כבר לא צריך מבחן כדי לקבל ציון נכשל

העצם של ביטול מבחני המיצ"ב השבוע עלולה להיתקע בגרון של כולנו

ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

אם אתם הורים לילדים במערכת החינוך, אז כנראה שהקרקס התקשורתי שהתנהל השבוע סביב "הביטול" ‏(הקפאה לשנה‏) של מבחני המיצ"ב ‏(בעצם, רק חלק מהם‏) פגע בכם ובילדיכם יותר מאשר הועיל. סביר להניח שמדובר במסך עשן של שר חינוך או ממשלה שנחושים להציג לציבור הישגים, גם כאלה קטנים במיוחד, לאחר שהגזירות האחרונות פגעו בו ובילדיהם יותר מאשר כל תקציב בעשר השנים האחרונות, אם לא בכלל.

כן, מבחני המיצ"ב הם חלק מתרבות המדידה וההערכה שהשתלטה על מערכת החינוך ותפסה את מקומה של הלמידה. בוודאי שלא צריך לבחון ילדים בעברית כבר בכיתה ב', אבל כדאי להבין במה מדובר: כל בית ספר יסודי וחטיבת ביניים ‏(המיצ"ב לא מתקיים בתיכונים‏) נבחנים בבחינה החיצונית ‏(זו שהוקפאה‏) רק פעם בארבע שנים, וגם אז רק בשניים מתוך ארבע תחומים ‏(מתמטיקה ועברית או אנגלית ושפת אם‏) - ורק בכיתות ה' ו–ח'; תלמידי כיתה ב' נבחנים רק בעברית במחזוריות של ארבע שנים בכל בית ספר. אז מה נשאר? שורה של מבחנים אחרים כמו מבחני המיצ"ב הפנימיים - שנערכים כל שנה בכל בית ספר - ולא בוטלו או הוקפאו.

התלמידים לא באמת צפויים להיבחן הרבה פחות בעקבות החלטתו של שר החינוך, שי פירון. מערכת החינוך לא באמת ניצלה בגלל החלטה אמיצה אחת - וההורים והציבור יחזרו לחיות תחת מסך עשן. הם לא יידעו באיזו רמה ילדיהם לומדים, לאיזה בית ספר כדאי לשלוח אותם וכנראה גם לא יידעו מה רמת האלימות בו, מה היחס של המורים אליהם והאם לתלמידים באמת טוב בבית הספר.

עד לפסיקת בג"ץ בשנה שעברה, שאילצה את משרד החינוך לחשוף את נתוני המיצ"ב, המבחנים היו כלי מדידה רלוונטי, גם לגרסת המשרד. ואולם מסתבר שלאחר החלטת בג"ץ לפרסם את התוצאות - פתאום נהפכו המבחנים לאויב הציבור.

אגב, העתירה הוגשה על ידי התנועה לחופש המידע ועמותת הל"ה לקידום החינוך בשכונות ובפריפריה המייצגת הורים - כן הורים, לא עסקנים אינטרסנטים - שרצו לברר איך בדיוק משרד החינוך פוגע בעתיד ילדיהם, ואחרי מאבק ממושך הם גילו את הפערים האדירים במערכת.

החלטת בית המשפט חשפה תוך זמן קצר את העוול הגדול שמתרחש עשרות שנים בתוך מערכת החינוך. היא חשפה שרק אם הילד שלכם לומד באחד מתוך כמה בתי ספר בודדים שאינם נגישים לרוב הציבור ‏(רובם מבצעים סינון קפדני, נמצאים באזור המרכז ובחלקם תשלומי הורים גבוהים‏) - יש לו הזדמנות לזכות לחינוך איכותי באמת, וכן חשפה את התחושות הקשות של התלמידים בחלק מבתי הספר כלפי המורים ‏(ולהפך‏) ואת האלימות בהם.

כיתה בתיכון בתל אביבצילום: ניר כפרי

כמובן שבמשרד ידעו מה הנתונים במשך שנים, אבל מצאו סיבות טובות לא לפרסמם, כמו האזהרה מהרס מערכת החינוך - שעדיין לא נהרסה בשנה שחלפה מאז פרסום התוצאות. פרט למבוכה שנרשמה במשרד, פשוט לא קרה דבר כי ההרס נזרע עוד קודם לכן, ופרסום התוצאות רק הוכיח את ממדיו.

לאחר ביטול מבחני המיצ"ב השבוע, בכירי משרד החינוך סינגרו על ההחלטה וחזרו שוב ושוב על המנטרה: "אי אפשר להשוות יישוב כמו רהט לתל אביב". לא ברור מדוע האמירה הזאת לא הקפיצה את כל תושבי רהט להפגין מול ביתו של שר החינוך. גם לא פלא שבמשרד החינוך לא רוצים להשוות בין היישובים, לאחר שהוכח בבדיקות TheMarker האחרונות כי תלמידים ערבים־ישראלים מקבלים זה שנים פחות שעות לימוד ופחות תקציבים מאשר התלמידים היהודים (משתקף גם בתוצאות המבחנים הפסיכומטריים).

ועוד נקודה למחשבה: השנה היתה אמורה להיות הראשונה שבה התלמידים החרדים יאולצו להיבחן במיצ"ב, תחת האיומים שאם לא יעשו זאת - תקציביהם יקוצצו. במדגם חלקי שנערך בקרב בתי הספר החרדיים, מסתבר שהישגי חלק גדול מהם הם הנמוכים ביותר בישראל. כעת, בעיתוי מושלם, בכירי המערכת החרדית יכולים לנשום לרווחה. הנה, כבר אתמול בירך על ההחלטה ח"כ משה גפני מיהדות התורה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker