התמוטטות |

כך ריסק שוק הנדל"ן ההולנדי את היוקרה של הרצל חבס

ב-4 ימים שינה הרצל חבס את הטון: מהצהרות הרגעה והכחשה להודאה בחוסר יכולתו לעמוד בחובות למחזיקי האג"ח ■ מי ישלם את המחיר?

עידו אפרתי
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עידו אפרתי
חגי עמית

כ–1,000 איש התייצבו בדצמבר 2007 למסיבת הסילווסטר הגרנדיוזית שערך יזם הנדל"ן הרצל חבס בחניון התת־קרקעי הענק של מגדלי YOO, שהוסב לערב אחד לאולם אירועים ענק. הפאר ניכר בכל פינה: בארים מצוידים באלכוהול איכותי, פינות ישיבה והירגעות ובמה שהוקמה במיוחד להופעה של דנה אינטרנשיונל ושלומי סרנגה. מחוץ לאולם ניצב גדוד של מנגליסטים שהזרים בשר לאורחים. על הרחבה פיזזו בין היתר שרי אריסון, עופר גלזר, איתן בן אליהו ‏(המשמש כדירקטור חיצוני בקבוצת חבס‏), יבואני הרכב משפחת חרל"פ, עו"ד רם כספי, נועם וטלי לניר, עופר נמרודי, ליאון רקנאטי, זכי רקיב, שמעון שבס, בני שטיינמץ, רקפת רוסק־עמינח, שלמה נחמה, אילן בן דב ורבים נוספים.

חבס אוהב לחגוג בסטייל. הקשר עם אצולת הממון של ישראל חשוב לו, וניכר שהוא משקיע בו. הוא ואשתו מירי נמצאים תמיד ברשימות המוזמנים לאירועים הנכונים, וגם מקפידים להופיע בהם. לחבס יש תירוץ עסקי לטיפוח הקשר הזה, כספק הדירות הראשי של האלפיון העליון בישראל, שיצר את הסטנדרטים החדשים לדיור לעשירים. במסיבות הקוקטייל ובאירועי המינגלינג שהוא מארגן מעת לעת ניכרים הקפדנות והסטייל שמאפיינים גם את פרויקטי המגורים שלו.

חבס - שהשבוע התברר כי ככל הנראה ייאלץ לבצע הסדר חוב - היה פורץ דרך. פרויקט מגדלי YOO שהקים היה אבן הפינה, שסביבה נבנה פארק צמרת שעל גשר ההלכה בתל אביב, שכונת מגדלי היוקרה הגדולה בישראל. אלה היו גם המגדלים שקבעו סטנדרט חדש של יוקרה בענף, וכללו, לראשונה בישראל, מעורבות של מעצב על המהווה מותג בפני עצמו - פיליפ סטארק. בתוך תחום דירות היוקרה, היו הדירות של חבס בשכבה העליונה, והוצעו למכירה במחירים גבוהים מאלה של המגדלים המתחרים.

הקריסה המהירה שהפתיעה

ספק רב אם חבס דמיין את עצמו נכנס אי פעם לרשימה המפוקפקת והמתארכת של בעלי שליטה בחברות ציבוריות, שפונים למהלך של הסדר חוב עם מחזיקי אג"ח. בניגוד לדמויות כמו יצחק תשובה, נוחי דנקנר, אילן בן דב או מוטי זיסר, חבס הצליח להגיע למקום הזה בלי לבנות פירמידות שליטה מסועפות, לשלוח זרועות לתחומי פעילות כמו תקשורת, קמעונות ופיננסים או להתפרע במיזמים מגלומניים בלאס וגאס או במזרח אירופה. למעשה, אחד הגורמים שהובילו את הקבוצה למצב הבעייתי שבו היא נמצאת בימים אלה היה במידה רבה היעדר פעילות ופיזור סיכונים.

