מכפיל 80 |

אנטי-וירוס לבנקים ששווה 800 מיליון דולר

שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט והסנדק של חברות האבטחה הישראליות, רשם אתמול עוד הצלחה כשיבמ הודיעה על הרכישה הגדולה ביותר שלה בישראל עד כה - חברת טראסטיר התל־אביבית; המכירה תניב לקרמר יותר מ–280 מיליון דולר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

כ שעובדי חברת אבטחת המידע טראסטיר ‏(Trusteer‏) הגיעו אתמול למשרדי החברה ברחוב מוזס בתל אביב, בשכנות למוסכים ולירידה לאיילון דרום, הם סברו שהוזמנו לאירוע שבו יוצגו נתונים על ביצועיה והישגיה של החברה. אבל במקום מצגת הכנסות, גילו עובדי חברת הטכנולוגיה כי ללא ידיעתם הם הפכו לחלק מתאגיד עולמי.

הנהלת החברה, בראשות המנכ"ל והמייסד מיקי בודאי, בישרה להם כי החברה נמכרת לענקית הטכנולוגיה הוותיקה יבמ. החברות לא דיווחו מהו סכום הרכישה, ורק כשהעובדים חזרו למשרדים הם גילו שהיו שותפים לבניית חברה בשווי של מאות מיליוני דולרים.

הדיווחים המוקדמים בישרו שיבמ שילמה כ–250–350 מיליון דולר עבור הרכישה. אך מהר מאוד מקורות בתעשייה עידכנו ששווי העסקה גבוה משמעותית. ההערכות האחרונות היו , עבור חברה שהושקעו בה 10 מיליון דולר בלבד מאז שהוקמה ב–2006.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

פרט לבודאי ולעובדים, חתום על ההצלחה של טראסטיר גם שלמה קרמר, אחד מאנשי אבטחת המידע המוערכים והוותיקים בישראל שהיה ממייסדי צ'ק פוינט. קרמר, שהפך לסנדק של חברות האבטחה הישראליות, היה המשקיע הראשון בטראסטיר וגם גרף רווח נאה בעקבות העסקה. לפי הערכות, קרמר הרוויח יותר מ–280 מיליון דולר ממכירת טראסטיר.

עובדי החברה התקשו להמשיך לעבוד כשצוותי התקשורת הגיעו לחזות בחברה שייצרה את אחד האקזיטים הגדולים בישראל בשנים האחרונות, שני אולי רק למכירת ווייז במיליארד דולר לגוגל באחרונה. אבן דרך משמעותית נוספת הנקשרת לעסקה הוא התרחבות נוספת של יבמ בישראל. רכישת טראסטיר היא הרכישה ה–13 של יבמ בישראל, והגדולה ביותר שלה כאן.

הכנסותיה של טראסטיר, שנהפכה לרווחית לפני כמה שנים, מוערכות בכ–100 מיליון דולר בשנה. העסקה צפויה להיסגר ברבעון השלישי של השנה, בכפוף לעמידה בתנאי סגירה מקובלים. מאז שהוקמה טראסטיר ב–2006 על ידי מיקי בודאי ושלמה קרמר גייסה החברה 10 מיליון דולר בלבד. הקרן היחידה שהשקיעה בחברה היא USVP האמריקאית, שהיתה גם בין המשקיעות בצ'ק פוינט. לפי שווי של 800 מיליון דולר, העסקה משקפת מכפיל 80 על ההשקעה בחברה - אחד המכפילים הגבוהים אי פעם בהיסטוריה של האקזיטים של חברות טכנולוגיה ישראליות.

