הדקו חגורות, הולכים לעשות עליכם סיבוב

המסים שיושתו עלינו בקרוב ישווקו כהכרח, אך בדרך ינסו לעשות עלינו כמה סיבובים

סמי פרץ
סמי פרץ

הנה זה מגיע. הנה זה מתחיל. שר האוצר יאיר לפיד אמר ‏(כלומר, כתב בפייסבוק‏) השבוע לסטודנטים ש"עושים עליהם סיבוב", כשפורסם שהאוצר שוקל להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות. אלא שדי מהר התברר שגם על השר עושים סיבוב, כי דיון כזה אכן התקיים ורעיון כזה אכן עלה, גם אם בסופו של דבר לפיד יטרפד אותו.

ואולם הסיבובים רק החלו. רשימת הגזירות, הקיצוצים והמסים שיושתו עלינו ממש בקרוב תשווק לציבור כצעדים הכרחיים להבראת הכלכלה הישראלית - ואחריה יהיה כאן גן עדן. באשר לחלק הראשון של המשפט, זה אכן הכרחי - אבל זה לא אומר שלא יעשו על כולנו כמה סיבובים בקרוב. על כן, מוטב להגדיר לעצמנו כבר עכשיו מהם הסיבובים המסוכנים והעקלקלים שבהם ניתקל ממש תיכף, מאחורי הסיבוב.

מעמד הביניים: כן, אנחנו נשמע הרבה מאוד על המעמד הזה, וכמה שהאוצר נחוש שלא לפגוע בו, וכמה שהוא מהווה שדרה מרכזית של המשק וכל הג'ז הזה. אבל אנחנו לא נשמע על העובדות האמיתיות הנוגעות למעמד הביניים - אלה שלא נכנסות לשום סטטיסטיקה.

ההגדרה היבשה של מעמד הביניים מתייחסת למבחני הכנסה, וברור לכל שההכנסה לבדה אינה מספיקה כדי לסווג ולקטלג את מעמדנו האמיתי. יש עוד כמה דברים שמשפיעים על המעמד שלנו - למשל, שאלת היציבות התעסוקתית שלנו. יש הבדל דרמטי בין עובד בעל קביעות, שעבודתו מובטחת עד הפנסיה, לבין עובדים בחוזים אישיים ללא קביעות, שאפשר להיפרד מהם בהתראה של חודש. גם במצבים שבהם בעל החוזה האישי משתכר יותר מאדם בעל קביעות בבנק, במוסד ממשלתי או במשרד החינוך, למשל, אין לכך משמעות בטווח הארוך. התוחלת התעסוקתית של עובד בעל קביעות מבטיחה לו זרם הכנסות יציב ובטוח, בשעה שמי שאין לו קביעות נדון לחיים הרבה פחות יציבים ולתקופות לא קצרות שבהן הוא מבלה בין עבודות.

יאיר לפיד

יש עוד הבדל משמעותי בין האוכלוסיות השונות המסווגות כמעמד הביניים: ירושות ותמיכות משפחתיות. הפער בין שני אנשים שמקבלים את אותו שכר, כשאחד מהם קיבל דירה או חצי דירה בירושה והשני לא, הוא דרמטי, בעיקר עם יוקר מחיה מאמיר ומחירי דירות מטורפים. הפתרונות להבדלים העצומים בין הסגמנטים השונים המאכלסים את מעמד הביניים יכולים להיות טמונים במיסוי, בטיפול ביוקר המחיה ובמחירי הדירות, וברפורמות בשוק העבודה, שייתנו מענה להבדלי המעמדות בין הקבועים והמסודרים לבין הלא קבועים והלא מסודרים.

קיצוץ בתקציב הביטחון: האמנם? הייתכן? לאחר שנים ארוכות שבהן משרד הביטחון הדף שוב ושוב כל יוזמה לקצץ בתקציבו, הוא יתמודד בקרוב שוב עם הדרישה הזו. האם הפעם יפנימו במערכת הביטחון שיש כאן מדינה שיש לה צבא, ולא להפך? ואם כן, האם יטפלו במוקדי השומן והבזבוז האמיתיים? לצערנו, התחזית שלנו פסימית. אין לנו מושג כמה טנקים ומטוסים הצבא צריך, אבל יש לנו מושג מהי העלות הפנסיונית של אנשי מערכת הביטחון, והיא מפחידה. סעיף הפנסיה התקציבית מסתכם כיום בכ-260 מיליארד שקל, והוא יגדל וילך בשנים הקרובות. העלאת גיל הפרישה לאנשי מערכת הביטחון היתה צעד מינורי וחסר משמעות אמיתית. כדי שתהיה לה משמעות, נדרש סיבוב נוסף של טיפול.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לקיים בתוכה מעמד מיוחס ויקר להחריד, שיוצא לאזרחות בשנות ה-40 לחייו כשהוא מצויד בפנסיה שעולה פי שלושה-שישה מזו של ישראלים שאינם לובשי מדים. הצבא יפליג בחודשים הקרובים בסיפורי התייעלות, איך הוא חסך כאן ואיך הוא חסך שם, אבל כל עוד העיוות הפנסיוני נותר בעינו, אין לנו אלא להכריז שעושים עלינו סיבוב. לא רק במערכת הביטחון, גם בשאר מגזר הציבורי. אמנם מדברים על קיצוץ שם, אבל החשש הוא שכרגיל, הממשלה תעשה את מה שאפשר ולא את מה שצריך. במקום לייעל את השירות הציבורי, לשפר את השירות לאזרחים, לנער את המונופולים הממשלתיים ולייעל אותם, נקבל דברים קלים יותר, כמו פיטורים של עובדי קבלן, דחיית תשלומים לספקים ודחיית פרויקטים תשתיתיים בעלי ערך ציבורי שקשה לכמתו מיידית.

התחייבויות לפנסיה תקציבית

העלאת המע"מ: זה הסיבוב הקבוע שעושים עלינו. לחיצת כפתור, שמכניסה למדינה 4 מיליארד שקל על כל העלאה של המע"מ ב-1%. לפקידי האוצר אין מהלך מפתה מזה - אבל להעלאת המע"מ יש משמעות מיידית של הקטנת צריכה ופגיעה בעיקר בשכבות החלשות שמוציאות את הכנסתן על צריכה. ואולם להעלאת המע"מ יש אפקט שלילי נוסף: היא מגדילה את המוטיווציה לעשות עסקות בשחור, ללא מע"מ.

מה חושב לעצמו הישראלי הממוצע כשהוא מזמין לביתו טכנאי מכונות כביסה או אינסטלטור, שמציעים לו לשלם "בלי קבלה"? ומה הוא חושב לעצמו בשבוע שבו אחד מעשירי ישראל, עידן עופר, מחליט לעבור לגור בלונדון כדי לחסוך תשלומי מס של מאות מיליוני שקלים? האם שר האוצר החדש יודע לעשות את ההבחנה בין מה שמכניס מיידית כסף לקופת המדינה לבין מה שגורם להקטנת הצריכה ולהגדלת העלמות המס?

מיסוי עשירים ומוצרי יוקרה: פגישת הפסגה בין לפיד לראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לקיצוצים בתקציב ולגזירות שיוטלו בקרוב על הציבור הסתיימה אתמול אחר הצהריים בהודעה קצרה של הדוברת של לפיד על מיסוי מכוניות פאר ודירות יוקרה. מלה אחת לא שמענו על קרנות ההשתלמות, על תקציב הביטחון, על העלאת מס הכנסה ומע”מ או על השכר במגזר הציבורי. פתאום רק העשירים על הכוונת של לפיד ונתניהו. אלא שלכל ברור שלא על זה היה הדיון. הסיבה: מיסוי דירות ומכוניות יקרות יביא הכנסות זעומות בלבד, אולי עשירית מהעלאת המע”מ ב1%-. אם כך, למה רק על זה שמענו? כי לפיד ונתניהו מבקשים גם לעבור את סוף השבוע בשלום, ובעיקר את כותרות העיתונים הגדולים.

יעלה שוב? שיעור המע"מ בישראל

נ.ב

חבילת הצעדים שאתה יצא משרד האוצר תעבור כמה וכמה שינויים עד שתעבור. אפשר להעריך כי ככל שההתנגדות לצעדים תהיה חלשה יותר, כך המשמעות שלהם תהיה דרמטית פחות - כי בדרך כלל, הרעש הגדול מתחיל כשנוגעים בדברים אמיתיים, בגופים חזקים ובקבוצות לחץ אימתניות. המבחן של שר האוצר כפול: לא רק שהוא צריך לחתוך ולקצץ, הוא גם צריך לייצר בקרב הציבור אמון שהוא עושה את מה שצריך ולא רק את מה שאפשר. ללא טיפול שלו בכסף השחור, במונופולים הגדולים, במגזר הציבורי, במערכת הביטחון ובתכנוני המס, הוא לא יצליח לייצר אמון בקרב הציבור ולשכנע שהוא באמת הצליח לזהות איפה הכסף ולהוציא אותו משם. המיומנויות התקשורתיות של לפיד ידועות ומוכרות, אך אל לו לסמוך עליהן שהן לבדן יאפשרו לו להעביר החלטות שאין בהן טיפול אמיתי במקום שבו נמצא הכסף.

הציבור הישראלי אמנם רגיל שעושים עליו סיבוב, אבל נדמה שהרוח הציבורית החדשה, שהחלה במחאה החברתית והמשיכה לתוך הקלפיות בבחירות האחרונות, מאפשרת לציבור לדעת קצת טוב יותר מבעבר מתי עושים עליו סיבוב.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