השבוע האחרון היה הארוך והמסחרר ביותר עבור הנהלת חבס, בעלי המניות ומחזיקי האג"ח שלה. קשה להיזכר בחברה ישראלית שנכנסה לחדלות פירעון בקצב מהיר כל כך. המהירות הזו עשויה להצביע על מחדל חשבונאי בחברה - שלא הזהירה את המשקיעים בזמן, או על מחדל בקריאת המפה של חבס - שלא הבין לאשורו את המצב שבו הוא נמצא. תוך ארבעה ימים בלבד נהפך גל שמועות לידיעות מוצקות בנוגע לאי יכולתה של הקבוצה לעמוד בפדיון האג"ח שלה, בסכום כולל של 415 מיליון שקל. הידיעות האלה הקפיצו את תשואות האג"ח של החברה לרמות של 500%. בשלישי הופסק המסחר בניירות הערך של החברה, לקראת פרסום "הודעה מהותית", שלפיה הקבוצה מתכוונת לנהל משא ומתן עם מחזיקי האג"ח שלה.

ניכר היה כי חבס הופתע מהמהירות שבה התרגש עליו הסדר החוב הנוכחי. מעידות על כך התבטאויותיו עד הרגע האחרון, שהבהירו כי פעמיו אינם להסדר. ההפתעה מנפילת החברה נובעת מכך שהצלחתו של חבס בתחום מגורי היוקרה נתנה לו תחושה שהוא נמצא על ראש האולימפוס ואינו יכול להיכשל. הסיבות לקריסה נמצאות הרחק ממתחמי היוקרה של עשירי ישראל – סביבתו הטבעית של חבס: חבס התרסק בגלל השקעה באירופה, שבה בחר לפעול מול בנקאים אירופאים אשר ברגע האמת ניצבו מולו ללא סנטימנטים וללא שום עניין ברקורד הישראלי שלו או בקשריו – אלא רק בנתונים הפיננסיים היבשים.

חבס מיצב את עצמו תמיד כאיש עסקים סולידי. דוגמה לכך ניתנה ביוני 2009, אז הוא כינס מפגש עיתונאים במועדון הדיירים המפואר של פרויקט YOO בתל אביב. האירוע התקיים יום לאחר שהקבוצה דיווחה על מכירת חלק מחטיבת הקרקע ברחוב לינקולן בתל אביב, תמורת 30 מיליון שקל ‏(עסקה שלא הושלמה לבסוף‏). במשך דקות ארוכות התרשמו הנוכחים מהחלל המעוצב, שבימי שגרה שמור רק לדיירים - אנשי האלפיון העליון. המבטים המשתאים התחלפו בקולות התפעלות מהריהוט האירופי הכבד, מהספרייה המכובדת, ממסכי הפלסמה ומהפריטים הדקורטיביים שעיצב סטארק.

דבריו של חבס באותו מפגש נשמעים מצחיקים בדיעבד. "אין לנו שום בעיות לעמוד בהחזרי התשלומים לבנקים ולבעלי האג"ח. המימוש שביצענו נועד לחמש אותנו במזומנים נוספים, לקראת רכישות של נכסים וחברות שנקלעו לקשיים", אמר, ופינה את הבמה ליוהן בוייס, מנכ"ל קרן הריט ההולנדית NSI, ששטח מצגות ונתונים על תיק הנכסים המרשים של הקרן שבה השקיעה החברה שנתיים קודם לכן: 174 נכסים מניבים ובנייני משרדים בהולנד ובשווייץ.

אלא שכבר באותה עת התעלם חבס מכך שמצבה של הקרן, שהיתה אמורה להיות ההשקעה המבטיחה שלו, לא בישר טובות. בזמן שמנכ"ל NSI דיבר והשיב על שאלות, חבס היתה כבר מופסדת 10 מיליון יורו "על הנייר". אלמלא היתה ההשקעה ב–NSI מהווה את פעילותה העיקרית של הקבוצה בשנים האחרונות, ממדי הקטסטרופה היו יכולים להיות מינוריים ולהסתיים בכותרות ביקורתיות על השקעה כושלת נוכח משבר הנדל"ן במערב אירופה. אלא שהמשבר הנוכחי תופס את קבוצת חבס כמעט ללא סחורה זמינה להציע לבעלי האג"ח בטווח הקרוב, ללא פעילות יזמית - וכמעט ללא נכסים מהותיים למימוש מיידי.