הרכישה הנוכחית מצטרפת לשורת ההצלחות של קרמר, שייסד יחד עם גיל שוויד ומריוס נכט את צ'ק פוינט. קרמר הפך בשנים האחרונות למעצמת אבטחה של איש אחד, עם השקעות בסדרה ארוכה של חברות אבטחה ישראליות. הוא עומד מאחורי שורה של חברות אבטחה שקמו בשנים האחרונות כמייסד, כמו באימפרבה, או כמשקיע. אימפרבה, חברת אבטחת המידע שהקים ב–2002 עם עמיחי שולמן ומיקי בודאי, ושבראשה הוא עומד, הונפקה ב–2011 בנאסד"ק, ושווי השוק שלה כיום הוא כ–765 מיליון דולר. החברה מעסיקה בישראל כ–450 עובדים, מרביתם עובדי מחקר ופיתוח.

לצד זאת, בשנים האחרונות קרמר הוא אחד המשקיעים הפרטיים הפעילים ביותר בזירת ההיי־טק המקומית. הוא השקיע בחברות אבטחה 
כמו סקיור איילנדס, וואטצ'דוקס, טופספין, לאקון סקיוריטי, סקייפנס, סומו לוג'יק ואקסבים ומעורב בפעילותן. הוא אף השקיע ב–Palo Alto Networks, חברת אבטחה שמתחרה בצ'ק פוינט והוקמה על ידי ניר צוק, מיוצאי צ'ק פוינט בעצמו, ובחברת אליקנטו, המפתחת כלי שיווק לבעלי עסקים. חברה נוספת שבה מושקע קרמר דרך אימפרבה היא Incapsula, המספקת פתרונות אבטחת מידע לאתרים, שהוקמה כספין־אוף של אימפרבה.

קרמר הוא אולי המייצג המובהק ביותר בתעשייה המקומית של זן חדש של משקיעים - הסופר־אנג'ל, משקיע פרטי שמשקיע בחברות רבות, במקרים רבים בתחום התמחות צר יחסית. כמייצגיו של ההון סיכון החדש, שאינו מגיע מקרנות ההון סיכון המסורתיות, הסופר־אנג'לים מספקים לחברות צעירות את ההון הנדרש להן בשלבי החיים המוקדמים, כשהם לוקחים על עצמם סיכונים ניכרים.

עובדי טראסטיר חוגגים אתמול. אקזיט שני רק לווייזצילום: עופר וקנין

לצד ההשקעה הכספית מספק קרמר לחברות הצעירות תובנות מניסיונו. אם צ'ק פוינט, עמה מזוהה שוויד, היתה כר הגידול של מרבית חברות אבטחת המידע שצמחו בישראל בעשור הראשון של שנות ה–2000, נראה שקרמר הופך לפטרונן של חברות האבטחה הצעירות בעשור השני של האלף.

העובדים יקבלו 35 מיליון דולר

במשרדים לבנים, שאתמול היו ריקים במשך רוב היום מאנשים שהסתודדו בפינות הקפה ובמסדרונות, טראסטיר פיתחה טכנולוגיות אבטחת מידע למערכות מחשוב של מוסדות פיננסיים. יותר מ–400 בנקים עושים כיום שימוש בפתרונות של טראסטיר, בהם RBS, אחד הלקוחות המרכזיים של החברה, מריל לינץ' ו–HSBC.

בתחילת דרכה פיתחה טראסטיר תוכנה שמותקנת על מחשבי קצה של לקוחות ועובדים בבנק, שמופעלת בשעת ניסיון גישה לפורטל לביצוע פעולות בנקאיות, או פורטל גישה למערכות שמיועד לעובדים. מטרת התוכנה היתה לאתר ולעצור את פעילותם של סוסים טרויאניים שיכלו להיכנס למערכות הבנק או לבצע פעולות בנקאיות בהתחזות ללקוח.

בהמשך הוציאה טראסטיר מוצר נוסף - רכיב תוכנה ששולב בפורטלים עצמם, וביצע את איתור הסוסים הטרויאניים עם הגישה לפורטל. בשונה מהמוצר הראשון, שדרש התקנה, רכיב התוכנה לא ביצע הסרה בפועל של הסוסים הטרויאניים, אך הוא הרחיב מאוד את ההגנה על מערכות הבנק, מכיוון שאת התוכנה שדרשה התקנה הורידו רק 5%–10% מלקוחות הבנקים.

החברה, שהוקמה ב–2006 על ידי בודאי וקרמר, גייסה כ–10 מיליון דולר בלבד מקרמר ומקרן USVP האמריקאית - שהיתה בין המשקיעות בצ'ק פוינט, מלאנוקס, דיון נטוורקס וקומפיוג'ן הישראליות. החברה מעסיקה יותר מ–300 עובדים, מהם כ–240 במרכז הפיתוח בישראל וכ–100 במרכז המכירות והפיתוח העסקי בבוסטון. החברה נהפכה לרווחית לפני כמה שנים, וכיום הכנסותיה מגיעות לכ–100 מיליון דולר בשנה. מרבית לקוחות החברה הם מארה"ב ובריטניה, ובשנים האחרונות מתרחבת החברה גם לאזורים נוספים בעולם.

בשל מיעוט ההשקעות היחסי בטראסטיר נשארו יזמי החברה עם אחזקות גדולות. קרמר, המשקיע הראשון בחברה, הוא בעל המניות המרכזי ומחזיק כ–36% מהמניות. הוא צפוי לגרוף בעקבות האקזיט יותר מ–280 מיליון דולר לפי שווי עסקה של 800 מיליון דולר. בודאי, המנכ"ל והמייסד, יקבל לפחות 200 מיליון דולר. קרן USVP, שהשקיעה בטראסטיר 6 מיליון דולר ב–2008 ומחזיקה ברבע ממניות החברה, תרוויח יותר מ–220 מיליון דולר. רקש לונקר, מייסד נוסף בחברה, ירוויח יותר מ–40 מיליון דולר. העובדים יקבלו בעקבות האקזיט כ–35 מיליון דולר.

מייסדי החברה מגיעים מקבוצה של חברות אבטחה בולטות. פרט לבודאי נמנו עם צוות המייסדים גם עמית קליין, רקש לונקר וירון דיציאן. קליין, כיום סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה, שימש בעבר במנהל המחקר בתחום אבטחת המידע בחברת Sanctum שנרכשה על ידי Watchfire, שנרכשה ב–2007 על ידי יבמ, ובהמשך שימש כמדען הראשי בחברת סאיוטה.

לונקר, כיום נשיא טראסטיר ומנהל הפעילות של החברה בארה"ב, הקים ב–1999 עם ניר צוק את חברת OneSecure שנרכשה ב–2002 על ידי NetScreen Technologies, והפך לסמנכ"ל המכירות ב–NetScreen שנרכשה לבסוף על ידי ג'וניפר. דיציאן, כיום סמנכ"ל המוצרים בחברה, שימש לפני כן בתפקיד מקביל בסאיוטה ולאחר מכן כמנהל פיתוח מוצרים ב–RSA, לאחר שזו רכשה את החברה הישראלית.

לדברי המנכ"ל בודאי, שעזב את אימפרבה כדי להקים את החברה, בראיון עם TheMarker, "מהרגע שהבנו את המגבלות של הפתרונות הקיימים בנינו ארכיטקטורה ייחודית בזיהוי של התקפות כאלו, והגענו למסקנה שאחד היישומים המרכזיים של הטכנולוגיה הוא במניעת סוג ההונאות שגרם אז להפסדים של מאות מיליוני דולרים לבנקים ברחבי העולם. בנינו את השם שלנו על בסיס היכולת שלנו לתמוך בארגונים פיננסיים גדולים. התחום צומח בקצב מהיר מאוד, ויש לנו כעת כמה עשרות לקוחות גדולים".

מיקי בודאיצילום: עופר וקנין

הפיתוח יישאר בישראל

הסכם הרכישה נחתם בלילה שבין רביעי לחמישי. על בסיס הרכישה תקים יבמ בישראל מרכז מחקר בתחום אבטחת מידע, בו יועסקו עובדי טראסטיר בישראל יחד עם חוקרים ומפתחים ביבמ. מרכז המחקר והפיתוח של יבמ בישראל שני בגודלו רק לפעילות החברה העולמית בארה"ב: עוד לפני הוספתם של עובדי טראסטיר, מעסיקה כיום יבמ בישראל כ–1,100 עובדים ב–14 מיקומים שונים.

בימים אלה מבקרת ג'יני רומטי, מנכ"ל יבמ העולמית, בישראל. רומטי נחתה בישראל ביום רביעי. היא צפויה להיפגש עם הנהלת החברה בישראל, וככל הנראה עם נציגים במשרד הביטחון, שמנהל כעת את מכרז המחשוב הגדול בתולדות ישראל - מכרז להעברת בסיסי המחשוב של צה"ל לנגב.

הרכישה הקודמת של יבמ בישראל בוצעה לפני כחודש, אז רכשה יבמ את חברת התוכנה הישראלית CSL ב–10–20 מיליון דולר. הרכישה הגדולה הקודמת היתה וורקלייט של היזם שחר קמיניץ, שנרכשה בתחילת 2012. חברות נוספות שרכשה יבמ כוללות את דיליג'נט FilesX ,XIV ו–Storwize. כ–10% מהרכישות של יבמ בעולם - בסך הכל 107 רכישות בכ–20 מיליארד דולר - קשורות לישראל. יבמ יוצגה בעסקה על ידי עורכי הדין ברי לבנפלד, בן סנדלר, דוד רונס ונועם אנק ממשרד יגאל ארנון ושות'. טראסטיר יוצגה על ידי משרד גולדפרב זליגמן ושות'.

יבמ החליטה להעמיק את פעילותה בתחום אבטחת המידע, ורכישת טראסטיר היא תקיעת יתד מרכזית במהלך. ב–2012, בעקבות רכישתה של חברת Q1 Labs, הקימה יבמ העולמית חטיבת תוכנה חדשה בחברה, חטיבת אבטחת מידע. עבור יבמ, שמספר חטיבות התוכנה בה קטן, מדובר היה באירוע לא שכיח. מטרת המהלך היתה לייצר חזון לאספקת פתרונות אבטחת מידע עבור לקוחותיה הארגוניים של יבמ. לפני כשנה וחצי יצרה טראסטיר קשר עם יבמ, במטרה לייצר שיתופי פעולה בעבודה מול לקוחות משותפים.

במבנה הארגוני של יבמ כל חטיבה בחברה מפעילה כמה מעבדות מחקר עולמיות, וכחלק מהקמתה של חטיבת אבטחת המידע חיפשה יבמ מיקומים מתאימים להפעלת מעבדות המחקר הרלוונטיות לחטיבה. "מאוד קסם לנו שיבמ תקים את מעבדות המחקר דווקא בישראל", מסביר בודאי. "ביבמ זיהו את הפוטנציאל שיש בישראל ואת הנכסים שיש כאן, והבינו את היתרונות שייתן להם גוף גדול שיעסוק במחקר ופיתוח מוצרי מידע פה. הם ראו את ההזדמנות להפוך את טראסטיר לאבן יסוד בחטיבה החדשה", מוסיף בודאי.

שלמה קרמרצילום: שרון ברקת

בנוסף למעבדת המחקר שתתבסס על פעילותה של טראסטיר מחזיקה יבמ מעבדה נוספת בתחום אבטחת המידע בארה"ב, שהיתה קיימת עוד לפני הקמת החטיבה החדשה. בחלוקה בין מרכזי המחקר, יתמקד המרכז בישראל בתחום התקפות הסייבר הייעודיות על ארגונים ובתחום אבטחת המידע למכשירים ניידים. "התחומים החדשניים ביותר ינוהלו במרכז בישראל", מציין בודאי.

"רכישת טראסטיר יכולה לתרום משמעותית לביסוסה של ישראל כמרכז אבטחת מידע עולמי. כדי שזה יקרה אנחנו זקוקים לארגונים כמו יבמ שיקימו פה את מרכזי המחקר שלהם. אלה דברים שנבנים לאורך זמן. הקמת מרכזי מחקר ופיתוח של גופים בינלאומיים תסייע לתעשיית אבטחת המידע הישראלית, לסטארט־אפים הישראליים ולפיתוח טכנולוגיות בישראל", קובע בודאי.

"אנחנו רק בתחילת הצמיחה של האבטחה"

"המוטיבציה להקים חברות אחרי שמצליחים פעם אחת זהה למוטיבציה להקים חברה לפני שמצליחים", ציין קרמר ב–2012. "רוב היזמים שאני מכיר דומים יותר מכל לספורטאים: הם עושים את הבחירות הקשות הנדרשות כדי להקים חברות קודם כל בגלל אהבת המשחק. ההצלחה, אפילו אם היא משמעותית, אינה שוחקת את הדחף הזה לרוב".

"תעשיית ההיי־טק הישראלית מגיעה ברמת ההבשלה שלה לרמת ההבשלה של עמק הסיליקון, לטוב ולרע. בתהליך הזה, כמו בכל תהליך למידה, יש צעדים רבים קדימה ואחורה, אבל הכיוון הכללי חיובי. הנסיגות הזמניות העיקריות נבעו מהתעלמות ממאפיינים ייחודיים של התעשייה בישראל לעומת עמק הסיליקון. מדובר בעיקר בגודל, במרחק מהשוק ובניסיון לייבא לישראל מודלים שעבדו במקומות אחרים כמות שהם", הוסיף קרמר.

"מובן שהמאפיינים המיוחדים לישראל דורשים מודלים ייחודיים - במימון חברות, בבחירת מודלים עסקיים ובהתאמת המבנה האופרטיבי. נדמה לי שבשנים האחרונות תעשיית ההיי־טק הישראלית עוברת תהליך של למידה והתאמה, שנמצא עכשיו בעיצומו, דבר שהופך אותה לסטארט־אפ עם עתיד מבטיח".

לקרמר נוספו בשנתיים האחרונות משקיעים רבים שפעילים בתחום אבטחת המידע. אחרי תקופה לא קצרה שבה חברות אבטחת המידע נחשבו להימור מסוכן, הפכו ההשקעות בחברות סייבר לאטרקטיביות, והן מושכות חלק גדל מהשקעות ההון סיכון בחברות ישראליות. במקביל הפך תחום אבטחת המידע לאבן שואבת ליזמים, ומספר החברות החדשות המוקמות בתחום זה בישראל נמצא בעלייה חדה. "התחום תמיד היה פעיל, אבל בהחלט ניכרת עלייה בפעילות בעולם - ובישראל התנופה בולטת עוד יותר", ציין קרמר ב–2013.

את פרץ החדשנות בתחום ניתן לייחס לשלוש מגמות טכנולוגיות שמטלטלות בשנים האחרונות את המודלים הישנים: המעבר למחשוב ענן, מהפכת הסמארטפונים ותחום הביג־דאטה, כלומר הניתוח של נתונים בקנה מידה עצום. לאלה מצטרפים השינויים המשמעותיים שעובר תחום אבטחת המידע עצמו והאיומים שבהם הוא אמור לטפל.

"הסיבה העיקרית להאצת הפעילות היא השינוי בפרופיל האיומים", ציין קרמר. "הפרופיל נע מאיומים מונעי אגו לפני 15 שנה, לאיומים מונעי רווח כלכלי לפני חמש שנים, לאיומים על רקע פוליטי וצבאי כיום. לאורך עקומה זו, תחכום האיומים עלה באופן ניכר, והנזק הנגרם מהם התעצם. מנגד, עולם הסקיוריטי קפא על שמריו במשך תקופה ארוכה - גם מבחינת הפתרונות המוצעים וגם מבחינת ניתוב התקציבים הארגוניים. מה שקורה בתקופה האחרונה הוא תיקון מואץ של הפער שנוצר בין האיומים לפתרונות ולתקציבים. לדעתי אנו רק בתחילתו של התהליך, ונותרו לשוק שנים לא מעטות של צמיחה מואצת לפתרונות חדשים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker