לפיד שודד פנסיונרים כדי לממן את המסודרים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפיד שודד פנסיונרים כדי לממן את המסודרים

הפנסיונרים חסרי הזכויות משלמים מכיסם כל מחדל תקציבי וכל גירעון

161תגובות

במשך יותר מעשור מנסה משרד האוצר, ללא הצלחה, לבטל את הטבות המס למי שחוסך בקרנות ההשתלמות. פעם אחר פעם נתקלים אנשי האוצר בהתנגדות העזה של ההסתדרות והיוזמה הזו נופלת, הגם שיש בה היגיון מסוים. מדוע יש בה היגיון? משום שקרנות ההשתלמות מזמן אינן ממלאות את ייעודן ואינן משמשות להשתלמות, אלא מהוות מכשיר חיסכון לטווח בינוני שמשמש בעיקר את העשירונים העליונים.

האוצר, בהובלתו של לפיד, החליט שלא להתעמת עם קבוצות הלחץ החזקות בהעברת התקציב הנוכחי. במקרה של עופר עיני, הוא פשוט החליט להפוך אותו לאח נוסף ולא לדרוש ממנו דבר. דחיית השלב השלישי בתוספת השכר במגזר הציבורי בשנה וחצי היא עניין פעוט. זו בסך הכל דחיית הוצאה של מיליארד וחצי שקל, ויש אומרים שלכל היותר מיליארד. באגף התקציבים הבינו שלא ניתן לעבור מבעד לקיר ההתנגדות למיסוי קרנות ההשתלמות, ולכן רקחו עבור לפיד תחליף בדמות ביטול הטבות מס לחוסכים בקרנות הפנסיה. במקום לבטל הטבות לחיסכון לטווח בינוני, בוטלו הטבות לחיסכון ארוך טווח בפנסיה. האוצר קיצץ את הטבות המס בחיסכון לפנסיה עבור שכירים המשתכרים יותר מ-22 אלף שקל, והשינוי הזה יכניס לקופת המדינה 1.2 מיליארד שקל.

לכתבות נוספות ב-TheMarker

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: הורדת מחירי הדיור ב-22% היא סכנה למשק

בטר פלייס עשויה לסיים את דרכה בקרוב; 500 עובדים בסכנה

לכאורה זו פגיעה ראויה בחזקים, אף שלא באמת מדובר בעשירים אלא במעמד בינוני־גבוה ‏(הפערים בתוך העשירון העליון גדולים יותר מאשר בכל עשירון אחר‏). הנימוקים של האוצר למהלך הוא ששווי הטבות המס לחוסכים לפנסיה הוא גבוה ומסתכם, ערב השינוי, ב-11.5 מיליארד שקל, ושמדובר בהטבות מס רגרסיביות שקרוב למחציתן מוקצה לעשירון העליון. לכאורה, אין מה להלין על השינוי: האוצר התלבש על שכירים מסודרים, ומוטב כך מאשר לפגוע עוד בחלשים. אבל האם האוצר באמת הלך על הראש של השכירים המסודרים? והשאלה החשובה יותר: האם בטווח הארוך נגלה שהשינוי הזה בסך הכל מגדיל את העיוות והאפליה בין המסודרים האמיתיים של המשק לבין עוברי אורח בעשירונים העליונים, שהסיכוי שנראה אותם מידרדרים במורד העשירונים גבוה למדי?

ראשית, כדאי לבחון לא רק במי פגעו, אלא במי לא פגעו. בישראל יש קבוצה מיוחסת ומסודרת שמבוטחת במסגרת מה שמכונה פנסיה תקציבית. מכירים? יש בישראל הרבה גופים פנסיוניים גדולים וחזקים, אבל קרן הפנסיה הגדולה בישראל היא מדינת ישראל בכבודה ובעצמה. המדינה מבטחת מאות אלפי עובדי מדינה ומגזר ציבורי ‏(לרבות אנשי צבא, חינוך ומשטרה‏) מתקציבה השוטף ומבלי שהעובדים יפרישו כסף לקרן הפנסיה. ההצטרפות לסידור הזה הופסקה ב-2001, אך הוא הפיק עד אז ומאז התחייבויות אדירות לתקציב המדינה.

אמיל סלמן

כיום מגיעה ההתחייבות הפנסיונית של המדינה למבוטחיה בפנסיה תקציבית לכ-676 מיליארד שקל, 74% יותר מתקציב המדינה ל-2013. המדינה תשלם השנה לגימלאיה כ-20 מיליארד שקל, כ-5% מתקציב המדינה. למעשה, יש למדינה עוד עלויות פנסיה שלא נכללות כאן. בכל פעם שהאוניברסיטאות או הרשויות המקומיות נקלעות לגירעונות - בין השאר משום שגם שם יש פנסיה תקציבית - קופת המדינה היא הכתובת למילוי הבור. גם בחברת החשמל המדינה נרתמת כדי לממן גירעונות באמצעות העלאת תעריף.

לפנסיה התקציבית יש יתרונות רבים עבור העובד: הוא לא מפריש בגינה דבר, הפנסיה נקבעת לפי שכרו האחרון ‏(במגזר הפרטי יש הסדרים שונים ופוגעניים יותר‏), לעתים קרובות עובדים מקבלים שדרוג בשכרם לקראת יציאתם לגימלאות כדי להגדיל להם את הקצבה החודשית, ולקבוצות שונות יש סידורים שמעניקים להן פנסיה של יותר מ-2% לכל שנת עבודה ‏(השיעור המקובל בדרך כלל‏).

ויש גם יתרון נוסף: הזכויות של המבוטחים בפנסיה תקציבית לעולם אינן נפגעות. להבדיל ממי שמבוטח בקרנות פנסיה רגילות המבוססות על איזון אקטוארי, בפנסיה התקציבית תמיד יש כסף בקופה. זו הרי קופת המדינה, והטיפול של המדינה בגירעונותיה פוסח על מבוטחי הפנסיה התקציבית. זה שונה מאוד ממה שקורה בקרנות הפנסיה: כשהקרנות ההסתדרותיות נקלעו לגירעונות אדירים לפני כעשור, המדינה פשוט חתכה לפנסיונרים את הפנסיה ואילצה אותם להסתפק במה שיש. מבוטחי הפנסיה התקציבית חסינים מפני גירעונות. אפילו עכשיו, כשהמדינה נמצאת בגירעון תקציבי אדיר, לאן הולכים? לפנסיונרים של המדינה? מה פתאום. הולכים על החוסכים מהמגזר הפרטי והשלישי שלא זכו לפנסיה תקציבית חסינת קיצוצים.

למעשה, מתקיימים כאן שני סוגי פנסיונרים: בעלי זכויות יתר שלעולם אינם נפגעים, ובעלי זכויות חסר שמשלמים מכיסם כל מחדל תקציבי וכל גירעון. ומדובר בהרבה מאוד כסף. קחו למשל אדם בן 40 שהצליח להגיע לשכר של 40 אלף שקל וחוסך בקרן פנסיה צוברת. מדובר בשכיר מסודר לכל הדעות, שקשה לרחם עליו. ביטול הטבת המס שממנה הוא נהנה עד כה יעלה לו כ-150 אלף שקל ‏(בערכים נוכחיים‏) עד יציאתו לפנסיה בגיל 67.

המקבילים של אותו עובד מסודר שנמצאים בשירות המדינה בפנסיה תקציבית הם אנשי צבא וכוחות הביטחון בכירים. אלה מקבלים ממילא פנסיה מוקדמת בהיקף של פי שלושה עד שישה מזו שמקבלים במגזר הפרטי, וניתן היה לצפות שהם גם ישאו בנטל. אבל מורשת השוויון בנטל מבית לפיד פסחה עליהם. הוא מעדיף שלא להתעמת עם מוקדי אי השוויון הגדולים ביותר בשוק העבודה והפנסיה הישראלי, ולהציג מפגן חיבוקים עם עופר עיני.

לפיד יכול להתפתל ולהתפייט ולמכור את חבילת הגזירות שלו שוב ושוב, אבל בדבר אחד הוא לא יצליח לשכנע: האיש לא עושה את מה שצריך, אלא את מה שאפשר. הוא לא נוגע בבורות השומן של הפנסיה התקציבית ומעדיף ללכת על הכיס הרגיל וחסר ההתנגדות של שכירים שרובם אינם מוגנים, לא בפנסיה תקציבית ולא בהסדר קביעות.

המשמעות של צעדיו בתחום הפנסיה היא אחת: הוא ממשיך את הקו של האוצר לגלגל על מי שחוסך בפנסיה רגילה את הגירעונות של המדינה, שחלקם נובעים מפנסיה תקציבית נדיבה שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך לשלם, בטח לא לאנשי קבע שמתחילים לקבל פנסיה באמצע שנות ה-40 לחייהם. הוא אמנם מרבה לנפנף בסיסמאות השוויון בנטל, אבל במקרה של שוק הפנסיה הוא רק מגדיל את אי השוויון בנטל. הוא שודד את הפנסיה של האנשים הרגילים כדי לממן את הפנסיה של המסודרים שדמם סמוק יותר, כי הוא פשוט פוחד להתעמת עם מוקדי הכוח האמיתיים.

נ.ב

ישראל עשתה כברת דרך ארוכה בשני העשורים האחרונים בטיפול שלה בשוק הפנסיה. המדינה שינתה במהלך השנים האלה שוב ושוב את הסדרי הפנסיה כדי להתאימם לשינויים בשווקים, לרפורמות מבניות ‏(יציאה משוק ההון‏) וכדי להתמודד עם גירעונות אקטואריים. הקו המנחה בכל השינויים הללו היה מצד אחד לעודד חיסכון פנסיוני באמצעות הטבת מס כדי שאנשים יחסכו ולא יהיו לנטל על המשק, ומצד שני להתמודד עם גירעונות אקטואריים ולא לבעוט אותם על העתיד.

השינוי הנוכחי בהטבות המס מהווה תפנית חדה במסר של המדינה. כאשר היא מגבילה את ההטבות לחיסכון בפנסיה עד לסכום של 22 אלף שקל, היא למעשה מעודדת את השכירים ששכרם גבוה יותר שלא לחסוך לפנסיה סכום שיאפשר להם לשמור על רמת חיים דומה לזו שבה הורגלו.

זה ניסוי מעט מסוכן, שעלול להקטין את החיסכון הפנסיוני ולגרום לשכירים רבים לפגוש ביציאתם לפנסיה קצבה נמוכה. לפיד בעצם אומר להם: ממילא אין לכם פנסיה תקציבית, אז יאללה, תסתדרו לבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#