צחוק הגורל הוא שנפילתו של חבס נעוצה דווקא בניסיונו להיות סולידי. בשנים האחרונות הוא סיפק תחזיות קודרות לשוק הנדל"ן הישראלי, וחשש מבועת המחירים המקומית בכלל ומהבנייה המרובה ליוקרה בפרט. חבס העדיף לפנות למערב אירופה, למדינות השפלה הסולידיות - הולנד, בלגיה ושווייץ. איש לא דמיין שדווקא שם הוא יגיע להסדר. ופרט לכך, אפשר לדבר על הסולידיות של חבס עד מחר, אבל במבחן הזהירות הראשון בכל תורת ניהול סיכונים - לא לשים את כל הביצים בסל אחד - הוא לא עמד.

הימור דרמטי

באפריל 2007, כחודש לפני פרוץ משבר הסאבפריים, הגיעה קבוצת חבס להחזקה של כ–15.5% בקרן NSI ונהפכה לבעלת המניות הגדולה בה, עם השקעה כוללת של כ–170 מיליון יורו. חבס וציבור המשקיעים לא היו שם לבד - יחד אתם היו גם קבוצת עופר השקעות ‏(המחזיקה 23% ממניות חבס‏) וקבוצת מאיר של יענקל'ה שחר ‏(המחזיקה באמצעות חברת חבס סטאר ב–5.5% ממניות הקרן‏).

בקבוצה היו משוכנעים שזהו מהלך מהפכני והזדמנות לפתח זרוע משמעותית בחו"ל. גם שנתיים מאוחר יותר בחרו בקבוצה לראות את ההזדמנויות שנוצרו בעקבות קריסת חברות נדל"ן אירופיות, מבלי להביא בחשבון את העובדה שכלכלה מתכווצת מקבלת ביטוי מיידי בשוק המשרדים והמסחר - ועשויה לפגוע גם בקרן הריט השלישית בגודלה בהולנד. בהתאם לכך, בין 2007 ל–2012 ירד שיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה מ–93% 
ל–82%, ורבים מחוזי השכירות שהסתיימו לא חודשו. מוקד המשבר נמצא בתחום המשרדים, שבו מציגה הקרן תפוסה נמוכה של 71% בלבד.

המשבר באירופה הביא לצניחה בערך הנכסים של החברה. על NSI רובצים חובות בהיקף של 186 מיליון יורו, שיגיעו להבשלה ב–2013, והדבר דחף את מנהלי הקרן לנקוט משנה זהירות בחלוקת הרווחים. לפי תקנות הריט, מחויבת NSI לחלק 90% מרווחיה. בפועל, חלוקת הרווחים במשך השנים היתה נדיבה יותר - וכל רווחיה הפטורים ממס זרמו ישירות לבעלי המניות. מאז שנכנסה חבס להשקעה, חילקה הקרן למשקיעים יותר מ–300 מיליון יורו. באותה תקופה איבדה מניית הקרן 72% משוויה בתקופת השיא, ומניית חבס צללה ב–82%.

השבוע השחור של חבס

"ההידרדרות במניית NSI נובעת משילוב של כמה פרמטרים, ובהם החשיפה לשוק המשרדים, שמהווה 40% מהפורטפוליו של הקרן, העלייה המשמעותית ברמת המינוף וחלוקה של כל רווחי הקרן, יחד עם הערכות הבנקים ושיערוכי הנכסים של הקרן, ששוויים נשחק מהותית", טוען אנליסט מבית השקעות.

ההימור על שוק המשרדים ההולנדי התברר עד מהרה כדרמטי עבור NSI, במיוחד בשל ההאטה בשוק זה, אבל גם בשל אופי הנכסים שבהם מחזיקה הקרן. "במרכזי הערים הגדולות יש אמנם בעיה מהותית של עודף שטחים, ולכן הפסיקו לבנות שם בנייני משרדים חדשים, אבל יש ביקוש לשטחי משרדים קיימים. העניין הוא ש–NSI לא מחזיקה בבניינים ברמה הכי גבוהה שיש או במיקומים הכי טובים. הנכסים שלה פזורים במעגל השני והשלישי, ושם המצב שונה לחלוטין", טוען האנליסט. לדבריו, "כיום מעדיפים בשוק ההולנדי להרוס מבני משרדים או להסב אותם מאשר להשאיר אותם ריקים. יש קרנות עירוניות שהוקמו במיוחד כדי לאתר בניינים בתפוסות נמוכות, בעיקר בניינים ישנים, ולהרוס אותם". האנליסט מעריך שיחלפו לפחות עוד חמש שנים עד שההתאוששות תגיע לשוק המשרדים ההולנדי.

בשנה האחרונה צנחה מניית הקרן ב–45%, ושווי השוק שלה ירד ל–354 מיליון יורו בלבד. התערערות מצבה של הקרן הוביל לכך שחבס סטאר לא הצליחה לעמוד בהתניות הפיננסיות של הבנקים הזרים שמממנים אותה, ונאלצה להפסיק להעביר דיווידנדים לחברה האם ולהעמיד את רווחיה כערבויות. המשמעות עבור קבוצת חבס היתה הפסקה של מקור התזרים העיקרי שלה, שבאמצעותו היתה אמורה לשלם את חובה לבעלי האג"ח, שמסתכם ב–600 מיליון שקל.

מלה של ג'נטלמן

חבס, איש העסקים והאדם, הוא יוצא דופן בקהילת העסקים המקומית. אנשים שמכירים אותו מתארים אותו כג'נטלמן, אדם קשוב, נעים הליכות וקר רוח, בעל נוכחות מרשימה ומראה מוקפד, שמשדר משהו אירופי ונטול מפגני כוח. בענף הנדל"ן הוא זוכה להכרה גורפת, לפחות עד כה, בין היתר בשל הפדנטיות הקיצונית שלו והחזון שהוליד פרויקטי יוקרה כמו מגדלי YOO בפארק צמרת ופרויקט רוטשילד 1.

"אני מכיר את הרצל הרבה שנים ויש בינינו קשר חברתי. עשיתי אתו עסקה לפני כמה שנים, כשרכשתי ממנו מגרש ברחוב לינקולן בתל אביב, והוא נהג באופן ישר והוגן", מספר איש העסקים עדי קייזמן. "ישבנו עם הרצל אז רבע שעה, לחצנו ידיים - ומה שסגרנו בעל פה הוא מה שהתקיים. הוא איש עם מלה של כבוד. ג'נטלמן מסוג אחר. כזה שמה שאתה שומע ממנו, זה מה שאתה מקבל בסוף".

"חבס היא חברה סולידית והרצל הוא איש טוב, ישר והגון", אומר גורם בשוק ההון שעבד עם החברה. "זו חברה עם הנהלה ובעלים ברמה הראשונה. הרי אם חושבים על ההשקעה שלהם בנכסים מניבים בהולנד - מה יכול להיות יותר סולידי מזה? זה לא שהוא הלך ושם 100 מיליון שקל בנכס בודד בהונגריה או משהו. יש פה הרבה חוסר מזל. בחודשים האחרונים כל אירופה נראית על הפנים. במידה מסוימת אני חושב שהמהלך של הכרזה על חוסר יכולת לשלם היא הדרך של הרצל לעצור את הסחף המטורף - גם במניה בחו"ל וגם באג"ח בארץ. חשוב לזכור ששנתיים מהיום, חברה כמו NSI יכולה להכפיל את השווי שלה".

המחמאות שחבס מקבל מקיר אל קיר לא סותרות את העובדה שהוא נושא באחריות ישירה למצב שאליו הגיעה החברה. מעבר לכך שהוא לא העריך את הסיכונים נכונה, קשה שלא לתהות אם איש עסקים אחר היה מגיע להסדר חוב באותה מהירות. הצרות של חבס הן פיננסיות, לא תזרימיות, והוא נכשל בשבוע שעבר במגעים שניהל עם בנקאים באירופה בניסיון למנוע את הסדר החוב. משא ומתן עם הבנקים הוא חלק מעבודתו של בעל שליטה, וייתכן שאיש עסקים יצירתי יותר היה מצליח במקום שבו הוא נכשל. ההכרזה על בעיות בפירעון האג"ח היתה סוג של שבירת הכלים, במקום שאחרים היו ממשיכים להילחם.

חבס, 52, נשוי ואב לשתי בנות ובן. הוא מתגורר במרכז תל אביב, ולא באחת מהדירות שרכש בפרויקטים שהקים, אחרי שהתגורר תקופה ארוכה בווילה בכפר שמריהו. אשתו מירי פעילה גם היא בעסקים, ומחזיקה יחד עם דנה אונגר בר־דיין שלוש חנויות אופנה יוקרתיות בכיכר המדינה תחת השם amor, שמוכרות מותגי על בינלאומיים.

היחסים שמנהל חבס עם האלפיון העליון הם אמביוולנטיים. הוא לא חבר של ממש במועדון של אנשי הפיננסים ובעלי קבוצות האחזקה הגדולות במשק. חוג החברים הקרובים של הזוג חבס כולל את המעצבת רז'ין גנזי ובעלה משה, מבעלי מותג מוצרי ההצללה אורוגן, את עמי ועדי לידור, מבעלי לידור כימיקלים, את עירית שטראוס, את הילה ורני רהב, המשמש גם כאיש יחסי הציבור של קבוצת חבס, את יגאל שרמייסטר, בעליה של חברת השמירה ואשתו דספינה ואת סוחר האומנות מיקי תירוש. גם הספר מיקי בוגנים, שרכש דירה בפרויקט YOO, נחשב לחבר קרוב של הזוג חבס. הם נוהגים להיפגש עם החברים לארוחות ערב משותפות, ועם חלקם לצאת לטיולים משותפים בארץ ובחו"ל.

לטענת מכריו, חבס לא הקים לעצמו אחוזה גדולה ואין בבעלותו יאכטה או מטוס פרטי. את החברה מנהל חבס כבר שנים רבות מקומת משרדים בבניין בבעלות חלקית ברחוב ריב"ל בדרום תל אביב - בניגוד מוחלט למה שמשדרים מגדלי היוקרה שהקים.

הכסף הישן של המשפחה

אם יש במדינת ישראל כסף ישן, משפחת חבס בהחלט עונה על ההגדרה הזו. המשפחה עלתה לישראל מליטא לפני יותר מ–100 שנה, ותחום העיסוק הראשון שלה היה דווקא בורסקאות - ב–1908 הקימה המשפחה מפעל לעיבוד עורות. "קראו לזה 'עורות חבס'. אני זוכר עד היום את הלוגו הצבעוני שלהם. אני חושב שהמפעל ישב אז באזור צומת סגולה בפתח תקוה, אזור שמאז בטח נהפך לנדל"ן למגורים. מי שניהל אותו היה הרצל חבס הסבא ‏(שעל שמו קרוי הרצל חבס - ע"א, ח"ע‏)", נזכר מכר של המשפחה. במהלך שנות ה–20 וה–30 ביצעה המשפחה רכישת קרקעות, באזורים שלימים נהפכו לערים מרכזיות. ב–1949 מינפה משפחת חבס את עסקי העורות, והקימה את מפעל נעלי ירושלים, שהיה יצרן הנעליים הגדול במזרח התיכון דאז. בשנות ה–40 כבר נחשבה משפחת חבס לאחת המשפחות העשירות של תל אביב.

בית המגורים ההיסטורי של משפחת חבס שכן בפינה הצפון־מזרחית של מפגש הרחובות שדרות ח"ן והנביאים בתל אביב. "היו כמה וילות של עשירי תל אביב, וזאת היתה אחת מהן. היינו מסתכלים על הבית הזה בעיניים כלות", נזכר האדריכל ומהנדס העיר תל אביב לשעבר, ישראל גודוביץ', שהכיר היטב את המשפחה. "זו היתה וילה מוקפת חומה בת שתי קומות מעל הקרקע וקומת מרתף, שבה היה אולם התעמלות פרטי ומעין חדר כושר. אנחנו מדברים על סוף שנות ה–40, אני מזכיר לך. זה לא דבר טריוויאלי. הם היו בענף העורות, וכבר אז זו היתה משפחה מלוכדת, עשירה מאוד ועתירת נכסים".

ברוך חבס ‏(בנו של הרצל חבס הסב‏), כיום בן 81, היה אלוף הארץ בהדיפת כדור ברזל, ואף ייצג את ישראל באולימפיאדת הלסינקי 
ב–1952. כעבור כמה שנים נהפך ליזם נדל"ן, וב–1960 הקים את חברת הנדל"ן המשפחתית. "הרצל ‏(הסב‏) היה איש גדול ממדים, אדם מכובד ונשוא פנים, שהתמקד בעיקר בעסקי העורות והרוויח מזה. הבן, ברוך חבס, היה ספורטאי לעילא ולעילא, אבל הוא היה רב־תחומי וכבר התחיל להתעסק בתחומים אחרים", מספר גודוביץ'. "בין היתר, הוא נכנס כשותף עם עוד כמה משפחות עשירות וותיקות מראשון לציון ומנס ציונה, כמו אברמוביץ', עדיני וציגלר, והם החזיקו בקרקעות הפרדסים שהיו בשולי דרך חיפה - מה שלימים ייהפך לשכונת פארק צמרת".

ב–1962 הקימה החברה פרויקט יזמי ראשון, ומאז המשיכה להקים אלפי יחידות דיור בשכונות מגורים חדשות ומשרדים. ב–1993 הונפקה אחת מחברות הקבוצה בבורסה בתל אביב. בשנות ה–90 הקימה קבוצת חבס בין היתר את קניון ערים בכפר סבא, שנבנה על מגרשים שהיו בבעלות המשפחה ונמכר מאז; את שכונות רום העיר, שמונה 600 יח"ד בכפר סבא על קרקע שנרכשה על ידי החברה לפני קום המדינה; את שכונות הקאנטרי במודיעין; את שכונות דן עדן בשיכון דן; את הקניון בנס ציונה ועוד.

במקביל, ביצעה הקבוצה השקעות בחו"ל באמצעות חברות פרטיות, בין היתר בארה"ב ובקובה. ברוך חבס, המחזיק עד היום 11.4% ממניות החברה הציבורית, שימש יו"ר החברה עד נובמבר 2007, אז פרש מתפקידו ופינה אותו לבנו הרצל. חבס הבן, כלכלן בהכשרתו, צמח בתוך החברה המשפחתית והתקדם לתפקיד המנכ"ל. במחצית העשור הקודם העריך חבס, על רקע תחילת ההפשרה של שוק הנדל"ן, כי הלהיט הנדל"ני הבא יהיה מגדלי יוקרה למתעשרים החדשים.

"הרצל חבס הוא ציוני אמיתי, בן למשפחה שורשית וישראלית שנמצאת דורי דורות בארץ ישראל, והכלכלה הישראלית מאוד חשובה לו", טוען חבר קרוב שלו. "היושר ודרך הארץ שלו יביאו אותו להוגנות מירבית עם ציבור המשקיעים".

היקף הרכוש - לא ידוע

ב–2004 פרצה קבוצת חבס לתודעה הציבורית עם תחילת ההקמה של צמד מגדלי YOO - בני 37 ו–41 קומות - הכוללים 297 דירות בשכונה החדשה פארק צמרת. תמונות הענק של מעצב העל הצרפתי סטארק, שעטפו את אתר הבנייה בירידה לנתיבי איילון, רמזו שמשהו הולך להשתנות בתפיסת הלייף סטייל של תרבות המגורים בישראל ובקו הרקיע של העיר.

אז הרצל אמר

מגדלי הפאר העגולים, שבנייתם הסתיימה ב–2007, ריכזו עניין רב. בכירים במשק, עורכי דין, רופאים בכירים, ידוענים ואנשי עסקים - כמו בני שטיינמץ, כרמית ורני אלרואי, אורי דורי ‏(שבנה את שלד הבניין‏) ואחרים - רכשו בהם דירות במחירים של 6,500–8,500 דולר למ"ר. מי שביקר בפרויקט הבין גם מדוע עלות האחזקה שלו עומדת על כ–120 אלף דולר לחודש. האיכות, היוקרה וההקפדה נמצאים בכל פינה: מהלובי המעוצב בן שלוש הקומות, דרך בריכת השחייה, חדר הכושר, הסאונה ומועדון הדיירים. מכירות הדירות בפרויקט הסתכמו בכ–1.2 מיליארד שקל.

חבס ידע לשחזר את ההצלחה ב–2006, כשהחל בהקמת פרויקט רוטשילד 1 על גבול שכונת נווה צדק, שהתנשא לגובה 32 קומות וכלל 37 דירות. גם כאן, רשימת הרוכשים שהסכימו לשלם סכומים של 10,000–22,000 דולר למ"ר היתה ארוכה ומכובדת, וכללה בין היתר את רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס; צבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים ‏(שרכש שתי דירות‏); שמואל חרל"פ, מבעלי כלמוביל; שלמה נחמה, לשעבר יו"ר בנק הפועלים ‏(שרכש גם הוא שתי דירות‏); הראל ויזל, בעלי רשת האופנה פוקס ‏(2 דירות‏); ויעקב שחר, מבעלי קבוצת הכדורגל מכבי חיפה ושותף של קבוצת חבס בחברה הבת חבס סטאר. שותף אחר של חבס, עידן עופר, מבעלי עופר השקעות המחזיקה 23% ממניות חבס, רכש את דירת הפנטהאוס ב–67 מיליון שקל. מכירות הדירות במגדל הסתכמו ב–800 מיליון שקל. שני פרויקטי היוקרה הסבו לקבוצה רווח של 370 מיליון שקל מפעילות שוטפת ורווח נקי של 123 מיליון שקל.

אמידותה של משפחת חבס אינה מוטלת בספק, לפחות כפי שמצטיירת התמונה בעין הציבורית, שבימים אלה מזהה את חבס יותר מתמיד עם האלפיון העליון של ישראל. תורמת לכך העובדה שבשנים האחרונות רכשו בני המשפחה שמונה דירות בפרויקט מגדלי YOO ושתי דירות ברוטשילד 1, בסכום כולל של כ–70 מיליון שקל. חבס עצמו רכש לפני כחמש שנים ארבע דירות ב–YOO תמורת 3.15 מיליון דולר ושתי דירות ברוטשילד 1 ב–2.7 מיליון דולר, וכן שטחים נוספים בבניין ב–3 מיליון דולר נוספים. בין 2007–2011 הגיעה העלות הכוללת של שכרו לכ–15 מיליון שקל, וב–2011–2012 הסתכם חלקו מהדיווידנדים שחילקה החברה בכ–16 מיליון שקל. לצד החברה הציבורית, קבוצת חבס מורכבת ממספר רב של חברות פרטיות, שפועלות בתחומים שונים.

היקף רכושו הפרטי של חבס אינו ידוע, אבל בהחלט ניתן להניח כי גם אם חבס הציבורית היתה נמחקת כליל מחר בבוקר - הוא ומשפחתו לא היו נותרים חסרי כל. 28 חברות רשומות תחת שמו ברשם החברות, מתוכן כ–20 רשומות כחברות פעילות. רובן המכריע הן חברות שהוקמו לצורך מיזמי הנדל"ן של חבס ברחבי ישראל. יש בתוכן גם חברה העוסקת בפיתוח תרופות, חברה אחרת המבצעת מחקר שנוגע לחיזוק מערכות החיסון של בעלי חיים, חברה שעסקה בעבר בפיתוח שירותי לומדה לארגונים וחברה המתמחה בבנייה מתועשת וטרומית. בבעלותו של ברוך חבס רשומות 33 חברות, רובן הגדול בבעלות משותפת עם בנו. חלקן הוקמו בתחילת שנות ה–60, ורשומות כחברות המעניקות שירותים, ניהול ואחזקה לפרויקטים שונים, כמו מגדלי YOO ורוטשילד 1.

משפחת חבס פעלה באופן פרטי מחוץ לשוק ההון במשך עשרות שנים, והנכסים שצברה בפעילות זו אינם קשורים לצרותיה של החברה הציבורית.

התנהגות מעוררת תמיהות

לא כולם מקבלים בסלחנות את המהלך של הסדר החוב. "חבס נחשבת לחברה סקסית, וכולם אהבו שמזמינים אותם למצגות ברוטשילד 1. אבל בשורה התחתונה, היא נפלה במקום הכי סולידי שיש. ברור שבדיעבד הם היו מעדיפים שלא לקנות את NSI, אבל אף אחד לא ציפה שזה יקרה", אומר גורם בשוק ההון.

לדברי הגורם, "מה שמעניין זה איך תתמודד החברה עם המצב. ההתנהגות שלהם בימים הראשונים של משבר עוררה הרבה תמיהות - הם פשוט נעלמו. כשיש אי־ודאות, המשקיעים מעדיפים להתחפף. המבחן של הרצל חבס לא שונה מזה של כל מי שנקלע למשבר חובות לפניו. לבעלי השליטה יש יותר מדרך אחת להתמודד עם המצב. הם יכולים למכור את חלקם בקרן ולשלם לבעלי האג"ח, או להכניס את היד לכיס ולהביא כסף מהבית. מה קרה? הרצל חבס הוא איש אמיד. הוא תמיד מדגיש את זה במצגות שהוא עורך. אם מישהו ייכנס לבוטיק של אשתו, ייקח סחורה ולא ישלם, הוא לא היה אוהב את זה - גם אם יש לה שלושה בוטיקים".

מדוע בכל זאת בחר חבס לצאת מנישת מגדלי היוקרה, שבה הצטיין כל כך ושהביאה אותו לגדולה, ולהיכנס למהלך טוטלי, ממוקד ובעיקר יקר בהולנד ובבלגיה? "הוא לא המשיך בכיוון של מגדלי יוקרה בישראל פשוט כי הוא לא מצא קרקעות בסטייל שהוא רצה", טוען גורם בענף הנדל"ן. עם זאת, השנים האחרונות העידו כי היזמים הישראלים שהמשיכו להתגלגל עם הפרויקטים הגדולים בענף היו אלה שהיו מוכנים לעשות את כל מה שצריך כדי לזכות במגרש הנכון בתזמון הנכון - גם כאשר עשרות יזמים בשוק התחרו בהם.

הסדר חוב הוא בשורה רעה לכל בעל שליטה בחברה ציבורית, ולא רק מסיבות ניהוליות או כלכליות. הוא מפנה עין ציבורית בוחנת להתנהלותו של בעל השליטה, כמעט בכל תחום. הוא מסיר את החיץ בין האישי לציבורי, ומעלה שאלות ערכיות סביב התנהלותו של בעל השליטה בחייו הפרטיים. הניסיון מראה כי מעטים הם בעלי השליטה שיוצאים ממשבר כזה מחוזקים ואהודים. במקרה הזה, זו תהיה הפעם הראשונה שבה המוניטין שצברה משפחת חבס יעמוד למבחן אחרי עשרות שנות פעילות - רובה הגדול באמצעות חברות פרטיות שפעילותן אינן מוכרות לציבור הרחב. בינתיים, בשוק ההון ובענף הנדל"ן בפרט קשה למצוא מישהו שמדבר סרה על משפחת חבס גם בימים אלה.

"בכל מה שקשור ליצירת סטנדרט חדש של מגורי יוקרה הוא היה פורץ דרך. אבל אני מניח שהוא רצה, כמו הרבה שחקנים ישראלים, שתהיה לו זרוע מקומית וזרוע בינלאומית", אומר קייזמן - ומעריך שלא מדובר בסוף פסוק. "לא הייתי רץ כל כך מהר למסקנות ומשתמש במושגים של נפילה. באותה מידה יכול להיות שעוד שנתיים השווקים שבהם הוא מושקע יתאוששו. אני סומך על הרצל שהוא יודע מה שהוא עושה. צריך לתת לו קרדיט, ולסמוך עליו שיעשה את הדברים הנכונים. אם ייתנו לו את הזמן - הוא ייצא מזה".

חבס עשוי להתאושש או שלא, ימים יגידו. עם זאת, הסדר החוב שבפניו הוא עומד מעיד על בעיית אתיקה חמורה שממנה סובל שוק ההון בימים אלה. קשה שלא לחוש שחבס יכול היה להתאמץ יותר. ייתכן שהעובדה שרבים ומכובדים ממנו נמצאים בהסדר חוב הפכה את הדבר ללגיטימי, והקלה על חבס להכריז על אי יכולתו לשלם את האג"ח מהר כל כך. העיקר שהרכוש הפרטי של המשפחה יישאר בטוח.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker