרויות. באתר רשומים 12 מיליון גברים ו–7 מיליון נשים. מאז יולי 2012, הוא מספר, התרחשה קפיצה של 33% במספר החברים, שמיתרגמת כמובן לכסף: ההכנסה השנתית של החברה, שבה עובדים 140 איש, נעה בין 120 ל–140 מיליון דולר.

מינוי לאתר עולה 49 דולר, והוא מאפשר ליצור קשר עם 20 מינויים אחרים ולשלוח להם מסרים ללא הגבלה, וכן מתנות וירטואליות כמו שמפניה ופרחים. התקשורת כולה נעשית בתוך האתר, כדי להוריד את הסיכוי שבן הזוג של המנוי יתפוס אותו על חם. "אני חושב שזול יותר לשלם 49 דולר לחבילת מנוי מאשר לשלם אלפי דולרים לעורכי דין על הסדר גירושים", אומר בידרמן.

על פי GQ, 82% מהאמריקאים חושבים שבגידות הן "תמיד לא בסדר". שיעור האנשים שמאמינים שבגידות הן דבר רע ובכל זאת בוגדים הוא 63%. "אני ספקן בנוגע למחקרים על בגידות", אומר בידרמן. "אנשים בדרך כלל לא מתנדבים לספר לסוקרים אם הם בוגדים, כמה פעמים ובאילו נסיבות. הרושם שקיבלתי מהנתונים של האתר הוא שכ–70% מהגברים יבגדו לפחות פעם אחת - בין אם עם אשה שהכירו ישירות ובין אם באמצעות מכון ליווי".

ונשים?

"נשים איחרו להיכנס לשוק הבגידות, ואם הן בגדו זה היה עם החבר של הבעל. הן התחילו לבגוד הרבה יותר כאשר הן נכנסו לשוק העבודה: 70% מהנשים הרשומות באתר מגדירות עצמן כעובדות. בפועל הבגידה מתרחשת כאשר הן יוצאות לנסיעת עסקים, אולי משום שאנשים חושבים שאם הם רחוקים מהבית הסיכון להיתפס קטן יותר. האינטרנט איפשר לנשים לעשות קפיצת מדרגה נוספת בכל מה שקשור לבגידות, ולדעתי 40% מהנשים בוגדות. המספר נמצא במגמת עלייה, ואני חושב שהן יגיעו לרמת הבגידות של הגברים. כבר כיום אפשר לראות שבשנות ה–30 לחייהם נשים וגברים בוגדים בשיעור דומה. בקרב אנשים מבוגרים יותר, לעומת זאת, גברים בוגדים הרבה יותר".

על פי סטטיסטיקות, 22 מיליון אמריקאים נשואים אינם מקיימים יחסי מין עם בני זוגם. "רוב האנשים לא התכוונו שזה יקרה להם כשהם התחתנו", אומר בידרמן. "הם לא התכוונו להיות נזירים. הם רוצים חיי מין ומצד שני הם לא רוצים להתגרש. הם חושבים, ואני מסכים אתם, שעדיף להיות לא נאמנים מאשר להתגרש. ילדים להורים גרושים סובלים מבעיות סמים ואלכוהול יותר מאשר ילדים להורים נשואים, והנזק הנגרם לילדים מגירושים גדול הרבה יותר מהנזק שגורמות פרשיות אהבים סודיות".

מתי גוברת אצלכם הפעילות?

"בשני בבוקר, אחרי סוף השבוע שבו אנשים בילו עם המשפחה. כך גם לאחר חג האהבה, יום האם ויום האב, כשאנשים חשים אכזבה או חוסר סיפוק מכך שהציפיות שלהם לא התמלאו. אנחנו רואים פניות רבות בקרב בני 39 ו–49, לפני שהקידומת מתחלפת, והם מחפשים ריגושים, ממש כמו שהם קונים מכונית ספורט או עושים ניתוח פלסטי. אלה השנים 'המסוכנות'".

פול בוסטה

בידרמן פירסם ספר בשם "הבוגדים משגשגים: כיצד חוסר נאמנות יציל את הנישואים המודרניים", העוסק לדבריו באנתרופולוגיית הסייבר של הבגידה. הוא קובע בו כי נשים בנות 39 יבגדו פי ארבעה יותר מנשים בנות 38, משום שהן הולכות ומתקרבות למשבר גיל ה–40. הוא טוען בו כי בניגוד להנחה הרווחת כי גברים מתחילים לבגוד לאחר שבע שנות נישואים בממוצע, הבגידה הראשונה מתרחשת כשבת הזוג נכנסת להריון. "אני יודע על בגידות יותר מרוב המומחים", אומר בידרמן.

"כאשר נשים בוגדות הן בדרך כלל מאשימות את הבעל שלא נתן להן מספיק תשומת לב. הן לא משתמשות במלה 'סקס' אלא במלה 'תשוקה'. גברים, לעומת זאת, מסבירים את הבגידה בביולוגיה שלהם. שליש מהחברים באתר מחפשים רומנים עם בני זוג ממוצא אחר. 20% מהנשים באתר אינן נשואות. ייתכן שהן מחפשות גברים שיכירו להן את העולם הגדול, משהו בסגנון מוניקה לוינסקי. הן מחפשות גברים חזקים ועשירים. אנחנו לא המצאנו את המושג 'פילגש', הוא קיים מימים ימימה.

"לדעתי, אין מחקרים רציניים על בגידות כי אין דרך לקבל מידע אמיתי. אנשים לא רוצים לדבר על הנושא הזה. אנחנו לא מבינים ב–100% איך אנחנו מתנהגים, והבגידות הן חלק מהסיפור. אני עובד כעת עם פרופ' דן אריאלי כדי להבין את תופעת הבגידות. אני חייב להודות שבתחילת הדרך המטרה העיקרית שלי היתה לעשות כסף, אבל כיום אני רוצה להבין את ההתנהגות האנושית בעניין".

נראה שאתה מעודד בגידות.

"לא. אני לא משכנע אנשים לבגוד. אני רק אומר להם שאם הם רוצים לעשות את זה, הסביבה שאנחנו מספקים טובה יותר. אתר אינטרנט לא גורם להם לנהל רומן מחוץ לנישואים - הם מגיעים אלינו לאחר שכבר החליטו לחפש סטוץ. לדעתי, אין דבר כזה מונוגמיה. זה לא חלק מהדי.אן.איי שלנו. אני חושב שאני מסייע לחברה, כי אני נותן לאנשים הזדמנות להכיר".

במשך השנים הדביקו לבידרמן כינויים כמו "מלך חוסר הנאמנות" ו"האיש השנוא ביותר באינטרנט", שהוא דווקא מחבב. "לפעמים אני מקבל מכתבי שנאה וגם מכתבים אנטישמיים. מישהו כתב לי שרק יהודי יכול היה לחשוב על שירות כזה. אנשים דתיים מאחלים לי שאמות".

למרות התחום שבו הוא מתמחה, בידרמן מגדיר את עצמו מונוגמיסט. "אתה לא צריך להיות גרוש כדי להיות עורך דין בתחום הגירושים", הוא מסביר. "יש לי חיי משפחה טובים ואני מנסה להיות בעל ואב טוב. אני לא רואה בזה קונפליקט עם העבודה שלי".

השתמשת בשירות בעצמך?

"בכנות, מעולם לא. חיי הנישואים שלי טובים, ואם הייתי מגלה שאשתי מנסה להכיר מישהו באתר, הייתי זועם".

אתם לא חוששים מתביעה במקרה שאנשים יגלו שבני זוגם בוגדים בהם דרך האתר?

"אני חושב שבדרך כלל נוצרים בין הלקוחות קשרים טובים, אבל אין לי שליטה על מקרים שבהם הלקוחות משאירים את המחשב שלהם פתוח על האתר שלנו. אנשים צריכים לנקוט צעדי זהירות. לא תאשים את אפל אם תגלה בגידה, כך שאין מקום להאשים אותנו. אגב, היו גם מקרים של אנשים שהתחתנו דרכנו".

כל בוקר עושה משהו חדש, וגם כמה מאות מיליונים

בידרמן, 42, נולד בטורונטו לניצולי שואה שהגיעו מפולין. הוא מגדיר את משפחתו כמסורתית, והוא אף דובר עברית בסיסית. הוא נשוי לאשה יהודייה, ילידת דרום אפריקה, ויש להם שני ילדים. בתחילת דרכו עבד כסוכן של שחקני ספורט ולאחר מכן כעורך דין בתחום הספורט. הוא מספר כי נהג לסייע ללקוחותיו, שחקני כדורסל מקצוענים, לנהל את לוח הזמנים שחילקו בין נשותיהם לפילגשים.

הרעיון להקמת האתר צץ בראשו לאחר שקרא מאמר שבו נכתב כי 30% מהמשתמשים בשירותי ההיכרויות באינטרנט הם נשואים המתחזים לרווקים, והבין שיש כאן הזדמנות פז. "כשסיפרתי לאשתי שאני רוצה לפתוח שירות לבגידות, היא שאלה אותי 'נפלת על הראש?'. כאשר הסברתי לה את הקונספט היא קיבלה את זה ואמרה שזה רעיון מצוין".

בידרמן הקים את החברה ב–2002, וחמש שנים לאחר מכן רכשה אותה חברת Avid Life Media, שבבעלותה כמה אתרי היכרויות, ומינתה את בידרמן למנכ"ל. "אני נהנה מאוד מהעבודה שלי", הוא אומר. "בכל בוקר אני עושה משהו חדש, ועל הדרך עושה כמה מאות מיליוני דולרים".

בידרמן מעיד על עצמו שהוא אוהב את ישראל, וחשב זמן רב כיצד לייצא את העסק שלו לארץ הקודש. בחודשים הבאים, הוא מבטיח, נוכל לראות סוף סוף את פרי עמלו. החברה היתה אמורה להשיק את אשלי־מדיסון בישראל בנובמבר, אבל בגלל בעיות טכניות נראה שזה יקרה רק בינואר. במשרד המקומי יעבדו חמישה או שישה אנשים, ובידרמן אומר כי הם יעסקו בעיקר בשיווק.

"אני בטוח שרבים בישראל ימתחו ביקורת על האתר, אבל אני מאמין שנצליח מבחינה עסקית. אני חושב שבישראל, כמו בכל מקום, לא כולם נאמנים, ומעריך שנגיע ל–80 אלף לקוחות. יהיה מעניין לראות את ההבדל במספר הנרשמים בין תל אביב לירושלים, ואם דתיים יירשמו גם כן".

למה לקח לכם כל כך הרבה זמן להגיע לישראל?

"העברית הציבה בפנינו אתגרים טכנולוגיים. בנוסף, ישראל לא היתה בעדיפות ראשונה: יפן, למשל, היתה בעדיפות גבוהה יותר כי השוק שם גדול יותר. אני חושב שבישראל יש בגידות כמו בכל מקום אחר, אבל ברור לי שיאשימו אותי שאני מעודד את התופעה. הסיכוי של גבר לפגוש אשה באתר גבוה יחסית. 79% מהגברים חוזרים לפעם שנייה, יותר מ–50% חוזרים ארבע פעמים ויותר. אני חושב שאני נותן לאנשים ערך תמורת הכסף שהם משלמים. בארה"ב הצענו מבצע: אם לא תמצאו בני זוג, נחזיר לכם את הכסף. בישראל לא נציע את זה בתור התחלה, אולי כשיהיו לנו 60–70 אלף משתמשים.

"יש אנשים שחושבים שאנחנו מעניקים שירותי זנות און ליין, אבל אני לא חושב כך. אני חושב שאנחנו מעניקים שירות לאנשים רגילים שמרגישים מוזנחים ומחפשים פיתוי. גברים רוצים להגיש שהם עדיין שולטים בתחום המיני, שאין להם בבית, ונשים רוצות תשומת לב ולחוש שהן נחשקות".

בהתאם לגישתו הסובלנית כלפי בגידות, לבידרמן אין בעיה עם פוליטיקאים שנתפסים בקלקלתם, כמו ביל קלינטון או אנתוני ווינר. "לפוליטיקאים מטבעם יש יותר פרשיות אהבים, כי הם לוקחים סיכונים ונתקלים בהרבה פיתויים בדרך. פוליטיקאים הם אנשים יצריים מאוד: ביל קלינטון היה כזה, והוא נחשב לנשיא טוב. הגנרל דיוויד פטראוס היה איש צבא מוערך, והוא נאלץ לוותר על תפקידו כראש הסי.אי.איי כי שכב עם מחברת הביוגרפיה שלו. ככה הפסדנו אדם מעולה. מה שפוליטיקאי עושה בחדר המיטות הוא עניינו הפרטי, כמו כל אדם אחר. אם הוא רוצה ללבוש בגדי נשים או לגלח את שיער גופו, שיהיה לו לבריאות. ריצ'רד ניקסון לא בגד באשתו, אבל הוא שיקר לעם האמריקאי. זה יותר טוב?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#