מקצרת תהליכים |

בינת שוורץ רוצה לטפל בבעיית הדיור - בדרך היא עשויה להיטיב עם עסקיו של בן זוגה

ראש מינהל התכנון במשרד הפנים מאמינה שמצוקת הדיור בישראל קשורה בהליכי התכנון המסורבלים שקיימים פה ■ לכן היא ניסחה נהלים חדשים שנועדו להפוך את התהליך ליעיל הרבה יותר ■ אז למה לא כולם מרוצים?

שוקי שדה
שוקי שדה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שוקי שדה
שוקי שדה

בתוך המהומה הגדולה שהתחוללה השבוע סביב אישור הסכם השמים הפתוחים, עברה כמעט ללא התייחסות אמירה שזרק שר הפנים החדש, גדעון סער, בדיון שנערך בוועדת הפנים ברפורמה החדשה בתחום התכנון והבנייה - ואשר יכולות להיות לה השלכות דרמטיות על שוק הנדל"ן בישראל. "לא כל דבר מצריך היתר", הוא אמר סער, ורמז אולי על הכיוון שאליו הוא פונה.

מאחורי המשפט הזה עומדת אשה אחת עם אג'נדה ברורה וכוח לשנות. זוהי בינת שוורץ, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים בשנה וחצי האחרונות. שוורץ, דמות מוערכת ושנויה במחלוקת, יוצאת בלהט נגד הליכי התכנון הארוכים והמסורבלים בישראל ופועלת לקצר אותם. בשנה האחרונה היא ניסחה עם מומחי תכנון נוספים שורה של דרכים לייעול התכנון בישראל ולהקלה על הבנייה.

בינת לא פועלת בוואקום: הליכי התכנון בישראל מסובכים מאוד וכוללים שורה ארוכה של חוקים ותקנות מיושנים ולא מובנים, שמעכבים משמעותית את תהליכי הבנייה. לצורך הקמתו של מבנה נדרשים אינספור אישורים, ותכנון של שכונה חדשה נמשך שנים רבות. במשך השנים נעשו ניסיונות רבים לקצר ולייעל את הליכי התכנון, אך ללא הועיל. הסוגיה מקבלת משנה תוקף בשנים האחרונות על רקע מצוקת הדיור בישראל, המחסור בקרקעות פנויות באזורי ביקוש ועליות המחירים המשמעותיות.

במארס 2012 התרחש המהלך המשמעותי ביותר מאז כניסתה של שוורץ לתפקידה: נגנזה "רפורמת המרפסות", שהיתה אמורה לחולל מהפכה יסודית בתחום התכנון והבנייה, ועליה היתה אמונה עו"ד שרית דנה, עד לפני כמה שבועות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

רפורמת המרפסות היא הכינוי למהלך שהחל בחודשיה הראשונים של הממשלה הקודמת בראשות בנימין נתניהו, שביקש להעמיד את היוזמה בראש סדר היום הציבורי. מטרת הרפורמה היא לקצר את ההליכים במוסדות התכנון כדי להקל את תהליכי הרישוי בהיתרי בנייה, ובכך להביא להאצת קצב בניית הדירות - מה שעתיד לגרום לירידת מחירים.

בקדנציה הקודמת של ממשלת נתניהו היתה רפורמה זו המהלך בה"א הידיעה שבו תלה נתניהו תקוות רבות, וראה בה את "הסופר־טנקר" של ענף הדיור. מנגד, היא זכתה לביקורת מקיר לקיר: נטען שהיא עלולה להחדיר שחיתות למערכת, שהיא מסורבלת מדי ומכניסה מאות חוקים ונהלים חדשים, חלקם מיותרים. הרפורמה בוטלה לאחר שמפלגת ישראל ביתנו הכשילה אותה בשל התנגדותה לקריטריונים של דיור בר־השגה, שהיו לטובת החרדים.

בינת שוורץצילום: אמיל סלמן

הטיפול ברפורמה החדשה עבר לידיה של שוורץ: התוכנית נהפכה לגרדניוזית פחות, אבל יש בה מהלכים נקודתיים ומשמעותיים. ביולי 2012 העבירה שוורץ גרסה ראשונה לשינוי התכנון בישראל, שנתקלה בהתנגדויות רבות במסדרונות הממשלה ומחוץ לה. בין היתר ביקשה בינת להעביר סמכויות נרחבות לוועדות מקומיות ברחבי הארץ. מטרת המהלך היתה להקל בעיקר על התפתחותן של ערים, אך הוא העניק גם הקלות במגזר הכפרי, דבר שעורר ביקורת. בין היתר, מההצעה של שוורץ השתמע שאפשר להוסיף שימוש מלונאי ושימוש לתעסוקה בקרקעות בתחומי מועצות אזוריות, ולא רק בכאלה שיועדו מראש לתעסוקה או למגורים. שינוי כזה היה פוגע בהכנסה של רשויות עירוניות סמוכות מארנונה. הצעה זו זכתה לביקורת חריפה מכל עבר, למשל מצדה של ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, הפועלת במשך שנים למען חיזוק כלכלת העיר נוכח אזורי המסחר והתעסוקה שקמו במועצות האזוריות הסמוכות, על שטחים שהיו בעבר חקלאיים. מקורביה של שוורץ מדגישים כי מעולם לא התכוונה לאשר בנייה על קרקע שייעודה חקלאי.

בפברואר 2013 העבירה שוורץ גרסה מתוקנת, שבה התייחסה לסעיפים הבעייתיים בהצעה הראשונה. בעקבות הלחץ של פיירברג ואחרים, חזר החוק לנוסח המאפשר את תוספת השימושים למלונאות רק על קרקע שכבר יועדה לכך או לתעסוקה על ידי ועדה מחוזית.

בהצעה החדשה של שוורץ מופיעים עוד כמה סעיפים מעניינים שנועדו להקל על הבנייה בישראל, חלקם כוללים תיקון משמעותי של ההצעה שהעבירה ביולי. כך, למשל, כולל הנוסח החדש התייחסות לסוגיה של משרדים ומסחר, ולפיה אפשר יהיה להוסיף מסחר כ"שימוש נלווה" לשטחים שהוועדה המחוזית ייעדה מראש לתעסוקה בלבד ‏(כגון תעשייה‏). בשל עמימות המונח "השימוש הנלווה", צפויים לעבור שטחי מסחר רבים למגזר הכפרי, בסמוך לאזורי התעסוקה הקיימים או לאלה שיוקמו בעתיד. מבחינת שוורץ, הוספת אזורי המסחר אמורה לסייע לעובדים בתוך פארקי התעסוקה השונים, שם יקומו חנויות נוחות לטובתם.

אבל הדבר עלול גם לפגוע בערים הסמוכות, שכבר נפגעו מהקמת אזורי מסחר במקומות כגון שפיים, געש, כפר נטר, או פארק התעסוקה ביקום, וכמובן ייטיב עם הישובים הכפריים שיוכלו לנצל את הקרקעות שלהם לשימושים בעלי ערך כלכלי גבוה. "מה שמוגדר על הנייר כחנות נוחות עלול להתגלות בשטח כחנויות רחבות היקף, וזה יבוא על חשבון הערים והמועצות המקומיות ויעשיר את המגזר הכפרי", אומר בכיר באחד ממשרדי הממשלה.

היבט אחר של שינויים שמובילה שוורץ, וטומן בחובו השפעה כלכלית משמעותית על המגזר הכפרי, היה בהצעה לתיקון לתמ"א 35 ‏(תוכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה ותכנון‏): לפי תיקון ששוורץ מובילה, בנחלה חקלאית במושבים אפשר יהיה להוסיף יחידת דיור מעבר למה שמוגדר בתוכניות הקיימות כיום. ההצעה המקורית של שוורץ לתיקונים בחוק התכנון והבנייה כללה מתן סמכות לוועדה מקומית במועצה אזורית להוסיף שטח לבנייה בהיקף של 7% משטח המגרש בחלקות המגורים ששטחן עד 2.5 דונמים ‏(רוב החלקות הן כאלה‏). על פי ההצעה, הדבר יותר באישור של ועדה מקומית בלבד, בניגוד למצב הקיים כיום, שבו אישור כזה ניתן בוועדה מחוזית. המשמעות היא שכל בעל נחלה במושב יוכל להוסיף לשטח המגורים שלו יחידת דיור בשטח של 180 מ"ר, גודלה של דירת מרווחת בעיר, בהליך פשוט יחסית ובאישור של המועצה האזורית, מבלי שהערים הסמוכות, המיוצגות בוועדה המחוזית, יוכלו להשפיע על כך.

לטענת מקורביה של שוורץ, זהו עוד מהלך לצמצום הביורוקרטיה, והוא צפוי להיכנס לתוקף באופן הדרגתי. לטענתם, התיקון תואם את פסיקת בית המשפט העליון בעניין החלטה 979 של רשות מקרקעי ישראל, הקובעת הוראות לעניין שיוך המגרשים בקיבוצים ובמושבים לחברים. החלטה זו התקבלה לאחר שנים של דיונים בעקבות בג"ץ הקרקעות מ–2002, שהקפיא שורה של החלטות מינהל מקרקעי ישראל שגרמו להפשרת קרקעות מואצת במגזר החקלאי, במיוחד באזור המרכז.

ואולם גורמים במשרדי הממשלה טוענים שאם הצעה זו תתקבל, המשמעות היא הענקת טובת הנאה כלכלית ניכרת לבעל הנחלה והגדלה משמעותית של הבנייה צמודת הקרקע במגזר הכפרי, על חשבון הערים שלא יכולות לספק פתרונות דיור אטרקטיביים לאוכלוסיה חזקה. זאת מבלי שהרשויות העירוניות מסביב יהיו מעורבות בהליך באמצעות הוועדות המחוזיות.

גורמים בענף התכנון טוענים שבהצעותיה השונות של שוורץ יש כדי להיטיב עם המגזר החקלאי, ומצביעים על הקשר הכלכלי הישיר של בן זוגה של שוורץ, דודי רוסו, למגזר זה. רוסו, לשעבר עובד במינהל מקרקעי ישראל ‏(אחיו אייל עובד גם הוא במינהל מקרקעי ישראל, בתחום התכנון‏), הוא דמות מוכרת במושבים ובקיבוצים רבים בישראל, והם שוכרים אותו כפרויקטור כדי לטפל בעניינים שונים הקשורים לתכנון ובנייה ולעבודה עם מינהל מקרקעי ישראל.

המרכז המסחרי בשפייםצילום: עופר וקנין

שוורץ ורוסו נמנעים מלהיתקל זה בזה במהלך עבודתם השוטפת, אך לעתים יש נקודות חיכוך גם אם הדבר לא נוגד את הסדר ניגוד העניינים שלהם. כך לדוגמה, רוסו מייצג קיבוצים ביחס ליישום החלטה 979. שוורץ ובן זוגה היו יכולים להחליף חוויות בנוגע לפגישות נפרדות שקיימו עם שולה בן צבי, מנהלת האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל. רוסו ונציגים נוספים של הקיבוצים נפגשו עם בן צבי בנוגע לסוגיית שיוך הדירות בקיבוצים וכדי להתניע פיילוט ליישומה של החלטה 979, שמתעכב זמן רב. כמה שבועות לאחר מכן השתתפה שוורץ בפגישה במינהל מקרקעי ישראל, שבה השתתפה גם בן צבי, יחד עם בכירים אחרים ברשות מקרקעי ישראל. לפי טיוטת סיכום הדיון, נושא הפגישה היה "הפעלת 979 בנושאי תכנון", ובין השאר דנו בה בהבטים שונים של החלטה 979 בקיבוצים.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "מסיכום הפגישה עולה כי שוורץ לא נתנה כל הקלה מיוחדת למגזר הכפרי או לקיבוצים, ולא נדון בה נושא שיש בו חשש לניגוד עניינים או שסותר את הסכם ניגוד העניינים שעליו חתומה שוורץ. לבן זוגה של שוורץ אין מניעה לעסוק בייצוג קיבוצים ומושבים בעניין החלטה 979, שכן מדובר בהחלטה שעוסקת בשיוך זכויות ולא בתכנון".

רוסו הסתפק בתגובה זו.

לוחמת בביורוקרטיה

שוורץ מושכת הרבה אש בברנז'ה הסגורה והצפופה של עולם התכנון. היא אשה חדת מחשבה, מלאת קסם אישי, אשת מקצוע מוערכת, אך בה בעת שנויה במחלוקת. בקילומרטאז' הלא מועט שצברה עד כה - בין היתר היא היתה מתכננת מחוז ירושלים, מתכננת הוועדה לתשתיות לאומיות וסמנכ"לית תכנון וביצוע במעצ - היא הספיקה לחולל לא מעט מהומות.

מנגד, שוורץ היא אישיות מוערכת בקרב אנשי מקצוע רבים. לוועדת האיתור שבחרה בה לתפקידים נשלחו לא מעט מכתבים של אנשי מקצוע המהללים את החשיבה האסטרטגית שלה, היצירתיות, ההגינות והחשיבה מחוץ לקופסה. "היא האדם הנכון במקום הנכון", אומרת האדריכלית רננה ירדני, לשעבר מתכננת מחוז תל אביב שעובדת כיום בשוק הפרטי. "עד עכשיו היא בהחלט מראה מנהיגות ואומץ לב מקצועי".

יותר מכל יצא לשוורץ שם של לוחמת גדולה בביורוקרטיה, אשה שיודעת להזיז דברים, גם אם צריך פה ושם לעשות קיצורי דרך. גישה זו לא נעלמה מעיניהם של שומרי הסף בשירות הציבורי, המשפטנים, שיודעים עד כמה תחום התכנון והבנייה פרוץ לשחיתויות. מבקריה טוענים שהפרגמטיות המפורסמת והביצועיזם שלה באים פעמים רבות על חשבון עקרונות אחרים, כמו שמירה על הסביבה או הקפדה על נהלים.

שוורץ מודעת לביקורת, אבל נראה כי היא סבורה שמקורה במקומות קטנוניים ולעתים גם לא עניינים. הירוקים והמשפטנים הם מבחינתה אנשי "האנטי", שניים מהגורמים העיקריים לכך שמערכת התכנון לא מוציאה לשוק היצע מספק של דירות.

פרויקט הולילנדצילום: אייל טואג

שוורץ, 50, גדלה בבית דתי בראשון לציון ובנעוריה היתה פעילה בתנועת בני עקיבא. בצבא שירתה כפקידה פלוגתית בצנחנים, ואחרי השחרור למדה גיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. את התפקיד המשמעותי הראשון שלה במערכת התכנון קיבלה ב-1995, כשמונתה למתכננת הראשית של החברה להגנת הטבע. כעבור שנתיים נכנסה למערכת הציבורית כאשר מונתה להיות מנהלת תחום תכנון ארוך טווח במשרד הפנים. כשמונתה ב-2001 למתכננת מחוז ירושלים, הורמו לא מעט גבות מצד אנשים שתמהו כיצד מתמנה לתפקיד כזה גיאוגרפית ולא אדריכלית.

במקביל כיהנה שוורץ כמתכננת הוועדה לתשתיות לאומיות ‏(הות"ל‏). ב-2006 מונתה לסמנכ"לית במעצ, וכעבור שנתיים עברה למגזר הפרטי, כסמנכ"לית בחברת אביב הנדסה. בקיץ 2011, לפני שמונתה לתפקידה הנוכחי, שלחו עמותות אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון פנייה למבקר המדינה, שבה הצביעו על שורה של מקרים בעייתים מעברה של שוורץ בות"ל ובמחוז ירושלים, שבגינם היא אינה ראויה לתפקיד, בעיקר משום שלטענתן היא זילזלה בנהלים.

לדוגמה, נטען ששורץ נתנה היתר להקים שני מבנים מסחריים גדולים ליד מושב אשתאול בהרי יהודה - מסעדה וחנות תבלינים, מבנים שנהרסו לאחר שבג"ץ קבע שהם נבנו באופן לא חוקי. במכתב נטען שעברה של שוורץ במערכת התכנון מעיד על "התנהלות שלטונית בלתי תקינה... אין מדובר בעניין מקרי, אלא בתוצאה בלתי נמנעת הנובעת, ככל הנראה, מהשקפת עולמה של גברת שוורץ". היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין דחה את הטענות במכתב ששלח לשר הפנים דאז אלי ישי: "אין בטענות המועלות במכתב כדי להטיל דופי בשוורץ, בהיבטי טוהר מידות או מינהל תקין", כתב וינשטיין.

כלפי חוץ, וכפי שגם טוענים לא מעט אנשים במערכת התכנון, לא נרשמה ירידה משמעותית בהיקף הביורוקרטיה בוועדות התכנון או זינוק מטאורי ביעילות. אין ספק ששוורץ משתדלת: היא יזמה מהלך שלפיו עובדי מינהל התכנון יקבלו תוספת לשכר אם יגדל היצע התוכניות המאושרות לדיור. ב-2012 אושרו למתן תוקף תוכניות המאפשרות בנייתן של 75 אלף יחידות דיור לעומת 30 אלף בשנה שלפני כן, והעובדים אכן קיבלו את התוספת. "כיום יש בעבודת התכנון הרבה פעולות סרק", מסכמת שוורץ את ה"אני מאמין" שלה, "המדיניות שאני מתווה היא מינימום ביורוקרטיה ומינימום פרוצדורות. המערכת של היום היא בלתי אפשרית לאזרח, שלא לדבר על המדינה. תפקידי הוא להחזיר את המערכת לשפיות, תוך שמירה על עקרונות התכנון החשובים".

מה קורה בהולילנד?

במהלך כהונתה של שוורץ כמתכננת מחוז ירושלים, אירעו חלק מההתרחשויות שכונו בהמשך "פרשת הולילנד", שהסעירה את המדינה כמה שנים לאחר מכן. שוורץ מעולם לא היתה חשודה במעורבות בפרשה, והיא אף כלולה ברשימת העדים מטעם התביעה.

בעקבות קביעה של היועץ המשפטי לממשלה שיש לבחון מחדש את התוכניות שאושרו בהולילנד, הקפיאה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים את החלק של הפרויקט שעדיין לא הוקם. לפני כשנה, כפי שנחשף כאן לראשונה, תהתה שוורץ במהלך ישיבה פנימית במשרד הפנים מדוע יש בכלל צורך לתכנן מחדש את המתחם. אם בכל זאת צריך לתכנן מחדש, אמרה שוורץ בישיבה, אפשר להטיל את משימת התכנון על היזמים עצמם, או על הוועדה המקומית. לאחר דיון סוער, שבו התברר שהתכנון מחדש הוא הוראה מפורשת של משרד המשפטים, הוחלט שלא להטיל את התכנון על היזמים אלא להמשיך ולקדם אותו באמצעות הוועדה המחוזית, כפי שהוחלט בעבר. ומי היזם שאליו ביקשה שוורץ לפנות כדי שיתכנן מחדש בהולילנד? הולילנד פארק, אותה חברה המואשמת כיום במתן שוחד לפקידי ציבור. הבעלים של החברה, הלל צ'רני, מואשם אף הוא. במשפט הכחישו הולילנד פארק וצ'רני את ההאשמות נגדם.

עורך דינה של הולילנד פארק הוא אבי פורטן, שערעור שלו על עצם התכנון מחדש של הפרויקט תלוי ועומד במועצה הארצית לתכנון ובנייה. פורטן ושוורץ נחשבים למקורבים על רקע מקצועי: שוורץ הכירה את פורטן לאחר שמונתה לתפקיד מתכננת הוועדה לתשתיות לאומיות ‏(ות"ל‏), כאשר הוא שימש כיועץ המשפטי של הוועדה. לאחר מכן פרש פורטן למגזר הפרטי, וכיום הוא עומד בראש מחלקת הנדל"ן במשרד צבי אגמון ושות'. השניים המשיכו לשתף פעולה גם בהמשך: כך לדוגמה, כאשר שוורץ עבדה בחברה הפרטית אביב הנדסה, היא ייעצה ב-2008-2010 לחברת רכבת ישראל בפרויקט חשמול הרכבת, ופורטן היה היועץ המשפטי של הפרויקט. פורטן מכיר גם את בן זוגה של שוורץ, רוסו: השניים שיתפו פעולה בפרויקט הכוכבים במרום נתן, ליד כוכב יאיר.

התנהלות לא ברורה של שוורץ מתגלה גם בדיונים שהתקיימו בנוגע למכרז לתכנון החלק הלא בנוי של הולילנד. לצורך הליך המכרז, פנתה הוועדה המחוזית לשבעה משרדי אדריכלים מתוך מאגר המתכננים של משרד הפנים. לבסוף נבחר משרד האדריכלים מנספלד־קהת. באחד הדיונים הביעה שוורץ, יו"ר ועדת המכרזים האמורה לאשר את ההתקשרות, תרעומת בפני חברי הוועדה על הציון הנמוך שניתן לאדריכל דני קייזר, לשעבר מהנדס עיריית תל אביב, שהגיש אף הוא מועמדות למכרז. שוורץ לא הבינה מדוע קייזר לא נבחר וביקשה נימוקים בנוגע לציון הנמוך שניתן לו, 68 ‏(הזוכה, מנספלד־קהת, קיבל ציון 95‏). קייזר לא היה היחיד שקיבל ציון נמוך: משרד נוסף קיבל את הציון 68 ומשרד אחר קיבל 75, אבל שוורץ הביעה תרעומת רק בנוגע לקייזר.

קייזר מסר בתגובה: "אין לי מושג מה היה בדיון הפנימי".

פורטן מסר בתגובה: "אין מקום להגדיר אותי ואת שוורץ מקורבים. באותה מידה יש לי יחסים מקצועיים עם עשרות אנשי מקצוע אחרים. שיקולי הוועדה המחוזית בנוגע לתכנון הם שיקולים זרים - הוועדה שוקלת שיקולי אכיפה ולא שיקולי תכנון".

מקורביה של שוורץ דוחים אף הם את הטענות: "חובתה כיו"ר ועדת מכרזים לבדוק את כל ההצעות ולשאול שאלות. היא מעריכה את פורטן, אבל היא לא מבאי ביתו, והקשר ביניהם הוא מקצועי בלבד".

הסדר מיוחד לניגוד עניינים

על רקע עבודתה של שוורץ במגזר הפרטי וכן בשל עיסוקיו של בן זוגה בתחום התכנון ובעבודה עם מינהל מקרקעי ישראל, נחתם בין המדינה לשוורץ הסדר ניגוד עניינים. ההסכם מפרט את רשימת הלקוחות שעמם עבדה שוורץ באביב הנדסה, ומפורטת בו גם רשימת הלקוחות של רוסו. בהסכם נקבע שרוסו ימסור אחת לשלושה חודשים את רשימת הלקוחות שבהם הוא מטפל למשרד הפנים. כמו כן, התחייב רוסו לא לעסוק בתוכניות ובקידום תכנון, ושבעבודתו עם מינהל מקרקעי ישראל הוא לא יקבל את שכר טרחתו לפי התקדמות הליכי התכנון, אלא בשכר קבוע מראש.

לפי ניגוד הסדר העניינים שעליו חתום רוסו, הוא לא יכול לעסוק בסוגיות תכנוניות. עם זאת, לפי פרוטוקול ישיבת ועד מושב רמות השבים מספטמבר 2012, רוסו נשכר על ידי המושב ככמתכנן, יועץ וכלכלן בנוגע לתוכנית מתאר ותוכנית מש/1.

רוסו מסר בתגובה: "ההתקשרות עם הוועד המקומי עניינה ייעוץ ביחס לפרוגרמה לתוכנית שמקדמת המועצה האזורית. ההתקשרות מותרת בהסדר ניגוד העניינים ומדווחת בו. אבקש להבהיר כי לא טיפלתי ולא נתתי ייעוץ ביחס לתוכנית מש/1".

אף שהסדר ניגוד העניינים נחתם ביולי 2011, הוא נפתח מחדש כמה חודשים לאחר חתימתו, והמשא ומתן עליו נמשך בימים אלה. במסגרת זו אף נבחן הצורך להטיל על שוורץ מגבלות בנוגע לעיסוק במגזר החקלאי. לצורך כך נעזרת שוורץ בעורך דין פרטי, דבר נדיר בכל הנוגע להסדרי ניגודי עניינים במגזר הציבורי.

לטענת משרד המשפטים, פתיחת ההסדר מקורה בפסק דין של בית המשפט העליון, שניתן בינואר 2012 לאחר שגובש ההסדר הראשוני. בפסק דין זה נקבע כי פעילותו של שמאי אסיף, קודמה בתפקיד של שוורץ, היתה נגועה במקרה מסוים בניגוד עניינים. פסק הדין עסק בעתירה של תושבי הרצליה נגד תוכנית בנייה באדמות קיבוץ גליל ים הסמוך. בית המשפט קבע שאסיף לא נמנע מלדון בקבלת התוכנית כראש הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים ‏(הולנת"ע‏), על אף שמשרד האדריכלים הפרטי שבו היה שותף הוא שערך את התוכנית, ולכן נפל פגם בהליך קבלת ההחלטות שלו בעניין זה. "פסק דין זה, שהיווה קריאת כיוון נוספת של בית המשפט להחמרה בנושא ניגוד העניינים בתחום התכנון והבנייה בכלל ובנוגע למנהל מינהל התכנון בפרט, היתה רלוונטיות, ברורה וממשית ביחס לגברת שוורץ", נמסר ממשרד המשפטים. "הסדר ניגוד העניינים המתוקן יכלול התייחסות גם בנוגע לעיסוק של גברת שוורץ בנושאים הקשורים במגזר החקלאי".

גורמים במשרדי הממשלה הנמנים עם תומכיה של שוורץ תוקפים את משרד המשפטים על התעקשותו בנושא זה. לטענתם, המשרד "שם רגליים" לשוורץ מסיבות לא ענייניות הקשורות לשיקולי אגו, מכיוון ששוורץ היא המופקדת על הרפורמה החדשה בתחום התכנון והבנייה ולא אנשי משרד המשפטים, כפי שהיה בימים שבהם הובילה שרית דנה את הרפורמה. לטענת אותם גורמים, אמנם העילה הפורמלית לפתיחת ההסדר היתה הפסיקה בעניינו של אסיף, אולם פקידים בכירים אחרים בשירות הציבורי לא התבקשו לעדכן את ההסדר שלהם ופסיקה זו לא הצדיקה את פתיחת ההסדר של שוורץ. ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "אין כל קשר בין הצעת הרפורמה החדשה בתחום התכנון והבנייה, המתגבשת בליווי משרד המשפטים, לבין בחינת נושא ניגוד העניינים".

מבדיקת Markerweek עולה שבמקרה אחד פעלה שוורץ לכאורה בניגוד להסכם ניגוד העניינים הראשוני. אחת הלקוחות של שוורץ בחברת אביב היתה רכבת ישראל, בכל הנוגע לפרויקט חשמול הרכבת, הידוע גם בשם תת"ל 18. לפי הסדר ניגוד העניינים של שוורץ, אסור היה לה לעסוק בכל הנוגע לפרויקט זה. בשלוש השנים האחרונות מתקיים סכסוך בין עיריית חיפה והגופים הירוקים לבין רכבת ישראל, לגבי האופן שבו יתבצע פרויקט חשמול קו הרכבת שעובר בעיר - אם באמצעות שיקוע או באופן עילי. רכבת ישראל מתנגדת לשיקוע בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בו, ואילו העירייה והירוקים חוששים שמסילת הרכבת ועמודי החשמל הצפופים שלידה יפגעו בנוף ובפיתוח הכלכלי של העיר. שוורץ ייצגה את עמדת הרכבת בדיונים בעניין, שהתקיימו לפני כניסתה לתפקיד.

ב-2011 הגישה עיריית חיפה עתירה לבג"ץ נגד פרויקט החשמול. בינואר 2012 הגיע לשולחנה של שוורץ מכתב ממנכ"ל משרד התחבורה, אלכס לנגר, המבקש ממנה להתערב בקביעת מועד דיונים של ועדות ערר במשרד הפנים, שדנו בהתנגדויות של תושבים וגופים ציבוריים לפרויקט, כך שדיוני הוועדות יסתיימו לפני דיון בבית המשפט העליון, שהיה אמור להתקיים בסוף פברואר 2012. לנגר הביע חשש שמא "יד נעלמה מושכת בחוטים, וכל רצונה הוא למשוך ולדחות את אישור התוכנית תוך גרימת נזק כספי לפרויקט לאומי". שוורץ, שקיבלה את המכתב, כתבה עליו בכתב ידה "להתייחסותכם הדחופה אודה", והעבירה אותו למשרד המשפטים. בהמשך היום העבירה מכתב נוסף למשרד המשפטים ובו כתבה שבגלל הסדר ניגוד העניינים שעליו היא חתומה, היא מנועה מטיפול בפרויקט - והעבירה את הטיפול בנושא לאחד מסגניה. בינתיים, בעקבות העתירה, הגיעו הצדדים להסדר שהרכבת תשוקע ליד פארק הכט בדרום העיר. ואולם, לפני גיבוש ההסדר, הוגש ערר של עיריית חיפה לוועדת המשנה לערערים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהיא גוף מעין שיפוטי. גם כאן שוורץ לא מידרה את עצמה לחלוטין, והעלתה תהיות בפני גורם בכיר בוועדה מדוע יש צורך לקיים דיון בנושא.

בסביבת שוורץ טוענים שהסיפור כולו בטל בשישים. לטענתם, היא העבירה בהיסח הדעת את הפנייה בעניין הרכבת, משום שמגיעות אליה עשרות פניות מסוג זה ביום. הפנייה השנייה, לדברי המקורבים, היתה המשך נקודתי של אותה פנייה ואין בה משום נגיעה או התערבות.

"התנהגות פגומה"

דוגמה להתנהלות תמוהה נוספת של שוורץ נחשפה לפני שבוע ב–TheMarker ונוגעת לפרשת כריית המחצבים בשדה ברירי שליד ערד, הנמשכת יותר משנה. חברת רותם אמפרט של קבוצת עופר מבקשת לכרות במקום פוספטים, שלפי הערכות שוויים נאמד בעשרות מיליארדי שקלים. זאת על אף חוות דעת של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה שהדבר יסכן את בריאותם של תושבי ערד. לטענת החברה, אין בכרייה סכנה בריאותית. לפני שנה התערב במפתיע משרד ראש הממשלה, ותמך בכרייה מנימוקים ביטחוניים, למרות התנגדותו של משרד הביטחון, בין היתר בגלל בסיס טירונים של צה"ל שנמצא בסמוך.

בינתיים נסוג משרד ראש הממשלה מתמיכתו, אך מינהל התכנון במשרד הפנים נכנס לתמונה. בחודשים האחרונים מובילה שוורץ תהליך במטרה לקדם ניסוי כרייה בהיקף ראשוני קטן ‏(פיילוט‏), דבר שעשוי לסלול את הדרך להיתר כרייה סופי, למרות ההתנגדות הברורה של משרד הבריאות. מתנגדיה של שוורץ טוענים שהיא עוקפת את משרד הבריאות. בעניין זה התקיימה ישיבה בלשכת שוורץ, בהשתתפות אנשי משרד הבריאות, משרד הפנים ומשרדים אחרים, ועלתה האפשרות לבצע פיילוט בשדה בריר. בסיכום הפגישה נכתב כי "הוצגה נכונות מקצועית של משרד הבריאות לבצע פיילוט בשדה בריר", וכי "מנהלת מינהל התכנון ‏(שוורץ, ש"ש‏) תבחן אפשרות לקבל הסכמת הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות לביצוע הפיילוט".

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ראה את סיכום הישיבה ורתח. הוא שיגר מכתב תקיף לשוורץ וטען שהציטוט שלו בסיכום הפגישה "אינו מדויק", והבהיר כי "עמדת משרד הבריאות היא שאין מקום לכרייה מכל סוג בשדה בריר אשר יש בה סיכון לאוכלוסיה". שוורץ השיבה לו עוד באותו יום במכתב מעט מפתיע: "בחנתי באמצעות משרד ראש הממשלה את עמדת משרד הבריאות ביחס לנכונותו להשתתף בתכנון ובביצוע פיילוט כרייה ניסיוני בשדה בריר", כתבה לגרוטו. שוורץ טענה במכתב שמטרת הפיילוט היא לוודא שאין בעיות בריאותיות באתר הכרייה, וחלק מהתכנון נועד להבטיח שבמהלך הפיילוט התושבים לא יסבלו מבעיות בריאות. השבוע גיבתה שרת הבריאות יעל גרמן את אנשי המקצוע במשרדה, כאשר אמרה בכנסת כי היא תומכת בעמדת משרד הבריאות שלפיה הכרייה בשדה בריר "אינה בריאה ואינה רצויה".

הפיילוט, טוענים תושבי ערד, אינו רלוונטי כי ההשפעות של כריית הפוספטים באות לידי ביטוי רק בטווח הארוך. "ההתנהלות של שוורץ בעניין היא תקדימית ופגומה", אומר עו"ד אפי מיכאלי, המייצג את עמותת התושבים "רוצים לחיות ללא מכרות". "אומרים עליה שהיא לוחמת בביורוקרטיה, אבל כאן זה עניין אחר לגמרי: מדובר כאן בניסוי בבני אדם. מטרת הניסוי היא להלבין את הכרייה עצמה, ולא ברור מדוע שוורץ נותנת לזה יד פרט לרצונה לשרת את רצונו הישיר של משרד ראש הממשלה לקדם את הכרייה כפי שנעשה בעבר".

מקורבי שוורץ דוחים את הטענות: "זוהי מהומה רבה על לא דבר. הגורמים המקצועיים לא מתנגד לפיילוט. בשורה התחתונה, ההחלטה תתקבל על ידי הממשלה".

הביקורת כלפי שוורץ במסדרונות הממשלה נוגעת גם לאופן התנהלותה בתוך משרד הפנים. כך לדוגמה, שוורץ העמידה את עצמה בראש ועדת מכרזים במשרד הפנים. מלבד זאת, היא מינתה את מקורביה במינהל התכנון לנציגי משרד הפנים בוועדות ערר, שתפקידן לדון בעררים שהוגשו על החלטות של ועדה מחוזית. זאת בניגוד לנוהל שהיה מקובל עד אז במשרד הפנים, שלפיו הנציגים נבחרים באופן רנדמולי, מכיוון שממילא מדובר בוועדה מעין שיפוטית.

לפני שלושה חודשים הדיחה שוורץ את אפרים שלאין, מתכנן הות"ל ואחד המתכננים הוותיקים במערכת הציבורית, בעקבות מערכת היחסים העכורה ביניהם. שלאין נקט גישה קפדנית כלפי מעצ בביצוע עבודות כבישים בשרון וליד חדרה, שם מצא הפרות של קבלנים. שוורץ נקטה גישה סלחנית יותר כלפי מעצ, מקום עבודתה בעבר. בין השניים היו חילוקי דעות קודמים, ובמהלך הקדנציה שלו הרחיקה שוורץ את שלאין מטיפול בעניין אנרגיות מתחדשות.

"שוורץ פשוט לא נתנה גיבוי לשלאין כדי לפקח על היזמים שביצעו את הכבישים של מעצ", מסביר גורם במערכת התכנון. "זה חלק מהגישה החיובית הכללית שלה כלפי יזמים".

מלבד זאת, שוורץ ניסתה להתערב בבחירת יועצים משפטיים במשרד הפנים. כך לדוגמה, ניסתה להתערב בהליך ההתקשרות עם עו"ד שרון טל, שנקלטה במשרד כדי לסייע בלווי תוכנית מתאר. זאת, על אף שגיוס יועצים משפטיים נעשה בסמכות בלעדית של המחלקה המשפטית במשרד הפנים. גורמים בכירים במשרד הפנים מותחים ביקורת על ניסיון התערבות של שוורץ בטענה שבכך היא פוגעת בעצמאות היועצים המשפטיים ומנסה להשפיע על שיקול דעתם.

נראה שלשוורץ לא מפריעה הביקורת בעניין זה. "כמנהלת, זו חובתה לבחור את האנשים שיעבדו אתה, לבחון את המקצועיות והנאמנות שלהם לקו שהיא מובילה", אומרים מקורביה. "הכל נעשה באמצעות ועדת מכרזים בנציבות שירות המדינה. למרבה הצער, לפי מדיניות הלשכה המשפטית של משרד הפנים, נמנע משוורץ אפילו לראיין את עורכת הדין שנבחרה על ידי הלשכה המשפטית ללא מכרז".

המקורבים דוחים גם את הביקורת בעניין שלאין: "הוא סיים את תפקידו בהסכמה, על רקע חילוקי דעות בתפישת התפקיד ולא על רקע מערכת יחסים עכורה".

"לא עלתה טענה ביחס לפעולתה"

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משימתה העיקרית של מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים בינת שורץ היא לשפר את התכנון בישראל ואת הליכי התכנון לרווחת התושבים, תוך צמצום הביורוקרטיה ומתוך ראייה עתידית של צורכי מדינת ישראל לטווח ארוך. החזון המקצועי של שוורץ הוא שיש להעצים את השלטון המקומי ולתת לו סמכויות בתחום התכנון והבנייה, כדי לאפשר לו לטפל ביעילות בצורכי התושבים. מנהלת מינהל התכנון פועלת למקד את פעילות התכנון הממשלתית בתכנון תשתיות, ביצירת היצע דיור מגוון ובתכנון מתארי כולל הנותן מענה לרווחת התושבים ולצורכיהם.

"בהתאם לכך, פועלת שורץ בכל הכלים המקצועיים והניהוליים העומדים לרשותה - לרבות ניהול כוח אדם, ניהול תקציבי וקביעת יעדים שנתיים לעבודת מוסדות התכנון - למימוש יעדים אלה ויעדי הממשלה. שורץ מקפידה לשמוע את לקוחות מערכת התכנון במטרה לקבל היזון חוזר על עבודת המערכת שבראשה היא עומדת, ודלתה פתוחה בפני כל אדם. שורץ פועלת בהתאם להסדר ניגוד העניינים שעליו היא חתומה. מאז הוחל ההסדר, לא עלתה כל טענה ביחס לפעולה או החלטה שלה בניגוד עניינים לכאורה. שורץ דוחה כל טענה בדבר שינוי נסיבות המחייב שינוי ההסדר שעליו היא חתומה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker