ראיון

כך זינקה מניית יצרנית המדפסות תלת-ממד הישראלית

דיוויד רייס, מנכ"ל חברת סטרטסיס, שהתמזגה לפני חצי שנה עם אובג'ט, מספר על הזינוק במניה, 
על המתחרים, על הפוטנציאל הלא ממומש של התחום ועל הרכישה הטרייה של מייקרבוט ■ "בשנים הקרובות, כל דבר בעולם יתוכנן בתלת־ממד"

חגי עמית
חגי עמית

ה אולם שבו שוכנות המדפסות של חברת סטרטסיס, לשעבר אובג'ט, שקט לגמרי. עשרות המדפסות הפועלות בו, שגודלן כגודלה של מדפסת נייר רגילה, לא משמיעות רחש. הזרוע של המדפסת, עם הקפסולות המורכבות עליה, נעה קדימה ואחורה ומזכירה בתנועתה את המדפסות הישנות שהיו נעות על פני הדף קדימה ואחורה, צובעות אותו בדיו.

אלא שכאן אין דפים: מהקפסולות של הזרוע הנעה על פני המגש מותזים חומרים פולימריים או פלסטיים. בכל מכונה יש מאות עד אלפי "נחיריים" - כפי שהם מכונים בחברה - שמתיזים טיפות, כל אחת מהן במשקל 40 פיקוליטר, יחידה ששוויה 1/10 מיליארד הליטר. מכל נחיר נורות 20 אלף טיפות בשנייה. מיד לאחר מכן עוברת מעל החומר הנוזלי נורה, המקרינה עליו תאורת אולטרה־סגול. החומר הפלסטי הנוזלי רגיש לאורך הגל של תאורת האולטרה־סגול. הקרניים האולטרה־סגוליות יוצרות תגובה כימית בחומר שטופטף, המולקולות שלו נקשרות, והשכבה שטופטפה נהפכת מנוזלית למוצקה.

 דייויד רייס מנכ"ל סטרטסיס
דייויד רייס מנכ"ל סטרטסיסצילום: רון קדמי

התוצר של המדפסת קורם עור וגידים לנגד עינינו. שכבה אחר שכבה הוא צומח כלפי מעלה עד שהוא מקבל את צורתו הסופית. כאשר זה מוצר לא רציף עם חללי אוויר בתוכו, המדפסת ממלאת את המרווחים בחומר פלסטי, המשמש כפיגום שעליו נבנה המוצר הסופי. את החומר הזה מפוררים החוצה מהחללים בסוף התהליך.

כך נבנים כיום מוצרים במגוון רחב של תעשיות: רכב, אלקטרוניקה, תעופה, חלל, רפואה, הנעלה ותכשיטים. אין הכוונה שמדפסות תלת־ממדיות מייצרות כיום נעליים או תכשיטים, אלא שהמודלים שלפיהם מעוצבים המוצרים האלה נבנים בהדפסה תלת־ממדית. המדפסות האלה לא יודעות לעבוד עם עץ או מתכת, ומי שדואג לסביבה עשוי להיות מוטרד מכך שהמוצרים שלהן, בגלל הריאקציה הכימית שעברו, אינם ניתנים למיחזור.

מהלך חדשני במשק

בדצמבר התמזגה אובג'ט הישראלית עם סטרטסיס האמריקאית, ובחודשים האחרונים היא נמצאת בעיצומו של מהלך חסר תקדים בתולדותיה, הן מבחינת ביצועי המניה והן מבחינת התוצאות שמציגה החברה. בעוד שלפני חצי שנה, כשהמיזוג יצא לדרך, הוא שיקף שווי של כ–630 מיליון דולר לאובג'ט, מתוך שווי כולל של 1.4 מיליארד דולר לחברה הממוזגת, הרי שכיום נסחרת החברה הממוזגת בשווי של כ–3.3 מיליארד דולר.

אם לא די בכך, אתמול דיווחה החברה על עסקה משמעותית נוספת, שבעקבותיה היא תמזג לתוכה את יצרנית המדפסות התלת־ממדיות מייקרבוט, הפונה לקהל רחב יותר. העסקה, בשווי 400 מיליון דולר, משקפת לסטרטסיס שווי של 4 מיליארד דולר.

כתבות נוספות ב-TheMarker:

הכישלון של צים || כך הטביעה החברה לישראל השקעה של מיליארד דולר

הו, בייבי || התינוק שיסדר 240 מיליון ליש"ט לכלכלה הבריטית

יש מי שאוכל את הלב נוכח הזינוק במניה. במארס הוגשו לבית המשפט המחוזי שתי תביעות נגד בכירי אובג'ט. התובעים, ממייסדי אובג'ט והמשקיעים הראשונים בחברה, טוענים כי החברה - בהובלת היו"ר אלן יגלום - דיללה את אחזקותיהם באמצעות שורה של מהלכים פסולים הנגועים בתרמית ובמצגי שווא. רייס, המוזכר בתביעה, מנוע מלהתייחס להליך המשפטי, הנמצא בעיצומו.

הזינוק במניה הופך את מנכ"ל סטרטסיס דיוויד רייס לאיש עשיר מאוד: שווי אחזקותיו בחברה הממוזגת - כ–1.9% מהמניות - הוא כ–64 מיליון דולר. בתחילת יוני ניצלו בכירי החברה, בהם רייס, את הגיאות במנייתה ומכרו מניות של החברה הממוזגת. בראיון הראשון לתקשורת בתפקידו הנוכחי, רייס מדגיש כי המימושים היו בהיקף נמוך מממוצע המימושים של המניה במשך השנים. כשהוא נשאל לגבי המשמעות של ההתעשרות הזו, הוא מקפיד לחזור על המנטרה "לכסף אין משמעות כזו גדולה. אחרי הכל, הבן אדם לא יכול לאכול יותר משניצל אחד". ובכל זאת, גם אם רייס כבר הרוויח כסף בקריירה שלו, המהלך הנוכחי של החברה מקפיץ אותו מבחינה פיננסית למקומות חדשים.

הסיבה לזינוק במניית סטרטסיס היא ביצועי החברה הממוזגת בשטח. סטרטסיס ואובג'ט הממוזגות הציגו בסיכום 2012 צמיחה של 30% במחזור יחסית ל–2011 וצמיחה של 40% ברווח הנקי. כשאנחנו שואלים את רייס אם קיים סיכוי שהחברה תנצח בשנים הקרובות את הסטטיסטיקה שקובעת כי רוב המיזוגים נכשלים, הוא משיב: "יש סיכוי טוב מאוד. התחזית שלנו היא צמיחה של 20%–24% במחזור המכירות של החברה ב–2013 וצמיחה של 31% ברווח למניה".

המיזוג של אובג'ט לתוך סטרטסיס היה מהלך חדשני במשק הישראלי. בלשון המקצועית קוראים למהלך הזה Reverse Merger - מיזוג הפוך. סטרטסיס האמריקאית, שהעניקה את שמה לגוף החדש, היתה הגדולה מבין השתיים, ובסוף המיזוג החזיקו בעלי המניות שלה ב–55% ממניות החברה המאוחדת - לעומת 45% מהמניות שהחזיקו בעלי המניות של אובג'ט. למרות זאת, תוצאת המיזוג היא חברה ישראלית, עם מנכ"ל ישראלי ו–400 עובדים ישראלים מתוך 1,200. בניגוד לווייז, שנמכרה באחרונה לגוגל ובעליה התעקשו שמרכז הפיתוח שלה יישאר בישראל, סטרטסיס לא נותרה ישראלית ממניעים ציוניים או מתוך לויאליות לעובדים, אלא בגלל מס החברות הישראלי הנמוך.

"מבנה המס של החברה השתנה לטובה", אומר רייס. "שיעור המס הממוצע נמוך מזה שהיינו משלמים אם היינו נהפכים לחברה אמריקאית. בנוסף, המרכז הטכנולוגי היה בישראל, והקרבה של ישראל לשוקי היעד באירופה ובמזרח שיחקה גם היא תפקיד".

למה דווקא אתה עומד בראש החברה הממוזגת?

"ניהלנו משא ומתן עם סטרטסיס. היה צריך לחלק את העבודה איכשהו, וסוכם שמי שהיה המנכ"ל והיו"ר שלהם ייהפך ליו"ר החברה הממוזגת, אני אהיה המנכ"ל, והיו"ר שלנו, אלן יגלום, ימונה ליו"ר הוועד המנהל ‏(Executive Committee, ועדה אקטיבית המסייעת לדירקטוריון, ח"ע‏)".

לא חשבת לפרוש? ליהנות מהאקזיט?

"היה לי ברור שאני רוצה להוביל את החברה הממוזגת. אני נלהב מהתעשייה הזו ומהטכנולוגיה הזו".

ואם היו מציעים לך להישאר בחברה, אבל לא כמנכ"ל אלא כסמנכ"ל?

"האפשרות הזו לא עלתה לדיון".

המטרה: חברה ישראלית מפוארת

לא רק רייס נלהב מהתעשייה שבה פועלת סטרטסיס: בפברואר הכריז נשיא ארה"ב ברק אובמה כי מדפסות התלת־ממד הן המהפכה הטכנולוגית המשמעותית ביותר מאז המרוץ לחלל. הוא אמר את הדברים באירוע להצגת מרכז מחקר בתחום, שנהנה מתקציב ממשלתי של 70 מיליון דולר. ממשלת סין תשקיע 250 מיליון דולר בטכנולוגיה כחלק ממאמציה ליהפך מכלכלה המושתתת על ייצור לכלכלה המושתתת על פיתוח, וממשלת סינגפור סימנה גם היא את התחום כשהקימה קרן להשקעות במדפסות תלת־ממד.

הצמיחה של 20%–24% שהציגה סטרטסיס הממוזגת ב–2012 אינה מרשימה לאור הצמיחה של הענף, שגדל בכ–25% בשנה. היקפו של הענף כיום הוא כ–2 מיליארד דולר, והתחזית היא כי ב–2018 יהיה היקפו 6 מיליארד דולר. כדי לשמור על מקומה בענף תצטרך סטרטסיס לגדול בקצב זה לפחות, וכדי להגדיל את נתח השוק שלה היא תצטרך להציג ביצועים טובים יותר.

רייס נהנה לספר על חברות שמדפיסות איברים פנימיים של בני אדם, כדי שמנתחים יוכלו לתכנן בעזרתם את הניתוח. הוא מספר על אובג'ט 1000, המדפסת הגדולה ביותר של החברה, שגודלה כגודל מחסן קטן, שמדפיסה גלגלי מכוניות, דש־בורדים וחלקים לחלליות. "אחת הלקוחות שלנו הוא חברה יפנית שמדפיסה דגם של עובר עבור ההורים. לפולקסווגן יש עשר מדפסות שלנו, וכך גם לנייק. אנחנו מוכרים לבתי ספר תיכוניים ולמוסדות השכלה גבוהה. לא תמצא אוניברסיטה רצינית בעולם בלי מדפסת שלנו.

מדפסת תלת מימדצילום: רויטרס

"כל גורם בעולם שמתכנן משהו בתחום התלת־ממד משתמש במדפסות שלנו. בשנים הקרובות יתוכנן כל דבר בעולם בתלת־ממד, ואין שום היגיון להדפיס משהו שתוכנן בתלת־ממד במדפסת דו־ממדית. כיום יש 14 מיליון עמדות תכנון מוצר ברחבי העולם, שבכולן יושב מישהו עם מקינטוש או תוכנה כבדה אחרת ומעצב. רק 5 מיליון עמדות מתוכן משתמשות בהדפסת תלת־ממד. קצב ההסבה הוא מיליון עמדות בשנה.

"עבור המעצבים, היכולת להדפיס מודלים באופן מיידי היא בעלת משמעות אדירה. קחו לדוגמה מעצב שעובד על מודל לשלט לטלוויזיה: הוא יכול להביט במוצר שעיצב, לתהות אם להזיז את אחד הכפתורים למיקום שונה, להזיז את הכפתור בתוכנית של המוצר ולהדפיס את המוצר מיד כדי לבחון איך זה נראה. היכולת הזו מקצרת באופן משמעותי את תהליכי הפיתוח ואת זמן ההגעה לשוק".

אם כך, המשמעות של מדפסות התלת־ממד אינה גדולה כל כך עבור הצרכן הסופי.

"היכולת לייצר מוצרים סופיים בתלת־ממד היא עולם מרתק, שאנחנו משקיעים בו מאמצים גדולים. יש לנו סדרת מכונות שמיועדת לתחום הזה, וזה האזור שאנחנו שואפים להתקדם אליו. שם הטכנולוגיה תאפשר לייצר כמות קטנה של מוצרים. כשמישהו זקוק ל–25 או 125 מוצרים מדגם מסוים, זה השוק שלנו. עם 100 אלף מוצרים אני לא מתעסק".

העניין של הממשלות בתחום לא נובע בעיקר מהפוטנציאל הזה - הייצור הישיר ללקוח הסופי ולא למעצבים?

"צריך לזכור שאנחנו בתחילת הדרך גם בעולם העיצוב, ועד כה נמכרו לשוק המקצועי רק 50 אלף מדפסות. סטרטסיס ואובג'ט מכרו והתקינו עד היום 30 אלף מהן".

60 אלף מדפסות ל–5 מיליון מעצבים?

"כמות המדפסות קטנה דרמטית ממספר המשתמשים. אנחנו לא יודעים מה היחס הנכון בין עמדות העיצוב בתלת־ממד למספר המדפסות, אבל הפוטנציאל למכירת המדפסות הוא בסדרי גודל אחרים לגמרי ממה שנמכר עד היום. וזה לפני שהתחלנו לדבר על מדפסות בתחום הייצור של מוצרים סופיים".

יש לכם גם לקוחות פרטיים?

"הרבה לקוחות פרטיים רוצים את הצעצוע הזה. את המדפסת הזו אפשר לקנות הביתה ב–2,000 דולר. אנחנו מפעילים שירות אינטרנטי בשם Red Eye, שמאפשר לשלוח שרטוט של מוצר בתלת־ממד, ואנחנו מדפיסים אותו ושולחים עד הבית. המתחרה שלנו, חברת 3D, הוציאה באחרונה לשוק מדפסות תלת־ממדיות לילדים".

מדוע אתם לא מעוניינים?

"יש לנו קו של מדפסות לאנשים שזה עבורם תחביב ולא מקצוע. מדפסות לילדים הן שוק מעניין, שנשקול בזמן הנכון. עכשיו גם יש לנו את כל המוצרים של מייקרבוט".

מיהם המתחרים שלכם?

"המוצרים של 3D מתחרים אתנו ראש בראש. פרט ל–3D, אנחנו פועלים מול החברה הגרמנית E.O.S ומול 100 חברות קטנות. התחום הזה גדל בקצב אדיר, גם מבחינת ההיבט התחרותי".

מהם הפרמטרים שסביבם יש תחרות?

"איכות המכונות, הטיב שלהן, מהירות ההדפסה, איכות המודלים שמיוצרים, הידידותיות של המדפסת לאווירת המשרד ומגוון החומרים שנציע. אנחנו מציעים כיום 30 חומרים שונים ו–150 ורסיות שלהם".

מה ההבדל בין החומרים?

"הם מתאפיינים בעמידות, בגמישות ובחוזק שונים".

מה לגבי המחיר?

"המחיר גם הוא סוגיה מרכזית, אבל דומיננטית פחות מהדברים האחרים שהזכרתי, כי הערך שמדפסות התלת־ממד נותנות גדול מאוד, כך שבדרך כלל הדיון אינו סביב המחיר".

היכן נמצא עוד ההבדל ביניכם לבין 3D?

"בשנים האחרונות הם יצאו למסע רכישות, וקנו הרבה חברות שירותים בתחום כדי להציע שירותים נוספים ללקוחות שלהם. ברמה האסטרטגית הם החליטו להיכנס באופן משמעותי לתחום ייצור החלקים, בעוד שאנחנו החלטנו להישאר חברת היי־טק שבעיקר מוכרת את המדפסות, ונכנסת לתחום השירותים רק ברמת הנישה. זה בא לידי ביטוי בכך ש–11% מהמחזור שלנו מושקע במחקר ופיתוח".

אם כך, מדוע הם נסחרים בניו יורק בשווי של 4.4 מיליארד דולר, בזמן שהמחזור שלהם דומה לזה שלכם?

"בגלל מסע הרכישות והכניסה למתן שירותים נוספים".

אם כך, זו היתה החלטה מוצלחת להישאר בתחום הפיתוח? העסקה עם מייקרבוט מרמזת שנכנסתם לתקופה של רכישות?

"כרגע אנחנו עסוקים במיזוג הפנימי בחברה. המפיצים שלנו עסוקים באימון צולב אלה של אלה, כדי שהמפיצים של שתי החברות יוכלו למכור את המכונות הן של אובג'ט והן של סטרטסיס".

איך מתקדם המיזוג? תפטרו עובדים?

"להפך: ב–2013 נגייס 200 איש. בזכות המיזוג אנחנו עוברים התייעלות בתחום השיווק והמכירות: אני לא מפרסם מוצרים פעמיים, לא שולח אנשים לתערוכות פעמיים, לא מחזיק הנהלת חשבונות כפולה. מצד שני, לא פשוט לחבר חברה מרחובות עם חברה ממיניאפוליס".

האם אתה לא חושש שבשלב מסוים יחל מאבק סביב מרכז הכובד של החברה?

"אין לנו שום תוכניות להזיז את החברה, לא מפה ולא משם. מצד שני, בסופו של דבר נעשה מה שנכון לעסקים. באחרונה התחלנו בהקמת מפעל חדש לייצור מדפסות בקריית גת".

מה עם רישום כפול, גם בבורסה הישראלית?

"זה לא עומד כרגע על הפרק".

ההבדלים בתרבות הארגונית משמעותיים?

"הישראלים הרבה פחות רשמיים, והחברות הישראליות מהירות ויזמיות יותר. מצד שני, לאמריקאים יש יכולת תכנון לטווח ארוך יותר. מבחינת השפה המשותפת, כשישראלי אומר 'בסדר' ואמריקאי אומר 'Yes' זה לא אותו דבר. כשבישראל נפתחת מעלית, אלה נכנסים לפני שאלה יוצאים, לא כמו בארה"ב. בארה"ב, כשהבוס מדבר, העובדים לא מדברים. פה לא".

אז מי לומד ממי?

"לאורך זמן האמריקאים נהפכים לישראלים יותר, ולא להפך. יש משהו נוח יותר בתרבות העבודה הישראלית: זו סביבת עבודה נעימה יותר, עם יותר פתיחות. מותר לכעוס פה".

ומי עובד קשה יותר?

"אני חושב שהישראלים עובדים יותר שעות. אבל אני לא חושב שאנחנו יעילים יותר".

מהם החסרונות של המיזוג?

"אנחנו מפסידים זמן. אבל אנחנו מתקדמים".

איך אתה מסביר את הזינוק במניה מאז המיזוג?

"אני חושב שהשוק קיבל את הטיעונים שהצגנו לגבי הסיבות לכך שהמיזוג הוא הצעד הנכון. הטיעון הראשון היה שבשוק שלנו, חברה גדולה תוכל לעשות יותר מחברה קטנה. בענף הזה יש שוק מרכזי - מעצבים שמשתמשים בתוכנות תלת־ממד - אך מסביבו יש שווקים קטנים יותר, כמו השוק הרפואי והשוק הדנטלי. היה ברור שחברה קטנה לא יכולה לפנות גם לשוק הליבה וגם לנישות הקטנות יותר. בנוסף, הטכנולוגיות של אובג'ט וסטרטסיס השלימו אלה את אלה. המדפסות של אובג'ט היו טובות עבור תהליך ייצור המודל. אלה מדפסות מהירות ומדויקות, ובשלב העיצוב הראשון צריך להדפיס הרבה ומהר. המדפסות של סטרטסיס היו אטיות יותר ומדויקות פחות, אבל התכונות המכניות שלהן התאימו יותר למוצר הסופי מבחינת העמידות שהן סיפקו. כשאתה מעוניין לייצר מזלג של אופניים, למשל, או לעצב אבטיפוס לצינורות פליטה של מכונית פורשה שצריכים להיות עמידים בחום של 300 מעלות - יש לזה משמעות".

היה הבדל בדרך העבודה של המדפסות שלכם ושלהם?

"המדפסות שלהם מבוססות על צינור עם חוט פלסטיק בתוכו, שזז ומזריק נקודות. ראינו שלקוחות רבים קנו את המדפסות שלנו וגם את שלהם. בעקבות המיזוג יש לנו הזדמנות למכור בהצלבה - אחת ללקוחות של השנייה. בסיס הלקוחות המשותף של החברה הממוזגת כולל 30 אלף לקוחות. מוטיווציה נוספת למיזוג היתה שהיכולת שלנו למכור בכל העולם תלויה ביכולות השיווק ובגודל ערוץ ההפצה. המיזוג יצר בסיס של 260 מפיצים בכל העולם. היה לוקח לי שנים לבנות מערך כזה באובג'ט".

היכן אתם מוכרים?

"50% מהמכירות שלנו הן בארה"ב, 30% באירופה ו–20% באסיה. יש לנו יש מפיצים כמעט בכל מדינות העולם. הגידול המהיר מתרחש במדינות שיש בהן ענף עיצוב מפותח. מעצבים הם עם שעובד בלילה, אז אתה יכול להסתכל ב–Google Earth ולראות היכן דולקים האורות בלילה - שם קונים הכי הרבה מדפסות".

לאיזה שווי תגיעו לדעתך?

"להצדיק את הצמיחה במניה זו משימה גדולה מאוד. אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי להקים חברה ישראלית גדולה ומפוארת".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker