מחזורי המסחר בשפל, עשרות חברות נמחקות - אז למה לא נעשה דבר בעניין? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בורסת ת"א מתייבשת

מחזורי המסחר בשפל, עשרות חברות נמחקות - אז למה לא נעשה דבר בעניין?

מאות חברות נסחרות עם אזהרת עסק חי וחברות חדשות לא מונפקות ■ בשנתיים האחרונות יצאו מישראל 20 מיליארד שקל של משקיעים מקומיים, והמומחים מתריעים שהמשק כולו עלול להיפגע מהמצב

34תגובות

26 במאי 2010 היה יום בלתי נשכח ברחוב אחד העם. היה זה היום שבו הבורסה של תל אביב והמשק הישראלי כולו עלו כיתה, ועברו ממדד MSCI לשווקים המתעוררים למדד MSCI של המדינות המפותחות. מחזור השיא שנרשם באותו יום היה משהו שלא נראה שם מעולם: 16 מיליארד שקל החליפו ידיים ביום אחד, יום המסחר הוארך פעמיים, ובמחלקות הברוקראז' דיווחו על מערכות מחשב וסוחרים שלא עמדו בעומס וקרסו.

על רקע החגיגות נשכחו האזהרות שהושמעו בחודשים שקדמו לכך, שהזכירו תקדימים כמו זה של הבורסה היוונית והפורטוגלית, שהמעבר למעמד שוק מפותח פגע בפעילותה. האזהרות האלה נשענו על העובדה שאם בתוך קטגוריית השווקים המתפתחים בלטה הבורסה של תל אביב לחיוב, והיתה בבחינת "ראש לשועלים" והשוק המתקדם ביותר בין כלכלות העולם השני והשלישי שהקיפו אותה בקטגוריה זו, הרי שעכשיו - כשהיא משתייכת למדד שאליו משתייכות ענקיות דוגמת צרפת, גרמניה, ארה"ב וקנדה - היא תיהפך לשוק כה זניח בגודלו, עד שלמשקיעים הזרים לא יהיה טעם להקצות משאבים מיוחדים כדי לנתח אותו ולהזרים אליו כספים.

האזהרות לגבי הסיכונים הנובעים מהשדרוג לא נשמעו מציאותיות, במיוחד מפני שהשדרוג למעמד שוק מפותח היה שיאה של התקופה הטובה ביותר שחווה שוק ההון הישראלי. היא התחילה בגיאות הגדולה של אמצע שנות ה–2000, תקופה שבה הציבור נשא עיניו לבורסה וחיפש את המניות החמות והסוסים המנצחים, ומניות דוגמת אפריקה ישראל או דלק נדל"ן כיכבו בשיחות חולין של אזרחים ששוק ההון מעולם לא היה קרוב אליהם. המשבר העולמי של 2008 פגע אמנם גם בבורסה של תל אביב, בדומה לכל בורסה בעולם, אך מיד לאחריו הגיעה ההתאוששות של 2009–2010, שבה הציגה הבורסה ביצועים חריגים באיכותם יחסית לכל משק אחר, שהכתירו את הבורסה המקומית כבעלת הביצועים הטובים ביותר בעולם. המעבר לקטגוריה של שוק מפותח נתן את החותמת הסופית לכך ש"עשינו זאת".

דבר לא מזכיר כיום את האווירה ששררה באחד העם לפני שלוש שנים בלבד. מחזור המסחר הממוצע בבורסה ב–2012 היה הנמוך ביותר מאז 2006. מנתוני בנק ישראל עולה כי מאז תחילת 2010 נרשמה ירידה של כ–44% במחזורי המסחר. בתחום המוגדר "מניות והמירים" התכווצו מחזורי המסחר ביותר מחצי מאז 2008: מחזור המסחר היומי הממוצע ב–2012 בתחום זה הסתכם ב–265 מיליון שקל בלבד, לעומת 541 מיליון שקל בממוצע ב–2008. במשך ימים שלמים מונחות המניות בבורסה של תל אביב כאבן שאין לה הופכין, ללא קונים או מוכרים.

