מפעל הביומד שהפך קיבוצניקים ממענית למיליונרים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפעל הביומד שהפך קיבוצניקים ממענית למיליונרים

מהמפעל במגדל העמק מפקחת אנזימוטק על שרשרת ייצור המתחילה בספינות דיג באנטרקטיקה ונגמרת במדף תוספי המזון בסופרמרקטים בארה"ב ובסין ■ מבחינת בעלי השליטה מקיבוץ מענית, שווי של 1.5 מיליארד שקל בנאסד"ק הוא רק ההתחלה

65תגובות

יש כמה מקומות שבהם אפשר להתחיל את סיפורה של חברת הביומד הישראלית אנזימוטק. בניו יורק, שם הנפיקה החברה את מניותיה בתחילת אוקטובר לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל; באנטרקטיקה, בברזיל ובקוטב הצפוני, משם מגיע חלק גדול מחומרי הגלם שלה; או בעמק יזרעאל, שבו שוכן המפעל של החברה.

אבל אפשר גם להתחיל אותו בקיבוץ מענית. חבילות הכותנה הניצבות בשדות סביב הקיבוץ לא מרמזות על השינוי הכלכלי שעבר הקיבוץ מהיווסדו ועד היום. חברי הקיבוץ, הסמוך לפרדס חנה-כרכור, מחזיקים ב-31% ממניות אנזימוטק, והם המתעשרים הגדולים מההנפקה שגוזרת לכל אחד מהחברים שווי של 3-2 מיליון שקל.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

"מחירי הדירות חייבים לרדת - כוחות השוק חזקים יותר מכל האינטרסנטים"

אובמה לרפובליקאים: "אם אתם חולקים על מדיניותי - צאו ונצחו בבחירות"

עופר וקנין

בשעת אחר הצהריים מתחילה המרכולית של הקיבוץ להתמלא. ההורים האוספים את הילדים מהגנים נכנסים כדי להצטייד בארטיקים ובממתקים. אנחנו מנסים להבין מהם מה דעתם על האקזיט החלומי שהקיבוץ שלהם היה שותף לו, ומגלים להפתעתנו שרבים מהם כלל לא מודעים לו. "לא יודעת, לא שמעתי על זה", אומרת אם אחת. "כמה, כמה מיליונים הם הרוויחו? כולם פנסיונרים גם ככה", תוהה אב אחר, ואם נוספת מסכמת: "הקיבוץ הזה כל כך מפוצץ בכסף גם כך, שזה לא משנה".

הנפקת אנזימוטק אכן אינה רלוונטית לרוב הנוכחים. מתוך 700 תושבי מענית רק 180 הם חברי קיבוץ המחזיקים בנכסיו, ואילו היתר רק שוכרים בו דירות. כבר שנים מענית הוא קיבוץ חזק מבחינה כלכלית, שאינו מחפש לקלוט חברים חדשים שיחלקו במשאבים שלו.

לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים

בסופו של דבר אנחנו פוגשים חברת קיבוץ צעירה שאומרת: "להגיד לך שהתעוררנו מיליונרים? זה לא יהיה נכון. אנחנו יודעים שזה רק על הנייר וטוב שכך. מענית הוא קיבוץ במצב טוב בלי קשר. ועדיין, זה היה הישג אדיר, חגגנו עד אמצע הלילה".

כמו בקיבוצים רבים אחרים, ההבדל בין הצלחת קיבוץ לכישלונו טמון פעמים רבות בחבר אחד בעל כישורים המאפשרים לו לזהות כיוון עסקי נכון. במקרה של מענית זהו יוסי פלד, מנכ"ל גלעם, חברת האחזקות של מענית שדרכה נעשתה ההשקעה באנזימוטק. "זה הישג גדול מאד ליוסי", אומרת לנו הקיבוצניקית הצעירה. "מבחינת הקיבוץ, להשקיע 25 מיליון דולר בסטארט-אפ זה סיכון גדול מאוד. אבל ליוסי היה חזון. הוא התעקש על ההשקעה הזו ועבד כדי לשכנע אנשים. אני שמחה שנתנו לו את המנדט הזה".

45 ק"מ צפון-מזרחית למענית, באזור התעשייה שגיא 2000 השוכן מול מגדל העמק, נמצא מפעל החברה המייצר רכיבים שמשולבים בתוספי מזון ובתוספים בריאותיים הנמכרים ברחבי העולם. בחודשים האחרונים התייצבו כאן בזה אחר זה נציגים של חברות בינלאומיות כמו בנק אוף אמריקה וחברת ההשקעות ג’פריס, שהגיעו לצומת הכניסה למגדל העמק, פנו שמאלה ונסעו בין שדות הכותנה כדי לבקר במפעל.

בשלב ראשון היתה זו משלחת של 20 חתמים, עורכי דין ובנקאי השקעות, ובשלב השני הגיעו עוד 15 אנליסטים. כולם באו כדי להבין לעומק את פעילות החברה. עמדה בפניהם משימה לא קלה, שכן הבנת פעילותה של אנזימוטק - ובעיקר הייחוד הטכנולוגי שהביא אותה לנאסד"ק - היא משימה מורכבת.

עופר וקנין

כדי להבין את אנזימוטק צריך לרדת לבסיס, ליתר דיוק לחמשת הבסיסים שמהם מורכב גוף האדם: חלבונים, סוכרים, ויטמינים, מינרלים וליפידים (שומנים). בעוד ארבעת הראשונים הם שמות מוכרים לאדם הממוצע, הליפידים אינם מופיעים ברשימת המרכיבים של מוצרי המזון השונים שאנחנו רוכשים. אלא שאותם ליפידים הם מרכיב חשוב בגוף האדם: לבן אנוש ממוצע יש 60 אלף מולקולות שומניות שונות בגופו, ו‑60% מהחומר היבש במוחנו מורכב מליפידים. מערכת העצבים המרכזית שלנו, קרום התא האנושי והשומנים שבגופנו - ­כולם מורכבים מליפידים. תוספי המזון של אנזימוטק מבוססים על ליפידים אלה. "היתרון שלנו נובע מכך שהמחקר על ליפידים בתחום זה עדיין מצומצם", אומר מנכ"ל החברה אריאל כץ.

למה יש מעט מחקר לגביהם אם הם מהווים חלק כל כך חשוב מהגוף?

"הכימיה של הליפידים דביקה, וקשה לערוך בהם ניסויים. האנליזה והבידוד של שומנים הם תהליכים מורכבים מאוד. המידע שקיים על רכיבים אלה מוגבל, וחוקרים בודדים באקדמיה עוסקים במחקר בתחום. יחסית לחלבונים, לדוגמה, שהכימיה שלהם הרבה יותר קלה ויש עליהם הרבה יותר מידע, הליפידים מורכבים מאוד. לכן לחוקרים בודדים באקדמיה קשה להתחיל מחקרים בתחום, ולכן אף שמשקל הליפידים גדול מאוד בעולם הביולוגי, ומחלות רבות קשורות לליפידים באופן ישיר או עקיף, מספר החוקרים שמתמקדים בהם מצומצם.

"בנוסף, כשמבקשים להנדס ליפידים ולייצר מהם משהו, חייבים להיעזר באנזימים, אלא שהאנזימים לא רגילים לפעול בתוך הסביבה האורגנית של הליפידים. אנזימים נועדו לעבוד במערכות מימיות, ובתוך הגוף הם עושים את תהליכי הפירוק שלהם בעיקר בתוך הדם, שהוא מערכת מימית. הליפידים, לעומת זאת, הם מערכות שומניות, והאנזימים לא יודעים לעבוד במערכת שומנית. הם מתפרקים בתוכה.

"הייחוד שלנו הוא שאנחנו מצליחים להשתמש באנזימים בתוך מערכות אורגניות. אנחנו יודעים לתפעל, להנדס ולסנתז אותם מחדש מחוץ לגוף, במערכת שומנית, כדי שייצרו את המולקולות שבהן אנחנו מעוניינים. מדובר בתהליך ייצור שלא קורה בתוך הגוף".

כמה חברות שעוסקות בליפידים יש בעולם?

"אם מתעלמים מהחברות שעוסקות בייצור של אומגה 3, שהוא תחום ספציפי בעולם הליפידים, יש פחות מעשר חברות בעולם שעוסקות בהם, ולמיטב ידיעתי אין אף חברה שמחזיקה את כל סל הטכנולוגיות שלנו. יש לנו מתחרים על פלחים מסוימים של הפעילות, אבל לאף אחד אין את כל החבילה.

"יש לנו יכולת לבצע את התהליכים הכימיים, יכולת לייצר, יכולת לבצע אנליזה של המולקולות שייצרנו בכל מקום שבו הן נמצאות, יכולת לבצע מבחנים קליניים של השפעת החומרים שייצרנו ויכולת להכין תיק רגולציה עבור מינהל המזון והתרופות האמריקאי ‏(FDA‏). אנחנו החברה היחידה בעולם שפועלת בבוקר מול ה-FDA בנוגע לתהליך הרישוי של המוצרים שלנו, ובערב מול ספינות דיג באנטרקטיקה שאותן אנו מתפעלים. אין חיה כזו בעולם".

מה יש לכם לחפש באנטרקטיקה?

"אחד העקרונות של החברה הוא שאנחנו לא מייצרים ישויות אורגניות חדשות. אנחנו מתעסקים רק עם מולקולות מסוג שנמצא כבר בשרשרת המזון או בגוף. זה חלק מהייחודיות שלנו. אין אף חברה בתחום הפארמה שקבעה לעצמה שהיא תעסוק אך ורק במולקולות שמוכרות לגוף האדם. לכן אנחנו צריכים לשלב בתהליך הייצור שלנו חומרי גלם טבעיים, ואנחנו מביאים אותם מכל מקור אפשרי: אם זה מהדגה, אם זה מהצומח באמצעות פולי סויה, ואם זה משומנים שיש בחלב של פרות.

"אלא שזה לא פשוט כמו שזה נשמע. למשל, כשמדובר בצומח, זה משמעותי אם אנחנו אחרי שנה גשומה או אחרי שנה לא גשומה. משמעותי מאוד מהיכן אנחנו מביאים את התוצר. את הסויה, למשל, אנחנו מביאים מברזיל, משום שרק שם אנחנו בטוחים שהגידולים אינם מהונדסים גנטית.

עופר וקנין

"באותה דרך, אנחנו יודעים בדיוק היכן לדוג כדי להשיג את הדגה עם החומרים שאנחנו צריכים. תפקידו של האומגה 3 בטבע הוא למנוע קיפאון, כך שהמקורות העשירים שלו נמצאים במים הקרים והעמוקים ביותר. בדגה של הים התיכון הוא נמצא בכמות זניחה".

אני מניח שהשומן שמכיל את הליפידים שאתם צריכים נמצא בכמויות גדולות אצל כלבי ים.

"הכל מאד מפוקח", קופץ מיד כץ. "אנחנו לא נוגעים בכלבי ים. יש לנו הגדרות נוקשות מה מותר ומה אסור".

איך אתם מדריכים את הדייגים מה בדיוק לדוג? דרך הטלפון?

"לא. יש לנו מעבדות על האוניות שאנחנו שוכרים, ויש לנו נציגים שיושבים באוניות, כדי להבטיח שדגים בשבילנו את מה שצריך ושמטפלים במה שדגנו כמו שצריך. כשאנשים חושבים על דיג הם מתארים לעצמם מישהו שיושב על החוף עם החכה, אבל הדיג שלנו הוא דוקטורט שלם. ההפלגה של הספינות נמשכת שבועיים, וכל יום בים יקר מאוד. זו מערכת שצריך לתפעל ביעילות גבוהה כדי שנוכל להתפרנס ממנה. הדיג נעשה באמצעות סונרים ורשתות, וכל טעות קטנה יכולה להוציא אותנו מהמשחק.

"אנחנו חייבים, לדוגמה, לתזמן את הדיג לתקופה הנכונה. הדגים שבהם אנחנו מעוניינים מגבירים את ייצור השומן שימנע מהם לקפוא לפני שהחורף מתקרב, וזה הזמן לדוג אותם. בסוף החורף אין טעם לדוג אותם, כי כמות השומן בגופם תהיה קטנה. צריך לדעת איך לזהות את הדגים הנכונים, ואחר כך איך לטפל בחומרי הגלם, למשל לדעת כמה זמן הדגה יכולה להישאר ברשת מרגע שמרימים אותה מהמים, כי תוך שש שעות עלולים חלק מהחומרים להירקב.

"נדבך נוסף בייחודיות שלנו הוא שאנחנו היחידים בעולם שבוחנים את התזונה האנושית מהרחם עד הקבר, משלב העוללות ועד הזקנה. הבנת השינויים שמתחוללים בגופנו נותנת לנו הבנה עמוקה של הצרכים התזונתיים שלנו. אנחנו מבינים איך חלב האם משתנה כשהעולל גדל, ומה נחלש במערכות הגוף לאחר שהוא מגיע לשיאו בגיל 18.

"25% מהחומרים שמהם מורכב חלב אם הם ליפידים. כשמייצרים בתעשייה תחליפי חלב אם, משתמשים בשומנים רגילים ומערבבים אותם במינונים כאלה שבסופו של דבר מקבלים פרופיל של חומצות שומן כמו שיש בחלב האם. אבל עדיין יש הבדל אדיר בין חלב האם לתוצר הזה, משום שחלב אם מתוחכם יותר ובנוי מחומצות שומן שמחוברת ברצף ספציפי.

"אנחנו, לעומת זאת, לוקחים את השמנים הרגילים, מוסיפים אנזימים ובעזרתם עושים סדר. עם האנזים אנחנו יודעים לייצר צ’יפ ביולוגי, שגורם לכך שחומצות החלב מסודרות בדומה לסדר שלהן בחלב האם. המעבר משימוש בשומנים מקריים לשומנים שמסודרים בסדר מסוים נותן תוצאות. בניסויים הוכחנו שמשך הבכי של התינוק יורד בזכות התוספים שלנו".

קדירת המכשף בעמק

המעבדות של אנזימוטק מזכירות חדר עבודה של מכשף, הרוקח שיקויי קסמים. נוזלים בכל צבעי הקשת מעורבבים על ידי מכונות בתוך מכלים בצורות שונות. על הזכוכיות משורטטים תרשימים של מבנים מולקולרייים שונים. כאן נבדקים חומרי הגלם בטכנולוגיות מורכבות, למשל מחשב הבודק את צבע החומר באמצעות אורך גל האור שמקרינים עליו. "אנחנו צריכים את כל זה כי אנחנו בעצם טבחים בלי חוש טעם וריח", אומרים עובדי המעבדה.

עופר וקנין

במעבדה, ואחר כך במפעל החברה, משתמשים בטכנולוגיות מגוונות למיצוי החומרים, לניקוים, להמסתם או לאידוים באמצעות חום גבוה, כדי לבודד את הליפידים הדרושים. בתהליך הסינון והמיצוי קורה לעתים שמתוך חומרי גלם במשקל 200 טונה, נותרת רק טונה שבה משתמשים.

מפת כדור הארץ התלויה על הקיר מזכירה לאן מיועדים פני החברה: לבד מ-120 העובדים שהחברה מחזיקה בישראל, יש לה שתי חברות בנות בארה"ב, שאחת מהן עוסקת בהפצת מוצריה והשנייה מייצרת תחליפי הזנה בניו ג’רזי. בנוסף מחזיקה אנזימוטק מרכז מכירות בסין.

אם המעבדה של אנזימוטק היא חדר הניסויים של המכשף, הרי שהתחנה הבאה, המפעל, היא הקלחת המבעבעת. מי שמבקר כאן מבין היטב מדוע כץ מתעקש להגדיר את אנזימוטק כחברת תעשייה ולא כסטארט אפ ביוטכנולוגי. ארבעת המפלסים של המפעל, שבהם זורמים החומרים ממכל טיפול אחד למשנהו בכוח הגרוויטציה, מזכירים בית זיקוק קטן.

תשתיות האנרגיה בחוץ כוללות מאות מטרים של צינורות הנפרשים בחצר המפעל על רקע שדות העמק. המבנה מלא דוודים ענקיים, הנקראים ריאקטורים להפרדה אנזימטית ומכילים עד 8,000 ליטר נוזלים כל אחד. אילולא הריח החריף של שמן דגים הנישא באוויר, אפשר היה לחשוב שהגענו למפעל השוקולד הקסום של צ’רלי וונקה.

חלק מהדוודים נועדו לערבוב הנוזלים וחלקם מכילים צנטריפוגות שבהן המוצקים מופרדים מהנוזלים ונדחסים לצדדים. התהליכים הביולוגיים שעוברים החומרים נמשכים שעות רבות, כך שלעתים לוקח שבועות עד שהתוצרים מוכנים. בסופו של דבר עובר החומר ייבוש ונארז. חביות של אבקה במשקל 200-10 ק"ג נמכרות במאות דולרים לק"ג.

המפעל עובד 24 שעות ביממה בשלוש משמרות, הן כדי לנצל באופן היעיל ביותר את המכונות במפעל והן כי מדובר בתהליכים כימיים הדורשים מעקב קבוע. באנזימוטק עמלים בימים אלה על הכפלת שטח המפעל במטרה להגדיל משמעותית את היקף הייצור, פי שניים עד ארבעה.

אקזיט? לא תודה

אנזימוטק הוקמה ב-1998 על ידי היזם סובחי בשיר, תושב סכנין. החל ב-2000 נכנסה לנעליו של בשיר קבוצת גלעם בהשקעה מדורגת. כץ, דוקטור למתמטיקה, שבדיבורו המחוספס מזכיר יותר מושבניק מאשר מדען, הגיע לחברה ב-2001 ומנהל אותה מאז. "הייחוד שלנו הוא שאנחנו תעשיינים", אומר כץ. "לא באנו לייצר אקזיטים, אלא גייסנו כסף כדי לבנות עוד מפעל. נכון שאנחנו נשענים על טכנולוגיות, ו-60% מהעובדים שלנו הם בעלי תואר שני או דוקטורט, אבל אנחנו עדיין חברה תעשייתית".

היו הצעות לקנות אתכם?

"היו דיבורים לאורך כל הדרך, אבל לא בנינו עסק כדי להימכר אלא כדי להרוויח ממה שאנחנו מייצרים. לא נתפשר על מישהו שייתן לנו צ’ק גדול וישלח אותנו הביתה".

למה כל כך חשוב לך לומר שאתם תעשיינים? מה רע בסטארט אפ ביוטכנולוגי?

עופר וקנין

"תעשיין משקיע בדברים ארוכי טווח, וכאלה אנחנו. אנחנו לא יוצרים משהו שלא היה קיים קודם לכן ואז מנסים למכור אותו".

מה לדעתך הסיבה שזכיתם בשווי של 350 מיליון דולר בנאסד"ק?

"מעבר לייחודיות הטכנולוגית, דווקא הרמה התרבותית חשובה יותר בעיניי. מספרים ששאלו פעם את איש העסקים אהרן דוברת ז"ל ‘מה צריך כדי לבנות סטארט אפים מצליחים?’, והוא ענה: ‘תביאו שלושה דברים - כסף, מנהלים וטכנולוגיה. אם חייבים לוותר על משהו, ותרו על הטכנולוגיה’. יש לנו טכנולוגיות מיוחדות, אנחנו יחידים בעולם בתחומים רבים, אבל רק כשהתרבות הארגונית הנכונה נפגשת עם הטכנולוגיה נוצר דבר נכון".

אתם מקפידים לשלב בחברה מגזרים שונים? תושבי הצפון? ערבים ישראלים?

"אנחנו לא מקפידים על כך, אבל החיים הובילו אותנו לכך ש-50% מכוח הניהול שלנו הם נשים, גם אם לא בחרנו אף פעם מישהו לתפקיד כי הוא אשה או גבר. עובדים פה עולים חדשים, עולים ותיקים והרבה מאוד צברים - ערבים ויהודים כאחד. אנחנו משקפים את האוכלוסיה בישראל. מעולם לא בדקתי את התפלגות העובדים, כי זה לא דבר שאני מסתכל עליו, אבל אני מניח ש-20% מהעובדים פה הם ערבים ישראלים, ורוב העובדים שלנו גרים באזור".

איך היה המפגש של חברה ישראלית ממגדל העמק עם משקיעים מנאסד"ק?

"לא היה בו משהו מיוחד. כל המשקיעים רוצים לראות חברות טובות ואיתנות ומחפשים תשואה לטווח ארוך".

יו"ר אנזימוטק, יואב דופלט, מזכיר אלמנט בפעילות החברה שמשך את המשקיעים ושאותו הם ביקשו לבדוק כמה פעמים. "אנזימוטק נמצאת כיום בצומת מעניין בין עולם המזון לעולם התרופות. עולם המזון ותוספי המזון פונה לכיוון של מזון עם תוספות בריאותיות שישפרו את איכות החיים שלנו ויטפלו בחוסרים.

כך עושה לדוגמה נסטלה, שביצעה בשנתיים-שלוש האחרונות רכישות רבות בתחום המזון הבריאותי. בעולם התרופות, מנגד, יש דרישה מצד הצרכנים לתרופות ללא תופעות לוואי, שמבוססות על מולקולות טבעיות ולא על כימיקלים, בניגוד לתרופות הרגילות. במפגש הזה יושבת אנזימוטק. זה בהחלט דגל שאנחנו מרימים - שימוש בחומרים שאינם חדשים לגוף האדם. כשפגשנו את הבנקאים והאנליסטים, ראיתי את התגובות החיוביות שלהם כשהצגנו את היתרון הזה".

אתם מזכירים את היתרון שיש לכם בכך שאתם עוסקים בכל ספקטרום הפעילות - החל באיתור חומרי הגלם, עבור בהכשרתם ובייצור התעשייתי שלהם, וכלה בעבודה עם רשויות הבריאות כדי לקבל אישורים למכירתם. זה מנוגד לגישה הרווחת, שלפיה חברה ישראלית קטנה צריכה להתמקד בתחום מסוים אחרת לא תצליח להתמודד עם ענקיות המזון בעולם.

"נכון, לא מוצאים הרבה חברות בגודל שלנו שיש להן את הוורסטיליות הזו. אבל צריך לזכור שברבים מהתחומים שבהם אנחנו פעילים, אנחנו לא מוכרים את המוצרים ללקוח הסופי, אלא לחברות גדולות - שבתורן מייצרות מהמוצרים שלנו את תחליף חלב האם, לדוגמה. מכירה B2B (שיווק מעסק לעסק‏) קלה יותר ממכירה ללקוח הסופי. אנחנו לא מתיימרים לייצר תרופות מרשם כמו טבע ולמכור אותן לצרכנים. עם זאת, בסופו של דבר אנזימוטק מכונת להיות חברה תעשייתית גדולה. נכון שרוב הישראליות לא עושות את זה - אבל יש כאלה שכן".

הקיבוצניקים השקיעו 25 מיליון דולר

בקיבוץ מענית כמעט שכחו את החובות שמהם סבל הקיבוץ בשנות ה-90. ההחלטה להשקיע באנזימוטק ב-2000 נבעה מתחושתו של החבר יוסי פלד כי הענף שעליו נשען הקיבוץ - מפעל גלעם שייצר גלוקוזה, עמילן ופרוקטוזה לתעשיית המזון הישראלית - עומד להתמודד עם תחרות לא קלה.

"תחילת שנות ה-2000 היו טובות לגלעם, אבל הרחתי שהחגיגה הולכת להיגמר", נזכר פלד. "חלק גדול מהחגיגה נבע מכניסת הפרוקטוזה לשוק האירופי, אבל גדות תעשיות ביוכימיה ומתחרות נוספות למדו אותנו והחלטנו להיערך לתחרות. רכשנו חברה בגרמניה וחברה בספרד, והשקענו באנזימוטק. חשבנו שההשקעה באנזימוטק תתפתח מהר יותר, אבל זה הלך לאט. אנזימוטק התפתחה בכיוונים שונים מגלעם, ובשלב מסוים תהינו אם להתעקש על המסלול של השקעה אסטרטגית עבור גלעם, או פשוט ללכת על השקעה מוצלחת. זה לא היה פשוט. גלעם השקיעה 25 מיליון דולר בחברה. זה הרבה כסף בשביל קיבוץ, ובשלבים שונים נעשינו עצבניים מהאטיות שבה זה מתפתח".

היו בתוך הקיבוץ ויכוחים סביב ההשקעה?

"היתה התלבטות. עד היום הושקעו באנזימוטק כ-50 מיליון דולר, ולהערכתי במקומות אחרים היו מגיעים לאותם הישגים בהשקעה של 200 מיליון דולר. האמנו שהחברה הולכת בכיוון הנכון ושההנהלה יודעת איך להתנהל. היו הרבה הצטלבויות שבהן היה צריך להכריע לאן זה הולך. בתחילת 2000, לדוגמה, היה צריך להכריע אם החברה היא תעשייתית או טכנולוגית, אם מקימים מפעל או מתבססים על מכירת ידע וטכנולוגיה.

בשנים האחרונות היה צריך להכריע לגבי רכישת ואיה, החברה הבת בארה"ב, רכישה שכץ הוביל. מעט מאד אנשים הבינו בזה, והיו לנו הרבה מאוד ויכוחים אם לבצע את הרכישה הזו. אגב, ואיה היא השלב הבא בהתפתחות אנזימוטק. בהנפקה הנוכחית, להערכתי, לא תומחרה האחזקה שלנו בחברה הבת ואיה - והיא תהיה המקור להצפת הערך הבאה".

מה תעשו עכשיו? תמכרו את המניות בבורסה?

"כ-70% ממניות גלעם הן בידי החברים. אחרי שנודע על ההנפקה, הוצאתי מכתב לחברים והסברתי להם שייקח זמן עד שנראה את הכסף. אחזקתנו באנזימוטק שווה כיום 120 מיליון דולר. אציע לחברים שבכל שנה ימכרו אחוזים מהחברה וייהנו מעליית הערך".

לאנזימוטק נותר הרבה להוכיח. 2012, השנה שעל סמך תוצאותיה הכספיות היא הונפקה, היתה בסך הכל השנה הראשונה של רווחיות. השווי של 350 מיליון דולר שבו היא נסחרת לא התבסס על הרווח הנקי שלה, שהסתכם ב-5 מיליון דולר, כי אם על כך שהחברה צומחת מזה שלוש שנים בקצב של כ-40% בשנה. למשקיעים יש ציפיות גדולות, אך השנים הקרובות יעידו אם התרבות הארגונית והטכנולוגיה שלה אכן כה מיוחדות עד שהן מסוגלות להפוך אותה לסיפור הצלחה מתמשך.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#