לחשב מסלול מחדש לכלכלה ולפוליטיקה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לחשב מסלול מחדש לכלכלה ולפוליטיקה

אנחנו כאילו אומת היי-טק, אבל חלקים עצומים מהמגזר הציבורי והעסקי בישראל נראים כמו עולם שלישי

77תגובות

"נועם ברדין תותח".

אין דבר מצליח יותר מההצלחה, אבל בעסקי הסטארט־אפים והאינטרנט גם אין דבר חמקמק ושברירי ממנה. השבוע ידעו כל המשקיעים, היזמים והשותפים שליוו את חברת ווייז לעסקה המדהימה שבה נמכרה לגוגל במיליארד דולר להסביר את הדרך להצלחה. אבל כרגיל, הסיפור האמיתי שונה באופן מהותי.

הציטוט שאתו פתחנו שייך למשקיע באחד הסטארט־אפים שבהם היה מעורב מנכ"ל ווייז נועם ברדין. הוא אמר לי את הדברים אתמול בנחרצות. אבל לפני חמש שנים זה נשמע אחרת לחלוטין. ברדין לא התחיל את הקריירה שלו בווייז, ולאורך הדרך צבר גם אויבים בעולם היזמות. אם מחפשים את זרעי ההצלחה של ווייז, הרי שהם טמונים גם בכישלונות הקודמים של ברדין. את הסטארט־אפ הקודם שניהל, Arootz, החליטו המשקיעים למכור במחיר נמוך מהיקף הכסף שהוא גייס, כאשר נותר עוד כסף בקופה ולאחר עימות לא קל בתוך החברה.

כתבות נוספות באתר TheMarker

המשקיעים נפטרו מהדירות מחשש למסים - ומכרו אותן לזוגות צעירים

כשהמשקיעים והיזמים של ווייז לקחו את ברדין כדי לנהל את החברה לפני ארבע שנים, קיבלו כמה מהם טלפונים מחברים בתעשייה, שטענו שהם עשו הימור. זאת היתה דרכם להגיד - האיש לא מתאים לכם. בשנותיו הראשונות בתפקיד אכלו המשקיעים בווייז לא מעט מרורים מברדין: "הוא הולך לכיוונים לא נכונים, הוא לא מעדכן, לא ברור לנו מה בדיוק הוא עושה", קונן לפני שנתיים אחד המשקיעים בחברה באוזנינו. "יש המון הייפ סביב החברה - אבל לא ברור לנו לאן זה מוביל".

קווי האופי של ברדין, שזכו במשך השנים לביקורת חריפה, קיבלו השבוע תיאור שונה לחלוטין: הנחרצות, העקשנות, הנכונות ללכת על הקצה ולשחק פוקר עם כל ענקיות האינטרנט העולמיות בשנה האחרונה הן אלה שהביאו את העסקה המדהימה לווייז - צ'ק של מיליארד דולר במזומן מחברת האינטרנט הגדולה בעולם, שמחזיקה שירות מפות אינטרנטי הרבה יותר טוב משל ווייז, 50 מיליארד דולר בקופה ואלפי מהנדסים מהחכמים בעולם. בשנה האחרונה היו צריכים ברדין והצוות שלו "לחשב מסלול מחדש" ולבדוק את שאר המסלולים - הקצרים, הארוכים, המסוכנים יותר והמסוכנים פחות - כל כמה חודשים, שבועות ובאחרונה גם ימים.

חלוקת התפקידים בסטארט־אפ היתה ברורה למדי: היזמים אחראים על הטכנולוגיה, וברדין אחראי על העסקים ועל המשאים ומתנים. היזמים - אהוד שבתאי ואמיר שנער - הצליחו בשנים האחרונות לקבץ בווייז צוות איכותי באופן יוצא דופן. "הם לקחו רק את הטובים ביותר ולא התפשרו בשום שלב", סיפר השבוע אחד המשקיעים, שבמשך השנים שלח לחברה מכרים וחברים שחיפשו סטארט־אפים מלהיבים.

אף שמדובר באינטרנט ובטכנולוגיה, אין להתבלבל: ליכולת ניהול המשא ומתן עם ענקיות האינטרנט והסמארטפונים הגלובליות יש משקל משמעותי בשווי הסופי של העסקה. גוגל שילמה כאן על שלושה דברים: 1. רשת המשתמשים הגדלה של ווייז. 2. הצוות הטכנולוגי של החברה. 3. חסימה של המתחרות הקיימות והפוטנציאליות שלה בתחום המפות, האינטרנט והמובייל: אפל, פייסבוק, סמסונג ואמזון. יש סיכוי טוב שהמרכיב השלישי - חסימת המתחרות - הוא המשמעותי ביותר בעסקה.

 מנכ"ל ווייז נועם ברדין
דניאל בר און

אין צורך לערוך דיון מעמיק בהכנסות של ווייז או בפוטנציאל ההכנסות שלה: בדיוק כמו במקרה של עסקת אינסטגרם, גם כאן קונה גוגל חברה שהיא לא רוצה לראות אצל המתחרות שלה. היא קונה לא רק משתמשים, טכנולוגיה וצוות, אלא בעיקר ביטוח למקרה שהסטארט־אפ הקטן הזה ייהפך לשחקן משמעותי שייתן כוח ויוקרה למתחרה שלה. לפעמים ביטוח כזה עולה מיליארד דולר - בעיקר כאשר לחברות שעומדות מולך יש עשרות מיליארדי דולרים בקופה לרכישות ולחסימות.

תעשיית הסטארט־אפ הישראלית מתמחה בשנים האחרונות בייצור חברות כאלה. "הם קונים כי הם בלחץ, כי הם פוחדים ממשהו, כי התחרות מטריפה אותם והם רוצים להתחמש בכל דבר אפשרי", מסביר אחד המשקיעים הגדולים בתחום האינטרנט. "הניצחון הגדול מגיע כשאתה מוכן עם המוצר שלך ברגע הנכון, עם החברה הנכונה, עם האנשים הנכונים".

ווייז הגיעה לרגע הנכון עם אריזה פנטסטית: מפות, מובייל, רשת חברתית - וגם משקיעים כוכבים. מארי מיקר, האנליסטית הכוכבת הידועה במצגות הפנטסטיות שלה על האינטרנט, ישבה בדירקטוריון של ווייז כצופה מטעם קרן ההון־סיכון קליינר פרקינס - מהקרנות המקושרות ביותר בעולם ההון־סיכון בארה״ב, שלמעורבותה יש בדרך כלל השפעה אדירה על השווי שהחברות הקונות משלמות. מיקר, אשת שיווק בלתי נלאית, כללה את ווייז במצגות רבות שלה, שזוכות למאות אלפי צפיות ברשת.

ברדין הביא למשקיעים ולעובדים ניצחון משולש: גם שווי אדיר, גם צ'ק מזומן וגם שימור החברה כעצמאית בישראל. גוגל התחייבה לשמור את מרכז הפיתוח של ווייז בישראל, אבל ברדין ואנשיו יגלו במהרה את מה שגילו עשרות המנכ"לים והעובדים של סטארט־אפים שנמכרו לחברות הענק הגלובליות: שימור העצמאות והמיקום של החברה בישראל הוא מאבק יום־יומי שלא יסתיים לעולם. עוד לפני שהעסקה נסגרה והכסף הועבר בשלישי השבוע, התחילו הקרבות של ווייז עם המנהלים בגוגל שאחראים על Google Maps - ומרגישים כמובן מאוימים. אפשר לנחש שהם לא פרצו בריקודים סוערים כשלארי פייג' אותת שהוא מתכוון לסגור עסקה עם החבורה הישראלית.

עסקת ווייז מזרימה יותר מ–250 מיליון דולר לשתי קרנות הון־סיכון ישראליות: ורטקס ומגמה. אהוד לוי מוורטקס ויהל זילכה ממגמה, שהובילו את ההשקעה הראשונה בחברה, חתומים על עסקה שתניע גל חדש של אופטימיות והתלהבות בענף ההיי־טק. עסקת ווייז לא עומדת להיות אירוע חד פעמי: בשנתיים הקרובות יונפקו ויימכרו בין חמש לעשר חברות ישראליות בשווי של מאות מיליוני דולרים כל אחת. המערכת האקולוגית של תעשיית היזמות הישראלית נהנית כיום מעיתוי יוצא דופן. מחסור בכסף, שעליו נהוג להתלונן באופן שיטתי, מוביל לעתים למחשבה מחודדת יותר, ליזמים טובים יותר, לעסקים מבטיחים יותר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לגזור קופון, התקשר לאנשי ווייז ובירך אותם על העסקה. היא מתחברת מצוין לנרטיב שהפוליטיקאים, קברניטי הכלכלה ורבים מהאנשים המשפיעים במדינה אוהבים למכור לעצמם ולנו: אנחנו סטארט־אפ ניישן עם כמה בעיות ייחודיות - ביטחון, ערבים וחרדים. זה נשמע מעולה, קל לשווק את זה לחברים בארה"ב וזה נותן להם פטור מהמון דברים מעיקים וקשים. אבל לנרטיב הזה יש קשר קלוש למציאות שבה חיים מיליוני ישראלים.

ווייז, כמו שאר החברות שיימכרו ויונפקו בשנה הקרובה בישראל, היא בועה עם קשר קלוש, אם בכלל, לשאר המדינה. אנחנו מוכרים סטארט־אפים לעולם, אבל אנחנו מפגרים מבחינת שירותי התקשוב והמחשוב בשוק המקומי. אנחנו מוכרים חברות תקשורת, ניטור, הצפנה ומידע, אבל המחשבים של מס הכנסה וביטוח לאומי לא מדברים אלה עם אלה, מה שהיה יכול לחסוך מיליארדים לקופה הציבורית ולחולל מהפכה במדיניות המיסוי ובאי־שוויון.

אנחנו כאילו אומת היי־טק, אבל חלקים עצומים מהמגזר הציבורי והעסקי בישראל נראים כמו עולם שלישי. סטארט־אפ ניישן, כמו האיום הביטחוני, הוא הדרך הטובה ביותר של כולם להתחמק מלהביט במראה על מבנה המשק הישראלי.

מיליארדי השקלים שייגבו במסים מעסקת ווייז או מעסקת ישקר מתגמדים מול הוויתור השלומיאלי של מס הכנסה על הרווחים הכלואים ותכנוני המס של האלפיון העליון, ו–150–200 אלף איש שעובדים בסטארט־אפ ניישן התחרותי והיצואני לא מחלחלים כמעט בשום דרך לשאר חלקי הכלכלה הישראלית. הזרמת כסף למסעדות, לעורכי דין, למכוניות ליסינג ולספקים אינה חלחול אמיתי - זאת כניסה של כסף ולא שינוי מבני אמיתי בדרך שבה מתנהלת הכלכלה.

מקבלי ההחלטות הכלכליות בישראל - בעיקר בממשלה - לא השכילו בינתיים לחשב מחדש מסלול למשק הישראלי: הם מדברים על משברים, גירעונות, יוון, ספרד, אירן ושאר הפחדות ידועות, אבל אינם מוכנים להסביר לציבור או לעצמם מהו המסלול החדש, הכואב, הקשה, שאין ברירה אלא ללכת בו - בנייה מחדש של הכלכלה למען הציבור כולו, בניגוד לכלכלה הנוכחית, שהיא שיווי משקל של האינטרסים של קבוצות הלחץ החזקות.

נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, שנשא השבוע נאום פרידה אחרי כהונה בת שמונה שנים, רמז בראשונה בנאומו לאתגרים האמיתיים שעומדים בפני המשק ולקבוצות הלחץ שחוסמות את המסלול. פישר הגדיר את הריכוזיות במשק "בעיה מרכזית" והוסיף לה את הפריון הנמוך, מחירי הדיור הגבוהים, חוסר התחרותיות בחלקים גדולים מהמשק ותקציב הביטחון הגדול. מה שמשותף לכל האתגרים שפישר בחר לכלול בנאום הפרידה הוא הקושי העצום להתמודד עם קבוצות הלחץ שרוצות לשמר את המצב הנוכחי.

הכוח העצום של קבוצות הלחץ לא נובע רק מהעוצמה הכלכלית שלהן ‏(טייקונים, בנקאים ומונופולים פרטיים‏), השאלטרים שבידיהן ‏(מונופולים ושירותים במגזר הציבורי‏) והאיומים שהן מפזרות ‏(מערכת הביטחון‏), אלא מהלגיטימציה שהן מייצרות לעצמן בציבור. את הלגיטימיות הזאת אפשר להשיג דרך אסימטריה של מידע ‏(הידע נמצא אצל קבוצות הלחץ‏), קניית כלבי השמירה והאקדמיה, תקיעת טריזים אידיאולוגיים בקרב הציבור ‏(כן שטחים, לא שטחים‏) או ייצור שעירים לעזאזל.

רכישת לגיטימציה מתרחשת בדרך כלל גם באמצעות כלי התקשורת המסורתיים, שעדיין משפיעים על השיחה ברשתות החברתיות וברחוב יותר מכל שחקן אחד. מרכז המחקר של הכנסת פירסם השבוע מחקר ראשון על סוגיה שקוראי טור זה מכירים שנים ארוכות, והיא חלקה של עיתונות המקורבת לטייקונים במערכת האקולוגית הכלכלית הריכוזית בישראל. הריכוזיות במשק משבשת ומדכאת לא רק את הקצאת האשראי במשק, את התחרות, את היוזמה ואת הכישרון, אלא גם את מבנה שוק העיתונות ואת היכולת לייצר עיתונות שמתמודדת עם מוקדי הכוח האמיתיים במשק - ולא עם מוקדי הכוח הדמיוניים שהיא מייצרת לעתים כדי להיראות לוחמנית.

התמודדות עם קבוצות הלחץ הגדולות במגזר הפרטי והציבורי, ובעיקר בשוק ההון, הפיכתה של העיתונות לכלי המשרת את הסדר הכלכלי הקיים ובגידה באליטות שנהנות מהסדר הקיים ולא מוכנות להסתכן בכל שינוי בו - הן אתגר עצום שקיים לא רק בישראל. בחלק גדול מהעולם, ולא רק במדינות עולם שלישי, אלא גם במעצמות המערביות, הסדר הפוליטי והכלכלי משקף את כוחן של קבוצות הלחץ, שהגדולה שבהן היא וול סטריט.

מי שרוצה להיות אור לגויים ולהתמודד עם האתגרים העמוקים ביותר של החברה, הכלכלה והפוליטיקה, לא יוכל להסתפק במכירת אפליקציה שתעזור לעשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם לחשב מסלולים בדרך לעבודה - אלא ינסה לחפש מסלולים חדשים לשיטות הכלכליות שהשתלטו על רוב חלקי העולם, שהביאו שגשוג גדול אבל רק לחלק מסוים מהחברה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#