מכה קלה בכנף

תנובה שכחה מהמחאה: "פרת מזומנים שלא מפסיקה לעבוד ולא משנה מה קורה"

שנתיים לאחר שמחיר הקוטג’ סימן את פרוץ המחאה החברתית הגדולה ותנובה נהפכה למוקד הזעם של הצרכנים, מונופול החלב נמצא בדרך לאקזיט חלומי ■ איך זה קרה?

חגי עמית
חגי עמית

ה ידיעות כי תנובה מנהלת בשבועות האחרונים מגעים להנפקתה בבורסה של תל אביב לפי שווי של 10 מיליארד שקל הן בשורות טובות לבעלי הבית של החברה, קרן איפקס וחברת מבטח שמיר. אם הדבר ייצא לפועל, יהיה זה אקזיט משמעותי מבחינתן. איפקס ומבטח שמיר רכשו את תנובה ב-2008 לפי שווי של 3.8 מיליארד שקל. יחד עם הדיווידנדים שחילקה תנובה במשך השנים, הנפקה לפי שווי של 10 מיליארד שקל תשקף לבעלי השליטה תשואה של יותר מ-200% על ההשקעה במונופול החלב הישראלי.

הנפקה כזו גם תציב את תנובה כחברה העשירית בשוויה בבורסה של תל אביב. ההישג יהיה מרשים עוד יותר נוכח ההקשר ההיסטורי שלו: שנתיים לאחר פרוץ המחאה החברתית, שתנובה היתה הסמל שלה, החברה עלתה בחזרה על הסוס.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

שהבן שלך יהיה מכונאי, לא שלי

"הסיפור הוא שאין לאף אחד אינטרס להוריד את מחירי הדירות"

שוכרים סוררים: מה אפשר לעשות עם הבעיה הגדולה של בעלי הדירות?

קוטג' של תנובהצילום: טלי מאייר

"המחיר הזה מדהים בגלל מה שתנובה עברה", אומר פעיל שוק ההון שנפגש עם בעלי החברה. "לפני שנתיים יצאו נגד החברה הזו בגלל הקוטג’, ואני בכלל לא מדבר על פרשת הסיליקון בחלב. חברות אחרות היו נמחקות לגמרי בגלל אירועים כאלה, ואילו במקרה הזה אנחנו רואים פרת מזומנים שלא מפסיקה לעבוד ולא משנה מה קורה. זה ביזנס מאוד עוצמתי".

את 2012 סיימה תנובה עם הכנסות של 6.9 מיליארד שקל, צמיחה של 3% לעומת 2011 ו-8% לעומת 2010. בחינה של רווחיות החברה מעלה כי תנובה הראתה שיפור לעומת 2011, וכי גם אם לא חזרה עדיין לרמות הרווח שאפיינו אותה ב-2010, היא מתקרבת אליהן במהירות. בחינה של נתחי השוק של החברה מעלה גם היא שיפור בשנתיים האחרונות. לפי התכנון, תנובה צפויה לסיים את 2013 ברווח EBITDA ‏(רווח תפעולי-תזרימי‏) של 910 מיליון שקל, וזקוקה לצמיחה של 6% כדי לחזור לימים הטובים שלפני קיץ 2011, שבהם ה-EBITDA השנתי שלה הסתכם ב–967 מיליון שקל.

הנתונים האלה מעלים את השאלה מה התרחש בחברה שהיתה סמל המחאה בשנתיים האחרונות. איך ייתכן ששנתיים אחרי חרם הקוטג’ הגדול, בעלי הבית של תנובה עומדים לגזור קופון עצום מהחברה? האם הדבר מסמל את כישלון המחאה, או שמא הצלחתה של תנובה לא חייבת לבוא על חשבון הצרכן?

יצרניות המזון בעולם מציגות זינוק

מצבה של תנובה לא מנותק ממצבן של חברות המזון בישראל ובעולם. מניותיהן של שטראוס ואסם זינקו בשנה האחרונה ביותר מ-50%. מניותיהן של החברות הגלובליות נסטלה ודנונה נמצאות בעלייה כבר ארבע שנים ויותר. אין פלא, אם כן, שבעלי הבית של תנובה חושבים שזה התזמון הנכון לשכוח את התקופה הקשה ולהיפגש עם הכסף.

"המחיר הזה אינו קפיצה מעל הפופיק", אומר אחד החתמים שבחנו את ההנפקה. "הוא נובע מהמכפיל על הרווח EBITDA שבו נסחרות אסם ושטראוס. זה גם המחיר של חברות זרות מקבילות. אתה יכול להתווכח על השאלה אם המחירים בעולם שפויים, אבל זה ויכוח אחר. יש היום טרנד גדול של מניות ותיאבון גדול להון בעולם. תנובה מביאה לשולחן מותג גדול בהנפקה שתיכנס ישר למדד המעו"ף, כך שהמחיר הזה לא תלוש מהמציאות. כשישבנו מול ההנהלה היה ברור שהם רגישים מאוד למחיר, שאם הם יראו שההנפקה עוברת בשווי של 10 מיליארד שקל ייתכן שהם ירצו שההנפקה תצא לדרך בשווי של 11 מיליארד שקל. זה הרבה כסף. אם ינפיקו 20%-25% ממניות החברה, זו תהיה מכירה של מניות בשוווי של 1.5–2 מיליארד שקל".

אבל האזרח הישראלי לא מתעניין ביצרניות המזון בעולם: מבחינתו, הנפקת תנובה מעלה את השאלה איזה מחיר הוא ישלם על מוצרי החברה. בחינת המחירים המומלצים לצרכן שמעבירה תנובה לרשתות מציגה ירידות מחירים בשלושה מוצרים עיקריים: בגבינה הצהובה לסוגיה, ובראשה עמק 28%, שמחירה ירד בקרוב ל–10%; בגבינה לבנה 5% ‏(250 גרם‏), שמחירה ירד ב-14%; ובקוטג’ 5%, שמחירו ירד ב-15% ביחס לתקופה שקדמה למחאה. אבל במרבית מוצרי החברה נרשמו עליות מחירים. במוצרים הלא מפוקחים, דוגמת שוקו, שמנת, מעדנים ויוגורט, חלו עליות מחירים של 5%-6%. גם במוצרים המפוקחים על ידי הממשלה נרשמו עליות מחירים, שהנימוק להן הוא שינוי במחירי התשומות של החברה, ובעיקר במחיר החלב.

המשמעות של הנתונים האלה היא שתנובה למדה להיזהר, שלא לומר לפחד, מהציבור הישראלי בכל הקשור למוצרי הבסיס, ובראשם הקוטג’, שזוכים לתשומת לב ציבורית. מחאת הקוטג’ הבהירה לה את פוטנציאל הנזק הכלכלי הטמון בזעם הציבורי. ההסבר לירידת מחירי הגבינה הצהובה טמון, כפי שנראה בהמשך, במילת קסם אחרת, שלא בהכרח קיימת בכל השווקים שבהם תנובה פועלת: תחרות.

חשוב להדגיש שני סייגים: המחירים המומלצים לצרכן אינם בהכרח המחירים שמשלם הצרכן לאחר שרשת השיווק גוזרת את הנתח שלה. בנוסף, השוואה של המחירים לסתיו 2011, אז נהנה הצרכן מירידות מחירים חדות בתגובה מיידית למחאה, מציגה תמונה פחות מחמיאה. מנתוני חברת "מיי סופרמרקט", המשווה את מחירי מוצרי החברות השונות ברשתות השיווק, עולה כי יחסית לינואר 2012 עלו גם מחיריהם של מוצרי הבסיס. מחיר הקוטג’ עלה בתקופה זו ב-7%, מחיר הגבינה הלבנה ב-2% ומחירה של גבינת עמק 28% שומן ארוזה ב-11%. אצל המתחרות של תנובה, שטראוס וטרה, נרשמו עליות גבוהות אף יותר.

לבסוף, כשבוחנים את השורה התחתונה, שיעור הרווח הנקי של תנובה מתוך ההכנסות נע סביב 6% - שיעור המציב אותה בין שטראוס, המציגה שיעור רווח של מעט יותר מ–4%, לאסם המציגה שיעור רווח של יותר מ-8%.

"אם בעבר הדבר היחיד שעניין את תנובה היה המכירות, בשנתיים האחרונות תנובה החלה להתייחס לעליות המחירים", אומר איש העסקים רמי לוי, מנכ”ל רשת רמי לוי - שיווק השקמה. "מחיריהם של חלק מהמוצרים שהם מוכרים לנו עלו, אבל אין מה להשוות את זה לימים שקדמו למחאה, כשהם היו מעלים מחירים בשיעור של 10%-15% בשנה. הם הבינו שהמכנה המשותף שלהם ושלנו הוא הצרכן, והם יותר רגישים כלפיו".

השינוי הזה התבטא גם בכך שתנובה למדה שהיא חייבת לשווק את עצמה אחרת, ועבדה עם שלושה מכוני מחקר כדי להבין למה כועסים עליה. "הם עושים עבודה יפה ביציאה מהמשבר", אומר פרסומאי העובד עם לקוחות גדולים בענף החלב. "תחילה הם נכנסו להלם והורידו את הראש לפחות לשנה, ואז הם יצאו מזה והפנימו שהצרכן הישראלי השתנה ורוצה מהם יותר מאשר קשקושים על ‘הבית הישראלי’. הם יצאו במהלך שמגדיר אותם כמצפן בריאותי, וזאת חשיבה נכונה שהיא יותר ממהלך פרסומי נטו. הם מנסים לייצר אמון ביחסים עם הציבור, וזה מצליח להם, מעבר לגרעין הקשה ברשתות החברתיות ובציבור שבוחן כל דבר שהם עושים באופן ביקורתי. הם הבינו את הסיטואציה, הם הרבה פחות מבוהלים, והם צוברים ביטחון”.

הפגנה נגד תנובה
הפגנה נגד תנובהצילום: מוטי מילרוד

תשומת הלב עברה מחברות המזון לרפתנים

אם כך, לאור העובדה שהמחירים לא עלו באופן קיצוני ותנובה מציגה שיעור רווח סביר למדי בענף, מדוע בעליה חושבים שהם יצליחו להנפיק אותה לפי שווי של 10 מיליארד שקל? המקום הראשון שבו צריך לחפש את התשובה לכך הוא הרגולציה. ענפי הפעילות של תנובה עמדו במוקד העניין של הגורמים שהיו אמורים לייצר רפורמות בעקבות מחאת 2011. דו”ח ועדת טרכטנברג סימן את הבעייתיות שבעליות המחירים בהיקפים של עשרות אחוזים בעשור שקדם למחאה במוצרי הגבינה, החלב והביצים. ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון כללה ועדת משנה ייעודית לבחינת משק החלב. אלא שבעוד שהמלצות ועדת קדמי לכלל ענף המזון זכו לאישור הממשלה, ועוגנו בהצעת חוק שתוצג לוועדת הכלכלה בתום פגרת הכנסת, גורל המלצות ועדת המשנה לענף החלב היה שונה.

הוועדה בדקה את כל מקטעי הענף: הרפתות, המחלבות והרשתות הקמעוניות. לגבי ענף המחלבות היא המליצה בין היתר כי שר התמ"ת יפעל למען עידוד התחרות בענף המחלבות, לרבות באמצעות סיוע להקמת מחלבות נוספות, ינהל משא ומתן מסחרי עם שותפות הסחר של ישראל בנוגע לאפשרויות יבוא גבינות ואבקת חלב שלגביהן נקבע צו תעריף המכס, וציינה כי רשות ההגבלים העסקיים בודקת את שוק המחלבות והשוק הקמעוני ותעדכן את השר לגבי ממצאיה.

אלא שההמלצות האלה נותרו על הנייר, ונבלעו במהומה שהתעוררה בעקבות המלצות הוועדה בנוגע למקטע הרפתות, שמשמעותן היתה סגירה של הרפתות הקטנות והתייעלות הענף. הרפתנים הגיעו מכל קצווי הארץ לירושלים ולתל אביב, הפעילו את הלובי החקלאי והביאו לכך שהטיפול בענף החלב יעבור לידי מנכ”ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ולמשרד החקלאות והאוצר. מתווה לוקר התמקד בענף הרפתות, והסיט את תשומת הלב הציבורית והרגולטורית מהאחריות של המחלבות ליוקר המוצרים בענף החלב. תנובה הבינה את הספין, ובהתנגדותה הפומבית להקלות על היבוא, לדוגמה, הבהירה שהיא חוששת מהפגיעה ברפתות הישראליות.

"מתווה לוקר טיפל רק במכסות ובמחיר המטרה, ולא נדרש לכל שרשרת הערך בשוק החלב", אומר אחד הגורמים שטיפלו בנושא. "הבאנו ‘הצעת מחליטים ‏(הצהרת כוונות של הממשלה, ח”ע‏) ובאו 300 רפתנים, עמדו מחוץ לישיבות ואמרו ‘אתם קורעים אותנו, אנחנו שומרים על גבולות הארץ’ - ואז ביטלו את זה. נכון שאלה חבר’ה מסכנים שעובדים קשה. אבל אנחנו התבזינו, ולא תקום מחלבה רביעית".

לאור הרווחיות הנמוכה של הרפתות הפרטיות, מפתיע שזה התחום שבו התמקדה הרפורמה. "אנחנו הרפתנים הרמנו את הראש מהזבל של הפרות, וגילינו שמצד אחד יש מחלבות שעושות עלינו קופה ומצד שני הציבור מתלונן", אומר יוסי דובדבני, הבעלים של רפת פרטית מהיישוב בית חלקיה, שמוכר את סחורתו למחלבה קטנה ולא לתנובה. "כולם אמרו ששרשרת הערך כולה תיבדק, ובסוף אנחנו חטפנו. למה אנחנו שילמנו את הקנס? בסוף היחידים שחטפו מהמחאה זה אנחנו, בגלל מתווה לוקר. התוצאה היא שיישארו כאן רק רפתות ענק סגורות, שמופעלות על ידי עובדים זרים, שבהן אתה לא יודע מה הפרות אוכלות ואין לך שום מושג איך מתייחסים אליהן".

"המוצר האמיתי הוא המונופול"

המסלול שעברה הרגולציה, החל בבדיקה של משק החלב כולו דרך התמקדות בענף הרפתות וכלה בקיצוץ כנפי הרפורמה, מעורר תהייה לאור היחסים הסימביוטיים בין תנובה לרפתות. 24% מתנובה עדיין מוחזקים ‏(דרך תאגיד גרנות‏) בידי קיבוצים, שחלקם מחזיקים ברפתות הגדולות בישראל. אותו תאגיד חולש גם על תחום המזון לפרות. תנובה היא עדיין הגורם שרוכש כמעט 70% מהחלב המיוצר בישראל, מייצר עשרה מ-20 המוצרים הנמכרים ביותר במדינה לפי סקר של חברת סטורנקסט, וחולש על 17.6% משוק המזון והמשקאות.

הרגולטורים טוענים כי הם לא אמרו את המלה האחרונה בנוגע לענף. הממונה על ההגבלים העסקיים ממשיך בחקירה שהחלה לפני שנתיים וחצי לבחינת ההסדרים שנערכו בזמנו בין תנובה לרשתות השיווק ובבדיקה של המעמד המונופוליסטי של תנובה במוצרי חלב שונים. הוא הביא לביטול המנהג שבו סדרנים של הספקים הגדולים, דוגמת תנובה, מסדרים את המוצרים על המדפים ברשתות השיווק הגדולות ‏(מה שהביא לפיטוריהם של 300 עובדים מהחברה‏), וחוק המזון שיעלה לדיון באוקטובר יאסור על ספקים גדולים, כמו תנובה, להגיע להסדרים מסוימים עם רשתות השיווק. כמו כן, הממונה פועל להגברת התחרות בין רשתות השיווק. המכסים על יבוא גבינות קשות אכן הופחתו, אבל לא ברמה שמספיקה כדי לגרום למשק הישראלי לקרוץ ליבואנים.

לפני כחודש החליט משרד החקלאות להכניס את הגבינה הלבנה 5% לפיקוח, וכך גם את השמנת 38%. הסיבה היא שהרווחיות של שלוש המחלבות הגדולות על שני המוצרים האלה מופרזת - לפחות פי שניים מרווחיות שנקבעה כסבירה למוצרים בפיקוח, מה שמעיד כי התחרות הטבעית בענף לא עושה את העבודה. בסופו של דבר, שנתיים אחרי המחאה, הרגולטורים לא עשו מספיק כדי לפתור את הבעיות שהיא הציפה.

"הבדיחה העצובה היא שתנובה הגיעה ממחיר של 3.7 מיליארד שקל ששילמה עליה זהבית כהן ב-2008 למחיר מדף של 10 מיליארד שקל מסיבה פשוטה: היא מוכרת מונופול", אומר גורם באחד ממשרדי הממשלה המלווה את החברה. "גם אם תפרוץ מחאה חברתית ב-2014, היא תרגיש רק מכה קלה בכנף. הרי עוד לפני המחאה החברתית הוגדרו 12 מוצרים שצריך לפקח על רווחיותם, ורק לפני שבוע הוחלט ששני מוצרים ייכנסו לפיקוח כי רווחיותם לא נורמלית.

"בתנובה יש חטיבה אחת שעושה את הכסף הגדול, וזו חטיבת החלב. אם היו יכולים למכור את מותג הבשר אדום אדום - הם היו מוכרים. תחום הביצים מפוקח, והרווח שם קבוע. בתחום הפירות והירקות יש תחרות. כך שרוב ההכנסות של תנובה הן מחטיבת הגבינות, והחברה יודעת שהלובי החקלאי יגן עליה כי 25% מתנובה שייכים לחקלאים, ושמועצת החלב תגן עליה, ושהרפתנים המסכנים יגנו בגופם על מחיר המטרה שלהם וכך יגנו עליה בעקיפין. הרי טרכטנברג וקדמי הציעו לפתוח את השוק לתחרות, כי יבוא לא יפתור את הבעיה. לדוגמה, למה שופרסל לא מציעה ללקוחות חלב מתוצרת שופרסל?".

היעדרו של מותג פרטי זול הוא אכן הביטוי הטוב ביותר להיעדר תחרות בתחום החלב. בעוד באירופה ובארה"ב יש מדינות שבהן 40% מהשוק נשלטים על ידי מותג פרטי, בישראל הוא לא קיים, אף שרבים מהמוצרים בענף זה לא דורשים התמחות מיוחדת.

לפני שנתיים, עם פרוץ המחאה החברתית, נפגשו יוזמיה עם מנכ”ל שופרסל דאז אפי רוזנהויז. לדברי אחד מהנוכחים בפגישה, רוזנהויז הסביר לנוכחים שהוא שקל בעבר להקים מותג פרטי בענף החלב, אלא שהבין שאין טעם להציע זאת לתנובה. “רוזנהויז ישב אתנו ואמר: ‘לא העזתי לפנות לתנובה, ובמקום זה פניתי לטרה. אמרתי להם - בואו נייצר מותג פרטי, נגדיר מחיר מסוים, אני אתחייב לכמות מסוימת - אבל הם פשוט רעדו מתנובה". רוזנהויז סירב להגיב השבוע לדברים, וכך גם אנשי טרה.

בענף החלב אין רובין-הודים. שתי הענקיות האחרות בשוק, שטראוס והחברה המרכזית למשקאות קלים, שכל אחת מהן יודעת מה זה להיות מונופול בתחומים אחרים, מכירות את חוקי המשחק ויודעות היכן מותר לזעזע את הסירה והיכן אסור. כששחקן קטן מצליח לצמוח וליהפך לאטרקטיבי, הוא בדרך כלל נרכש במהירות על ידי אחת השחקניות הגדולות.

לתנובה אין אינטרס לייצר מותג פרטי במחלבותיה, אבל יש מי שמאמין שהבשורה בתחום הזה קרובה. קמעונאי בכיר בשוק מעריך כי העובדה שטרה פותחת בדרום מחלבת ענק שתכפיל את כושר הייצור שלה, ושתנובה מקימה מפעל בתל יוסף כהיערכות להגברת התחרות, תשנה את המצב. "תוך שנה־שנה וחצי לטרה לא תהיה ברירה אלא לייצר מותג פרטי. כושר הייצור שלה יהיה גדול מדי, ואנחנו ניהנה מזה".

"ענף החלב סובייטי לגמרי"

באוקטובר 2011 יצאה תנובה בסדרה של מהלכים בתגובה לסערה שפקדה אותה. היא הודיעה כי בעקבות המשבר יו”ר החברה זהבית כהן, נציגת קרן איפקס בישראל, תסיים את תפקידה, ויצאה בהורדת מחירים חדה בשיעור של 15%.

מחליפה של כהן, שלמה רודב, התקשה להתמודד עם העובדה שאיפקס מעוניינת להמשיך להיות מעורבת עמוקות בנעשה, והחזיק מעמד בחברה חצי שנה בלבד. את מקומו כיו”ר תפסה רווית בר ניב. המנכ”ל אריק שור מכהן בתפקיד כמעט חמש שנים.

תנובה הבינה שהיא אינה יכולה להעלות מחירים כמו שנהגה לעשות בעבר, ופנתה לאפיקים אחרים כדי להציג שיפור בתוצאות. לכאורה, המחאה החברתית היתה אמורה לדחוף אותה לשווקים בינלאומיים כדי להקטין את התלות בשוק המקומי, אלא שהמציאות טפחה על פניה גם כאן. במקביל לצונאמי שפקד אותה בישראל, נאלצה תנובה להודות שנכשלה בניסיון לצאת לחו”ל, ונאלצה לסגור את פעילות החלב שלה ברומניה בעקבות הפסדים. בעקבות כך החליטה החברה להתמקד דווקא בפעילותה בישראל.

החברה נכנסה לדממה פרסומית והחלה במהלך התייעלות. היא איחדה את פעילות הרכש, איחדה מערכי מכירות, ייעלה את מערך ההפצה ואיחדה את הפצת הביצים עם הפצת מוצרי החלב, העבירה את צריכת האנרגיה לשימוש בגז טבעי במהלך שחסך לה מיליוני שקלים, והעבירה את קו המוצרים מחלב עזים לחברת הרדוף. במקביל ערכה החברה סדרה של מחקרים והחליטה לצאת במהלך שיווקי של השקות המנסות למשוך את הצרכן באמצעות מחיר, נוחות או בריאות - ולא בזכות היותה “בית ישראלי”. כך לדוגמה היא השיקה חלב באריזת ליטר וחצי, גבינות בטעמים, גבינות דלות לקטוז וחלב דל לקטוז, ויצאה למהלך ארוך טווח של הפחתת שיעור הנתרן, הסוכר והחומרים המשמרים במוצריה. התוצאה היתה צמיחה של תנובה כמעט בכל הקטגוריות ברמת נתח שוק, מלבד תחום הגבינות הצהובות, שבו היא חטפה מכה אנושה כשטרה יצאה באחרונה עם סדרת גבינות ללא חומרים משמרים.

ההתייעלות והניסיון לתת ערך לא מספיקים כדי להסביר את תג המחיר הגבוה שבעלי הבית מצפים לקבל בהנפקה. בסופו של דבר, אין מנוס מלהעריך שהסיבה לכך היא שעד היום החברה לא ספגה פגיעה רגולטורית ושמרה על כוחה המונופוליסטי ללא הפרעה.

“עיקר כוחה של תנובה נובע מהיותה מונופול”, אומר יעקב לבי מתנועת הצרכנים. “קח לדוגמה את שוויה של סלקום לפני הרפורמה בשוק הסלולר ואחריה - ותבין כמה זה משמעותי. סביר להניח שאם תהיה תחרות בשוק, שוויה של תנובה יהיה נמוך משמעותית. שוק החלב הוא שוק סובייטי לגמרי. במקטע הראשון שלו הוא מפוקח באופן הדוק: כל שקית חלב עוברת כמה בדיקות, והמדינה יודעת כל פרט על החלב מהרגע שבו הוא יוצא מהרפת. כל רפתן עומד בקשר עם מחלבה - וברוב המקרים זו תנובה - שמחויבת לקנות ממנו את יתרות החלב. תנובה חולשת גם על יכולת אחסון החלב במדינה ובשיווק. למעשה, דבר לא השתנה מאז המחאה, פרט לזה שתחילה תנובה הפסיקה לפרסם כדי להעניש את כלי התקשורת.

“יש דרכים להגביר את התחרות בענף בלי להרוג את הרפתנים. לדוגמה, אפשר להכניס לענף מחלבה בינלאומית שתייצר בישראל, אפשר לתת למחלבות מכסות חלב שיגדירו תחרותיות. התוצאה תהיה ירידת מחירים מהירה מאוד. כרגע כולם מנסים לא לזעזע את המערכת. חוק תכנון משק החלב, שאמור להביא להתייעלות ענף הרפתות ובמקביל להוריד את מחיר המטרה, שעובר בכנסת בימים אלה, הוא חוק ארכאי ולא הגיוני”.

בשנתיים האחרונות תנובה לא העלתה מחירים באופן משמעותי, אבל היא עשתה זאת מרצונה הטוב. הציבור נותר שבוי. תנובה עושה כל מה שהיא יכולה כדי לא לעצבן אותנו, והרגולטור סומך על כך ונמנע מטיפול עמוק בשוק החלב. שתי השחקניות הגדולות האחרות בשוק, שטראוס וטרה, לא הוכיחו עד היום את יכולתן לייצר תחרות אגרסיבית. לכן אי אפשר שלא לחשוש שביום שבו ישתנו הרוחות בהנהלת החברה ויישכח הלקח של מחאת 2011, דבר לא ימנע שידור חוזר של עליות המחירים הברוטליות שחווינו בעבר.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker