אתם האנשים שלהם חיכיתם - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אתם האנשים שלהם חיכיתם

חיבור של המחאה לשמאל או לימין ולהגדלת גירעונות מחזיר את המוחים לנקודת ההתחלה

191תגובות

1. יאיר לפיד

"אם קבוצות כוח קטנות שולטות בנמלים שלנו, בשירותים הציבוריים שלנו, במחירי המוצרים שלנו, אז בשמו של האדם העובד מכרנו את האינטרסים של האדם העובד, וצריך לשנות את זה... שלטון שיכול להוריד מחירים ואינו עושה את זה, מוכר את האינטרסים של האדם העובד.

"כולכם יודעים שעל חלק מהדברים שציינתי כאן - אולי אפילו על כולם - תהיה מלחמה. ועל זה אני אומר - שתהיה מלחמה... כי הגיע הזמן לנהל את המלחמה הזו. אני אדם סבלני, אבל אני יודע גם שמה שאתה לא מתניע במאה הימים הראשונים שלך, אולי כבר לא יקרה ‏(מתוך נאום שר האוצר בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי, 23.4.2013‏).

אמיל סלמן

התגובות הצוננות שקיבל השבוע התקציב שהציג שר האוצר יאיר לפיד משקפות בעיקר את הציפיות המוזרות שהיו לחלק גדול מהציבור בכלל ולמצביעי יש עתיד בפרט.

התקציב שהגיש לפיד דומה להפליא לתקציב שהיה מגיש יובל שטייניץ אם היה ממשיך לקדנציה נוספת כשר אוצר: הוא משקף את אותו מרחב תמרון צר שמותירות קבוצות הלחץ החזקות במשק מחד גיסא והתפישות והאמונות של הציבור מאידך גיסא. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה מסוגל להעביר את התקציב הזה בשנה שעברה, הלך לבחירות, ועתה הוא מעביר את אותו תקציב, בניכוי הפעולות הממוקדות בנושא החרדים.

הבעיה עם החרדים היא שההוצאה התקציבית העודפת עליהם נמוכה ביחס לסך התקציב, והגדלת הוצאות הממשלה בחמש השנים האחרונות יצרה בור עמוק כל כך, שגם אם יחוסלו וייסגרו כל הישיבות - לא נודע כי בא אל קרבו.

לפיד היה פוליטיקאי חדש, שידע להשיג בוחרים במסרים עמומים ומושכים. כאשר הפלטפורמה שלך ריקה, כל אחד יכול להעמיס עליה את תפישותיו וחלומותיו. חלק ממצביעיו של לפיד טעו לחשוב שהוא יוכל לחולל מהפכות מבניות ולחלק מחדש את מבנה המשק רק משום שהוא חדש במערכת. אבל קבוצות הכוח, התפישות והאמונות של הציבור המחזקות את הסטטוס קוו ואת הקיים, חזקות הרבה יותר. האינרציה היא כוח אדיר, וכדי לייצר שינויים צריך מנהיגות יוצאת דופן, שספק אם אפשר לבנות בעידן הפוליטי הנוכחי, או מהפכה בתפישות הציבוריות, שהיא תהליך אטי שאנחנו נמצאים רק בתחילתו.

בנאום שנשא לפני שלושה שבועות, שציטוט ממנו מובא בתחילת הטור, טען לפיד של–100 הימים הראשונים יש משקל חשוב. יש לקוות שהוא טועה, משום שהתקציב שלו שולח מסר ברור של אדם שלא רוצה להיכנס לעימותים עם קבוצות הכוח, ומעדיף למצוא חן בעיני כמה שיותר ישראלים - תכונה שאיפיינה אותו בפרק הקודם בקריירה שלו.

2. עופר עיני

לפיד מרבה לדבר על האדם העובד בישראל, אבל כאשר הגיע רגע האמת, מיד לאחר שהגיש תקציב של גזירות, הוא בחר לקיים מסיבת עיתונאים עם האיש שמייצג את הפוליטיקה הישנה וחלק קטן מהעובדים במשק.

מוטי מילרוד

עיני מאבד בהדרגה את הלגיטימיות שלו, משום שהציבור למד להבחין בין הגנה על עובדים להגנה על מקומות עבודה. הציבור למד להבין שחלק מהארגונים שנהנים מהגנתו של עיני מקריבים את השירות הציבורי, את היעילות ואת היושרה למען האינטרסים שלהם. הציבור למד להבין שיש קשר הדוק בין החממה שבה נמצאים כמה מאות אלפי עובדים לבין הקשיים של מיליוני עובדים שנותרו מחוץ לה ונאלצים להזדקק לשירותיהם של הראשונים.

"אני מתקומם על הביטוי 'מחוברים'", אמר עיני במסיבת העיתונאים החפוזה שקיים עם לפיד, ולא הבין שבכל יום גדל מספר העובדים שמתקוממים גם הם - על כך שהמשק נבנה לאורך שנים לשרת קבוצות כוח מחוברות. לא מדובר רק בוועדי המונופולים הגדולים, אלא במונופולים פרטיים, בבנקים ובחלקים גדולים מהמשק, שהשכילו לארגן את כללי המשחק לטובתם. אך סמלי הוא שבני משפחתו הקרובים של עיני הועסקו בשנים האחרונות בפירמידת המונופולים הקורסת של הטייקון מספר אחת - אי.די.בי. זה היה הדיל ששרר לא מזמן במשק בין עיני לטייקונים: אנחנו נחלוב את משלמי המסים, אתם תחלבו את הצרכנים והמשקיעים - ונגן אלה על אלה בממשלה ובעיתונות. את הדיל הזה אנחנו מפוררים בשנים האחרונות באמצעות מהפכה תודעתית: הציבור מתחיל להבין שהדיל הזה מיטיב עם חצי מיליון אנשים ודופק את השאר, ובעיקר את הדור הבא.

3. בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו ברח לסין בשבוע הצגת התקציב. זהו ראש הממשלה שבמשך שנים מיצב את עצמו כרפורמטור כלכלי וכשר על לענייני כלכלה. האכזבה מנתניהו גדולה: הרכב הממשלה הנוכחי ושורה ארוכה של ח"כים חדשים שלא מחוברים עדיין למוקדי הכוח הוותיקים במשק הם הזדמנות להתחיל בגל רפורמות ושינויים תקציביים, שיעבירו את המיקוד הממשלתי מהמחוברים לבלתי מחוברים - ממשק שמאורגן לטובת קבוצות לחץ למשק שמאורגן לטובת צמיחה, חדשנות, תחרות ובעיקר יושרה והוגנות. לנתניהו יש כיום פרטנרים טובים מאי פעם לשינויים כאלה, אבל הוא לא מנצל את המומנטום אלא נהנה לראות אותם מתבשלים ומיטגנים. נתניהו לא מתעלה מעל השיקולים הפוליטיים הקטנים, ומקריב את ההזדמנות.

אמיל סלמן

4. מנואל טרכטנברג

התקציב שהגיש השבוע לפיד הוא גם קבורת החמור של חלק גדול מהצעדים שעליה החליטה ועדת טרכטנברג בשיאה של המחאה החברתית. אבל זה לא מפתיע: כאשר הוגש דו"ח טרכטנברג הסברנו כאן שוב ושוב שחשיבותו היחידה היא בקביעה שהשיטה הכלכלית בישראל דפוקה ובהמלצות לשינויים מבניים במגזר הציבורי, ברגולציה ובשוק העסקי. היה זה צפוי שכל המלצות הוועדה הקשורות להגדלת הוצאה ממשלתית יישטפו וייעלמו בגל ההאטה המחזורי הבא.

5. המחאה החברתית

פעילים חברתיים ינסו לחדש בסוף השבוע את המחאה החברתית. טוב הם עושים: רק מחאה חברתית מתמשכת יכולה להביא שינויים אמיתיים בתפישות הציבור ובהתנהגות מקבלי ההחלטות. רק מחאה חברתית יכולה לתת כוח למיליוני אנשים שלא מחוברים לעמדות הכוח במגזר הפרטי והציבורי.

אבל אנשי המחאה חייבים ללמוד מלקחי הכישלון של המחאה הקודמת: כל חיבור של המחאה לשמאל או לימין, כל חיבור של המחאה להגדלת גירעונות תקציביים, מחזיר את המוחים לנקודת ההתחלה. כל מחאה שמתחברת לקבוצות הכוח הנוכחיות במשק ובפוליטיקה היא מיותרת, וסופה רק להגדיל את התסכול והייאוש של מיליוני ישראלים שממילא עייפים מדי מכדי להתעמק, ללמוד, להבין ולצאת לרחובות.

מגל המחאה הבא צריכות לקום קבוצות ותנועות חדשות, לא פוליטיות, שידחפו לשינויים במבנה המשק, הפוליטיקה והקהילה, ובעיקר לחידוש ההון החברתי בישראל: תרבות, ערכים ואמון שבלעדיהם אי אפשר לכונן כאן שינויים עמוקים במבנה המערכת הכלכלית והפוליטית. אלה תנועות שיהיו מבוססות יותר על ידע ואופטימיות ופחות על כעס, ייאוש והתלהמות; שיסבירו מה אפשר לעשות ולא רק מה לא לעשות; שלא יחפשו ג׳ובים ופרסום, אלא מדינה טובה יותר לילדיהם.

הציבור ילמד בהדרגה שהפוליטיקאים חלשים ומובלים, ורק לחץ מחוץ למערכת הפוליטית, רק שינוי בהלכי הרוח ברחוב, בשיח ובאמונות יאפשר להם לפעול. הציבור ילמד שהוא עצמו האנשים שהוא חיכה להם ולא לפיד, בנט, יחימוביץ' או נתניהו, שנעים כולם באותו תוואי צר בין קבוצות לחץ ותפישות ציבוריות.

6. ריכוזיות

"חוק הריכוזיות שנעביר ימנע מהטייקונים לשלוט במשק", אמר השבוע לפיד במסיבת העיתונאים עם עיני, ובכך הוכיח שיש מקום לאופטימיות. רק לפני שנתיים־שלוש התעלמו או הכחישו רוב קבוצות הכוח במשק - במגזר הציבורי והפרטי - את קיומה של הריכוזיות במגזר העסקי ובשוק ההון. שר האוצר עצמו הגיע לפוליטיקה מתוך הקבוצה הגדולה בשוק התקשורת שהכחישה את קיומה של התופעה או את חשיבותה. ללפיד, כמו לרוב הפוליטיקאים ולרבים ממקבלי ההחלטות, אין כעת ברירה אלא להודות בקיומה של הריכוזיות ולהתמודד אתה - כי הציבור עבר מהפך תודעתי והוא רוצה לראות מבנה משק אחר. השינויים התודעתיים נמשכים זמן רב, אבל הם אפשריים: את מה שהושג בתחום הריכוזיות אפשר להשיג בתחומים רבים, גם אם זה ייקח שנים ארוכות. שווה להילחם על זה, שווה לבלוע את המתקפות, ההשמצות והמכשולים והנסיגות - כי זה אפשרי וכי אין לנו ארץ אחרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#