ג'ובים, כסף וטובות הנאה: הקרב האמיתי על הרבנות הראשית - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ג'ובים, כסף וטובות הנאה: הקרב האמיתי על הרבנות הראשית

בקרב הסוער על ראשות הרבנות הראשית, שהגיע לסיומו השבוע, התעמתו החרדים עם נציגי הציונות הדתית, שדוגלת בגישה מתירנית יותר; אבל הקרב הגדול נסב בעיקר סביב ג'ובים, כסף, כבוד וטובות הנאה

46תגובות

ק שה לתאר את סערת הרגשות שבה היו נתונים העסקנים החרדיים ברביעי אחר הצהריים. אחרי שרובם איבדו אמון כי נציגיהם למשרות הרבנים הראשיים יצליחו להביס את רבני הציונות הדתית, הגיעו תוצאות האמת המפתיעות, שמהן עלה כי דוד לאו ויצחק יוסף הם הרבנים הראשיים בישראל בעשור הקרוב - שניהם מועמדי המגזר החרדי ‏(ש"ס ויהדות התורה‏).

הפלטפורמה שבה העסקנים החרדים מרשים לעצמם להתבטא בחופשיות היא בעיקר בקבוצות וואטס־אפ סגורות, שהתפוצצו מעומס ההודעות. "כבוד התורה ניצל! לא יח"צנים ולא פוליטיקאים, רק חסדי שמים הצילו את העם הזה מהרפורמים השרלטנים", כתב עסקן חרדי בכיר לחבריו. "זוהי לא שמחה על הבחירה, אלא על מי שנזרק מכל המדרגות".

כתבות נוספות באתר TheMarker:

תג המחיר של התמודדות על ראשות מפלגת העבודה - מיליון שקל לפחות

קק"ל מציגה: סיבוב ההופעות של גלעד שליט תמורת ח"י דולרים

מלבד נציגי הציונות הדתית, הרב שלמה אליהו והרב דוד סתיו, הרוחות סערו בעיקר בשל המהלך של הרב הראשי הנוכחי, שלמה עמאר, להריץ מועמד מטעמו, בניגוד לעמדת הרב עובדיה יוסף. "מומלץ לעמאר ושות' לחפש מקלט מדיני", כתב בכיר בקהילה החרדית. גורם אחר הזכיר כי לאחר ההצלחה "צריך לזכור את הרשימה השחורה, המלאה באנשים שבשביל כסף או אינטרסים איבדו את העולם הבא שלהם. צריך להרכיב את הרשימה הזו ביחד. יש עוד אנשים שחושבים שמחר בבוקר הם יפתחו דף חדש".

אמיל סלמן

גם החרדים, על חוגיהם השונים, וגם הציונים הדתיים, מכירים את הציווי ממסכת אבות שלא לעשות את התורה "קרדום לחפור בו" - כלומר, לא להופכה לכלי לפרנסה. בפועל, סביב הקרב על הרבנות הראשית יש אכן הרבה אידיאולוגיה - החרדים שמעוניינים לשמור על קלה כבחמורה ולקיים בנוקשות את כללי ההלכה, בעיקר בתחום הגיור, מול הציונות הדתית שדוגלת בריבוי קולות ובגישה מתירנית יותר - אבל כולם יודעים שהקרב הגדול הוא על משרות, כסף, כבוד וטובות הנאה.

הרבנות הראשית, לפי תקציב המדינה ל–2013, מעסיקה רק כ–22 איש ומתוקצבת ב–18 מיליון שקל. אבל הרבנות היא גם גוף רגולטורי, שיכול לחרוץ גורלות של אלפי אנשים המועסקים במועצות הדתיות ברחבי המדינה. תקציב המועצות הדתיות הגיע ב–2012 ל–443 מיליון שקל ‏(כ–260 מיליון שקל מתוכם מהרשויות המקומיות, והשאר מהמדינה‏), לאחר עלייה של 16% מ–2009.

"הרבנות היא שער הכניסה להרבה מאוד מקצועות, שבצדם פרנסה יפה", אומר מקור הבקי בתחום. "חשוב במיוחד להסתכל על הסמכת רבנים וקידומם. לרבנות יש לא מעט השפעה על קידום רבנים לרבני ערים או לתפקידים אחרים, דבר שבצדו יש כמובן משמעויות כלכליות".

מערכת הבחירות היתה הפעם מכוערת מתמיד. כל מועמד הצטייד ביח"צנים, ביועצים אסטרטגיים ובספינולוגים, שסייעו לו במאבק התקשורתי ובתחרות על לבם של 150 חברי הגוף הבוחר. גורמים שהיו מעורבים בהליכי הבחירות מספרים על בעלי הון, בעיקר מחו"ל, שניסו להטיל את כובד משקלם על חברי הגוף הבוחר. בד בבד הופצו סרטוני הכפשה באינטרנט ושמועות כוזבות, ולחלל האוויר נזרקו אמירות מבזות, ששיאן הגיע בכינוי "עמלק" שהעניק חבר מועצת חכמי ש"ס, הרב שלום כהן, לציונות הדתית.

הרב עובדיה דאג שהעסק המשפחתי ישגשג

לרבנים ראשיים ולבעלי תפקידים בכירים ברבנות יש השפעה רבה גם על השוק הפרטי ועל בעלי עסקים כמו מסעדות או מלונות. בישראל פועלים עשרות גופי כשרות פרטיים לגמרי, שגם עליהם יש במוקדי הכוח ברבנות הראשית השפעה רבה.

אחד המקרים שנחשפו באחרונה בהקשר זה, שנהפך לאחד הנושאים החמים בבחירות הנוכחיות, היה בד"ץ בית יוסף - מפעל הכשרות של משפחת הרב עובדיה יוסף, שהוא בעצם עסק פרטי בבעלות בן הזקונים שלו, משה יוסף. כמה תחקירים עיתונאיים הראו כיצד בד"ץ בית יוסף מנצל את הכוח הפוליטי של ש"ס כדי להעשיר את קופתו. כך לדוגמה, תחקיר של התוכנית "המקור" בערוץ 10 מלפני חודש מצא כי משגיחי כשרות ורבנים המקורבים לש"ס עודדו בעלי עסקים לקחת את כשרות בד"ץ בית יוסף.

עד לפני כמה שבועות, המועמד המוביל מטעם משפחת יוסף לתפקיד הרב הראשי היה אברהם יוסף, בנו של הרב עובדיה, המכהן כרב העיר חולון. אברהם יוסף צמח בבד"ץ בית יוסף והכיר את פעילות החברה היטב. הוא היה אחד מכוכבי תחקיר "המקור", בשל ניגוד העניינים שבו נמצא לכאורה - הניסיון לקדם את בד"ץ בית יוסף בעירו במקביל לתפקידו כרב עיר.לפני כמה שבועות נודע על פתיחת חקירה פלילית נגדו, והוא הסיר את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי. בסופו של דבר נבחר לתפקיד אחיו, יצחק יוסף, שלא צמח במוסדות בד"ץ בית יוסף. עם זאת, לפי הערכות, המפעל ימשיך ליהנות ממעמדו החזק ברבנות.

"זה עסק משפחתי", אומר חיים אמסלם, לשעבר ח"כ בש"ס, שעומד בראש תנועת עם שלם. "כעת, ברשות ובסמכות, ובאמצעות כלים ממלכתיים, הם ידאגו לשפר את עמדות המיקוח שלהם בענייני כשרות. זו היתה המטרה העיקרית שלהם במרוץ לרבנות הראשית. הרב עובדיה רצה לראות את בנו כרב ראשי, ומשה יוסף רצה לראות את אחיו שם, כדי שעסקי המשפחה ישגשגו. נכון שאברהם הבין ב–100% בעסקים ויצחק מבין רק ב–50%, אבל זה לא משנה".

בד"ץ בית יוסף אמנם קיבל חשיפה תקשורתית, אבל הוא מקרה פרטי לתופעה רחבה הרבה יותר: הקשר בין משגיחי כשרות ורבנים, שעליהם אמורה הרבנות הראשית לפקח, לבין הבד"צים המסחריים השונים. מי שמכיר את השטח יודע שקשרים פסולים בין משגיחי כשרות או רבני ערים לבין בד"צים פרטיים מתקיימים במקרים רבים נוספים.

בישראל יש כיום כ–120 רבני ערים ועוד עשרות רבני שכונות. כדי להתמנות לרב יש צורך בתעודה רשמית, שמתקבלת רק לאחר עמידה במבחנים מסוימים. גם בהקשר זה פורסם כי לרבנות הראשית עשויה להיות התערבות לא רצויה. בעבר נחשף בתחקיר "הארץ" שמקורבים לרב הראשי הספרדי היוצא, שלמה עמאר, הוכשרו לתפקידים של רב עיר במסלול מקוצר. את הפוטנציאל הכלכלי הרב בכל הנוגע להכשרת רבנים אפשר היה לראות ב"פרשת הרבנים", שבה הוגש כתב אישום נגד הרב הראשי הספרדי לשעבר, אליהו בקשי־דורון. כתב האישום הוגש לפני כשנה, ובו נאשם בקשי־דורון בקבלת דבר במרמה, מתן תעודה כוזבת במרמה והפרת אמונים.

הפרשה נחשפה כבר ב–2007, לאחר שכתבי אישום הוגשו נגד עשרה רבנים ובכירים ברבנות הראשית, שהואשמו בכך שהקימו מערכת למתן תעודות הסמכה כוזבות לרבנות לאלפי אנשי כוחות הביטחון - שוטרים, חיילים ועובדי שב"ס. תלמידים אלו הוסמכו לרבנות לאחר תקופת לימודים קצרה בלבד, דבר שזיכה אותם בתוספת שכר משמעותית - בין 2,000 ל–4,000 שקל בחודש.

הסמכה לרבנות משמעותה לא רק אפשרות להשתכר כרב או לקבל תוספת שכר במקום עבודה. אדם עם תואר רב יכול גם לקבל תוספת הכנסה מאירועים אחרים שהוא עושה, כמו חתונות. באופן רשמי, רב שמוזמן על ידי הרבנות לחתן תושב הגר בתחום סמכותו, אינו אמור לגבות כסף בעבור החתונה. ואולם בפועל הדברים עובדים אחרת: פעמים רבות זוגות צעירים משלמים מאות שקלים, לעתים אף יותר, לרבנים שעורכים את חופתם.

נושא זה עלה לסדר היום הציבורי בעקבות תחקיר "הארץ" מ–1997, שחשף כי הרב הראשי באותו זמן, ישראל לאו ‏(אביו של הרב דוד לאו, שנבחר כעת‏), קיבל במשך שנים תשלומים על חופות שערך, גם בזמן שהיה רב ראשי. לפי התחקיר, לאו נהג לערוך כ–20 חתונות בחודש, ולגבות בין 500 ל–2,500 דולר לחתונה, מבלי לדווח על כך למס הכנסה. בתגובה הסביר לאו כי הכסף יועד לתרומה לישיבה שעמד בראשה, והתחייב שלא לעשות זאת שוב. תחקיר נוסף של "הארץ", מ–2006, מצא כי לאו המשיך לגבות כספים בעבור חתונות גם כשהיה רב העיר תל אביב. בתגובה טענו מקורבי לאו כי חלק ניכר מהכסף עובר לצדקה.

מינוי שתרומות בצדו

אחד המקצועות המבוקשים שעליהם מפקחת הרבנות הוא השוחט, וליתר דיוק - השוחטים שנוסעים לחו"ל. רוב הבשר הנמכר בישראל מיובא, וכדי שהוא יהיה כשר נדרשים היבואנים לשלוח שוחטים לחו"ל - לעתים ליעדים רחוקים, כמו ארגנטינה. עבודה זו נחשקת לאו דווקא בשל ההזדמנות לראות עולם, אלא בזכות השכר הנאה, שנע בין 2,500 דולר ל–4,000 דולר בחודש ועשוי להגיע גם ל–10,000 דולר בחודש.

למסעות אלה נשלחים גם משגיחי כשרות שזקוקים לאישור הרבנות הראשית. מי שמאשר לשוחטים לנסוע לחו"ל היא הרבנות הראשית. "אנשים ממש רבים על התפקידים האלה", אומר מקור המקורב להליך. "אין מכרז לתפקיד, וכשיבואן רוצה לשלוח אנשים הוא מקבל רשימה מהרבנות הראשית של מי שיכול לצאת אתו. ברור שהרשימה הזו מקנה לרבנים הראשיים כוח רב".

השלכה כלכלית חשובה נוספת של הרבנות הראשית נוגעת לרבנים. בקהילות יהודיות בחו"ל הרב הראשי לישראל מתקבל בכבוד מלכים, שמתבטא גם ברצון להרעיף מתנות על האישיות הנכבדת. קבלת מתנות על ידי עובד ציבור אסורה על פי חוק, אך היהודים מחו"ל רשאים לתרום לעמותות או למוסדות המזוהים עם הרב הראשי המגיע לביקור. כך, אחרי קדנציה של עשור, רב ראשי מוצא את עצמו עם רשימה מפוארת של מוסדות הקשורים בשמו.

הדוגמה הבולטת ביותר היא הרב עובדיה יוסף, אך גם רבנים ראשיים לשעבר כמו בקשי־דורון או מרדכי אליהו הקימו לא מעט מוסדות אחרי שסיימו את התפקיד. "לכל רב ראשי לשעבר יש מוסדות וגופים על שמו", אומר מקורב לתחום. "זה בולט במיוחד אצל הרבנים הראשיים הספרדים. הם נשארים עם הגלימה המוזהבת גם אחרי הפרישה. לגלימה הזו יש משמעות כלכלית: אנשים, במיוחד בחו"ל, מתרגשים למראה הגלימה, ופותחים את הכיס כשהם רואים אותה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#