הבורסה מתכווצת גם מבחינת מספר החברות הנסחרות בה: בשנתיים האחרונות נמחקו מהמסחר כ–100 חברות, ואף חברה לא הצטרפה אליה. 180 חברות נסחרות עם אזהרת עסק חי, ו–20 מיליארד שקל של משקיעים מקומיים וזרים יצאו מישראל ב–2011–2012.

בלומברג

בסוף אפריל מינה יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר ועדה מיוחדת, שמטרתה לשכלל את המסחר ולעודד את הנזילות בבורסה, והורה לה להפוך כל אבן כדי למצוא פתרון. בנוסף, בימים הקרובים צפויות להתפרסם המלצות ועדת המו"פ, שמטרתה למצוא דרך לאפשר לסטארט־אפים ישראליים לגייס כסף בבורסה.

"הכרתי את הבורסה גם בתקופות של מחזורים קטנים יותר", אומר אחד הפעילים הוותיקים והמוכרים בשוק ההון. "ב–1996 היו ימים גרועים יותר, וגם ב–2002 היו מחזורים נמוכים. אבל כעת אני לא אופטימי. מצד אחד חברות נמחקות מהמסחר ומצד שני אין שוק ראשוני של מניות, כלומר שוק של חברות המנפיקות מניות בבורסה בפעם הראשונה. זה אומר שאין מה שימלא את הבריכה שמתרוקנת. אני מעריך ש–100–150 חברות נוספות יימחקו בשנה־שנתיים הקרובות. העולם השתנה, ויהיה צורך ברעיון יצירתי כדי לשנות את המגמה. אני לא אופטימי".

"ביולי 2010 ההשקעות של זרים בישראל צנחו לרמה נמוכה כל כך, שכמעט התעלפנו", מספרת מנכ"לית הבורסה אסתר לבנון, שרבים מהפעילים בשוק מצפים ממנה לנקוט אמצעים חריפים כדי לשנות את המצב. "צילצלנו לכל הזרים כדי להבין מה קרה, והם הסבירו שזה קרה מפני שיצאו לחופשת הקיץ. ובאמת, עד סוף 2010 חזרו מחזורי המסחר לרמה נורמלית. אבל בתחילת 2011 הגיעה ירידה בהשקעות הזרות, ששויכה לחשש מהאביב הערבי. אחר כך האשימו את הירידות הגדולות במחזורים באירופה. רק בתחילת 2012 הבנו שהזרים הקטינו את שיעור ההשקעות בישראל. לא רק שהעבירו אותנו לקטגוריה של שווקים מפותחים, אלא שהכלילו אותנו במדד שלא היה קיים לפני כן - מדד 'אירופה־מזרח תיכון'. התחלתי לטפל במעבר למדד אחר לפני שנה, ורק באמצע יוני נדע מה התשובה".

קל לתלות את האשמה במדדים שבהם נסחרת ישראל, אך המצב הנוכחי נובע מגורמים נוספים. "אני שומע את התיאורים של הבורסה כחולה במצב קריטי", אומר ניר פלג, מנכ"ל משותף בחברת קריפטונייט קרנות גידור. "זה פשוט לא הגיוני שהמחזורים לא יעלו. השוק הישראלי מיוחד מבחינת הפעילות שלו, והוא אמור לייצג את הכלכלה הישראלית - כלכלה צומחת ויציבה, בוודאי יחסית לעולם, עם מטבע יציב וחזק".

בנוסף לכך, ישראל היא אחת המדינות היחידות בה המעסיקים מחויבים לחסוך עבור העובדים כסף לפנסיה, מה שאמור היה להביא למעיין הפקדות שוטף ולא מתכלה בבורסה המקומית.

הצניחה בפעילות מתבטאת בבתי ההשקעות הישראליים, שבימים אלה עורכים קיצוצים נרחבים בכוח האדם שלהם. שורה ארוכה של בתי השקעות קטנים נעלמו מהמפה בשנים האחרונות, והנותרים מתמזגים זה עם זה כדי לשרוד. "הרבה גופים נסגרים", אומר מנהל ברוקראז' מרכזי בשוק. "הרבה אנשים טובים מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה. מיזוג כמו זה שראינו בין דש למיטב שולח הרבה אנשים הביתה. בגלל חוסר הפעילות, שחקנים שהתמחו במניות עוברים להתמחות באג"ח, תחום שבו יש יותר נזילות והרבה הנפקות. כולם עובדים קשה יותר, אף שיש פחות עבודה. כמובן שחלק גדול מהשואו אוף שהיה בביזנס מצטמצם".

"הרבה סוחרים פשוט עוזבים את התחום ועושים הסבה מקצועית", אומר פלג. "מנהלים רבים מחפשים עבודה, מתפשרים על תפקידים פחותים ברמה הניהולית, או עוברים לענף הביטוח או הבנקים. השורה התחתונה קשה. שוק הפיננסים אכזרי מאוד. כשהיה כסף חגגו עד השמים, ועכשיו הרבה אנשים מצאו את עצמם בחוץ ולא יכולים להרשות לעצמם לא לעבוד".

שוק ללא מחזורים אינו מעניין

אווירת המשבר בשוק ההון אינה מורגשת בקרב הציבור הרחב, משום שהמדדים אינם נופלים. את מצבם של שערי המניות אפשר להגדיר כדשדוש: מדד תל אביב 25 נמצא ברמתו הנוכחית כבר שמונה חודשים, הדומה לרמתו לפני שנתיים ושלוש. תשואה אפסית אינה דבר משמח: למעשה, בשלוש השנים האחרונות הפסיד רוב הציבור כסף על חסכונותיו המושקעים בשוק ההון, אם מחשבים גם את העמלות ששילם למי שמנהל לו את הכסף.

גם אם לא מדובר בקריסה שתזעזע את תיקי ההשקעות או את הפנסיות שלנו, המחזורים הנמוכים הם חדשות רעות. הבורסה ההיא האמצעי המרכזי שבו יכול הציבור להשתתף בתהליכים כלכליים גדולים שמובילים יזמים. לעתים היא גם הדרך היחידה שבה יזמים כאלה יכולים לגייס כסף לפרויקטים, ועל הדרך לשתף את הציבור ברווחים. הבורסה היא גם הדרך הקלה ביותר עבור השקעות מכל העולם לזרום לישראל. בורסה מעוטת משקיעים היא בשורה רעה לכלכלה.

"אנחנו מנהלים קרנות גידור כבר שמונה שנים", אומר פלג. "כשהתחלנו ב–2005, 80% מההשקעות שלנו היו בישראל והשאר בעולם. בשנה האחרונה זה התהפך. אחת הסיבות המרכזיות ליציאה שלנו לחו"ל היא מחזורי המסחר, שמשקפים את רמת העניין הנמוכה בשוק ומביאים לרמת תנודתיות גבוהה. שוק ללא מחזורים הוא שוק הון לא מעניין, וזה גורם למשקיעים להדיר ממנו רגליים. מחזורי מסחר הם סם החיים של כל בורסה, ובלעדיהם לבורסה אין זכות קיום".

משמעותם של מחזורים נמוכים היא שוק לא משוכלל ולא שקוף, שבו קשה לקנות ולמכור ניירות ערך. מעבר לזה, מחזורים נמוכים מזמינים תרמיות, משום שהם מאפשרים להשפיע על שערי ניירות ערך תוך שימוש בסכומי כסף קטנים. "כרגע אין השפעה לנזילות הנמוכה, אבל הפוטנציאל שלה הרסני", אומר פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית, המתמחה במימון ובבנקאות. "מספיק למכור כמות קטנה של מניות כדי להפיל את השער. השוק שברירי יותר וחשוף לאירועים שליליים. גם אם החיידק עוד לא הגיע, מערכת החיסון מוחלשת".

"ירידת המחזורים היא אפקט מתגלגל", אומרת לבנון. "התוצאה שלה היא שהמשקיעים הזרים מתקשים עוד יותר להשקיע בארץ. זר שבוחר להשקיע במניה מקומית בכמות סבירה חייב לכלכל את מעשיו כך שלא ישפיע על שער המניה בעודו קונה אותה, כדי לא לייקר עבור עצמו את מחיר הקנייה. במחזורים נמוכים זו בעיה".

ירידת המחזורים גם מביאה לכך שלמוסדות הפיננסיים יש הכנסות נמוכות יותר. כתוצאה מכך הם מפטרים עובדים - והמסחר בבורסה נהפך לפחות ופחות מזמין. מגזר מרכזי בשוק שספג מכה בשבועות האחרונים הוא זה של האנליסטים, שרבים מהם מצאו את עצמם ללא עבודה. האנליסטים הם חלק מרכזי בפעילות השוק, משום שהסקירות שהם עורכים, המציגות את החברות הנסחרות בבורסה, הן חלק אלמנטרי מהתכנים שיש בהם צורך כדי למשוך משקיעים. "אם המחזורים ימשיכו לרדת, נגיע לסף מחזור מסוים שמעבר לו המשקיעים הזרים ייעלמו לגמרי", אומרת לבנון. "צריך לעשות הכל כדי להרחיק אותנו מהאזור המסוכן הזה".

תוכנית שיווק לבורסה

ההסבר למצב נמצא במקומות רבים. ראשית, הבורסה הישראלית לא לבד: מחזורי המסחר יורדים בכל בורסות העולם. "מאז הירידה בשווקים לאחר המשבר של 2008, המשקיעים הרבה יותר שמרנים בכל העולם", מסביר האנס־אול יוכומזן, בכיר בבורסת נאסד"ק האמריקאית, האחראי על פעילותה באירופה. "כולם מחפשים הכנסה ללא סיכון, ומתרחקים מנגזרים, שעמדו בבסיס המשבר".

אלא שהבורסה של תל אביב לא יכולה להרשות לעצמה את מה שבורסות גדולות יותר יכולות. "עוד לפני המגמה הנוכחית סבל שוק ההון הישראלי מנזילות לא מספקת", אומר בכיר במשרד אוצר. "הצירוף של כל הגורמים יחד מתחיל להיות אימתני". הוא מכוון למצב שבו הבורסה הישראלית מידרדרת לאטה למעמד של בורסת עולם שני או שלישי, כזו שלמשקיעים הזרים אין סיבה לפזול לכיוונה.

הכתובת הראשונה שאליה יש לפנות בניסיון להבין את המצב היא הרגולטורים האחראים על שוק ההון: הנהלת הבורסה, הנהלת רשות ניירות ערך, המפקח על שוק ההון, שכולם אמורים לדאוג לשוק המקומי. פעילים בשוק טוענים כי גורמים רבים נרדמו במשמרתם, ושפעולות לתיקון המצב לא נעשו עד היום. הם אומרים כי אף שהמצב לא הפתיע איש, לא נערכו אליו כראוי. נראה כי חלק מהרגולטורים התרגלו לכך שתפקידם העיקרי הוא פיקוח על השוק מפני מהלכים לא תקינים של סוחרים, בעלי חברות ומנהלים מוסדיים, ושכחו שאחריותם היא גם לדאוג שהעסק ישגשג.

"יש בעיה בתפישה הבסיסית, חוסר הבנה שהבורסה עצמה היא מוצר, שכמו כל מוצר צריך לשווק - אחרת איש לא יקנה אותו", אומר פלג. "צריך לחשוב ברמה שיווקית איך לגרום למשקיעים מוסדיים בארץ ובחו"ל להתעניין בבורסה, לעבוד עם תוכניות שיווק מסודרות ולשקף את הכלכלה המעניינת שיש פה. במקום לערוך כנס אחד בשנה בלונדון, צריך לערוך 10–20 כנסים. צריך לחפש את היתרונות היחסיים, לדוגמה שהשקל חזק, ששוק האג"ח המקומי משוכלל ואטרקטיבי. אולי כך נחזיר את העניין בבורסה הישראלית, נמכור מוצר אג"ח אטרקטיבי וניצור ביקוש למניות. נוכח עוצמת ההי־טק הישראלי, אין סיבה שלא תפעל פה בורסת היי־טק חזקה. אנחנו יכולים גם להשתמש ביתרון היחסי שלנו, שאנחנו כמעט הבורסה היחידה בעולם שיש בה מסחר בימי ראשון. אבל בינתיים הבורסה מאשימה את האוצר, האוצר מאשים את הבורסה - ולא קורה דבר".

לישראל יש ממי ללמוד: לפני חמישה חודשים שילמה בורסת הנאסד"ק כמעט 400 מיליון דולר עבור שלוש חטיבות של תומסון רויטרס העוסקות בקשרי משקיעים ובמידע לחברות, במטרה אחת - להתמודד עם מחזורי המסחר הנמוכים ולשפר את המידע, ניתוחי השוק ושירותי התקשורת המוצעים לחברות הנסחרות בה ולמשקיעים. "בשנים האחרונות ערכנו סדרה של שיפורים כדי להעלות את האטרקטיביות שלנו בעיני המשקיעים ולהתגבר על בעיית המחזורים היורדים", מסביר יוכומזן. "מיזגנו את מערכות המסחר שלנו, הפועלות מול משקיעים באירופה בכל הזירות, כדי להוריד עלויות למשקיעים שלנו. אנחנו מציעים לחברות שנסחרות אצלנו מערכות שמקלות עליהן את היחסים עם הממשל התאגידי, את עבודת המטה ואת קשרי המשקיעים, הקשר עם התקשורת ויחסי הציבור. הכל נשען על פלטפורמה טכנולוגית חזקה".

בורסת תל אביב נותרה מאחור גם מבחינת מגוון המוצרים הפיננסיים המוצעים בה: בזמן שבבורסות הגדולות בארה"ב אפשר לרכוש אופציות על כל סוג של נכס, בתל אביב ההיצע דל. המוצרים הבודדים שהבורסה תשיק בקרוב, דוגמת אופציות שבועיות על מדד המעו"ף, לא זוכים לשיווק ולתמיכה, ונשכחים.

אמנם אין סיבה להשוות בין מקורות ההכנסה של הבורסה הישראלית לאלה של בורסות גדולות בעולם, אבל גם בתחום ההכנסות נראה כי הבורסה הישראלית לא חושבת על עצמה כעסק שמטרתו להגדיל את הכנסותיו באמצעות גיוון המוצרים והשירותים שהוא מציע - מה שיאפשר לה גם להגדיל את יכולותיה לתמוך במסחר.

גם החברות הישראליות לא מודעות לאחריות שלהן לשווק את עצמן. הן מנהלות תקשורת ברמה נמוכה עם המשקיעים שלהן, ותורמות לחוסר האטרקטיביות שלהן בעיני הזרים. בעוד שחברות אמריקאיות מנהלות אתרי אינטרנט מיוחדים, שנועדו לחזק את התקשורת עם המשקיעים, החברות הישראליות כמעט לא מודעות לצורך באתר מתוחכם שישמש חלון ראווה לזרים המתעניינים בהן. רק מעטות מהן מעזות לחשוב על רוד שואו כדי למשוך השקעות בעולם. פעילים בתחום קשרי המשקיעים טוענים כי הפעילות של החברות הישראליות מפגרת בעשור אחרי העולם.

בעוד שבעולם נהוג להעלות לאתר את שיחות הוועידה שמנהלות הנהלות החברות עם משקיעים ואנליסטים, בישראל זהו חזון אחרית הימים. בעוד שבחו"ל יכול משקיע להיות מנוי של חברה שבה הוא מתעניין ולקבל ממנה דיווחים שוטפים על מעשיה, בישראל לא קיימת אפשרות כזאת. בעוד שבורסות בעולם מספקות לחברות הנסחרות בהן מערכות תומכות, שיאפשרו להן לפלח את המשקיעים ולדעת למי עליהן לפנות כדי למשוך מסחר למניה, בתל אביב, בירת היי־טק עולמית - אין מערכות כאלה. גורמים שעמם דיברנו הביעו תסכול מחוסר היכולת לדחוף קדימה יוזמות פרטיות, שנועדו לשכלל את הבורסה מבחינה טכנולוגית.

הרגולציה חריפה מדי

השבוע זרק איל וולדמן, מנכ"ל חברת השבבים הישראלית מלאנוקס, פצצה באחד העם, כשאיים למחוק את החברה מהמסחר בתל אביב. מלאנוקס היא חברה דואלית, כלומר נסחרת הן בישראל והן בארה"ב. בישראל היא החברה השישית בגודלה בבורסה. היא היתה הסיפור הגדול של המסחר בשנים האחרונות וריכזה את העניין הרב ביותר.

וולדמן רוצה לעזוב מפני שמנהלי הכספים המוסדיים הישראלים מקשים עליו, ומתנגדים לכך שהוא יוסיף לשמש הן כמנכ"ל והן כיו"ר החברה, ובכך ישמש למעשה הן כמנהל הביצועי והן כדמות שאמורה לפקח עליו. וולדמן לא מרוצה מכך שהמוסדיים אומרים לו מה לעשות בחברה שאותה הקים, אף שהוא כבר מזמן אינו בעל השליטה בה. הוא לא מבין איך בארה"ב, שם מתרחש עיקר המסחר במניה שלו, עוזבים אותו בשקט, ואילו הישראלים עושים לו את המוות.

וולדמן האיר בעקיפין טענה הנשמעת לא מעט בתקופה האחרונה בשוק ההון: הרגולציה בתל אביב החריפה בשנים האחרונות. "אני הראשונה שהחלה לצלצל בפעמוני האזהרה", אומרת לבנון. "בשנה וחצי האחרונות נפגשתי עם כל מי שאפשר בשוק ושמעתי את דעותיו על מה שקרה. ב–2008 יצאנו מהמשבר מהר יותר מכל הבורסות בעולם, בזמן כשכל האחרים דישדשו מאחורינו. התוצאה היא שב–2012 התחילו בחו"ל עליות שאנחנו לא היינו שותפים להן, וכל המנהלים העבירו כספים לשם. אחר כך המשבר הכלכלי באירופה התחיל להשפיע גם עלינו, ובמקביל התרחשה האטה במשק שלנו.

"לבעיה תרמה גם העלייה שיעור במס רווחי ההון על הבורסה, שהועלה לפני שנה ל–25%. אגף שוק ההון במשרד האוצר רצה לעודד את המוסדיים הישראליים לצאת להשקעות בחו"ל, והחליט שאם מוסדי ישראלי רוצה לקנות ולמכור ניירות ערך בישראל, הוא צריך לנהל את ההשקעות לבד ולא לגבות דמי ניהול נוספים, בעוד שאם הם שכרו מישהו שיסייע בניהול ההשקעות של הלקוחות בחו"ל, מותר להם לגלגל את העלות על העמיתים. התוצאה היא שמכל שקל שהמוסדיים הישראליים משקיעים במניות, 80 אגורות הולכות לחו"ל.

"בסופו של דבר, הסיבה העיקרית למצב היא הצטברות הרגולציה. הרגולטורים בשוק התחילו לעשות סדר בבית, ויצאו לפתור את הבעיות בבת אחת. צריך לעשות דברים במידה. תנו לשוק לנשום קצת. עכשיו מדברים בוועדת הריכוזיות על הגבלת מספר השכבות בפירמידה, מעבר למה שתוכנן בהתחלה, ולא מביאים בחשבון שכתוצאה מהרגולציה יימחקו חברות דואליות".

גם מחקר של בנק ישראל סימן את הרגולציה העודפת כאחת הבעיות המרכזיות, וקבע כי ישראל נמצאת כיום במקום השישי בעולם בהגנה על המשקיע. עם זאת, צריך להיזהר כשמבקשים הקלות בתקנות, שרובן מבקשות להגן על הציבור הרחב ולשמור על כספו. לא בטוח שהפתרון לצניחה בפעילות הוא ביטול התקנות שנועדו לחזק את כוחם של בעלי מניות מיעוט בחברות, להגדיל את פיזור ההשקעות של הציבור הישראלי גם לחו"ל ולמנוע עלויות שכר מופקעות למנהלים בכירים.

כך, דווקא תקנות ועדת חודק, שנועדו להגביל את הקלות שבה מנהלים מוסדיים מלווים כספי ציבור שהם מנהלים לאנשי העסקים הגדולים במשק, לא הגשימו את נבואות האימה שקשרו בהן. שוק האג"ח, ובתוכו שוק האג"ח הקונצרני, פורח - והוא המגזר המרכזי שלא נפגע מהמצב הנוכחי.

גם בכל מה שקשור לרגולציה עלינו ללמוד מהאמריקאים. "עודף רגולציה פוגע בשוק ההון, ולכן יש צורך באיזון עדין", אומר בכיר בשוק ההון, הפעיל בבורסות בארה"ב. "ראינו את זה בשוק האמריקאי: לאחר פרשת אנרון, שהביאה להחמרה בתקנות החשבונאיות, האמריקאים הגיעו לאובר־רגולציה, וזה פגע בשוק ההון האמריקאי ונתן דחיפה גדולה לבורסות אירופה. היתרון של האמריקאים הוא שהם תמיד עם אצבע על הדופק, והם הגיבו בשנים האחרונות בכל מיני דרכים".

כחלק מהחקיקה שיזם ממשל אובמה כדי להגדיל את שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, הוא עודד חברות קטנות לגייס הון בשוק הציבורי, והעניק לחברות בעלות מחזור מכירות נמוך ממיליארד דולר הקלות חשבונאיות לחמש השנים לאחר ההנפקה. אובמה יזם חקיקה נוספת, שנועדה להגדיר מחדש את המבנה הרגולטורי והפעילות של הגופים המפקחים על שוק ההון האמריקאי, לשפר את המסחר ולהגביר את הזרימה בו.

בישראל לא ראינו עד היום תגובה דומה. אף שרבים טוענים שהכתובת היתה על הקיר כבר ב–2010, לא נעשו צעדי חקיקה שנועדו לסייע לבורסה. הרגולציה המקומית עובדת בכיוון אחד בלבד - הגברת הפיקוח. המהלכים האלה חשובים, אבל הם אינם סותרים את העובדה שיש ליזום מהלכים שיצילו את הבורסה מגוויעה.

הפתרון עשוי להיות טמון ברגולציה שמטרתה עידוד המסחר - במקביל, ולא במקום זו שנועדה לפקח עליו. "אם ב–2012 היינו חלק ממגמה עולמית של ירידת מחזורים, ב–2013 אנחנו כבר רואים בעיה מקומית", אומר אלעד בנבג'י, יו"ר איגוד חברי הבורסה. "בנק ישראל טוען שזה נובע מהגברת הרגולציה בשווקים. קיימת רגולציה ביורוקרטית, שנוגעת לשקיפות ולבקרת סיכונים, והיא חשובה. אבל יש רגולציה אחרת - רגולציה תחרותית שנועדה ליצור תנאי שוק בריאים המאפשרים תחרות הוגנת. הפעם האחרונה שבה ערכו בישראל רגולציה תחרותית היתה בימי ועדת בכר".

בנבג'י מצביע על אחת המגמות של השנים האחרונות: התרכזות הברוקראז' בישראל בידיהם של הבנקים וצמצום במספר הברוקרים הפרטיים בישראל כאחד הגורמים לבעיה. "אנחנו רואים בשנים האחרונות הסטה משמעותית של מחזורי המסחר לבנקים. לחברי הבורסה האחרים קשה להתחרות בהם, בגלל פיזור הסניפים הגדול של המערכת הבנקאית ובגלל ניגוד העניינים המובנה, שנובע מכך שכל קרנות הנאמנות בישראל מופצות על ידי הבנקים וכל קופות הגמל מתופעלות בהם.

"ניגודי העניינים האלה גורמים לכך שהמוסדיים מקבלים מהבנקים הנחות, אלא שבמקביל, הם גובים מהלקוחות הפרטיים עמלות גבוהות מאוד, מה שמוריד בהגדרה את תיאבון המסחר של הלקוחות. במקביל, לברוקרים הזרים נוח יותר לעבוד מול בתי ההשקעות הפרטיים, והם סובלים מכך שהברוקראז'ים נסגרים זה אחר זה".

כדי להתגבר על יתרונם של הבנקים, הטמון במספר הסניפים שלהם, המפקח על הבנקים מנסה לקדם את הקמתו של בנק אינטרנטי. אלא שהרעיון הזה מסתובב בשוק ההון כבר עשור לפחות, ולא מגיע ליישום. "אנחנו מציעים שלקוח יוכל לפתוח חשבון בחברי הבורסה שאינם בנקים דרך האינטרנט", אומר בנבג'י.

בבורסה מדברים בימים אלה על השקת מדדים חדשים ויציאה עם מוצר חדש של אופציות שבועיות על מדד תל אביב 25. אתמול אף נודע כי שעת הסגירה של הבורסה תידחה בשעה. אבל בסופו של דבר, כפי שהגדיר זאת השבוע האוזר, שוק ההון הישראלי זקוק לרפורמה כוללת. במשך שנים ארוכות נהנתה הבורסה הישראלית מאטרקטיביות, כמעט ללא מאמץ. ייתכן שהשמרנות שמאפיינת אותה היא מה שהציל אותה בקריסה הגדולה של 2008, אבל מצב העולם השתנה, ואנחנו נותרנו מאחור. הפתרון לא יגיע דרך כנס אחד נוסף, או השקתו של מוצר פיננסי חדש. הפתרון טמון רק בתוכנית כוללת שתעיר את הבורסה מהנמנום שבו היא שרויה, ויהפוך אותה לראויה לשוק המפותח שישראל רוצה להיות.

עסקי המניות מתייבשים בכל העולם / דפנה מאור

מחזורי מסחר מתייבשים אינם ייחודיים לבורסת תל אביב. הבורסות הגדולות בעולם - נאסד"ק ו–NYSE - סבלו מירידה במחזורי המסחר מאז 2007, שהיתה השנה הראשונה בפועל למשבר הכלכלי הגדול. מספר המניות הנסחרות ב–NYSE ‏(בורסת ניו יורק, שבה נסחרות החברות הגדולות בארה"ב‏) צנח, נכון לפברואר השנה, ב–13.6% - שפל של עשור. נאסד"ק סובל מנסיגה קשה גם הוא במחזורי המסחר, שהלכו והתכווצו מאז 2007. גם בבורסות אירופה ובורסות גדולות, ותיקות ומבוססות אחרות בעולם, כמו הונג קונג, המגמה היא ירידה במחזורי המסחר.

 

בשנים מאז פרוץ המשבר הכלכלי הגדול נסוגו המשקיעים בארה"ב בהמוניהם משוקי המניות, הפנו גב לסיכונים, והסתערו על שוק האג"ח. זוהרו של שוק המניות, שהגיע לשיא בתחילת העשור הקודם, לפני פקיעתה של בועת הטכנולוגיה, ושוב ב–2006, הועם קשות לאחר נפילות של 50% במשבר. התנודתיות הרבה שמאפיינת את השווקים, כניסתן של מערכות מסחר אלקטרוניות ומערכות רובוטיות שמבצעות מסחר מהיר דוחקות מהשוק משקיעים מסורתיים רבים. "עסקי המניות אולי מחוסלים לנצח", אמר האנליסט כריס קוטובסקי מאופנהיימר ל–CNN בשנה שעברה. "אנשים לא יצליחו להרוויח ממסחר במניות כמו שהרוויחו בעבר".

אולם במקומות מסוימים בעולם העניין במסחר במניות דווקא גובר: בשנים האחרונות ניכרת עלייה מובהקת במחזורים בבורסות של שווקים מתעוררים כמו ברזיל וטורקיה. הפרדוקס הוא שדווקא בשווקים המפותחים, שבהם היו עליות יפות בשנים האחרונות, ותמריץ עז להשקיע במניות בגלל הריבית הנמוכה והדפסת הכסף שמקטינות את כדאיות ההשקעות הסולידיות, המשקיעים מתרחקים מהמניות כמו מאש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#